בחירת כרטיס המסך וסקר שוק
שלב שני – סקירת שוק וביקורות מקצועיות בבחירת רכיבי ליבה (מעבד-לוח-אם-זכרון-כ. מסך)
ישנם אתרים רבים שעוסקים בהשוואה בין מוצרים. הטובים מבינהם – AnandTech, Tom's Hardware, Xbit-Labs, HardOCP, Neoseeker וגם האתר בו אתם גולשים כעת, מספקים השוואות מדויקות בין מוצרים באותה קטגוריה.
אם לדוגמא, אתם מעוניינים במעבד תקציבי, ואינכם יודעים אם עדיף Celeron או Sempron, ניתן להסתמך על תחושת בטן, נאמנות ליצרן או קניה שבטית ("ישראלים קונים אינטל כי AMD מתחמם, אפשר לטגן עליו ביצה, והוא גם לא יציב"), או שניתן להתבסס על מדדים ומבחנים השוואתיים עובדתיים. זהו המדד היחיד שצריך להנחות אתכם בקניית מעבד, לאחר קביעת ייעוד המחשב כפי שפורט בסעיף הקודם.
לאחר שבחרתם את משפחת המעבד לפי המחיר שעומד לרשותכם, ולאחר שהשוואתם מעבדים שונים יצרנים שונים ע"פ קריטריונים אובייקטיביים, ניתן לגשת לבחירת יתר החלקים, אותם תבחרו בצורה דומה לצורה בה בחרתם מעבד ופלטפורמה, בהבסס על יתר התקציב שנותר לכם:
הנושא הפופולרי ביותר הוא כרטיסי מסך והשוואות של כרטיסים שונים נמצאות בשפע. כרטיסי המסך מחולקים לקטגוריות ע"פ ייעוד ומחיר:
1) רמה תקציבית, מתחת ל-500 שקלים (כרטיסים הנמכרים בחו"ל ב-100$ – Low End) ואינם נועדו למחשבי משחקים כייעוד עיקרי.
2) רמת מתחילים, כ-700-900 ש"ח (כ-130-180$ בחו"ל – Entry Level). נועדו לגיימר המזדמן או הדל באמצעים, התחלופה שלהם גבוהה אך יחס העלות/ביצועים שלהם הוא הטוב ביותר.
3) רמת ביניים, כ-1200-1500 שקלים (200-250$ בחו"ל – Mid Range). נועדו לגיימר רציני שמוכן להשקיע קצת יותר אך לא להשתגע. אורך חייהם עומד על כשנה וחצי של משחקים באיכות טובה ורזולוציות גבוהות במשחקים חדשים.
4) רמה גבוהה, מעל 1800 שקלים, בדר"כ מעל 300$ בחו"ל, נקראים גם High End. אלו נועדו לגיימרים שלא מתפשרים על איכות ורוצים לשחק ברזולוציות גבוהות, ועוד עם פילטרים מופעלים (סינון אניזוטרופי (AF), שמאפשר שמירה על חדות הטקסטורות במבט מרוחק, ו-Anti Aliasing – החלקת קצוות – המשפרים את איכות התמונה).
למרות יחס עלות ביצועים נמוך מהקטגוריות האחרות, המשוגעים לדבר לא יוותרו על כרטיס מהקטגוריה הזאת, גם על חשבון רכיבים אחרים שיכלו להיות חשובים יותר במערכות אחרות שלא נועדו בעיקר לגיימינג. כרטיסים אלו יכולים לספק (בהערכה גסה בלבד ומתוך ניסיון, זהו אינו מדע מדויק ואף אחד איננו נביא) עד לשנתיים של ביצועים סבירים במשחקים חדשים, ברזולוציות גבוהות.
יש לציין שכרטיס המסך הוא צוואר הבקבוק העיקרי בביצועים במשחקים, וכיום למעבדים ולכמות הזכרון יש השפעה כמעט שולית על כך, ולכן אלו האחרונים ידורגו מתחת לכרטיס הגרפי במערכת משחקים, כפי שכבר צוין.
כיום ישנן שתי חברות בולטות המתכננות ומייצרות מעבדים גרפיים לכרטיסי מסך – ATI ו-NVIDIA.
שתי החברות מתחרות ביניהן ראש בראש בכל קטגוריה, וכל המעבדים הגרפיים שלהן נבדקים באופן תכוף באתרי הביקורות, ע"י מבחנים השוואתיים מקיפים.
