רוב העם האמריקני מתנגד לפלישה לסוריה (בין היתר בגלל הבוץ שהנשיא בוש משך אליו את אמריקה), המטרה היא להוציא את הנשק הכימי מהידיים של אסד והמורדים, וזה מה שכרגע מנסים לעשות.

וכבר כתבתי לפני כמה עמודים על הצביעות של המערב שמאפשר להם לטבוח אחד בשני כמה שהם רוצים כל עוד זה לא עם נשק כימי.

נכון, אם למישהו מותר לטבוח בהם, זה רק לאמריקאים.

וכבר כתבתי לפני כמה עמודים על הצביעות של המערב שמאפשר להם לטבוח אחד בשני כמה שהם רוצים כל עוד זה לא עם נשק כימי.

ואיסתרא כבר כתב ששימוש בנשק להשמדה המונית חמור הרבה יותר מכל הריגה קונבנציונלית גם אם מספר ההרוגים קטן יותר.

נניח וארצות הברית תתקוף אצת את הצבא הסורי , אולי אפילו תחסל את חיל האוויר , ואז מה?

הפסד של אסד = שחיטה של העלווים ועוד כמה... , ניצחון לאל קאידה ולקיצונים , אי יציבות בגבול הצפוני , אולי בלאגן בין סוריה ללבנון.

ניצחון של אסד = חיזוק המשטר שלו , יציבות יחסית בגבול עם סוריה , חיזבאללה ימשיכו לקבל נשק מאיראן דרך סוריה (למרות שגם בלי סוריה לא בטוח שתהיה להם בעיה לקבל נשק).

המערב חוששים ממה עלול לקרות בעתיד ולא ממה שקרה כבר , חשש משימוש הרבה יותר מסיבי בנשק כימי , ועם מה שיש לסוריה הם יכולים לחסל את כל המדינה בתוך זמן קצר.

וגם אם אסד לא ישתמש בנשק כימי , יש חשש שאל קאידה , חיזבאללה או ארגון קיצוני אחר ישים את ידו על הנשק , ואז זה סכנה אדירה.

ואיסתרא כבר כתב ששימוש בנשק להשמדה המונית חמור הרבה יותר מכל הריגה קונבנציונלית גם אם מספר ההרוגים קטן יותר.

ואני לא מסכים איתו מהבחינה הזו.

אם אני מבין נכון את המדיניות של אובמה לגבי סוריה, כנראה שהוא יכריז שצריך לפנות את הגרעין האיראני רק אחרי שאירן תירה פצצת אטום או שתיים...

לפקח. הוא יכריז שצריך לפקח על הגרעין האיראני רק אחרי שאיראן תירה פצצת אטום או שתיים.

וגם זה רק אחרי שפוטין ייעץ לו.

אם אירן תירה את זה על עצמה, אולי.

אם היא תירה על מדינה אחרת זה כבר סיפור אחר לגמרי.

ומה זה יעזור אז?

ואני לא מסכים איתו מהבחינה הזו.

אי ההסכמה שלך היא לא איתי אלא עם החוק הבינלאומי. לפי החוק (אמנות בינלאומיות, אם כי סוריה לא חתמה עליהן), שימוש בנשק קונבנציונלי מותר בסייגים מסוימים אבל שימוש בנשק כימי אסור בכל מקרה.

בטח? זה לא רק הצד של אסד, תתפלא. אמנם אסד אחראי לרוב ההרוגים במלחמת האזרחים בסוריה, אבל גם המורדים לא מהססים לרצוח אזרחים. למיטב זיכרוני הם אחראים למשהו כמו 30-40% מההרוגים, כולל טבח באוכלוסיה אזרחית וטיהור אתני כפוי.

