שלום

לפעמים רואים שלוקחים פוטנציומטר, ומשתמשים רק ב-2 רגליים שלו:

אחת הקיצוניות + האמצעית,

כלומר הפוטנציומטר משמש בתור נגד משתנה רגיל.

במקרים אחרים, רואים שמחברים ל-2 הרגליים הקיצוניות של הפוטנציומטר מתח כלשהו,

ואז לוקחים את ה"תוצאה" מהרגל האמצעית.

מתי מתאים להשתמש במקרה הפשוט הראשון, לעומת השני - מחלק מתח?

תודה

card

כשההתנגדות המשתנה קובעת משהו, לדוגמא במעגל עם 555 שמייצרים תדר מסויים, אפשר להחליף את הנגדים בנגדים משתנים ולקבל שליטה על התדר והדיוטי-סייקל - ואז משתמשים רק בהתנגדות המשתנה = שתי רגליים.

במקרים שיש צורך במתן מתח משתנה, נניח בכניסת משווה או טרנזיסטור, (כמו למשל, במעגלי הגברה למיניהם) מחברים פוטנציומטר בין VCC לאדמה, ומקבלים ברגל האמצעית מתח משתנה לפי הצורך. (כמובן שלא מחברים לשם משהו בעל התנגדות קטנה יחסית, כדי לא לפגוע בלינאריות וזה)

זה שני מקרים מייצגים, יש כמובן עד הרבה שימושים אחרים שמתאימים להם שניים או שלושה.

עוד משהוא

בפוט יש 3 התנגדויות : לא רק ההתחנגדות מרגל 1 ל 2 ו 2 ל 3 אלא בנקודת המגע של הנגד (מה שרגל 2 מחוברת אליו) יש התנגדות מגע

בדרך כלל התנגדות המגע נמוכה ולא משפיעה. אבל היא עולה בקפיצות בזמן שמזיזים את הפוט

לכן במצב שמתשמשים איתו כמחלק מתח צרי להעמיס אותו בצורה נמוכה כך שהקפיצות בהתנגדות של נקודת המגע לא יגרמו למתחים קיצוניים ולא רצויים במעגל בזמן שמשנים את הפוט

בותה צורה כשמשתמשים אם 2 רגליים של הפוט, מחברים את האמצעית והקצה שלא בשימוש ביחד - כך כשמשנים את הפוט והתנגדות של נקודת המגע קופצת, לא יהיה נתק באף מצב אלא לכל היות ההתנגדות של הפוט כולו מ 1-3

הי ZiggyMan ו-11010010110

תודה על התשובה.

בדרך כלל התנגדות המגע נמוכה ולא משפיעה. אבל היא עולה בקפיצות בזמן שמזיזים את הפוט

אתה יודע איפה ממש מרגישים את התנגדות המגע שאתה מדבר עליה?

אם יש לך רמקולים, ויש להם פוטנציומטר volume,

אז בהתחלה כשהם חדשים ואתה משנה את הווליום, הכל בסדר.

אבל לפעמים אחרי תקופה, כשמשנים את הווליום, פתאום שומעים "תססס" ברקע - בזמן השינוי ווליום.

זה כנראה אבק, או משהו שהצטבר על החלק ההתנגדותי, שהמתכת של המגע האמצעי עוברת עליו.

הפתרון הפשוט לכך, הוא לכבות את הרמקולים, ואז לשחק עם הפוטנציומטר מספיק(כמה סיבובים),

כדי שהוא "ינקה" את החלק ההתנגדותי שעליו נעה המתכת.

ואז אחרי שתדליק, בד"כ זה מסתדר.

באותה צורה כשמשתמשים עם 2 רגליים של הפוט, מחברים את האמצעית והקצה שלא בשימוש ביחד - כך כשמשנים את הפוט והתנגדות של נקודת המגע קופצת, לא יהיה נתק באף מצב אלא לכל היות ההתנגדות של הפוט כולו מ 1-3

רעיון יפה

הסיבה לרעש ברמקולים היא בדיוק זה - התנגדות גבוה בנקודת המגע כשהזרוע עוברת מעל אבק. אבל זה יכול לקרות בכל פוט ובכל זמן, לכן צריך למנוע את זה במעגלים שבהם זה יכול לפגוע במשהוא. למשל לשים באפר אחריי הפוט כדיי להקטין את ההשפעה של ההתנגדות, או לחבר נגד גדול מאוד ש "יצמיד" את הנקודה הזאת לאחד מהצדדים של הפוט / לאמצע / לאדמה וכו כשאין מגע

אני מבין.

דרך אגב,

האם עוד דוגמא לתשובה למתי צריך מחלק מתח ומתי נגד, היא:

אם הדבר שצורך מתח מהפוטנציומטר, הוא בעל התנגדות ששואפת לאינסוף(או פשוט גבוהה מאד), אז צריך מחלק מתח.

(דוגמא לכך היא כניסה של IC)

ואם הדבר שצורך מתח הוא בעל התנגדות קטנה, שהיא באותו סדר גודל כמו ההתנגדות של הפוטנציומטר,

אז אפשר לחבר את הפוטנציומטר כמו נגד, כלומר רק שתי רגליים ולא מחלק מתח..

זה נכון?

סוג של אבל תחליף במקומות את ה "מטרה" וה "תוצאה"

במעגל1 רוצים לשנות תזמון ועושים את זה אל ידיי שינוי הנגד במעגל של נגד-קבל. לכן שמים נגד

במעגל 2 רוצים מתח vref למשווה אש עושים מחלק מתח

במעגל 3 רוצים מתח משתנה אבל גם זרם גבוה. לכן אפשרות 1 - שמים את הנגד בתור מחלק מתח ואחריו buffer, ואפשרות 2 - שמים את הנגד בתור נגד משתנה והוא יהיה 1 מהנגדים של LM317 שקובעים את המתח