יש לי חנות למוצרי חשמל וקראתי לבן שלי סוני

כשיהיה גדול הוא יפתח חנות משלו שקוראים לה סוני מוצרי חשמל

לגיטימי לדעתי, כל עוד הוא לא מתחזה לחברה SONY ה"מקורית" באמצעות הסימנים הרשומים שלהם כמו הלוגו/הסלוגן וכו'.

אני לא רואה איך זה שונה למשל ממישהו שפותח דוכן בורקס בשם "בורקס סמי" כי סמי זה השם שלו וככה בא לו... אתה חושב שסמי בורקס יכול לתבוע ממנו לא להשתמש בשם הזה? אני מאמין שיהיו אנשים שיסכימו איתך. אני - לא.

לדעתי מי שבוחר להשתמש בשם הפרטי שלו (או בשם המלא, אם כי בזה בהחלט יש פחות סיכון לכפילות) עבור שם העסק - צריך לקחת בחשבון שיש בעולם עוד אנשים עם השם הזה ויתכן שגם הם יחליטו לפתוח עסקים עם שם דומה. באיזו זכות הוא חושב שמגיעה לו בלעדיות על השם הזה?

נקודה למחשבה - תאר לך שרונית רפאל "העניה" היא למעשה בחורה מבוגרת יותר מרונית רפאל "העשירה". אז מי "העתיק" ממי את השם? לצורך הקוריוז - היא יכולה לטעון שהשם "רונית רפאל" היה שלה עוד לפניה!

אני מסכים לחלוטין אם הצעת ההחרגה של ויק

שם לא חייב להיות יחודי. אני חושב שלכל בן אדם אמורה להיות זכות להשתמש בשם שלו בתור שם העסק שלו

אם קיים סימן מסחרי באותו שם, עליו לוודא שרואים בצורה סבירה שהוא לא קשור לסימן המסחרי - והוא יכול לבחור לעשות את זה על ידיי שימוש בגרפיקה משלו, צירוף שם המשפחה, שם העיר בה העסק נמצא, או דרכים אחרות

בכללי, אני חושב שהחוקים צריכים לצאת מ 2 נקודות הנחה :

- ההנחה ההתחלתית חייבת להיות שכל דבר נעשה בתום לב אם אין ראיות נגדיות

- ההנחה ההתחלתית חייבת להיות שלבני אדם - גם לאזרחים וגם למערכת החוק - יש אינטליגנציה בסיסית. למשל, שאם חנות מוצרי החשמל של הילד בשם סוני משתמשת בעיצוב שונה לחלוטין מהמותג היפני, ניתן לצפות _מהקונים_ שיבינו שלא מדובר בחברת סוני. לעומת זאת, במקרה של סוללות SQMY בפונט זהה בדיוק ל SONY שניתן למצוא בחנויות ה made in china בארץ, ניתן לצפות _מנציגי החברות / החוק_ שיבינו שאין כאן חוסר תום לב בכלל

יש הבדל בין שימוש פרטי לשימוש מסחרי

פרטי מותר לך להקרא רונית רפאל. אבל בשימוש מסחרי אתה לא יכול לפגוע במישהו שרשם עליו סימן מסחרי

תחשבו על חברת סוני שהשקיעה מיליארדים במותג ועכשיו יבוא אחד בשם סוני ויקטוף את הפירות.

הם חייבים לקבל הגנה על ההשקעה.

יש סיפור מפורסם של חברת קוקה קולה שנכנסה לארץ ופתאום גילתה שיש סימן מסחרי רשום על השם פאנטה

אחד מטבריה שהיה לו מפעל משקאות רשם בשנות השישים את השם ולא היה מוכן למכור אותו לקוקה קולה

לכן הם יצאו עם השם קינלי

אחרי שהמפעל בטבריה נסגר קוקה קולה קנתה את הסימן המסחרי והחליפה את הקינלי בפאנטה.

לא הבנתי מה הקשר בין הסיפור על פאנטה ובין הדיון הזה.

גם אני לא

בעניין השם הפרטי, לא, אני לא חושב שלמישהוא יכולה להיות בלעדיות על שם פרטי בתור סימן מסחרי ולמנוע מאחרים בעילי אותו שם (ושם משפחה) להשתמש בשם שלךהם בתור המותג שלהם

לדעתי הדרישה צריכה להיות פשוט : תוודאו בדרך סבירה בשביל אנשים אינטליגנטים שאין אפשרות לטעות בין 2 השמות המסחריים. למשל תשתמשו בעקביות כל אחד בצבעים/פונטים/סמל משלו, או תוסיפו שם משפחה, או תוסיפו שם עיר, מה שבא לכם שמשיג את המטרה

לא הבנתי מה הקשר בין הסיפור על פאנטה ובין הדיון הזה.

פאנטה זה סימן מסחרי רשום וגם יכול להיות שם של מישהו

יכול להיות שר הגנה אמריקאי בשם פאנטה אבל הוא לא יכול לייצר משקה בשם פאנטה.

לא, אבל אני לא רואה שום סיבה שיהיה אסור עליו לפתוח חברה בשם "פאנטה משקאות" (אנחנו מדברים פה על שם חברה, לא מותג כלשהו המשווק הרחק מהחברה ושם באמת שמות יכולים לבלבל).

אם המצב היה הפוך ורונית רפאל הקטנה והותיקה הייתה תובעת את רונית רפאל העשירה והחדשה יותר אז גם אז רונית רפאל הקטנה הייתה מפסידה.

אולי רק אני שמתי לב לזה אבל בסיטואציה הזאת תמיד החזק ינצח ולכן לא ברור לי איפה הצדק בכל ההחלטה.

בית המשפט קיים כדי לאפשר לחזקים לעשוק את החלשים.

כל פיטפוטי הצדק והחוק וההגנה על החלש הם מס שפתיים, דוגמית קטנה עם צל גדול שמסתיר את חוסר הצדק האמיתי.

לעם מזמן אין אמון במערכת המשפט.

בטח, הרי צריך לתת לאזרחים הקטנים אשלייה שיש להם למי לפנות במקרה הצורך, אחרת הם עוד יתמרדו.