מה אתם חושבים על כל הסיפור?

אין אף מילה של ביקורת מהממשלה ומחוץ לממשלה עליו בנושא זה. כולם נאלמו דום.

איפה כל בכירי מערכת הביטחון בעבר אשר אמרו שצריך לתת לארה"ב לטפל בנושא?

מעניין אם גם בשמאל התחילו להבין שביבי צדק לאורך כל הדרך ושאובמה הוא משיח שקר.

מקווה שיש לנתינהו את האומץ לעשות מה שצריך כשרוב העולם נגדו, אבל כל ישראל מאחוריו.

הם השתתקו כי ארה"ב הערימה על ישראל .

ארה"ב הדליפה על מספר מבצעים ישראליים בתקופה האחרונה.

בכל מקרה זה לא משנה את העובדה שישראל אינה יכולה לפעול נגד אירן לבדה .

אין לך את הפצצות הנדרשות בשביל להרוס בונקר תת קרקעי מהסוג שיש לאירן.

עדיף לישראל פשוט להמשיך ולהתנקש בכל הממשלה שם - עד שהם יבינו כי אם הם ישיגו אטום - הם ימותו בכל מקרה .

או : לשלב ידיים עם מדינות מוסלמיות אחרות וזה בשביל למנוע מאירן להשיג גרעין .

ארה"ב של אובמה היא חלשה והאו ייזכר כנשיא חלש שנתן לאירן להשיג פצצת אטום ובכך לאיים על כל העולם ,ובפרט "ידידות" של ארה"ב במזרח התיכון .

סעודיה , ישראל , תימן וכדומה ..

הדבר הכי טוב בשביל ישראל כרגע הוא למצוא שותפה אחרת .

"לא חשוב מה יאמרו הגויים, חשוב מה יעשו היהודים"

מסכים איתך לגבי השותפה.

יש ידיעות שסגן סר ההגנה הסעודי (איזה נסיך) נפגש עם בכירים ישראלים בעומן כבר מספר פעמים.

הזכרת לי לגבי ההתנקשות בממשלה האירנית. תגובה מטור בהארץ:

הנה אלטרנטיבה: חיסול הנהגת איראן בעת ישיבה חגיגית של המג'לס, תוך פגיעות השמדה בבסיסי משמרות המהפכה במטרה להפיל את המשטר. קאזוס בלי? איראן קוראת להשמדת ישראל ומפתחת נשק גרעיני. תגובה איראנית? פחותה מהתגובה על תקיפת תוכנית הגרעין גרידא. ואז? על כל תקיפת מטרה בישראל, בית זיקוק או תשלובת הולכה בוערים כלפיד באיראן. יימאס להם מהר מאוד. תגובת העולם? הערבים (כן כן) ימחאו כפיים באושר, אירופה תמלמל משהו. הציבור האמריקאי - והקונגרס - יריעו. שוטי הממשל האמריקאי הנוכחי, הגרוע זה מאה שנה לפחות, לא מאמינים? שימשיכו להפקיר את ישראל ואת העולם החופשי, בהנהגת נשיאם הפתי - ויראו בעצמם.

אני לא מסכים שישראל לא יכולה לעשות זאת לבדה בלית ברירה.

בכל פעם שהיינו צריכים לעשות משהו קשה דומה, הצלחנו. אז אומנם זה הרבה יותר קשה הפעם, אבל תמיד יש דרך.

הדרך היחידה היא אם תכנס לתוך הבונקר ותפעיל שם פצצה . (אולי)

או שתשתמש ביכולות אחרות ,שסביר להניח שלא תשתמש בהן .

הכי לוגי יהיה שישראל פשוט תשכלל את ההגנה שלה מפני טילים ובשנייה שתזהה מאירן שיגור - כל אירן תמחק .

עם זאת , לא לשכוח שאירן היא באמת משטר טרור , שמפעילה פיגועים רבים במשך העשור האחרון . (ולא רק נגד ישראל )

להסכים שיהא להם גרעין זה פשוט מאוד להתעסק עם טאליבן גרעיני .

עדיף כבר שלצפון קוראה יהיה גרעין .

כבר אמרתי שאובמה ייזכר כנשיא הגרוע ביותר בהיסטוריה ?.

בוש יצא למלחמה בעיראק על נפט והפיל את השלטון היחידי שיכל לעמוד נגד אירן .

אם סדאם עדיין היה שליט עיראק הוא ממזמן היה תוקף את אירן .

