ספקי הכח – נפרדים מהג\'נרי
צריכת החשמל של שנת 2004
מאת: דן איידלמן
שנת 2004 הייתה, יותר מכל, שנה שבה הדרישות לכוח מהספקים עלו יותר ויותר. עוד בסוף השנה שעברה (2003) הכריזה אינטל על סדרת מעבדים חדשה, ה-Prescott, ומעבדים אלו – שלא הביאו לשיפור ביצועים רציני – היו רעבים מאוד בכל הנוגע לצריכת חשמל, וכמובן דרשו ספקים יותר חזקים מאלו שהיו למרבית הצרכנים באותה תקופה.
אינטל אף הגדילה לעשות והוציאה מספר מעבדים לשוק הגבוה ביותר, מעבדי ה-Extreme Edition, שזללו חשמל רב יותר אפילו ממעבד הפרסקוט הרגיל.
מגמה זו של אינטל הביאה לרף חדש את הדרישות מספק הכח של המחשב הביתי, שכן ספק ג\'נרי כבר לא מספיק כדי להחזיק מערכת מודרנית חזקה בצורה יציבה. למעשה, גרמה אינטל (במתכוון או לא, זוהי סוגיה אחרת) למהפכה קטנה בשוק הספקים, כאשר יותר ויותר חברות נכנסו לתחום והחלו ליצר ספקים איכותיים ועמידים יותר.
הפצצה הנוספת שנפלה בתחום הספקים הייתה כאשר nVIDIA הוציאה את ראשוני כרטיסי 6xxx לשוק. על פי טענת החברה, כרטיסיה החדשים היו עד כדי כך רעבים לחשמל עד כי ישנו צורך בספק של לפחות 300W על מנת להפעיל את החיות החדשות באופן יציב. מיותר לציין כי רוב הספקים הביתיים הם ג\'נריים ועל כן דרישה זו הייתה מעין מכת מוות לספקים הזולים (בדומה לפיתוחי אינטל), ודרישה נוספת לשדרוג המחשב הביתי רק כדי לעמוד בקצב הטכנולוגיה.
לקראת הקיץ הצליחה nVIDIA להנחית את המכה הסופית שלה בכל הנוגע לצריכת כח, עם הצגת ה-SLI. טכנולוגיה זו תשלב שני כרטיסי מסך על לוח אם אחד על מנת ליצור ביצועים כפולים, אך כל זאת תוך צריכת הספק עצומה – שכן אם כרטיס אחד דורש ספק של 300W לפחות, הרי ששניים יצרכו לפחות כפול מזה.
תחום הספקים עצמו לא עבר שינוי של ממש או מהפכה גדולה (מלבד היכולת להגיע להספקים יותר ויותר גבוהים), אך מגמה בולטת אחת אכן זוהתה בשוק.
לאט לאט, החלו חברות גדולות לייצר ספקים שאינם רק איכותיים מבחינת יציבות ומתן הספק גבוה אלא גם מבחינת יופי נוחות השימוש.
חברות גדולות כמו ANTEC ו-ENERMAX החלו מוציאות ספקים צבועים בצבעי הקשת, או אם איוורור מואר, וכמובן ש-Sleeving הפכה להיות מילת הקסם בכל הנוגע ליופי ואיכות בספקים.
יש לציין כי חידושים אלו באו בעצם מתוך קהילת המודינג העולמית כאשר את רוב רובם של הרעיונות לקחו החברות מאנשים פרטיים שהחלו משקיעים בספק שלהם. עוד רעיון שהגיע מתחום המודינג והפך להיות נחלת הכלל השנה היה הספקים המודולריים, ועוד בשנה שעברה (2003) ראינו ניצנים ראשונים של המגמה כאשר אנשים פרטיים וחנויות החלו להציע ספקים רגילים שהוסבו להיות מודולריים. והשנה, חברות כמו ULTRA ו-ANTEC הציגו ספקים מודולריים הישר מן המפעל, כאשר התוצאות היו מדהימות ביופין.
הזווית הישראלית
השוק הישראלי תמיד היה ידוע כשוק מחשבים המפגר בחצי שנה בערך אחר השוק העולמי, וכך גם בכל נושא הספקים. למרות זאת, השנה (2004) הייתה שנת מפתח בכל נושא הספקים למחשבים אישיים בארץ, וחברות כמו ThermalTake אשר הייתה מוכרת בארץ לפני כן רק בזכות גופי הקירור שלה פרצה בסערה לשוק הישראלי בזכות ספק ה-Butterfly האיכותי שלה. לקראת סוף שנה זו אנו רואים מגמה הולכת וגדלה להגדיל את המגוון בארץ לספקים מחברות אחרות – הידועות בעולם כחברות איכותיות: חברות כמו TAGAN, OCZ ו- FSP, אשר לא היו מוכרות לחלוטין בארץ (והיו אימפריות של ממש בעולם) הפכו להיות שם נרדף לאיכות בתחום.
BTX
זה כבר כמה עשורים שחברת Intel ידועה כ"החברה" בכל הנוגע לחידושים מבניים וקונספטואליים בשוק המחשבים הביתיים. ואכן, בתחילת השנה הציגה אינטל את התקן הבא שלה עבור לוחות האם, הספקים והמארזים, תקן אשר היה אמור להחליף השנה את תקן ה-ATX הישן והטוב, אך לא הצליח להמריא ולתפוס את תשומת ליבם של יצרני המחשבים והציוד ההיקפי.
תקן ה-BTX היה אמור להביא לידי מהפכה של ממש בתחום המארזים, הלוחות והספקים כאשר כל המבנה הפנימי של מחשב היה אמור להשתנות. שינוי זה היה אמור לאפשר פיזור חום יעיל יותר על ידי צלעות קירור גדולות יותר ומסלולי אוורור נוחים בתוך המארז. אך כאמור, יצרניות הציוד לא התלהבו כל כך מהרעיון החדש של אינטל ורק חברות מועטות יצרו כמה אבי טיפוס בלבד של מחשבים העושים שימוש בתקן הנ"ל. על כן הפך ה-BTX לאכזבה הגדולה של השנה בכל הנוגע לספקים ומארזים, ותקן זה שהיה אמור להביא שיפור אמיתי היה כראה רדיקלי מדי או שהקדים את זמנו ולא נתפס טוב בשוק.
