בדיקות נוספות וחווית השימוש
במסגרת הבדיקות, בחנו את יכולת הגברת האוזניות של הכרטיס – לצורך הבדיקה עשינו שימוש באוזניות מדגם AKG K701. למרות הנתונים היבשים הלא מאיימים, מדובר באוזניות קשות מאוד לדחיפה ולכן הן יהוו עומס גדול למדי על היציאה של ה-Xonar.
בפועל, על אף שה-Xonar הצליח להזיז אותן לעוצמה מספקת ביותר גם ב-50% מהווליום, הבעיה הגדולה היא להצליח לעמוד בדרישות הזרם של האוזניות. במדד זה ה-Xonar התקשה במשימה, אך כשלוקחים בחשבון את העובדה שמדובר ביציאה לא מוגברת של כרטיס קול, הביצועים היו טובים. לכל אוזנייה אחרת עם התנגדות לא גבוהה, סביר להניח שה-Xonar יהיה יותר מאשר מספק.
מעבר למדדים האובייקטיביים של קצבי פריימים ומדידות תדרים, ואף מעבר לאיכות הסאונד של הכרטיס, ישנם דברים חשובים אחרים, שראוי לבדוק לעומק, מדדים של שימוש בכרטיס אשר לרוב ניתן להגיע לתובנות לגביהם רק לאחר מספר שבועות של שימוש. לאורך בדיקת הכרטיס בחנו גם מדדים אלו, בכדי לספק לכם ביקורת מקיפה עד כמה שניתן.
מבחינת היציבות, הכרטיס איתן כסלע. לכל אורך הביקורת הדרייבר לא ניתקע אף לא פעם אחת, לא היו לנו שום בעיות עם הכרטיס במשחקים ובאופן כללי הדרייבר היה נוח מאוד. שני החסרונות היחידים של הדרייבר הינם העובדה שמצבי ה-DSP הקבועים מראש מתאפסים לאחר הפעלה מחדש של המחשב (מה שאומר שיש לפתוח מחדש את חלון הדרייבר ולבחור שוב ושוב באפשרות הרצויה) וחוסר יציבות בתדרי דגימה של 96 ו-192KHz – בעיה הנובעת להערכתנו מעצם העובדה שמדובר בגרסה הראשונה של הדרייבר. על כל פנים, הדבר כלל לא ישפיע על המשתמש הממוצע והפריע לנו רק בעת עבודה עם תוכנת ה-RMAA.
מבחינה ויזואלית, למרות שתחילה האורות הרבים הרשימו אותנו, הם גם עוררו בנו חששות שמא עם הזמן האורות לא יפריעו יותר מדי וימשכו את תשומת הלב. לשמחתנו, גילינו כי האור הכתום על גבי גוף המתכת כלל לא בולט שכן הוא מופנה כלפי מטה והאורות בחלקו האחורי של הכרטיס לא מפריעים, כל עוד לא ממקמים את חלקו האחורי של המארז במקום בולט. כמו כן, ככל שתנצלו כמות גדולה יותר של חיבורים, באופן טבעי הכבלים יחסמו חלק גדול מהתאורה ולכן האור שייפלט יהיה חלש יותר. היינו שמחים לו ASUS הייתה מצרפת מכסים כלשהם שיחסמו את התאורה, אך זוהי בהחלט הערה שולית.
מבחינת החיבורים על גבי הכרטיס, שמחנו מאוד לקבל הן חיבורים אופטיים והן קואקסיאליים, הן לכניסה והן ליציאה. גם תוספת חיבור ה-MIDI תתרום רבות למשתמשים לא מעטים, אך מעט הפריעה לנו העובדה שהחיבורים האופטיים והקואקסיאליים חופפים ולכן ניתן לבחור באחד מהם בלבד בכל רגע נתון. העברה של החיבורים האופטיים או הקואקסיאליים לפאנל הרחבה נפרד, יחד עם חיבורי ה-MIDI, נראית כמו צעד נכון ומתבקש, גם אם כמות המשתמשים אשר יעשו שימוש בשני החיבורים במקביל קטנה.