ארה"ב לא מעוניינת לתקוף את אירן עכשיו וזה יעלה לה רבות .

אם אירן תשיג את הגרעין , אפשר יהיה לומר שארה"ב והמערב שקעו סופית .

צרציל אמר על זה משהו ...

אפשר לסמוך על האמריקאים שיעשו את הדבר הנכון, לאחר שניסו את כל השאר.

משהו כזה...

אל תאמרו "בלתי אפשרי"

עם הסכם רע יותר או פחות, בסופו של דבר יש רק דרך אחת למנוע גרעין מאיראן: בתקיפה • קל ונוח לקבוע ש"האקדח שלנו ריק", אבל צה"ל כבר הוכיח: את הבלתי אפשרי עשינו, ואת הבלתי ייאמן נוכל לעשות • לסמוך, רק על עצמנו

עמוס רגב

פורסם ב: 11.11.2013 02:25 עודכן ב: 11.11.2013 10:402

בראשיתו של דבר ובסופו של דבר, עם הסכם רע או עם הסכם פחות רע, הדרך היחידה למנוע נשק גרעיני מאיראן היא בתקיפה. כשלא תהיה ברירה, צריך לתקוף. אפשר לתקוף.

ארצות הברית והמערב אינם רוצים לתקוף. "העם האמריקני עייף ממלחמות", ציטט הנשיא אובאמה ותיק מלחמת עיראק בנאומו ב־10 בספטמבר, כשהשלים פליק־פלאק מפואר לאחור וחזר בו מאיומיו לתקוף בסוריה. וגם הרמטכ"ל שלו, הגנרל דמפסי, ובכירים כאלה ואחרים במערכת הביטחון האמריקנית שבו והדליפו וצוטטו והבהירו עד כמה תקיפה באיראן מסוכנת, בעייתית ולא יעילה. לכל היותר, אמרו, היא תעכב את תוכנית הגרעין האיראנית בכמה שנים. וזה, לכאורה, לא שווה את המחיר.

גם אצלנו יש חבורה כזאת: הבכירים לשעבר, מראש המוסד לשעבר מאיר דגן ועד הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, ותומכיהם במערכת הפוליטית ובתקשורת. אי אפשר, אמרו. גדול עלינו. וחוץ מזה - זו בעיה עולמית, ואפשר לסמוך על האמריקנים.

ובכן, כנראה אי אפשר לסמוך על האמריקנים. ואין כזה דבר "בלתי אפשרי".

מעל דפים אלה כבר נזכר בעבר כי כאשר הארגנטינים פלשו ב־1982 לאיי פוקלנד וכבשו אותם בתוך שעות, התלבטו הבריטים כיצד לשחררם. הצי האמריקני קיים הערכות מצב, והגיע למסקנה כי מבצע כזה - מרחק 12 אלף ק"מ מבריטניה - הוא "בלתי אפשרי מבחינה צבאית". אפילו בבריטניה עצמה שר ההגנה, מטה הצבא ומטה חיל האוויר היו משוכנעים כי אין אופציה צבאית. אבל ראש הממשלה מרגרט תאצ'ר היתה נחושה, הצי הבריטי הפליג דרומה - ועשה את "הבלתי אפשרי".

שני מצבים היסטוריים לעולם אינם דומים. אבל קווי האופי ודרכי ההתנהגות של בני האדם דומים בהחלט, מאז שחר ההיסטוריה. צה"ל ולוחמיו כבר הוכיחו כי את הבלתי אפשרי הם עשו אתמול, ואת הבלתי ייאמן הם יוכלו לעשות מחר. ב־5 ביוני 1967 חיסל חיל האוויר במבצע "מוקד" את האיום של חילות האוויר הערביים. לא הכל הושמד; נותרו להם מטוסים. אבל היעד הושג: עליונות אווירית והסרת האיום מעל ערי ישראל.

ההיסטוריה מלמדת אותנו על יתרונותיהן, ועל חסרונותיהן, של מתקפות מהאוויר. במלחמת העולם השנייה הפציצו בעלות הברית את גרמניה הנאצית במשך שנים. היתה שם הרבה גבורה, ומחקרים שנעשו לאחר המלחמה הטילו ספק ביעילות חלק גדול מההפצצות. אבל נתון אחד עולה בוודאות: כאשר התמקדו ההפצצות, בשלהי המלחמה, במתקני הייצור והספקת הדלק הגרמניים, הן העלו תרומה מכרעת לקריסת הכוחות הנאציים בשדה הקרב. ואת זה עשו עם מפציצים איטיים, פגיעים, ועם צוותים נועזים שטסו היישר אל גיהינום הנ"מ. "על כנף אחת ותפילה", אומר הביטוי שנותר לעד, הצדעה לגבורת צוותי האוויר.

