אנחנו קמים בבוקר, עוברים על נוהל בוקר, הולכים לעיסוקנו אם זה בית ספר צבא עבודה לימודים או אחר, באמצע הולכים ושותים כמובן שיש בדרך כמה צחוקים עם חברים מאותו מקום וגם איזה שיחת טלפון עם אחד שאנחנו מכירים מאז ומתמיד, אחרי היום הזה אנחנו חוזרים הביתה לסדר של כול אחד אם זה מקלחת-אוכל-טלוויזיה-מחשב-שינה או כול דבר אחר לחלקנו יש מישהו מהמין השני להעביר את הזמן ביותר כיף, לפעמים ישנים איתו ביחד לפעמים לבד, ואז מתעוררים, אנחנו קמים בבוקר, עוברים על נוהל בוקר, הולכים לעיסוקנו אם זה בית ספר צבא עבודה לימודים או אחר, באמצע הולכים ושותים כמובן שיש בדרך כמה צחוקים עם חברים מאותו מקום וגם איזה שיחת טלפון עם אחד שאנחנו מכירים מאז ומתמיד, אחרי היום הזה אנחנו חוזרים הביתה לסדר של כול אחד אם זה מקלחת-אוכל-טלוויזיה-מחשב-שינה או כול דבר אחר לחלקנו יש מישהו מהמין השני להעביר את הזמן ביותר כיף, לפעמים ישנים איתו ביחד לפעמים לבד, ואז מתעוררים, אנחנו קמים בבוקר,

פעם בכמה זמן אנחנו עושים משהו מיוחד כמו סופשבוע בכנרת/אילת או מקום אחר, אחרי זה אנחנו חולקים את ההרפתקה שהייתה לנו עם כול החברים, ושוב קמים בבוקר, עוברים על נוהל בוקר,

יש בדרך כמה קפיצות טובות ולא טובות כמו פרידה, מוות, בעיות כאלו ואחרות, התקבלות למקום שרצינו וכו', ושוב קמים בבוקר, עוברים על נוהל בוקר,

מה שאנחנו עוברים זה לא שגרה כי כול יום שונה מקודמו אבל בכול מה שאנחנו יש משהו שחסר, חסר המטרה העליונה שלשם אנחנו מכוונים, לשם אנחנו רוצים להגיע, אין לנו כבני אדם מטרה כזו, אנחנו חיים ללא מטרה, אין סיבה מיוחדת למה אנחנו חיים, פשוט חיות מפותחות, מה הטעם בלקום כול בוקר מחדש? מה נותן לנו את הכוח הזה? אם אנחנו יודעים שאין לדרך סוף שהרי לא משנה מה נעשה בתור יחידים בסופו של דבר נמות ולא יהיה זכר לנו ולכול מה שעשינו וגם אם יהיה משהו מיוחד שכולם יזכרו מה הטעם בזה, אנחנו מתים אז למי זה משנה שיש משהו שלנו בעולם שהוא בלעדינו

אנחנו חיות פשוטות שפועלות לפי צריכים מוגדרים, אנחנו צריכים לאכול-לשתות-להפריש-להתרבות-לישון אין יותר מזה, רק הדברים האלו נותנים לנו עונג, כול השאר זה רק דרך להשיג את הדברים הבסיסים האלו

ואם אנחנו מבינים שאין יותר מזה למה אנחנו עדיין ממשיכים (אל תדאגו זה ממש לא מכתב התאבדות, ממש אין לי רצון להתאבד, תבינו בהמשך) למה קמים כול בוקר לאותו עולם ללא מטרה?

למה לי ללמוד להתקבל לעבודה נותנת לי הרבה כסף להתחתן, אני ימות ואז מבחינתי אין שום דבר יותר, האם live fast and die young זו הדרך? לנסות כול דבר ולהנות מכול דבר שזז?