להתערב בסוריה כדי לכפות סוף למלחמה? איך בדיוק? אפשר לעשות את זה רק על ידי כיבוש של המדינה , מה שיחייב כוח צבאי ניכר, עלות אדירה, המוני הרוגים משני הצדדים, יבטיח שהצדדים הלוחמים יפנו חלק מהזמן כנגד כוחות הכיבוש ובשאר הזמן יתקפו זה את זה בטקטיקות של טרור ומה יקרה ביום שבו המערב יצא סוף סוף מסוריה הכבושה? הכל יתחיל מהתחלה. לא מאמין? ראה מה שקרה וקורה בעיראק.

הדבר היחיד שאפשר לעשות הוא להבהיר לכל האנשים הרעים שבעולם שעל שימוש בנשק כימי משלמים מחיר כבד. איך? זה לא מסובך.

למה אסד משתמש בנשק כימי? כילדעתו או לדעת הגנרלים שלו, זה האמצעי הטוב ביותר שיש בידם באותו רגע לניצחון על הצד השני. זה נותן להם יתרון טקטי. כדי למנוע מהם לחזור ולהשתמש בנשק הזה, צריך להראות להם ששימוש בנשק כימי פוגע בהם במקום להועיל להם. איך? בכל מקרה של שימוש בנשק לא קונבנציונאלי, פוגעים במטרות איכותיות של המשטר הסורי, כאלו שגם נותנות למשטר יתרונות טקטיים במלחמה.

לצבא סוריה יש חיל אוויר שלמורדים אין. הוא נשען על חטיבות עילית שמצויידות היטב ונאמנות למפלת הבעת'. תארו לעצמכם ששדה תעופה של חיל האוויר הסורי יותקף בטילי טומהוק או שחטיבת עילית תופצץ ע"י מטוסי B-2.תארו לעצמכם שדוברי הממשל האמריקאי יודיעו שזו תגובה לשימוש של המשטר הסורי בנשק לא קונבנציונאלי ושאם שימוש שכזה יחזור, בפעם באה המכה תהיה בעוצמה כפולה וחוזר חלילה. מה יקרה?

גם אם השימוש בנשק הכימי הביא להישגים למשטר, הוא גם הביא לאובדן חלק חיוני מעילית הכח הלוחם שלו. שימוש בנשק קכימי כבר לא יראה כאמצעי להשגת יתרון טקטי, הרי התוצאה זהה להטלת חטיבת עילית לקרב בו חלק נכבד ממנה יושמד. אז כדאי שלא לחזור על זה שוב. ואם הם עדיין יחשבו שהמחיר ששילמו נמוך יחסית לרווח? טוב, לכן בפעם הבאה פוגעים בהם בעוצמה כפולה.

סיפרת כאן סיפור מרתק שאין לו שמץ של קשר עם הטענה שלי. העובדה שמנסים להעניש בכח את מי שמשתמש בנשק לא קונבנציונלי לא סותרת את הצביעות של המערב בנוגע לטבח שהולך שם. וכן, אני יודע שהמורדים הם לא שיות תמימות. הצביעות הזו כפולה ומכופלת כשרואים את המאמצים לכפות על ישראל והפלסטינים הסכם כלשהו.

לפי דעתי זה לא משנה מי ה"רשע" האמיתי חייבים לסיים את מלחמת האזרחים בהסכם בין אסד למורדים ויפה שעה אחת קודם. כל התנאים כבר בשלים לזה - אסד והמורדים במגננה . צריך להכריח את הצדדים להגיע להסכם בלי קשר לנשק הבלתי קונבנציונלי. ככל שהמלחמה ממשיכה יש יותר ויותר פליטים. הרס התשתיות המסיבי גם מקשה על אספקה וסניטריה. מצבים של צפיפות וזוהמה כאילו גורמים למגיפות. קראתי איפה שהוא שיש כבר איזה 3-4 מיליון פליטים . הכלכלה בסוריה די מחוסלת ואם המצב ימשיך הם יהרסו עוד ועוד תשתיות

הפתרון הבלתי נמנע הוא להפוך את סוריה לפדרציה או משהו כזה - לחלק אותה ל3-4 אוטונומיות ובהתחלה לשים גוף מגשר בשביל שהכלכלה שם תמשיך לעבוד.