כיום מצוידים כוחות האוויר במגוון עצום של אפשרויות תקיפה. את החימוש משליכים ברובו "מנגד", מעבר לטווח ההגנה נ"מ, והחימוש מונחה לדיוק של מטרים ואף פחות. יש אמצעי הטעיה ושיבוש, חמיקה והשתקה. פצצה מדויקת יעילה פי כמה מפצצת ברזל רגילה, אבל יש מצבים שמחייבים מטען כבד. כבר במלחמת העולם השנייה פותחו פצצות כבדות במיוחד - "פצצות רעידת אדמה" - שדי היה בהחטאה קרובה שלהן ליד מטרה, כמו מתקן תת־קרקעי לייצור או לשיגור טילים, והמתקן נסדק ונחרב מגלי ההדף. לאמריקנים יש פצצות כאלו, חדשות ומדויקות פי כמה. בכמות קטנה, במחסנים. הן מוטלות ממטוסי־מטען כמו "הרקולס"; משימה קשה, לא בלתי אפשרית.

תוכנית הגרעין האיראנית אינה מתקן אחד. היא מפוזרת, וחלקה חבוי מתחת לפני הקרקע. אבל ספק אם צריך לחסל את כל המתקנים. מן הסתם - כמו לגבי הדלק הנאצי - ראוי להתמקד בחשובים ביותר. גם פגיעה ישירה אינה הכרחית בכל מצב. הצנטריפוגות, למשל, הן מתקנים מאוד עדינים. האם פגיעה סמוכה, שתזעזע ותסדוק אותן, לא תוציא אותן מכלל שימוש? ועוד לא דיברנו על לוחמת ה"סייבר". וזהו מימד נוסף.

לא מדובר במכה חד־פעמית. מי שיתקוף, יידרש למבצע ממושך. וכמובן יהיה צורך לטפל ביכולת האיראנית הקיימת לשגר טילי קרקע־קרקע ארוכי טווח. לפי ההערכות, יש כמה מאות כאלה. אפשר לחסל אותם על הקרקע, אחרים ייורטו על ידי מערכת ה"חץ". קיימת סכנה של היפגעות העורף הישראלי - אבל במושגים של מה שנורה עלינו על ידי סדאם חוסיין. לא נעים, אבל בחישוב כולל של הביטחון הלאומי - לא נורא.

ומה תשיג תקיפה כזו? הרבה. הרבה מאוד. לאיראנים נדרשו כמעט 30 שנה, רובן בלי עיצומים ועם חופש לייבא כל פריט כרצונם, עד שהגיעו למעמדם כיום כ"מדינת סף גרעינית". פגיעה ממשית בתוכנית הקיימת תסיג אותם הרבה שנים לאחור.

מה תעשה תקיפה לאיזור, ליחסי ישראל עם ארה"ב? לא יום הדין. לא מעט מדינות ערביות ינשמו לרווחה, כשיראו את האיראנים מאבדים את הקלף העיקרי שלהם. דעת הקהל האיראנית תזעם ותתגייס לטובת השלטון; אם נשוב ללקחי מלחמת העולם השנייה מתברר כי הפצצות, כבדות ככל שיהיו, לא ערערו את האמון של האזרחים בממשלותיהם, משני צידי המתרס. האמריקנים? תלוי בהשלכות: אם מחיר הנפט יזנק ואז יצנח, לא נורא. אם העולם ייטלטל למשבר כלכלי, תהיה אי נעימות רבה, ויופנו אצבעות מאשימות אלינו. אבל אפילו הנשיא אובאמה הצהיר שוב ושוב כי לישראל שמורה תמיד זכות ההגנה העצמית.

אז אם אין ברירה, נגן על עצמנו.

נכון, קל ונוח להיות "אסטרטג של כורסה". אבל קל ונוח גם לצאת ידי חובה ולקבוע ש"המשימה בלתי אפשרית", או ש"האקדח שלנו ריק". לארה"ב יש מערכת אדירה לתקיפה אווירית. היא פשוט לא רוצה. לישראל יש הרבה פחות בכמות, אבל לא פחות, ולעתים אף יותר, באיכות. היכולת קיימת. היכולת תורגלה. הכל תלוי ברצון, בנחישות, במנהיגות, ובעיקר בהבנה ובשכנוע הפנימי שהמאכלת אכן מונחת על צווארנו. שאין לנו על מי לסמוך, אלא על עצמנו.