אני נהנה בחיים, אני נהנה לקום, ולעבור על היום שלי עם הריגושים הקטנים והרגשות הקנטים שאיתי, אני קובע לעצמי מטרות קטנות בדרך כמו להשיג כסף לטיול, להתקבל לאוניברסיטה וכו', בכול הדרך הזו יש יעד גבוה יותר - להנות מהדרך, כי זה מה שיש לנו הדרך, אין מטרה בסוף אלא רק את הדרך באמצע

להגיע לרגע האחרון בחיים ולחייך כי הייתי בדרך שלי והנהנתי שם, אני לא צריך ריגושים חיצוניים כמו סמים זונות או whatever כדי שאני ירגיש טוב, גם בזמן שכואב לי אני נהנה, אני אוהב להרגיש את החיים עלי, להרגיש שאני הולך בדרך שלי

בסופו של דבר אני מנסה להכניס בערך שנה שלמה שעברתי בעצמי על הגילוי שאין מטרה לחיים, ובכול זאת לחיות את החיים

לא ממש אפשרי אבל לפחות על קצה המזלג

אני מניח שקטע זה יפנה לאנשים מבוגרים מביניכם שרוב הסיכויים עברו את זה בעצמם, אני בשום אופן לא מזלזל באף אחד מכם אלא פשוט זה שלב שקורה לבן אדם בשלב מסויים בחיים שיוצא לו לחשוב על כול העניין של "מה הטעם?"

למרות שקטע זה נכתב בשעת לילה מאוחרת (בזמן שאני שוקל אם לשחק Rise Of Nations באניטרנט או לא) אני כותב את זה בדעה צלולה לגמרי.... ;D

מקווה שלא שעממתי אותכם יותר מדי (כנראה הת'ראד הזה ישקע במהירות...)

חג שמח ושנה טובה לכולם

אמממממ.....זה אחד התאדרים הארוכים שבאמת קראי מהסוף להתחלה ורציתי להגיד שגם לי היה את זה , אלו שלבי התבגרות בחיינו , יום יום אותו דבר ....זה יכול להיתקע בגרון כבר . כל אחד לפחות פעם אחת בטוח חשב על מטרת החיים שלו ומה המשמעות של זה ולמה הוא בכלל חיי ?!?....בישביל למות ?.

אני לא חושב שצריך להיות בעליי דעה הנ"ל כי בכל זאת אתה נהנה מהחיים , אם לא ממש אז בכלל זאת אתה יודע שזה יבוא יום אחד כי לא תמיד אתה תהנה ותקבל את הכל על מגש הכסף , לפעמים צריך לקרוע את התחת בכדי לקבל את מבוקשנו .

דבר שדיי גרם לי לכתוב תגובה כזאתי !

Been There Done That

קורה לי עדיין כל כמה חודשים, נכנס לדיכאון של כמה ימים ויוצא מזה...

אתה לא הראשון שכתב ת'רד כזה פה ובטח גם לא האחרון, אז העצה הכי טובה שאני יכול לתת לך, היא לתת לזמן לעשות את שלו, וכמו שאמרת - זה לא המטרה זה הדרך.

in the words of party boy

"I'm just gonna kill myself once I loss my penis"

*not nessecary with any connection to anything

כדור בראש וסידרת את כל הבעיות

תגידו, אתם באמת חושבים שתמצאו פה בפורום את משמעות החיים?

זה בדיוק מה שעובר עלי עכשיו :-\, רק היום אמרתי לעצמי נמאס לי כבר כל יום לעשות את אותו דבר אני כבר עייף מלעשות כל הזמן את אותם הדברים. אולי זה הגיל.

וכדי שזה לא יקרא אפשר ללמוד טוב טוב, להרוויח כסף ומוניטין להכניס את עצמך למצב של cryonic suspension ואולי תתעורר אחרי זמן מסוים, ושוב יהיה לך טעם לחיים !

Oh, נראה לי מהסיבה שכתבת פה למעלה (שחשבתי על זה הרבה פעמים..) אנשים המציאו משהו שנקרא אלוהים וגן-עדן..

ותשמע מוזיקה, זה מרגיע ונותן לך יותר טעם לחיים (לא יודע, אבל זה ככה אצלי)

אוווו שכולנו פשוט מדוכאים ולא יודעים את זה חח (אאאח אני מנסה לכפות על זה בבדיחות אולי אני באמת מדוכא  :-[ :-\ :'( )

מגיל 9 אני בשריטות האלה, כל הזמן.

יש למשהו בעולם הזה משמעות? מה זה משנה? שום דבר לא משנה.

אני קופץ מהגג עכשיו, מת, מה זה משנה? ההורים שלי יהיו עצובים, אז מה? אני הולך עכשיו ערום ברחוב, מה זה משנה? אבל עדיין יש משהו שעוצר אותי מלעשות את זה.

