אכן שנאי 1:1, אז יש הפרדה סבירה (לא יודע עד איזה מתח), ותחום התדרים מוגבל על 20 KHZ לפי התכונות של השנאי (יכול להיות שהוא יכול להעביר יותר אבל לא ניתן לדעת בלי לבדוק כי בתונים כתוב רק עד 20 KHZ)

שווה ביותר.

זה שבאמזון עולה 10$,

השני עם התמונה המפורקת עולה 20$..

מעניין אם גם זה שבאמזון בנוי כך.

בכל מקרה שניהם דיי זולים - 20$ בשביל שקט נפשי..

ואז אפשר להשתמש במחשב הרגיל כמשקף גלים...

וצריך רק פוטנציומטר, שישמש כמחלק מתח, כדי להנמיך את הגל הנכנס למחשב לתחום של עד 0.7v.

שקט נפשי : יש הפרדה ממגע ישיר, אבל יש לך שמץ עד איזה מתח ?

אתה צודק,

אבל קח בחשבון שפעולה כמו שיקוף גלים, היא משהו שלא מחובר למחשב באופן קבוע, אלא עושים באופן נקודתי ויזום..

במקרים כאלה, החשש שלי הוא לא שתהיה פתאום קפיצה ל-1000v,

אלא יותר מקפיצה של מ-0.7v ל-5v או 10v למשל..

בכניסה שאמורה לקבל עד 0.7v..

אם כך נראה לי עדיף בלי זה בכלל. אם אתה יודע מה המקס' שאליו יכול להגיע מקור המתח שלך, אתה מחבר מחלק מתח כזה שיוריד את המקס' ל 0.7V וזה נותן לך הגנה מוחלטת שהמתח לא יעלה מעל 0.7V - בלי להוסיף שנאים שיכולים לעוות את האות משמעותית (למעשה צורת הגל שאתה רואה אחריי שנאי במצב אידיאלי זה נגזרת של הפונקציה שיש לפניי, לא סתם הגדלה/הקטנה שלה. אז בגל סינוס זה לא כזה משנה אבל זה יכול לעוות דברים אחרים)

בשביל למנוע מצבים של מתחים יחסיים לאדמה יש את כל הטריק של מחשב נייד. אני השתמשתי איתו בדיוק כך (מחלק מתח מ 12V ל 0.7V) כדיי למדוד בערך ripple של ספקים גנריים וזה היה מספיק נורמלי, במיוחד לא בשביל הערך המוחלט אלא בשביל להשוות בין ספקים שונים / תחת עומס

מצד שני אם אתה משתמש אם המעגל הזה אז יתכן שהצורך במחשב נייד יורד... (בתנאי שלמחשב הדסקטופ יש ספק כוח נורמלי)

מהפוסטים האחרונים שלך שמתי לב שאתה ממש דואג למחשב שלך.. (ארדוינו/משקף גלים) - תחפש אצלך באיזור מחשב שלא בשימוש.

בטוח תמצא אצל שכן/חבר איזה פנטיום 4 מעלה אבק.

זה מה שאני עשיתי..

כן אבל לא בא לי לשים עוד מחשב דסקטופ על השולחן, זה יעמיס אותו.

שקלתי במקום זאת לקנות לפטופ קטן, ואז לעשות ממנו את כל הניסויים.

במקום זאת, קניתי מבודד USB:

http://www.amazon.com/Multi-purpose-USB-Isolator-Built-in-DC-DC/dp/B00899UVGW/

היום נתקלתי בקצת חומר על מטענים זולים מסין, אולי כדאי להכניס את זה לאיזה סטיקי אפילו.

http://www.lygte-info.dk/info/usbPowerSupplyTest%20UK.html

http://www.righto.com/2012/10/a-dozen-usb-chargers-in-lab-apple-is.html

תודה על המידע הזה

מעניין מאוד...

המסקנה קצת בעייתית, למעשה לא ניתן להבדיל כמעט בין מטען מקורי לאחד מזוייף ככה שחייבים ללכת ליבואן הרשמי כדי לקנות מטען איכותי ובדרך כלל המחירים מוגזמים.

למעשה לא ניתן להבדיל כמעט בין מטען מקורי לאחד מזוייף

זה נראה שיש דרך..

(אבל היא לא רוולנטית לכל הדגמים, אלא רק לחלקם)

במטען האמיתי(צד שמאל), הטקסט כמעט בלתי קריא בגלל הצבע שלו.

במטען המזויף(צד ימין), הצבע של הטקסט דווקא קריא..

אבל כמובן שהדרך הכי טובה, היא לא להסתמך על המעטפת החיצונית, אלא לבדוק ישירות..