לא יודע אם יסכימו איתי או לא, אבל בכל זאת אגיד זאת.

צריך להבין דבר אחד, אובמה נמצא עכשיו בקדנציה האחרונה שלו, הוא לא יכול להמשיך לקדנציה שלישית ואחרי זה הוא יצטרך לעבוד קשה כדי שיבחרו בו שוב בבחירות שאחרי הבחירות הבאות. אז הוא מנסה לחולל היסטוריה, הנשיא השחור הראשון שהצליח להשיג שלום או הסכם שיתופי כלשהו עם איראן. אם הוא יעשה את זה יזכרו את זה בספרי ההיסטוריה!

טוב אולי הגזמתי לגבי הספרי היסטוריה, אבל זאת השאיפה שלו, לעשות מהלך היסטורי במהלך הקדנציה האחרונה שלו.

בעקבות כך הוא פשוט זנח לחלוטין את השותפות בין ישראל לארה"ב, היא כבר לא במקום שני ברשימת עדיפויות וגם לא שלישית ולא רביעית.

במקרה שכזה, בתור "ראש ממשלה" הייתי שוקל לגייס מאמצים למצוא שותפה חדשה, לא בהכרח שותפה מלאה שתחליף את ארה"ב לחלוטין אלא שותפה שאפשר להסתמך עליה שלא תנטוש אותנו ברגע נתון בשביל רגע היסטורי.

איזה שותפה אבל? לכו תדעו.

ובמילים אחרות, הוא רוצה להשיג "שלום בדורנו" בכל מחיר כמו שצ'מברלין רצה.

מסכים לגבי הברית עם ארה"ב.

אנו מתנהגים כאילו הכמה מילייארדים (המהווים אחוז קטן מתקציב המדינה) שהם נותנים לנו כל שנה הופך אותנו לשפוטים שלהם.

אנשים שוכחים שארה"ב מרויחה מזה לא פחות מאיתנו, ואולי אף יותר. אם זה גישה למחקר והפיתוח הישראלים, שהטובים מסוגם בתחומים מסוימים. גישה למודיעין הישראלי, ובעלת ברית אמיתית. "ישראל היא נושאת המטוסים האמריקנית הגדולה ביותר והזולה ביותר", אמר המדינאי ואיש הצבא האמריקני אלכסנדר הייג, שהיה מזכיר המדינה של ארה"ב בתקופת הנשיא רייגן. "זו נושאת מטוסים שאי אפשר להטביעה, שאין על סיפונה ולו חייל אמריקני אחד, ושממוקמת באזור חיוני לביטחון הלאומי האמריקני".

בנוסף לכך, יש גם פגיעה מסוימת בתעשיות הצבאיות הישראליות, הסובלות מזכות וטו של הממשל האמריקאי בכל עסקה עם צד ג'. ראו מה היה בעבר עם סין ועסקת מטוסי ההתרעה שבוטלה בעקבות לחץ אדיר אמריקאי. (שגם דרשו שיפוטרו כל מי שהיה מעורב. בסוף רק מנכ"ל משרד הביטחון עזב) אך אין להם כל בעיה לספק נשק מתקדם לאויבנו.

אם הם כבר לא מעריכים זאת, ולא יודעים להתנהג כבעלת ברית, אז אולי עלינו לוותר על הסיוע הזה ולחפש תחליף.

ובמילים אחרות, הוא רוצה להשיג "שלום בדורנו" בכל מחיר כמו שצ'מברלין רצה.

.

הבעיה היא שארה"ב בחרה בחרפה ואנחנו נזכה במלחמה.

אתם סתם טוחנים מים.

אני מוכן להתערב שאם האיראנים רצו להשיג פצצה גרעינית הם כבר מזמן יכלו להשיג אותה מן המוכן (התפרקות בריה"מ \ קוריאה\פקיסטן \חצים שבורים - לא חסר)

אחרי הכל הרבה יותר "זול ופשוט" לרכוש משהו מן המוכן מאשר להכין בעצמך.

גם אם האיראנים ישיגו יכולת גרעינית צבאית - יש מספיק מאזן אימה כדי להרתיע אותם - הם אולי פנאטים אבל לא טיפשים.

