מעבדי ה-Phenom וערכות השבבים החדשות
אם כן, ממה בעצם מורכבת פלטפורמת ה-Spider? לב ליבה של המערכת הוא כמובן מעבד ה-Phenom, הגרסה הביתית של ליבת ה\'ברצלונה\' אשר הוצגה לפני כחודשיים. כאמור, מדובר במעבד מרובע-ליבות אמיתי ראשון לשוק הביתי, המכיל ארבע ליבות עצמאיות בעלות זיכרון מטמון משותף, דבר המאפשר קיום תקשורת ביניהן במהירות גבוהה (זאת לעומת המעבדים מרובעי הליבות של אינטל, בהם התקשורת בין כל זוג ליבות מתבצעת על גבי אפיק ה-FSB האיטי).
ההבדל במבנה זיכרון המטמון בין ה-Phenom ל-Kentsfield (וכן לליבת ה-Penryn החדשה) הוא מהותי גם כן: בעוד שאינטל בחרה להקצות לכל זוג ליבות 6MB זיכרון L2 (סה"כ 12MB עבור ארבעת הליבות), מעבדי ה-Phenom של AMD מכילים 512KB זיכרון לכל ליבה. על פניו מדובר בהפרש דרסטי, אך בנוסף לזיכרון זה הטמיעה AMD במעבד זיכרון L3 נוסף בנפח 2MB, המשותף לכל ארבעת הליבות. זיכרון זה נועד הלכה למעשה לשיתוף מידע בין כל הליבות, תהליך שלעתים כלל אינו אפשרי במרובעי הליבה של אינטל.
אמנם מדובר בליבה הזהה הלכה למעשה לליבת הברצלונה (עליה תוכלו לקרוא כאן), אך בכל זאת ראוי לציין את המאפיינים העיקריים שלה וההבדלים בינה לבין ליבת ה-Kentsfield של אינטל, עליה מבוססים מעבדי ה-Core 2 Quad הנוכחיים.
ראשית, תהליך הייצור בו משתמשת AMD עבור מעבדי הברצלונה וה-Phenom הוא 65 ננומטר, זהה לתהליך הייצור בו אינטל השתמשה לליבת ה-Kentsfield, אלא שהאחרונה הספיקה כבר לעבור לייצור מעבדים ב-45 ננומטר (משפחת ה-Penryn), בעוד AMD תוכל לבצע את המהלך רק בשנה הבאה. כמו כן, תושבת המעבדים נקראת AM2+, אף על פי שמבחינה פיזית היא זהה לתושבת ה-AM2. משמעות הדבר היא שניתן יהיה להרכיב את מעבדי ה-Phenom גם על לוחות אם ישנים יותר בעלי תושבת AM2 (ברוב המקרים יידרש עדכון ביוס), אך בתנאים אלו לא ניתן יהיה לנצל את אפיק ה-HyperTransport 3.0 המהיר יותר.
כמיטב המסורת של AMD, בקר הזיכרון של המערכת הינו מובנה בתוך המעבד, מה שמאפשר גישה מהירה יותר לזיכרון (משמע, latency נמוך יותר) ומשפר את ביצועי המערכת. עם זאת, החיסרון המשמעותי ביותר של גישה זו הוא שעל מנת לתמוך בזיכרונות מתקדמים יותר (כגון DDR3), על AMD לשנות את מבנה בקר הזיכרון – מדובר בשינוי ארכיטקטוני המחייב תכנון וייצור סדרת מעבדים חדשה ואכן, מעבדי ה-Phenom הנוכחיים אינם תומכים ב-DDR3. למעשה, התמיכה בזיכרונות מסוג זה צפויה להגיע לא לפני שנת 2009. אמנם זיכרונות אלו טרם תפסו תאוצה בשוק (עקב ביצועים נמוכים וסיבות אחרות), אך המתנה של למעלה משנה (במקרה הטוב, ללא דחיות) נראית לנו כפרק זמן ממושך מדי לצורך הטמעת הטכנולוגיה במעבדים החדשים של AMD.
מאפיין בולט נוסף במעבדי ה-Phenom הוא אפיק ה-HyperTransport בגרסתו השלישית, המאפשר למעבד לתקשר עם רכיבי המערכת (וכן לרכיבי המערכת בינם לבין עצמם) במהירויות גבוהות יותר מבעבר. אפיק ה-HT 3.0 מאפשר נפח תעבורה מקסימלי של 20GB/Sec, זאת לעומת 6.4GB/Sec ו-8GB/Sec בגרסאות 1.0 ו-2.0 (בהתאמה). לטענת AMD, הדבר מקנה רוחב פס נוסף לצרכי קידוד וידאו בהבחנה גבוהה ושימוש במערך CrossFire, אם כי ספק שניתן יהיה להרגיש את השיפור בביצועים בפועל, למעט מערכות העושות שימוש בארבעה כרטיסי מסך, וגם במקרים אלו מדובר בשיפור של אחוזים בודדים בלבד.
