רושם ראשוני והתקנה
במבט ראשוני, הפרט הראשון הבולט לעין ב-Ultra 120 eXtreme (מעבר לציפוי הניקל, המשרה תחושה עתידנית משהו) הוא כמות צינורות החום אשר יוצאת מן הדופן שלו. מבסיס גוף הקירור יוצאים שישה צינורות חום מכופפים לצורת U, היוצרים באופן פרקטי 12 צינורות חום. כיפוף הצינור יוצר לו הלכה למעשה שני קצוות המשמשים לעיבוי נוזל הקירור הנמצא בתוכו, כך שכמות צינורות החום ביחס ל-Ultra 120 הוגדלה בפועל מ-8 ל-12 צינורות; זוהי כמות מכובדת בהחלט, אפילו ביחס לגופי הקירור המודרניים ביותר (ה-Scythe Ninja, אותו סקרנו לאחרונה, הוא בין גופי הקירור היחידים שניתן לומר עליהם את אותו הדבר, וכך גם ה-Zipang החדש מבית אותה החברה). ריבוי צינורות החום מבטיח סילוק מהיר במיוחד של החום מבסיס גוף הקירור אל עבר הצלעות, ומשם אל סביבת המארז.
לאורך צינורות החום, כלפי מעלה, מרותכות צלעות הקירור. כמות הצלעות גדולה יחסית (האמת, לא ספרנו בדיוק כמה) והן צפופות מאוד, ביחס לגופי קירור אחרים בשוק. בשילוב עם גובהו של ה-Ultra 120 eXtreme, מתקבל שטח פנים גדול מספיק כדי לפצות על רוחבו הצר, דבר שמונע את הפגיעה בביצועים. העובדה כי צלעות הקירור כה צפופות מהווה יתרון במובן מסוים – יותר שטח פנים לקירור, תוך שמירה על גודל פיזי סביר. מנגד, יש בדבר גם חסרונות, כגון העובדה שצפיפות יתר על המידה מגדילה את התנגדות האוויר למעבר דרך הצלעות, דבר אשר עלול להפחית מיעילותו של גוף הקירור כאשר לא מורכב עליו מאוורר.
גופי קירור אחרים המתוכננים לפעולה פסיבית (שוב, ניקח את ה-Ninja של Scythe כדוגמא) מתוכננים עם רווח גדול בין הצלעות, על מנת לצמצם את התנגדות האוויר ולנצל עד תום את האוויר שזורם דרכן. כדי להתגבר על התנגדות האוויר, השתמשה Thermalright הפעם ברעיון חדשני: כל זוג קצוות מנוגדים של כל צלע מורם כלפי מעלה או מטה, כדי ליצור צורות הדומות לכנפיים, ואכן הצלעות מכונות Winglets.
בסיס גוף הקירור כולו מצופה בניקל אף הוא, למרות שהוא עשוי מנחושת. גימור הבסיס באיכות טובה למדי, אם כי ראינו כבר גימורים טובים יותר בעבר, אך אין שום פגם גם ברמת הגימור הנוכחית, לפחות לא משהו שמעט משחה טרמית לא תוכל לפתור.
נזכיר שוב כי גימור הבסיס משפיע רבות על הולכת החום מהמעבד אל תוך גוף הקירור; בסיס חלק לחלוטין מונע מצב של שקעים ובליטות מזעריות שבהן אין מגע בין המעבד לגוף הקירור, דבר אשר פוגע בהעברת החום.
בצידיו של ה-Ultra 120 eXtreme, לאורך כל גובהו, מכופף הקצה של כל צלע כלפי פנים ליצירה של מעין תעלה קטנה – בתעלות אלו ניעזר בהמשך כדי להתקין את המאוורר. בנוסף לכך מצויים גם שקעים עבור הפסים המיוחדים למניעת ויברציה, שהצגנו קודם לכן.
פרט אחרון לסיום הוא חריטת שם החברה – Thermalright – על צלע הקירור העליונה, זאת כדי שכולם יידעו שיש ברשותכם גוף קירור של החברה.
בשורה התחתונה, ה-Ultra 120 eXtreme עושה רושם של גוף קירור בנוי היטב ובאיכות גבוהה מאוד. ניכר כי Thermalright השקיעה מחשבה רבה בנושא התנגדות האוויר ובעיצוב אווירודינמי – בשלב הבא נתקין את גוף הקירור במערכת הבדיקה שלנו ונבדוק האם הוא אכן עונה על ציפיותינו.
התקנה
ניגשנו להתקין את ה-Ultra 120 eXtreme על מערכת הבדיקה שלנו, המבוססת על תושבת LGA775 של אינטל. העקרון מאחורי ההתקנה פשוט למדי: לוחית הגב (Back-Plate) מורכבת בחלקו האחורי של לוח האם, אליה מתברגת (באמצעות ברגים עם קפיץ) התושבת שמחזיקה את גוף הקירור במקום.
תהליך ההתקנה פשוט למדי ולא נתקלנו בשום קושי בקיבוע גוף הקירור למקומו; ראוי אף לציין שהחיבור יציב במיוחד ותומך מצוין ב"משקל העודף" שלו, בסיוע לוחית הגב. התקנת גוף הקירור על לוח AM2 היא פשוטה באותה מידה, ואין צורך בשימוש בלוחית הגב של Thermalright בלוחות אם בהם היא כבר מותקנת.
לאחר מכן הדבקנו את הרצועות נגד ויברציה – רצועות אלו אמורות להידבק למקומן באמצעות דבק דו צדדי פשוט, אך התאכזבנו לגלות שהן לא החזיקו מעמד והתחילו להתקלף וליפול מגוף הקירור תוך שניות בודדות, אם כי בסופו של דבר הן הוחזקו במקומן על ידי המאוורר שהותקן מיד אחר כך.
התקנת המאוורר נעשית בשיטה של קליפסים – כל שיש לעשות הוא להדק את הקליפסים לחורים המתאימים בצלעות, למתוח כל קליפס ולשים את המאוורר מתחתיו, עד שהוא מקובע.
אמנם נתקלנו בבעיה כאשר אחד הקליפסים התנגש בצינורות החום של לוח האם, ונאלצנו לחבר אותו מלמעלה בלבד, אולם גם כך המאוורר הוחזק כראוי במקומו.
שימו לב כי ישנם בשוק מאווררים מסויימים שבהם שני חורי הברגים מחוברים במעין צינורית, המונעת את חיבור הקליפסים. בדקו זאת היטב לפני שאתם רוכשים מאוורר!
