נגד פר לד

[card]

טוב

חבל

אז למה במתח כניסה למיקרו-בקר, כן אפשר להשתמש בדיודה רגילה כדי להוריד קצת מתח כשצריך?

כמו בדוגמא שיש לנו ספק של 5.5v, אז אפשר להוריד בעזרת דיודה רגילה(לא זנר)

[Ash Binary]

מיקרו בקרים היום עובדים על CMOS. גם מ 5.5V לא יקרה לו כלום - מידה ואין שם חלק כלשהוא של המעגל שבנוי ב TTL

בעבר (כ 20+ שנים) בקרים היו בנויים ב TTL. רכיבי TTL אכן בנויים בצורה דומה (מערכת טרנזיסטורים, שבקטע הזה דומים לדיודות, אם מעט מאוד "מתח מיותר"). הנתונים של רכיב TTL היו 5V (מתח שאמור להיות) עד 5.25V (מקס') וב 5.25V הוא כבר היה דיי חם

[card]

אז לא לדאוג אם יש עד 0.5v תוספת..

אוקיי

אבל לגבי השאלה עצמה:

>אז למה במתח כניסה למיקרו-בקר, כן אפשר להשתמש בדיודה רגילה כדי להוריד קצת מתח כשצריך?

למה שם זה כן יפעל ואין את כל הבעיות שציינת קודם..

[Mike-]

הנה גרף של תלות זרם/מתח של דיודה רגילה (כדוגמת 1N4001).

הזרם מופיע בציר Y והמתח בציר X, הזרם ביחידות mA.

כפי שאתה רואה כשזורם זרם אפסי בדיודה נופל עליה מתח של בערך 0.55v, וכשזורם דרכה זרם של 30mA מפל המתח עליה הוא קצת מעל 0.7v.

כשהבקר שלך פועל הוא צורך עד כ30mA (כשהוא לא דוחף כלום ועד 200mA כשהוא דוחף מקסימום) לפי הגרף אתה יכול לראות שאם מחוברת דיודה אחת בטור לכניסת המתח של הבקר הוא יראה מתח הקטן ב0.7v בערך ממה שיש בכניסה.

בסוג החיבור הזה אתה בעצם מסתמך על זה שהגרף לוגריטמי ושינוי גדול בזרם יכול להתבטא כשינוי קטן של מתח.

כפי שנאמר הלדים יצרכו את כל הזרם שתתן להם עד שהם ישרפו או עד שמקור המתח יגביל אותם.

לכן אם אתה מגביל את המתח ע"י חיבור דיודיות ללדים בטור אפשר לראות תופעה הפוכה - כל שינוי קטן של מתח יוביל לשינוי גדול יותר בזרם.

[ZiggyMan]

אם נשתמש בדיודה, או כמה דיודות בטור?

זה לא מוצלח במיוחד, ואין בזה שום יתרון. אבל נניח שזה יעבוד. עדיין, לא הבנתי מה תרוויח מזה.. בכל מקרה תצטרך עוד כמה רכיבים.

[Ash Binary]

בקרים כאלה היום בנויים מרכיבי CMOS

רכיבי CMOS לא בנויים על הזרמת זרם בדיודה (כמו רכיבי TTL), אלא על ידיי טעינת מתח בקיבול של מוספט

אם ב TTL מה שמגביל את המתח הוא סכום ה vfים של הרכיבים (מה שמחייב לתת לו מתח כניסה מדוייק), ב CMOS ההגבלה על המתח היא מהמתח המקס' שהקיבול של המוספט (תחשוב עליו כמו קבל) יכול להחזיק : כלומר ניתן לתת להם מה שרוצים החל ממתח נמוך ועד למתח המקס' שלהם

להשוואה :

ציפ 7400 (שבנוי ב TTL) - כל הציפ מכיל 16-24 טרנזיסטורים (תלוי בגרסה) ומיועד לעבוד אם מתחים של 4.75-5.25V (גרסה מיוחדת ויקרה שלו שנקראת 5400 יכולה להתמודד אם 5.5V מקס' - בין היתר בגלל מעטפת קראמית שנותנת קירור טוב יותר)

ציפ Atmega 168 (שבנוי ב CMOS) - בקר שכולל מעבד RISC, זיכרון פלאש 16K, זיכרון RAM 512 byte, פורטים כניסות ויציאות שונים - כל זה בתוך ציפ 1. מיועד לעבוד אם מתחים של 1.8-5.5V (ולהחזיק עד 6V בלי נזק)

פותחו בהפרש זמנים של כ 40 שנים אחד מהשני

(כל עוד לא הגענו לרכיבים שעובדים אם תדר גבוה, שם מה שקורה זה שה"קבל" נטען ונפרק במהירות כל הזמן, כלומר זורם זרם

קבוע במוליכים, והם מתחממים)

[card]

זה לא מוצלח במיוחד, ואין בזה שום יתרון.

אבל נניח שזה יעבוד. עדיין, לא הבנתי מה תרוויח מזה.. בכל מקרה תצטרך עוד כמה רכיבים.

השאלה לגבי הדיודה, הייתה לא כדי לצמצם רכיבים(כי הבנתי כבר שאין ברירה אלא לשים נגד לכל לד), אלא יותר לשם הסקרנות.