מעבדי ה-Phenom צפויים להיות זמינים מיידית ביום ההשקה (כלומר, החל מהיום), כאשר מתוך שלושה דגמים שצפויים לצאת השנה, יופצו תחילה שניים בלבד: Phenom 9500 ו-Phenom 9600, הפועלים במהירויות של 2.2GHz ו-2.3GHz בהתאמה. דגם מהיר יותר, Phenom 9700 הפועל במהירות 2.4GHz צפוי להגיע רק לקראת סוף הרבעון הראשון של שנת 2008, עקב בעיה שנתגלתה בגרסת הייצור (Stepping) הנוכחית של המעבדים.
שימו לב שמדובר במהירויות שעון נמוכות יחסית למעבדים של אינטל ואכן, בדומה לכרטיסי המסך החדשים שלה, AMD כלל לא מתיימרת להתחרות במעבדי אינטל מבחינת ביצועים או מהירויות שעון. ממבחני הביצועים שערכה AMD עצמה עולה כי דגם ה-9700 מספק ביצועים זהים לאלו של מעבד ה-Q6600 של אינטל (אותו בחנו לאחרונה), אשר פועל גם הוא בתדר 2.4GHz והדגמים החלשים יותר, ה-9600 ו-9500, חלשים ממנו באחוזים בודדים.
יחד עם זאת, מבט על המחירים המומלצים על ידי AMD מציג תמונה שונה מזו אותה ניסו לצייר נציגי החברה במהלך אירוע ההשקה – המחיר המומלץ עבור מעבד ה-9600 עומד על 190 יורו והמחיר המומלץ עבור מעבד ה-9500 הינו 170 יורו (278 דולר ו-247 דולר בהתאמה). מנגד, המחיר הממוצע של ה-Q6600 נכון להיום (בחו"ל) עומד על $279. בהתחשב בכך שדגם ה-9700 צפוי להיות יקר אף יותר, קשה לנו לראות כיצד אסטרטגיית ה-Best Value של AMD באה לידי ביטוי במעבדים החדשים שלה. אמנם ברבעון הראשון של 2008 החברה צפויה להשיק מספר דגמים נוספים ומהירים יותר, דבר שיגרור ככל הנראה גם הורדת מחירים של הדגמים הנוכחיים, אך אין ספק שזו לא יריית הפתיחה לה ציפינו, בהתחשב במצבה הרעוע של AMD בשנה האחרונה ובמבחני הביצועים המתפרסמים היום, אשר אינם מחמיאים למעבדים החדשים (בשפת המעטה).
הנדבך העיקרי השני בפלטפורמת ה-Spider היא כמובן סדרת ערכות השבבים החדשה של AMD, סדרה 7, אשר תוכננה בעזרתו של האוברקלוקר המפורסם Macci ונועדה יותר מכל להוות בסיס איתן למעבדי ה-Phenom וכרטיסי סדרת 3800, כך שעיקר הפיצ\'רים שלה מתמקדים בשני תחומים אלו ואת רובם למעשה כבר הזכרנו בתחילת המאמר. בסדרה החדשה קיימים שלושה דגמים – 790X, 770 ו-790FX, הנבדלים זה מזה בעיקר בתמיכתם ב-CrossFire. בעוד שדגם ה-770 אינו תומך ב-CrossFire כלל ומיועד לשוק הנמוך (לוחות אם במחיר עד $150), דגם ה-790X תומך במערך של שני כרטיסי מסך (לוחות אם במחיר עד $250) ודגם ה-790FX תומך במערך של ארבעה כרטיסים בו זמנית (לוחות אם במחיר עד $350).
בכך למעשה מסתכמים ההבדלים בין ערכות השבבים, שכן כולן חולקות את אותם מאפיינים משותפים הדרושים לפלטפורמת ה-Spider, כגון תמיכה באפיק ה-HyperTransport 3.0 ובממשק PCI-Express 2.0. מעבר לכך, כלל ערכות השבבים החדשות תומכות ב-AMD OverDrive, תוכנת אוברקלוק וניטור מתקדמת מבית AMD עצמה (התוכנה מאפשרת שליטה מלאה על המתחים, מהירות האפיק והמכפלה של כל ליבה בנפרד ומאפשרת ביצוע אוברקלוק "אוטומטי" בקלות רבה), אם כי לאור התנסותנו עם התוכנה ניכר כי בפני AMD עומדת עבודה נוספת בטרם ניתן יהיה להשתמש בה בפועל ולממש את מלוא הפוטנציאל שלה.
רוב החברות המובילות, כגון ASUS, Gigabyte, Sapphire, Universal abit, MSI ורבות אחרות כבר הציגו לוחות אם המבוססים על ערכות השבבים החדשות, ואלו צפויים להגיע לשוק בקרוב, על בסיס המחירים המפורטים לעיל.