קשה לא להסביר את זה, מאד קשה לי, אבל בעקרון, הכל חסר משמעות, ולא משנה מה קורה.

אני אנסה להסביר ככה:

תסתכלו על כדור הארץ מבחוץ. חשבתי על זה כמה פעמים. כדור. אנשים מתרוצצים עליו, עובדים, הולכים, ישנים, הכל על כדור הארץ. לאן הם מגיעים? זה עזר להם במשהו?

הם נשארו על אותו כדור.

אני בדכאון הזה, כמו שאמרתי, כבר הרבה זמן (6 שנים TBH) ולא רק זה, יש עוד כמה מחשבות דומות.

תחשבו על כל הדברים שאתם מקבלים כמובן מאליו. היקום מתפשט. מה?! בתוך מה הוא מתפשט? בתוך שחור אינסופי? מה זה בכלל השחור האינסופי הזה? הוא מתפשט בתוך כלום? איך אפשר?

דיכאתם אותי.....

תנסה את הספר "הנבואה השמיימית" של ג'ימס רדפילד, במקרה שלי זה עשה רק טוב...

http://www.bookme.co.il/bookdetail.asp?book_id=74252

מגיל 9 אני בשריטות האלה, כל הזמן.

יש למשהו בעולם הזה משמעות? מה זה משנה? שום דבר לא משנה.

אני קופץ מהגג עכשיו, מת, מה זה משנה? ההורים שלי יהיו עצובים, אז מה? אני הולך עכשיו ערום ברחוב, מה זה משנה? אבל עדיין יש משהו שעוצר אותי מלעשות את זה.

קשה לא להסביר את זה, מאד קשה לי, אבל בעקרון, הכל חסר משמעות, ולא משנה מה קורה.

אני אנסה להסביר ככה:

תסתכלו על כדור הארץ מבחוץ. חשבתי על זה כמה פעמים. כדור. אנשים מתרוצצים עליו, עובדים, הולכים, ישנים, הכל על כדור הארץ. לאן הם מגיעים? זה עזר להם במשהו?

הם נשארו על אותו כדור.

אני בדכאון הזה, כמו שאמרתי, כבר הרבה זמן (6 שנים TBH) ולא רק זה, יש עוד כמה מחשבות דומות.

תחשבו על כל הדברים שאתם מקבלים כמובן מאליו. היקום מתפשט. מה?! בתוך מה הוא מתפשט? בתוך שחור אינסופי? מה זה בכלל השחור האינסופי הזה? הוא מתפשט בתוך כלום? איך אפשר?

בדיוק כמו שאני חושב.....

אין טעם

תגידו, אתם באמת חושבים שתמצאו פה בפורום את משמעות החיים?

ממש לא חפשתי את משמעות החיים בפורום, בעצם לא חפשתי בכלל את המשמעות החיים, שאין בחיים משמעות ואין סיבה למה אנחנו חיים

ותשמע מוזיקה, זה מרגיע ונותן לך יותר טעם לחיים (לא יודע, אבל זה ככה אצלי)

חשבתי על זה והעניין הזה מוכיח כמה אנחנו דומים לחיות, אנחנו יוכולים לשמוע שיר ואז פתאום כול ההרגשה שלנו משתנה.... (ואני לא חושב שיש חיות שומעות טראנס כי זה עושה להם טוב... מממ אולי מטאל? זה כבר עדיף)

ושאר האנשים, אני לא דכאוני, אני כבר השלמתי לגמרי עם העניין שאין משמעות לחיים

ממש לא חפשתי את משמעות החיים בפורום, בעצם לא חפשתי בכלל את המשמעות החיים, שאין בחיים משמעות ואין סיבה למה אנחנו חיים

...

ושאר האנשים, אני לא דכאוני, אני כבר השלמתי לגמרי עם העניין שאין משמעות לחיים

כדור בראש, אמרתי כבר?

בא לכם (כל מי שכתב פה על כמה שהוא דכאוני) להפסיק עם השטויות, או לפחות לא לכתוב אותן פה? לכו לפסיכולוג אם זה ממש מפריע לכם. בלהמשיך את הת'רד הזה אין שום תועלת.