למי שיש משקף גלים נגיש, זה יכול לעזור.

למי שאין, ולא רוצה להוציא 300$ על משקף,

יכול לקנות את זה:

http://dx.com/p/ds0201-2-8-lcd-pocket-mini-oscilloscope-v1-5-complete-kits-39753

הנה תמונה שלו בפעולה, אני חייב לציין שזה נראה לא רע בכלל..

(הפאנל הקדמי שלו מפורק בתמונה הזו משום מה)

היה מעניין לקרוא אבל יש 2 דברים שלא קיבלו הרבה התייחסות :

פיוז :

מקובל לחשוב שהפיו נמצא במעגל כדיי להגן על המעגל. זה לא נכון. הפיוז נשרף כתוצאה מזרם גבוה, וזרם גבוה נגרם על ידי קצר, וקצר נגרם על ידי מעגל שרוף. כלומר, כשמגיע הזמן של הפיוז להישרף, כבר אין לו על מה לשמור במעגל של המטען - הכול שרוף. כשהמעגל של המטען מקוצר הוא מתחמם, ויכול לעלות באש ולגרום לשריפה, או להמיס את הפלסטיק של המטען ולחשוף מוליכים שהמשתמש יכול להתחשמל מהם - כך שהמטרה של הפיוז היא לנתק מהר את המטען אם קרה קצר, לפניי שהוא מספיק להתחמם

בלוח חשמל יש מפסק של C16A. המפסק הזה יכול להעביר בין 80A ל 160A בלי לקפוץ מייד. כדוגמה ניקח 100A - יש השהיה של עד כמה שניות ב 100A. נניח שעומס כזה גורם לנפילת מתח מ 240 ל 200V, המטען המקוצר עדיין מקבל אם כן 200V בזרם 100A בלי שהמפסק בלוח חשמל יקפוץ. 200V*100A = 20000W

מטען USB נותן נניח 5V 1A = 5W. מספר כמו 20000W נראה ענקי. אבל מה זה אומר ? האם זה המתח שיגיע לפלאפון ? או מה ? המטענים האלה בדרך כלל מבודדים בין כניסה ויציאה, ויכולת העברת ההספק של המעגל נמוכה מאוד, הוא לא מצליח להעביר יותר מ 5-10W כפי שניתן לראות מהביקורות האלה (פשוט אי אפשר לדחוף יותר מזה דרך הטרנזיסטור והשנאי, זה שהם נשרפים לא משפר את יכולת העברת הספק שלהם בהשוואה למצב תקין). מה שאומר ש 20000W מגיעים למטען ו... נשארים במטען עצמו. קצת הערכה מה המשמעות של זה ?

כמות האנרגיה באבק שריפה היא 10000J/g. זיקוק ביתי קטן (מה שמותר לפי החוק באמריקה, לא אמור להיות שונה בסדרי גודל בארץ) - מהסוג של זיקוקים ליום עצמאות וכו - מכיל כ 130mg חומר נפץ (החלק שאיתו הוא מתפוצץ כשהוא באוויר, זה לא כולל את האבק שריפה שאיתו הוא עף למעלה קודם) כלומר 1300J אנרגיה. אם נחשב 1300J/20000W נקבל 0.065 שניה - מה ששווה ל 3.25 מחזורי AC בתדר 50 Hz. המסקנה היא שאם המטען המקוצר שלוקח 100A לא ינותק תוך 3.25 מחזורים של ה AC על ידיי פיוז פנימי, הוא יתפוצץ בעוצמה של זיקוק קטן וישאר אחריו 2 פינים בולטים מהשקע בקיר - מה שמסתדר דיי טוב אם "מיטב" התלונות באינטנט על מטענים מ ebay ו DX - כשמה שנשאר מהמטען זה 2 ברזלים תקועים בחורים של השקע

כמות ההספק שהמטען מקבל ב 100A היא בערך המקסימום האפשרי - היא תהיה חלשה יותר אם הזרם קטן יותר, אבל אם הזרם גבוה יותר זה יגרום למפסק בלוח חשמל לקפוץ מייד בלי השהייה ולכן גם אז יגביל את כמות האנרגיה הכוללת שעוברת למטען. בגדול, 2 המקרים האלה מסתדרים אם רוב התלונות באינטרנט - מטען שעשה בום ויש קצת צבע שחור מסביב ל USB אבל לא התפוצץ לחתיכות