כל ליבה גרפית נבדקת הן בעזרת תוכנות סינתטיות כגון 3DMark שנותנות הערכה לביצועי הכרטיס במשחקים בעזרת שיטת ניקוד אחיד, והן במשחקים נפוצים, שנותנים מדד לביצועי הכרטיס בתנאים אמיתיים. חשוב לציין שאין להסתמך על ביצועי כרטיס במשחק בודד אלא על מכלול המבחנים הסינתטיים והאמיתיים, שכן ישנם משחקים שתוכננו במחשבה על שבב גרפי של יצרן מסויים – כגון מנוע המשחק Doom 3 שתוכנן עבור NVIDIA, ומנוע Source עליו מבוסס המשחק Half Life 2, שנהנה מביצועים עדיפים עם כרטיסי מסך המבוססים על שבבים של ATI.
דפדוף בדפי אתר זה ייתן לכם תוך מספר דקות תמונה טובה לכרטיס המומלץ בשוק לתקציב שלכם – מפני שבדרך כלל יש בכל קטגוריה מספר כרטיסים מובילים בולטים.
שני מיתוסים נפוצים הם כמות הזכרון הגרפי וחשיבות יצרן הכרטיס:
דבר ראשון, כמות הזכרון של כרטיס המסך מהווה גורם בביצועיו לא פחות משהיא מהווה גימיק שיווקי של היצרן. הזכרון הגרפי משמש לרוב לאחסון טקסטורות של משחקי מחשב (וכתוצאה מכך, כמות גדולה יותר של זכרון תאפשר אחסון של טקסטורות באיכות גבוהה יותר ושימוש בפילטרים לשיפור איכות התמונה), אך מכיוון שכרטיסי מסך Low End אינם מיועדים מלכתחילה למשחקים, אין חשיבות רבה לכמות הזכרון, שכן השפעתו היא שולית.
לעומת זאת, בכרטיסי High End בהחלט ייתכנו הבדלים בביצועים בין כרטיסים בעלי נפח זכרון של 256MB לבין 512MB, המבוססים על אותו מעבד גרפי, מכיוון שלכרטיסים ישנה יכולת ממשית לנצל את הזכרון עד תום. למעשה, מספר משחקים המבוססים על מנוע המשחק Doom 3 מציעים אפשרות לשימוש בטקסטורות באיכות גבוהה במיוחד, הזמינה רק לבעלי כרטיסי מסך עם 512MB זכרון.
בשורה התחתונה, יש לוודא כי הפרש הביצועים הנובע מתוספת הזכרון הוא מספיק כדי להצדיק את תוספת המחיר, שכן יחסי העלות/תועלת לכרטיסי High End הינם נמוכים מלכתחילה, והפרש המחיר יכול להיות לא פרופורציונלי לתוספת הביצועים.
המיתוס השני, כאמור, נוגע למוניטין החברה המייצרת את הכרטיס עצמו.
שתי החברות המובילות, ATI ו-NVIDIA, מכתיבות את צורת הכרטיס עם מעט מאוד חופש פעולה ליצרן הכרטיס, שמחויב לעמוד בדרישות המחמירות שלהן. לכן, אין הבדל ממשי בין כרטיס של ASUS לכרטיס של Leadtek או Gigabyte. הבדלים מינוריים יכולים להיות במהירויות הליבה והזכרונות של הכרטיס שמועלות במפעל מעבר למהירויות המוצהרות של ATI ו-NVIDIA (דבר הנעשה לשבבים גרפיים נבחרים המסוגלים לעמוד במהירויות גבוהות מהתכנון המקורי) או בסוג הקירור המורכב על הכרטיס, אך לרוב אלו הבדלים קלים ולא משמעותיים.
המסקנה היא שעל פי רוב, יש לקנות את הכרטיס הזול ביותר המבוסס על השבב הגרפי הרצוי, כל עוד מדובר ביצרן מוכר, כדוגמת: ASUS, MSI, Leadtek, Albatron, Gigabyte, Club3D, eVGA, Sapphire, Connect3D, Gainward, XFX, PowerColor ואחרים.
נושא אחרון הוא תשומת הלב שיש לתת לשיקול העלות/תועלת של ההשקעה בכרטיס מסך אל מול ההנאה שהוא יספק לכם: אין שום ספק שכרטיס High-End שעולה 3,500 שקלים יהיה טוב יותר (בכ-15%, בדרך כלל) מכרטיס מוחלש מעט שעולה 1,800 שקלים, אך השאלה היא – האם התועלת שתפיקו ממנו תהיה גבוהה יותר מהשקעה של כספכם בציוד היקפי טוב יותר, שיספק יותר הנאה מהשימוש במחשב?
הערה אחרונה: במחשבים שנועדו להיות תחנות עבודה גראפיות, קרי לשמש ליצירת מודלים ואנימציות תלת מימדיות בעזרת יישומים כגון MAYA או 3DS MAX, יש צורך בכרטיסי מסך ייעודיים מסדרת QUADRO של NVIDIA או מסדרת FIRE GL של חברת ATI.