אני בכל מקרה מבין שאשתמש בנגד עבור כל לד,

פשוט זכרתי את השיטה עם הדיודה להורדת מתח קבוע, שיטה שלא קשורה להתנגדות של המעגל שאחריה,

לכן אמרתי לעצמי האם כאן זה כן יכול לעשות את העבודה.

מייק,

תודה על הסבר,

אבל מהגרף, רואים מה ההשפעה של הדיודה על הזרם,

לא רואים מה ההשפעה שלה על המתח.

(המתח שם הוא רק כמשתנה הקלט, לא כמשתנה הפלט)

אם הבנתי אותכם נכון בשיחות קודמות,

אז דיודה רגילה, גורמת לכך שייפול עליה מתח קבוע.

בסיליקון למשל זה 0.7v.

הגרף שלך מראה, שהחל מ-0.7v, הדיודה מתחילה להעביר זרם,

אבל מהגרף לא רואים מה המתח שנופל עליה - גם אחרי שהיא מתחילה להעביר זרם.

זה לא פרט חשוב עבור הנושא הנוכחי?

כמו כן, זה נראה שהגרף לא מתייחס למצב בו יש מעגל עם התנגדות כלשהי אחרי הדיודה..

ואומנם אחרי הדיודה יש לד, ולד היא גם דיודה,

(כך שזה יוצא כאילו אנחנו מחברים דיודה(רגילה) ואחריה עוד דיודה(לד)),

אבל ללד יש התנגדות גם.. בגלל שהיא מייצרת אור.. בשונה מדיודה רגילה.

אז לא מתייחסים לזה?

זה לא שאחרי 0.7v יהיה לנו פתאום קצר..

ודרך אגב, עוד שאלה אחת שקשורה לנגדים,

באלקטרו-דראגון מוכרים סט של מגוון נגדים:

Resistor Kit: 30 Kinds x 20 PCs, 1/4W

http://www.electrodragon.com/?product=14w-resistor-kit-accuracy-in-1-2020pcs

כפי שניתן לראות, צבע הרקע של הנגדים האלה הוא כחול.

בד"כ בנגדים שאני רואה, צבע הרקע שלהם הוא בז'.

האם צבע הרקע של נגד, אומר משהו על תכונה כלשהי שלו?

[מרק10]

בדרך כלל בנגדים מדוייקים של 1 אחוז צבע הרקע הוא כחול +4 טבעות של ערך הנגד+טבעת של דיוק הנגד.

[card]

וואלה..

אז הכחולים יותר טובים..

חששתי שהם יהיו פחות טובים מהנגדים שיש להם רקע בז'.

מגניב!

תודה..

[Ash Binary]

אין כל הבדל חשמלי בין דיודה ולד

בשתיהם ההתנהגות היא בדיוק כמו בציור של מייק. הנוסחאות לזה קצת יותר מסובכות, אבל קירוב טוב מאוד הוא שדיודה = "יחידת מתח קבוע". 0.6V בסיליקון, או כ 2-3.4V לפי הצבע ב LED

אם אתה מחבר למשל דיודה 0.7V לסוללה 1.5V אתה יוצר קצר - על ה 0.8V שנשארו. "אחריי ה 0.7V" מה שקורה זה בקירוב טוב מאוד קצר. כנל כמשחברים לד

מה שמגביל את הזרם זה "המתח המיותר" חלקיי התנגדות במעגל - התנגדות של חוטים, גם של החוטים של הדיודה עצמה, התנגדות של הסוללה (בגלל זה במחזיקי מפתחות לד יש לד לבן אם vf של 3.2-3.4v על סוללה של 6v - הסוללה עצמה אם התנגדות דיי גבוהה ולכן היא גם הנגד)

[card]

וואו

אז אתה אומר בעצם, שב-LED, אחרי ה (2 עד 3.4) וולט שנופלים עליה,

כל מתח נוסף מעבר לכך, עובר החוצה (כמו בדיודה רגילה), והיא לא משפיעה על המתח הנוסף הזה עם איזהשהי התנגדות?

(ולכן קריטי שיהיה רכיב עם התנגדות רגילה, כמו נגד למשל)

אם הניסוח שכתבתי עכשיו נכון, אז זה אומר שהבנתי אותכם....

[Ash Binary]

תיאורטית אכן כך

במציאות תמיד תהיה התנגדות כלשהיא - התנגדות של החוטים, גם הלד עצמו מתנהג כמו בתרשים של mike ולא בדיוק ככה, אבל אלה דברים קטנים - ההתייחסות לדיודה כמו ל "יחידת מתח" נותנת קירוב טוב למה שקורה במציאות (כך שניתן לעשות את החישובים לפי המודל הזה)

[card]

לא ידעתי ש-LED הוא רכיב כל כך מוזר..

טוב לגלות.

דרך אגב, חבל שבכל החנויות רכיבים הנפוצות באינטרנט, לא מוכרים לדים שכוללים בפנים נגד פנימי, כך שהם מתאימים למשל ל-5v.

שמעתי על זה פעם, אבל עדיין לא נתקלתי בזה למכירה בכל האתרים המוכרים.

(בטוח אפשר למצוא, אבל בטח המחיר יהיה פרימיום, ולא משהו משתלם)