כל הזמן מדברים על טווח של עלווים עם אסד יפול ולאף אחד אין אינטרס שזה יקרה . בגלל זה צריך להפריד את הצדדים ולעשות לפחות הפסקת אש. אחר כך אפשר לעשות להם שיטת המקל והגזר. בינתיים לרוסיה וסין אין אינטרס להפסיק את הלחימה - שני הצדדים מקבלים כסף מאירן בשביל לשלוח נשק לאסד. גם המערב שם יד בשכר הנשק כשהוא שולח נשק למורדים במימון הנסיכויות וסעודיה.

לישראל יש אינטרס להחליש את סוריה ע"י חלוקתה גם המצב של הלחימה עוזר לבסס גורמי טרור חיצוניים בסוריה באיזורים שאין לממשל שם שליטה. בהסכם חדש ישראל יכולה לדרוש שטח מפורז גדול יותר ממה שיש עכשיו בגלל הניסיון שלנו עם לבנון. אולי נצתרך לזרוק לסורים כמה עצמות אבל הסורים היום לא בעמדת כוח כלשהי . גם החיזבללה די מתרסק בלבנון עקב המלחמה.

ומי בדיוק אמור להקדיש את הזמן והמאמץ (וככל הנראה, גם לא מעט חיי אדם) בשביל לעזור, ולו מסיבות הומאניטריות, למדינה שבה שני הצדדים במלחמת האזרחים הם אוייבי המערב?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/509/089.html?hp=1&cat=404

כך או אחרת, אני רוצה להציג ניתוח ששמעתי השבוע מפי גורמי ביטחון ממלכתיים נוכח ההתרחשויות האחרונות סביב איראן. לפי האנליזה הזו, ישראל איחרה את המועד. איראן חצתה את כל הגבולות ואת כל המגבלות ויש ברשותה פצצה גרעינית ראשונה, ואולי יותר מכך.

אנחנו עומדים בפני שינוי היסטורי של מאזן הכוחות האסטרטגי באזור. הערכות המצב האלה מתחילות לשנות את סגנון התגובה. "זה כבר לא איך מונעים את הפצצה, אלא איך מונעים את השיגור, ומה עושים אם וכאשר", כפי שמגדיר גורם המעורה היטב במלחמה הלא נגמרת מול האיראנים.

מנהיג איראן עלי חמינאי והנשיא החדש רוחאני, לפי הניתוח הזה, מתנהגים כמי שהשיגו את המטרה, ולכן יכולים היום להיות נדיבים ולהציע מסרים חדשים ומועילים (לעצמם). קחו לדוגמה מאמן כדורגל שנלחם בשיניים מול היריב, מפלח ומכסח כדי להבקיע, ואז, אחרי שני גולים ולקראת תום המשחק, הוא מרשה לעצמו להרגיע את השטח, להיות ידידותי ושוחר טוב, ואפילו לאפשר לקבוצה היריבה לתקוע גול.

ממילא הניצחון בידיו, ומכאן הוא רק מבקש להיות לארג' עם כולם. "אני קורא לצד השני להגיב באופן אמיתי למאמצים של ממשלתי ולקיים דו-שיח קונסטרוקטיבי", קורא הנשיא רוחאני במאמר השלום שפרסם ב"פוסט", שבא לשנות את יחס העולם כלפיו.

בבוא היום עוד נדון במצב שנקלענו אליו מול איראן. איך החמצנו את ההזדמנות לעצור הגרעין האיראני. הפרוטוקולים יתפרסמו וההקלטות יישמעו, כמו שקורה היום, 40 שנה אחרי מלחמת יום כיפור. אז אולי ניחשף גם למאבקים הדרמטיים שהתנהלו בשמיניית השרים המפורסמת, רגע לפי שהמערכת נדרכה והמטוסים יצאו לדרך.