מקרה חמור אחר, הוא כשמטען מקצר בזרם נמוך יחסית. מטען שמתפוצץ, העוצמה של הפיצוץ בגדול פשוט מעיפה את החלקים אחד מהשני והמעגל החשמלי מתנתק. אבל במקרה שהזרם נמוך (בגלל התנגדות קצת יור גבוהה של מעגל הקצר) אין מה שינתק את המטען והוא יכול להמשיך להתחמם. הבאתי כמה עמודים לפניי לינק לתגובה ב DX על מטען שיש עליו סימנים של פלסטיק נמס - כלומר שהוא התחמם והתחיל להמיס את עצמו

בכל הנמקרים האלה, צריך פיוז פנימי ש :

ינתק את המטען במהירות - סדר גודל של מחזור AC 1 - במקרה שהוא לוקח זרם גדול מידי

לא יתן למטען להתחמם ולא יתחמם זמן ממושך בעצמו במקרה של זרם יתר

במטענים בדרך כלל לא שמים פיוז זכוכית אלא נגד-פיוז - זה נגד של כמה ohm עד כ 22 ohm והספק קצת יותר גדול מנגד רגיל, והוא עשוי מחומרים שלא אמורים לעלות באש כשהוא מתחמם עד שהוא נשרף ופותח את המעגל

במטענים זולים יש כמה פאקים נפוצים בכל מה שקשור לפיוז :

אין פיוז - אין מה לפרט יותר מידי על המקרה הזה, פשוט אין למעגל הגנה ומה שמגביל את כמות האנרגיה שיכולה לעבור אליו זה או המפסק בלוח החשמל (שכבר ראינו מה הוא יכול לאפשר בלי שהוא יקפוץ), או הפיצוץ ל המטען שיקרע את החוטים בין השקע והמעגל - אי אפשר לסמוך על זה. כשהמטען מתפוצץ הוא יכול לזרוק טיפה של מתכת לוהטת, אם זאת פוגעת בחומר דליק כמו כיסוי מיטה וכו היא יכולה לגרום לשריפה

קו דק במעגל שהם חושבים שיכול להחליף פיוז - הקו עצמו יישרף, אבל כשקו במעגל נשרף הוא יוצר ניצוץ בין 2 הקצוות שלו (המעגל של המטען מקוצר, כך שכמעט כל ה 200-240V מקיעים ל 2 הקצוות של הפיוז). יותר מזה, האדים של הקו במעגל (שנשרף = המתכת מתאדה לאוויר) מוליכים. ביחד זה נותן תנאים מעולים לכך שהניצוץ ימשיך לדלוק. הקו במעגל "נגמר" (תוך כדיי שהוא מושך אחריו את הניצוץ) ועכשו יש ניצוץ ישר בין 2 המשטחים של המעגל שביניהם היה הפיוז - המשטחים גדולים יותר ולכן לא נשרפים מהר, אז אין מה שימנע מהניצוץ להמשיך לבעור ולחמם את המקום באלפיי ואטים... ככל שהניצוץ בוער הוא גם מפרק את החומר שממנו עשוי הכרטיס. הכרטיסים במעגלים זולים במיוחד עשויים מסיבי נייר כלומר גם הכרטיס עצמו דליק, וגם הוא מתפרק לפחמן ויוצר מסלול מוליך שיכול להמשיך להוליך זרם מוגבל, בלי כל הגבלת זמן. זה מצב מסוכן במיוחד כי ההתנגדות של המסלול המוליך הזה מקטינה את הזרם וכל מבטיחה שהמפסק בלוח החשמל לא יקפוץ

שימוש בנגד פשוט של 10-22 ohm במקום נגד-פיוז - יכול להיות שהתכנון של המעגל כן מתכנן שימוש בנגד פיוז. אבל כדיילחסוך בעלויות שמו במקומו נגד רגיל. נגד פיוז מיועד להישרף ולפתוח את המעגל כלומר הנגד עצמו מתוכנן כך שכשהוא נשרף המוליך יתנתק עד למרחק מסויים שיבטיח שהניצוץ לא יוכל להמשיך, החומרים של הנגד הם כאלה שלא יוצרים שכבה שרופה ומוליכה על מה שנשאר מהנגד וכדומה. נגד רגיל (ול יותר) לא מיועד להצליח לנתק מעגל שיש בו קצר, הוא בסך הכול מיועד להיות נגד.... הוא לא מיוצר באותה צורה מה שאומר שהמרחק שאליו המוליך נשרף לא מספיק (הניצוץ יכול להמשיך לדלוק ללא הגבלת זמן בין 2הצדדים של הנגד גם כשהמוליך של הנגד כבר נשרף), החומרים של הנגד שונים (אף אחד לא מבטיח שהנגד לא יעלה באש בעצמו, או שהציפוי שלו לא ישחרר פחמן כשהוא נשרף ובעצם ייצור שכבה מוליכה שתמשיך להוליך זרם מוגבל) וכו

