המונח אסלאמופוביה כמוהו כמונח פשיזמפוביה. יש הגבלה ישירה בין פשיזם לאסלם. העיתונאי הבריטי כריסטופר היצ'נס כתב:

שתי התנועות מבוססות על פולחן של אלימות רצחנית המשבח מוות והרס ובז לחיי הרוח. שתיהן עוינות למודרניות (מלבד רדיפה אחרי נשק), ושתיהן נוסטלגיות במרירות לאימפריות עבר ולתהילות אבודות. לשתיהן אובססיה עם "השפלות" אמיתיות ודמיוניות והן צמאות לנקמה. שתיהן נגועות כרונית ברעל הפרנויה האנטי-יהודית. שתיהן נוטות לפולחן מנהיגים ולהדגשה בלעדית של ספר אחד חשוב. לשתיהן מחויבות חזקה לדיכוי מיני ולדומים לו: נחיתות האישה ובוז לנשיות. שתיהן מתעבות אמנות וספרות כסימפטומים להתדרדרות מוסרית והתנוונות; שתיהן שורפות ספרים ומשמידות מוזיאונים ואוצרות.

לא חבל להרוס לשמאלנים את האשלייה לפיה אותה "פוביה" שיש כלפי ערבים\מוסלמים אינה שונה מכל גזענות שהיא, ושכל מי שחושב אחרת הוא גזען מלוכלך?