בסה"כ הדבר די משחק לידיים של ממשלת ישראל - הרי הרבה יותר פשוט וזול להתעסק עם בעיה שלא קיימת - מאשר עם בעיה שקיימת (דיור\בריאות\חינוך\פערים וכיוב')

חצים שבורים - http://www.spiegel.de/international/world/a-nuclear-needle-in-a-haystack-the-cold-war-s-missing-atom-bombs-a-590513.html

ובכלל - קריאה נעימה:

http://www.washingtontimes.com/news/2011/oct/27/iran-already-has-nuclear-weapons/?page=all

ואם אתם בכלל לא רוצים לישון בשקט - היו סמוכים ובטוחים שלאירנים כבר יש מזמן ארסנל קונבנציונאלי שיכול לכסול כל מילימטר משטחה של ישראל.

אז מספיק להתעסק בשטויות - היכולת של מדינות ערב להשמיד אותנו תמיד היתה קיימת - הם לא עשו את זה עד היום מהסיבה הפשוטה שלהם זה יכאב יותר.

גיא בכור בטור על מה שהלך מאחורי הקלעים

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=2313

מעניין

תרגום כתבה של הגרדיאן ע"י הארץ http://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/.premium-1.2163361

הם טוענים שהיה נייר סגור וב 5 דקות האחרונות, הצרפתים (!) שינו את דעתו של קרי.

לא מדובר רק על הסכם גרוע, אלא גם על התנהלות חובבנית שלא מתאימה לאף מדינה ובטח לא למעצמה.

מאת: ג'וליאן בורג'ר ואיאן טריינור, גרדיאן

פגישה בחדר בבית מלון בז'נבה בין שרי החוץ של ארצות הברית ושל צרפת הובילה להקשחה של עמדת המערב בנוגע לתוכנית הגרעין של איראן בדקה ה-90. לא הרבה אחר כך התברר כי השינוי אינו מקובל על האיראנים, כך סיפרו גורמים מערביים המעורים בדיונים בין הצדדים.

פגישתם של ג'ון קרי ושל לורן פביוס בליל שבת היתה נקודת מפנה מאוחרת בשלושת ימי השיחות בין שרי החוץ של המעצמות ואיראן, שבסופו של דבר הובילו רק להחלטה להמשיך את המגעים בדרג נמוך יותר בז'נבה בשבוע הבא.

בדיון בחדר המלון של קרי במלון אינטרקונטיננטל התעקש פביוס על שתי נקודות מרכזיות בניסוח הסכם הביניים עם טהראן: אסור שתהיה הכרה במבוא להסכם בזכותה של הרפובליקה האיסלאמית להעשיר אורניום, ויש להתעקש על הפסקת העבודות בכור המים הכבדים באראק, המסוגל לייצר פלוטוניום. בכיר צרפתי אמר כי קרי השתכנע מהדברים: "הוא היה בטוח מספיק כדי לקבל את דבריו של פביוס".

שני הסעיפים האלה הוכנו לטיוטה בת שלושת העמודים שחיברה שרת החוץ של האיחוד האירופי קתרין אשטון, שהיתה הגורם שארגן את העמדה המשותפת של המעצמות. הטיוטה גם כללה הטלת הגבלות את יכולת העשרת האורניום של איראן ועל מאגר האורניום המועשר שלה בתמורה להקלה במשטר הסנקציות הבינלאומיות נגדה.

ב-21:20 (שעון מקומי) בשבת הוצג המסמך בפני שרי החוץ של בריטניה, גרמניה ורוסיה ובפני סגן שר החוץ הסיני – יתר חברות קבוצת "P5+1". הגורם הצרפתי טען: "קרי היה אפילו נחוש יותר בהצגת הטיוטה מפביוס. הוא עמד מאחוריה". המעצמות אישרו את הנוסח, וב-22:50 היא הוצגה לשר החוץ האיראני מוחמד ג'וואד זריף, שהצטרף לפגישה בחדר הישיבות במלון.

אולם, במבוא להצהרה המשותפת ביקש זריף לראות הכרה, משתמעת לפחות, בזכותה של ארצו להעשיר אורניום. הוא גם התעקש כי העבודות בכור באראק יימשכו, והציע להרגיע את חששות הקהילה הבינלאומית מהפעילות במתקן בהפסקת הפעולות לפני הכנסת הדלק הגרעיני לכור והפעלתו. 10 דקות לאחר חצות, כבר ביום ראשון, הוסכם כי הצדדים יצאו להתייעץ עם ממשלותיהם וינסו להגיע לפריצת דרך במפגש בדרג מנהלי משרדי החוץ ב-20 בנובמבר. השרים לא ישתתפו, אך יהיו זמינים במקרה הצורך.