מיקום לא נכון של נגד פיוז - בכמה מהמטענים הזולים ואפילו בכמה מטענים של החברות המקוריות יש נגד פיוז אמיתי, אלא מה, כדיי לחסוך מקום הם שמות את הנגד לא במקביל למעגל אלא עומד (בצורת n). מה קורה עכשו ? הנגד עצמו מתוכנן לכך שהמוליך יישרף למרחק של נניח 5mm, אבל הרגל המקופלת של הנגד נמצאת יותר קרוב מזה - כשהנגד נשרף, הניצוץ יכול לקפוץ משם לרגל המקופלת ואפם הא קרובה מידי הוא ימשיך לדלוק שם זמן מה. לפעמים יש רכיבים אחרים רקובים מידי לנגד פיוז או אפיו נוגעים בו, אז הניצוץ יכול לקפוץ מהנגד אליהם ואם המרחק מספיק קטן להמשיך לדלוק שם. לפעמים הבעיה במרחק היא לא מסביב לנגד עצמו אל מסביב להלחמות שלו בצד השני של המעגל - נניח שהנגד פיוז נשרף וניתק את המעגל בצורה תקינה, עכשו הזרם הפסיק ויש לנו : מצד אחד המעגל השרוף של המטען + צד אחד של הנגד פיוז, מהצד השני הצד השני של הנגד, ביניהם 240V. עכשו מתחת למעגל, 2 ההלחמות של הנגד יכולות להיות קרובות אחת לשניה.... ואז יידלק שם ניצוץ חדש שימשיך את העבודה....

כשמשהוא מתחמם _לאורך זמן_ (וכמה שניות זה זמן ארוך מאוד) ולא מתפוצץ, יש לו סיכוי גבוה להדליק אש ולגרום לשריפה. פיוז שלא מבטיח ניתוק _מהיר_ של הזרם גורם לסכנה שהמטען יעלה באש

כשניצוץ בגודל משמעותי מתפתח הוא גורם לחימום מהיר של אוויר במטען. האוויר החם מתפשט. חלק ממנו יוצא מהחור של ה USB (ומכאן הסימן השחור שיש בכל התמונות באינטרנט מסביב ל USB במטענים שרופים), אבל אם הניצוץ באמת גדול החור של ה USB לא יספיק לאוויר שיוצא והוא יפוצץ את המטען ויפרק אותו. זה בדיוק מה שקרה למטען שיצא לי לטפל בשאריות שלו בצבא - שומר חזר בלילה משמירה, חיבר את המטען לחשמל, המטען פתאום התפוצץ ועף (לכמה שהכל USB של האייפון איפשר לו). קראו לי באמצע הלילה לטפל בזה (להוציא את הפינים של התקע מהחשמל אם פלאייר)

בעיה שניה שלא קיבלה התייחסות היא הקבל בצד מתח גבוה במטען ה "קוביה" המקורי של אפל

יצא לי לראות מקרה אחר (מטען גדול, שנראה כמו מטען של מחשב נייד) מטען ששרף לחלוטין מעגל שהיה מחובר אליו, כיאלו שהוא העביר 240V. פתחתי את המטען מסקרנות לבדוק מה קרה שם. במעגל היה קבל אלקטרוליטי בצד מתח גבוה, וכמה ממ מול הראש שלו (מול החלק שמתרומם כשהקבל מתנפח) צלע קירור של המיישר בצד מתח נמוך. הקבל התנפח (לא משנה למה, זה יכול לקרות לקבלים אלקטרוליטיים בלי סיבה מיוחדת וצריך להיקח בחשבון) והגוף המתכתי שלו קיצר בין הנייר אלומיניום בתוך הקבל (הגוף המתכתי של הקבל לא מבודד מהקטבים גם בקבל תקין, חוצמזה במקרה הזה הקבל התפוצץ כך שייתכן שהנייר אלומיניום בתוכו השתחרר קצת מהגליל וממש נגע בו מבפנים) לבין צלע הקירור של ה 12V ביציאה. על צלע הקירור היה מחובר מיישר (2 דיודות במארז TO220 משותף), במיישרים האלה ה +12V מחובר ביחד אם הברזל אם החור שמתלבש על הצלע קירור. כלומר - אכן, מסלול מוליך מתכתי מושלם בין ה 40VDC בצד מתח גבוה וה +12V ביציאה....

במטען הקוביה של אפל הקבל של המתח הגבוה עומד אם הראש מול הכרטיס של המתח הנמוך, זה פשוט יותר מידי דומה למה שהיה בסיפור שלי.....