תהליך ההתקנה
התקנת ה-Freezer 4 היא פשוטה למדי במארז מרווח, אך יכולה להיות מתסכלת ביותר במארז עמוס וקטן. ההתקנה לוקחת מספר דקות וכרגיל, הקושי טמון בביצוע עצמו ולא בהבנת התהליך.
• ראשית, יש להסיר את גוף הקירור המקורי של אינטל, אז נותרים עם מסגרת מפלסטיק שחור וארבעה חורים אופקיים.
• לאחר מכן, יש למרוח מעט משחה טרמית (בגודל של גרגר אורז בערך) על המעבד (כמובן שלאחר ניקויו באלכוהול משאריות המשחה הקודמת), והלחץ שיפעיל גוף הקירור כבר ימרח אותה באופן שווה על פני כל שטח המעבד.
• כעת, יש להכניס את שני הזיזים של התפס בגוף הקירור לשני חורים קרובים, ובעזרת הידית הקטנה המצויה בשני הזיזים המקבילים להם, לחורים המקבילים במסגרת הפלסטיק.
חסרון אחד שנציין בצורת חיבור זו, שהינה בין הפשוטות ביותר בהן נתקלנו, הוא שגוף הקירור עדיין חופשי מעט, ובזמן טלטול המחשב (כגון הסעה ממקום למקום) יכול לגרום לנזק.
שימו לב כי כאשר מתקינים גוף קירור המבוסס על שיטת ה-Heatpipe יש לזכור להפעיל את המחשב כאשר הוא עומד (כלומר, צינורות ה-Heatpipe במצב אופקי) ולא כאשר המחשב שוכב, משום שכך פעולתם יעילה בהרבה.
המשחה הטרמית שקיבלנו נקראת MX-1 והיא אינה ייחודית למוצר זה, אלא ניתן לרכוש אותה גם בנפרד (כמובן שגם היא, מתוצרת Arctic Cooling). ה-MX-1 אינה מכילה מתכת ולכן אינה מעבירה חשמל, היא אף אינה נוזלת ואיננה מתאדה.
על מנת להגיע לרמת ביצועים מקסימלית היה עלינו לאפשר לה 200 שעות התקשות שלאחריהם הביצועים השתפרו באופן משמעותי. כמו כן, בדיקה קצרה שערכנו העלתה כי ה-MX-1 מספקת ביצועים טובים יותר מאשר ה-Arctic Silver 5, שנחשבת כיום למובילה בתחום.
;) |
אחד הדברים הבולטים יותר לעין, הוא פני השטח הלא מוגמרים של גוף הקירור – לרוב, גופי הקירור עוברים תהליכי שיוף מיוחדים בזמן הייצור, שנועדו להפוך את תחתית גוף הקירור לחלקה עד כמה שניתן (על מנת ליצור שטח מגע אחיד עם ליבת המעבד). אך ה-Freezer 4 הגיע כשבסיסו לא משויף לחלוטין, דבר שפוגע בביצועיו (אם כי אין דבר שנייר זכוכית לא יכול לפתור…).
חסרון נוסף, ויזואלי בלבד שניתן להבחין בו במבט חטוף, הוא הלחמת ה-Heatpipes, שבולטת מאוד ובצבע כסף, אך כאמור, זהו חיסרון ויזואלי בלבד ואין בו שום פגיעה בביצועים.
;) |