לאחר המפגש, בהגיעו לאבו-דאבי, הפנה קרי אצבע מאשימה לעבר איראן על סירובה להסכים להצעה. "הצרפתים תמכו בה, אנחנו תמכנו בה. היתה אחדות, אבל איראן לא הסכימה". זריף השיב לטענה הזאת בטוויטר. "אדוני השר, האם היתה זו איראן שמחקה כמעט מחצית מהטיוטה האמריקאית בחמישי בלילה? והתבטאה באופן פומבי נגדה בשישי בבוקר?", תהה זריף בהצביעו על חלקו של פביוס בכישלון השיחות. "אף ספין לא ישנה את מה שקרה בקרב המעצמות בז'נבה מ-18:00 בז'נבה ביום חמישי עד 17:45 בשבת. אבל הוא כן יכול לשחוק עוד את האמון".

גורמים שונים במערב הודו כי עמדה אחידה הושגה רק בלילה האחרון של הדיונים, מה שהשאיר לאיראנים זמן מועט מאוד להגיב. רוב המשא-ומתן ב-60 השעות שקדמו לנקודה הזאת היה בין קבוצת P5+1 בניסיון להגיע לעמדת משותפת. "אין עדיין פריצת דרך, אבל זה בפירוש לא כישלון", אמר דיפלומט בכיר, "ההערכה המשותפת של חברות הקבוצה היא שצריכים עוד זמן. ההערכה הזאת אינה רק של הצרפתים".

גורם דיפלומטי אחר הוסיף: "הנושא טכני מדי ומסובך מדי לפתרון בתוך יומיים". אולם, לדבריו, התכנסותם של שרי החוץ בז'נבה בשישי יצרה ציפיות לא סבירות. קרי, בעקבות הדלפה איראנית כי הוא בדרכו, ביקש להצטרף לדיונים. אז הצטרפה אליו אשטון, ובעקבותיה שרי חוץ אחרים.

פביוס הגיע ראשון, מודאג מכך שארה"ב ואיראן יגיעו להסכם דו-צדדי ויציגו אותו למשתתפים האחרים כמעשה מוגמר. לבסוף הוא הכעיס את עמיתיו בשוברו את ההסכמה הארוכה שלא לדון בתוכן השיחות פומבי, בכך שחלק את השגותיו בראיון לרדיו הצרפתי.

שר החוץ הצרפתי הכחיש כי הוא זה שסיכל את השיחות. "צרפת אינה מבודדת ואינה מצייתת בעיוורון", אמר לרדיו "אירופה 1", "אנחנו לא קשי עורף, ויש לי תקווה רבה שיהיה הסכם טוב". מרק היבס, מומחה גרעין, הסכים כי תקפו את צרפת שלא בצדק: "בסופו של דבר, אלה החושבים צלול גוברים. ההתערבות הצרפתית תתפרש כצעד חיובי. רק הפסקת העבודות באראק יכולות לפרוק את הלחץ בדיונים, שיש לסכמם בחודשים הקרובים".

יש אפשרות להשתמש בנשק גרעיני טקטי להשמדת מתקני הגרעין , אבל זה סיכון גדול מבחינה מדינית.

וגם אם מישהו בישראל היה מתכוון לתקוף באיראן , אז היו עושים את זה מזמן , ולא עכשיו כשיש מספר מתקנים שמפוזרים בכל רחבי איראן.

תקיפה של ישראל תצריך שימוש בעשרות מטוסים , ואו תדלוקם באוויר או המראה משטח של מדינה שכנה לאיראן (כמו טורקיה או אפילו גאורגיה שיש לישראל שיתוף צבאי איתה) או גם וגם. ובכל מקרה זה לא יוכל להתבצע באופן חלק כמו התקיפה בסוריה ובעירק , כי כמעט בטוח שהמטוסים יתגלו על ידי מכ"מים של רוסיה או אפילו של איראן , בטח כשמדובר בכל-כך הרבה מטוסים.

אפשרות נוספת זה לתקוף מהים על ידי צוללות (יש לנו צוללות גרעיניות שיכולות לבצע את הפעולה בשקט).

איראן השקיעה מיליארדי דולרים בשביל להשיג יכולת גרעינית , והם לא הולכים לסגת עכשיו כשהם כל כך קרובים לסוף.