1. השאלה היחידה שהתעוררה פה בדיון היא שאלת החובה שבדין.

2. פותח הדיון שאל האם החברה מילאה את חובתה על פי דין במסירת ההודעה על שינוי בתנאי המבצע, כאשר פרסמה זו בגוף החשבוניות הרלוונטיות.

3. לטענת פותח הדיון, פרסום בגוף החשבונית כאשר החשבונית לא נשלחת ללקוח בדוא"ל, ויש "לצרוך אותה אקטיבית" באתר האינטרנט, איננה מסירת הודעה כנדרש.

4. ועל טענה זו השבתי והבהרתי שלהבנתי המשפטית ההודעה נמסרה כדין, וכי היא נמסרת באותו אופן שבו הלקוח מקבל את החשבוניות החודשיות מבלי להלין על כך.

5. כמו כן צוין כי הלקוח יכול לבחור לקבל את כל החשבוניות וההודעות באמצעות דואר רגיל, כאשר פותח הדיון עצמו לא חולק על כך שמסירתן בדואר רגיל מקיימת את דרישות הדין.

6. מכאן החלה להתגלגל ולהתפתח, רק מצדך, מסכת של טענות מיותרות ולא רלוונטיות שנועדו לתקוף את תשובתי, כאשר בסופו של דבר, מתברר כי אינך חולק על כך שאין חובה שבדין למסור את ההודעה בדוא"ל דווקא.

7. דהיינו אתה מודה בכך שתשובתך לא רלוונטית כי היא לא עוסקת בשאלה היחידה שהתעוררה, והיא האם החברה מילאה את חובתה על פי דין.

8. ולסיכום נקודה זו ובהתאם לאמור עד כה, סבורני כי יהיה זה נכון ראוי וצודק למחוק את הודעותיך, משל לא נכתבו מעולם.

9. לטענתך חוק הגנת הצרכן נועד להגן על רשלנים ועצלנים. תתכבד ותוכיח טענה זו. לטענתי החוק נועד להגן על צרכן סביר. לטענתי צרכן שלא טורח לקרוא את החשבוניות איננו צרכן סביר. לטענתי הטענה שצרכן יכול להיות עצלן ורשלן היא טענה מקוממת. לטענתי צרכן רשלן ועצלן לא ראוי להגנה. לטענתי עמדתך מביאה לכשל שוק. לטענתי עמדתך לא מתיישבת עם יתר תנאי החוק. לטענתי עמדתך משקפת זלזול באינטליגציה של הציבור, ורואה את הצרכן כחסוי חסר כל אחריות משפטית.

10. לטענותיך בעניין האשם התורם. אתה מודה בכך שאין חובה על פי דין למסור את ההודעה בדואר אלקטרוני דווקא, ובאין אשם אין אשם תורם. ואכן כך. ועובדה זו מוכיחה שחוק הגנת הצרכן לא נועד להגן על צרכן רשלן או עצלן, אלא על הצרכן הסביר. והואיל ואתה מכיר בעובדה שחוק הגנת הצרכן עדיין חושף את הצרכן לאחריות בגין אשם תורם, כיצד הדבר מתיישב עם עמדתך שהחוק נועד להגן על רשלנים ועצלנים? אין בכך כל היגיון.

11. לטענותיך בנושא הפישינג. מכיוון שאתה לא חולק על כך שאין חובה שבדין למסור את ההודעה בדוא"ל דווקא, לא ברור לי פשר הדיון התיאורטי בנושא זה. אתה טוען שהקמת המערכת היא בדיחה. אתה מפספס את הנקודה שלי. אני טוען שעצם הקמת מערכת כזו גוררת חשיפה מצד העוסק. ומדוע לו להגדיל חשיפה לטענות (שלעמדתך הן דחוקות, ולעמדתי ולנוכח ניסיוני הן מציאותיות), בנושא שהוא כלל לא צריך להיחשף לו מלכתחילה? בהעדר חובה שבדין להקים מערכת כזו, מה לך לטעון להפרת חוק מכך שהיא לא קיימת?

12. האם לעמדתך כל סופרמרקט חייב למכור לך ביצים? בהעדר הוראה בדין המחייבת אותו למכור לך ביצים? התשובה ברורה לשנינו.

13. לטענתך בעניין התייצבות בסניפים לצורך קבלת החשבוניות והודעות. לא טענתי כי הדבר מותר, ולעמדתי הדבר לא עומד בקנה אחד עם דרישת החוק, המטיל על העוסק את החובה למסור הודעה. ממילא הנושא לא רלוונטי לשאלה מושא הדיון.

14. ההודעה נמסרה באותה דרך שנמסרה לך החשבונית. הלקוח יכול לבחור איך לקבל את החשבוניות. אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו.

15. לדעתי התייחסתי לכל הטענות המהותיות. במידה ולעמדתך לא התייחסתי לטענה אזוטרית כזו או אחרת, ובמידה והיא רלוונטית ואתה עדיין עומד עליה, הסב את תשומת ליבי לכך ואשיב לך.

בברכה

סיכום נפלא לדיון.

+1

תראו מה נפל לי מהשמים:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4649439,00.html

דווקא בעקבות הדיון החלטתי לפנות בבקשת בירור מול המועצה לצרכנות, ואולי ניקח את זה הלאה. טיפש הוא לא זה שמפספס את סיומו של מבצע, אלא זה שחושב שלא ראוי לעסוק בניצול חברות את החוק ואת הצרכן. 

שלום רב, הייתי רוצה לדעת אם פניה למועצה לצרכנות נשאה פרי?מה הייתה התגובה?תודה.