כפולי הליבה של אינטל
אחת ההרצאות היותר מעניינות בכנס ה-IDF הייתה הרצאתו של אלכס פלג, דירקטור לתכנון אסטרטגי באינטל ישראל, שעסקה בארכיטקטורת ריבוי הליבות של אינטל ויישומה.
כמו חלק נכבד מההרצאות בכנס, ההרצאה נועדה גם למפתחים ולמהנדסים אשר עוסקים בתכנון מוצרים אשר יתקשרו עם מוצרי אינטל, ולכן נגעה גם לחלקים הפנימיים של המעבדים.
ההרצאה החלה בסקירה של כל מפת הדרכים של אינטל עד לשנת 2007/8 – החל משוק הניידים, דרך השוק הביתי ושוק השרתים ועד לקצה העליון של שוק מעבדי ה-Itanium (כך גם גילינו שבעתיד הרחוק צפויה ליבת Itanium בעלת שם הקוד – דימונה).
בעקבות פנייתנו לאינטל לאחר סיום הכנס, קיבלנו לידינו את מצגת ההרצאה, הכוללת גם את מפת הדרכים המעודכנת של אינטל והסבר מעמיק על כל מעבד. אתם מוזמנים להוריד את המצגת מהשרת שלנו כאן.
בשוק הניידים, המעבד הדו ליבתי הראשון אותו נזכה לראות יהיה המעבד המבוסס על ליבת היונה אשר אמור להיות מושק בתחילת 2006. היונה יהיה המעבד הראשון של אינטל אשר יהיה דו ליבתי באמת, כאשר זכרון המטמון L2 שלו (בגודל של 2MB) יהיה זיכרון מטמון המשותף לשתי הליבות. היתרון של מעבד כפול ליבה עם זיכרון משותף הוא קצב תקשורת משופר בין שתי הליבות והאפשרות של כל אחת מהליבות לגשת במהירות רבה יותר למידע לו היא זקוקה אם שתי הליבות דורשות את אותו מידע (כלומר, אין צורך לכתוב אותו פעמיים לזכרון המטמון). זיכרון המטמון המשותף יאפשר גם חלוקה לא סימטרית שלו בין הליבות, כך שכאשר אחת הליבות זקוקה למשאבי זיכרון והליבה השניה "נחה", הליבה הראשונה תוכל להנות כמעט מכל הזכרון הקיים על המעבד.
בנוסף, היונה תיוצר בטכנולוגיה של 65nm ותעבוד בבאס של 667MHz. כשנשאל פלג מדוע להסתפק בבאס יחסית נמוך, השיב כי התרומה של העלאת הבאס אינה מצדיקה את העליה בפליטת החום הנובעת ממנה.
מעבדי היונה יגיעו בשלוש רמות של פליטת חום וצריכת הספק: 5.5W, 12W ו-35W כאשר נראה שהמעבדים הקרירים ביותר יהיו מיועדים לשווקים נוספים מלבד שוק הניידים. תדר השעון של כפולי הליבה האלו ינוע באזור ה-2.0GHz, והם יגיעו בשתי תצורות: PGA478 – תצורה רגילה אשר בה המעבד מתחבר ללוח באמצעות סוקט, ו-BGA479 – תצורה בה המעבד מולחם ללוח. היתרונות של תצורת ה-PGA ברורים כאשר יכולת החלפת ושדרוג המעבד נשארת אצל הצרכן כל הזמן, וגם היצרן יכול להחליף את המעבד ממש עד לרגע הקניה. אך היתרון הגדול של תצורת ה-BGA, הוא שבתצורה זו המעבד דבוק ללוח והוא מאפשר לייצר מחשב דק ו"סקסי" יותר.
יש לציין שליונה תיוצר גם גרסא חד ליבתית, אשר מיועדת לשווקים נמוכים יותר.
בשוק השולחני, לאינטל יש כבר היום מעבדים כפולי ליבה – משפחת ה-Pentium D 8xx. בתחילת 2006 תשיק אינטל את ליבת ה- Presler, אשר תביא את בשורת ה-65nm גם לבית שלכם. מעבדי ה-Pentium עם ליבת ה- Presler יעבדו על FSB בתדר 800MHz ויכללו זיכרון מטמון של 1MB X2. זיכרון המטמון של המעבדים הללו הוא נפרד, ולמעשה לכל ליבה זיכרון משלה.
במהלך המחצית השניה של שנת 2006 תשיק אינטל את ליין המעבדים החדש שלה, לכל הפלטפורמות, אשר כולו יתבסס על ארכיטקטורת המרום אשר פותחה בארץ. הן ה-Merom (הליבה לניידים) והן ה- Conroe (הליבה לשוק הביתי) יהיו כפולי ליבה, ושניהם יכללו ערוצי תקשורת מהירים בין הליבות. זיכרון ה-L2 של הליבות יהיה משותף, והמעבד יאפשר גם העתקה ישירה מזיכרון L1 של ליבה אחת לזיכרון ה-L1 של הליבה השניה. כל המעבדים הללו יכללו תמיכה בטכנולוגיות החדשות של אינטל, כמו VT ו-64Bit.
למפתחי התוכנה שהיו בחדר, הסביר פלג כיצד כדאי שתיראה תוכנה המיועדת לרוץ על מעבדים כפולי ליבה. בכלליות ניתן לומר שאם תוכנה פותחה כראוי לטכנולוגיית HT של אינטל, היא רק תרוויח מהמעבר ל-DC (DualCore), אך גם תוכנות אשר לא פותחו במיוחד ל-DC ייהנו מתוספת משמעותית לביצועים.
בהמשך ההרצה הראה פלג מגוון מבחני ביצועים שהשוו שני מעבדי Extreme Edition של אינטל, אחד חד ליבתי בתדר 3.73GHz ואחד דו ליבתי בתדר 3.2GHz (המדורג על פי השיטה החדשה של אינטל כ-840EE, מה שהוציא מפלג את האמירה: "ואל תשאלו אותי לפי מה הם קובעים את המספרים האלו"). ראשית אמר פלג, כי על פי חוק שאומר שירידת תדר מינורית גוררת ירידה גורפת בפליטת החום, שתי ליבות בתדר 3.2GHz פולטות חום הדומה לליבה אחת בתדר 3.73GHz – ולכן יכולות לחיות ביחד באותו מעבד. ניתן היה לראות שברוב רובם של המבחנים מנצח המעבד כפול הליבה, אך כאשר רץ רק יישום אחד מנצח המעבד בעל התדר הגבוה יותר.