מסיבת העיתונאים
לאחר ההרצאות הראשוניות, נערכה מסיבת עיתונאים אותה הנחה קובי בכר, דובר אינטל ישראל.
בסבב השאלות והתשובות, השתתפו שלושת המרצים הבכירים: כריסטיאן מוראלס, דדי פרלמוטר ודיאן ברייאנט ולס פישר – מהנדס בכיר באינטל.
השאלה הראשונה שהונחתה על המרצים הייתה: מה לגבי AMD? האם אתם מכירים אותם?
דדי פרלמוטר: בטח שאנחנו מכירים אותם, הם אלו שעורכים כנסים ומטיסים מטוסים בזמן שאנחנו מקיימים כנסים משלנו (הכוונה לאירועי IDF קודמים בהם נקטה AMD בשלל גימיקים כדי למשוך תשומת לב – מ.ש.).
אני יכול רק להגיד, שאנחנו מאמינים שהמוצרים שהדגמנו היום הם תחרותיים מאוד. זה בוודאי לא אומר ש-AMD יעלמו מחר, אבל אנחנו מאמינים במוצרים שלנו וביכולות שלהם. תחרות זה טוב, גם ובעיקר לצרכן.
ובכל זאת, הם נוגסים בכם ומגדילים את נתח השוק שלהם, זה לא מפריע לכם?
לס פישר: אינטל היא כבר לא רק יצרנית מעבדים. אנחנו מייצרים פלטפורמות, וזה שונה ממה שכל המתחרים שלנו עושים.
טכנולוגיה מאוד מעניינת היא פלטפורמת ה-UMPC. תוכלו להרחיב מעט לגבי המעבדים שיושבים בתוך המוצרים האלו?
דדי פרלמוטר: המחשבים האלו יהיו מבוססי Pentium M אשר יקוצצו מבחינת התדרים שלהם ושאר המאפיינים על מנת לחסוך בהספק. הדור הראשון שלהם לא יהיה מבוסס על ארכיטקטורת המרום, ובעתיד אנו מתכננים לפתח שבבים ישירות לפלטפורמה הזו ולא להתבסס על שבבים אחרים.
בשוק אחד, שוק שחקני המחשב (גיימרים), מובילה AMD במשך השנתיים האחרונות בצורה עקבית. האם אתם נוטשים את השוק הזה?
דדי פרלמוטר: זיהינו את הנושא הזה כבר, ולקחנו אותו לתשומת ליבנו. לדעתי במהלך השנה הבאה (2006) תוכלו לראות את התשובה שלנו לשוק הזה.
כריסטיאן מוראלס: לדעתי, עד עכשיו לא נתנו לשוק הזה מספיק תשומת לב, אבל אל תשכח את מעבדי ה-Extreme Edition שלנו שתופסים את המקום הראשון כמעט בכל מבחני הביצועים.
ובכל זאת, שוק שחקני המחשב מורכב בדרך כלל מאנשים צעירים שאינם יכולים להנות ממעבד שעולה כ-1000$.
כריסטיאן מוראלס: אנחנו נעלה את הביצועים, נעלה את הזמינות ונוריד את המחירים בעתיד.
שאלה אחת שמטרידה את הקונים היא למה לקפוץ כל כך מהר? רק בתחילת השנה הכרזתם על פלטפורמת הסונומה הכוללת את ערכת השבבים 915 ואת מעבד הדותן. השוק עוד לא הספיק להתעדכן, וכבר אתם הולכים להכריז בתחילת 2006 על הנאפה אשר תכלול את ערכת השבבים 945 ואת מעבד היונה ומיד לאחר מכן אתם מתכננים להכריז על פלטפורמת הסנטה רוזה עם מעבד המרום – האם זה לא נראה לכם מהיר מדי?
דדי פרלמוטר: אנחנו לקחנו לנו בתור מטרה לשדרג את הפלטפורמה שלנו כל 4-5 רבעונים (כשנה). אם לא נשדרג, הלקוחות ישאלו למה הביצועים נשארים במקום, ולמה לוקח כל כך הרבה זמן לקבל מוצר חדש.
דבר אחד שלא דיברתם עליו היום הוא נושא ה-64Bit. לאיפה זה נעלם? האם בכוונה הצנעתם את הנושא? האם אינטל לא מאמינה שזה הולך להיות חלק משמעותי מעתיד המחשוב?
דדי פרלמוטר: לדעתנו, אין כיום דרישה ל-64Bit בשוק הביתי. בשוק השרתים אנחנו מקדמים כל הזמן ונמשיך לקדם מוצרי 64Bit, אך כיום בשוק הביתי אין לזה צורך. כל המוצרים שדיברנו עליהם היום לשוק הביתי תומכים ב-64Bit, והם מוכנים למתי שבאמת זה יהיה דרוש. לדעתנו הצורך האמיתי יתעורר רק כאשר מערכת ההפעלה הבאה של מיקרוסופט, ה-Vista, תצא לדרך – וכשזה יקרה אנחנו נהיה שם ונהיה מוכנים.
באופן אישי, אני אשמח אם מישהו מכם יראה לי יישום אחד כיום בו עיבוד ב-64Bit מספק איזה שהוא יתרון.
כפולי הליבות החדשים של אינטל מציגים תדרי שעון (GHz) נמוכים יותר מהמעבדים החד ליבתיים שלכם. האם המעבר לכפולי הליבות מסמן ירידה במהירויות השעון או שאין האחד בא על חשבון השני?
דיאן ברייאנט: זה הופך להיות יקר יותר ויותר (לא רק מבחינת כסף, מבחינת משאבים) להיפטר מהחום שיוצרת העלאת תדר השעון. לקחנו החלטה אסטרטגית להישאר עם מעטפת חום קבועה ולא לפרוץ אותה, ולכן כרגע מהירות השעון של כפולי הליבה ירדה.
על פי חוק מור, מספר הטרנזיסטורים בכל מעבד ימשיך לעלות, וכיוון שאנחנו לא רוצים להעלות את התדר, נוסיף דברים נוספים ולא רק עוד MHz – עוד ליבות, עוד מיקרו פקודות (כמו ה-VT למשל) וכו\'. כמובן שכל פלטפורמה (ניידים, שרתים ומחשבים אישיים) תקבל את הפיתרון שהמאפיינים שלו מתאימים לה.
דדי פרלמוטר: התדר הוא רק כלי אחד להעלאת הביצועים, הוא בהחלט לא היחיד. עוד ועוד תוכנות יתמכו ב-DualCore וב-MultiCore ואז לעוד טכנולוגיות ולעוד פקודות תהיה חשיבות הרבה יותר גדולה מאשר לעוד 10% במהירות השעון.
דיברתם על חלק חדש באינטל אשר יתעסק בפיתוח פלטפורמות לשוק הרפואי. אז מה עוד יש לכם להוסיף על הנושא? האם יהיה פיתוח גם בישראל?
כריסטיאן מוראלס: הבעיה הכי גדולה היא שאין מאגר מידע אמיתי ורציני מספיק לכל חולה.
לס פישר: כיום, כשגודלי הטרנזיסטורים קטנים מספיק (הם כבר בסדר גודל של חלבונים), ניתן להשתמש בהם גם לבדיקות. יש לנו מגוון פרויקטים שאנחנו מקיימים באירופה, וגם בישראל יש לנו פרויקט בבית החולים שניידר בפתח תקווה. ציידנו שם את כל הרופאים במחשבי לוח וכך לכל רופא יש תמיד את המידע המעודכן ביותר לגבי כל חולה.