"הסרט נגד האיסלאם" פרובוקצייה והסטה או סרט פוליטי לגיטימי? - עמוד 7 - אקטואליה ותרבות - HWzone פורומים
עבור לתוכן
  • צור חשבון

"הסרט נגד האיסלאם" פרובוקצייה והסטה או סרט פוליטי לגיטימי?


menas

Recommended Posts

  • תגובות 103
  • נוצר
  • תגובה אחרונה

זה ממש גועל נפש:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4283557,00.html

אם הייתי בית המשפט,הייתי עונה כך:נאסור את הסרט לשידור בתנאי שבמצריים,ירדן,איראן וכ"ו יאסרו את הפרסום של כל הסדרות שמציגות את יהודים באופן אנטישמי.

למה בעצם ללכת כ"כ רחוק? הרי זה סוד ידוע שתוכנית הלימודים ברשות הפלסטינית כוללת לא מעט חומר נגד .

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אוקי נראה לי שאני יודע מה הכוונה של הקריקטורה: מוחמד היה נביא שקר שהמציא הכל מליבו ובעצם נשען על דת , בגלל זה הוא מרותק לכיסא גלגלים (האיש בסרט בכלל לא יכול לזוז) ורואים יהודי סוחב אותו?

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אז אנו מבינים שרק למוסלמים מותר לעשות עשרות ומאות קריקטורות וסרטים (אגב על דרך השקר )- בעיקר כנגד יהודים (יהודים תמיד מוצגים כחרדים-זה הסמל. הא ואף גדול )

לעולם אסור לעשות ..אפילו שהדברים גם נכונים ואף מוצגים בקוראן :-\ ..

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ברור שרק למוסלמים מותר, זה אחת מזכויות היסוד שלהם. כמו תמיד הם מתעצבנים כשמחזירים להם, כמו הביריון בכיתה ששם לך אצבע מול הפנים ואומר '' לא נוגע אל תיגע''. אחרי הפרק אתמול ברור שנחרץ גורלה של אירופה

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אין להידבר עם אללה

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 אוקטובר 1955

[glow=green,2,300]"לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך בינינו לערבים, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. הערבים הם בני האיסלאם, ואיתו, כתפישת עולם , אי אפשר לדבר. עם האיסלאם לא חיים בשכנות של שלום".

אמת פשוטה וברורה זו היא, כי בין עולם האיסלאם לעולם המערב והתרבות אין אף מילה משותפת אחת, ולא היתה ולא תהיה ולא תוכל להיות כל הבנה. הכוונה בכך איננה לדת, שכל דת יכולה להיות טובה או רעה, לפי מה שיגשימו או יזניחו מאמיניה את עקרונותיה המוסריים. הכוונה להשפעת האיסלאם על החיים החברתיים והסוציאליים, על תחושת העולם ועל היחסים עם שאר בני האדם.

.....חמישים –שישים דורות בזה אחר זה חונכו באיסלאם לאנוס את טבע האדם- לא להשתמש בכוח המחשבה, לא לרצות בזכויות הפרט, לא להתאוות, לא לדרוש, לא לזקוף קומה..בעום האיסלאם מולך הרצון המעומעם, האפל,הבלתי מוסבר של אללה. מולך קפדן וקפריזי,מוסתר,חולני..זו עיקרה של הדתיות האיסלאמית- לא לשאול. אדם מקבל על עצמו אמונה זו, במה שהוא אומר :אללה איל אללה" ,לא במה שהוא משתכנע מרעיון, אלא במה שהוא מפקיד על עצמו עריץ.

אמונה כזו מעצם טבעה אין להפיצה בדרך השכנוע השכלי או המופת המוסרי, זו עבודת הרוח והגוף-ואין להפיצה אלא בכוח האגרוף. ועל כן יש לנהל מלחמת קודש מתמדת נגד ב"בלתי מאמינים" ולהביאם אל חיק האמונה הנכונה בכוח הסייף אל-איסלאם-אללה אוהב דם.....לעולם אין הסכנה ברובה כשל עצמו, אלא באצבע הדבוקה אל ההדק. ופצצה קטנה בידי מטורף אחד יכולה להשמיד עדת פילוסופים שלמה.

...הסכנה הטמונה בשביל המערב באיסלאם גדולה לאין ערוך מזו שבקומוניזם. כי בדת הקומוניסטית מרובים הגרעינים השכלתניים מאשר בדת המוסלמית. עם הקומוניזם אפשר להידבר על יסודות קח ותן, הוא מתחשב גם בשל חומרנותו במציאות,מודד כוחות,מגבש דרישות ,שוקל הצעות לפי התועלתיות.

כל הנתונים הללו אינם קיימים באיסלאם. מוסלמים עוד לא הסכימו מעולם על שום דבר, יהיה אשר יהיה-אף בינם לבין עצמם...והם אינם יכולים לקיים כל דבר- לא רק בענייני ישראל; כל העולם המוסלמי האדיר יחד עוד לא היה יכול ליצור הסכם על בול דואר משותף אחד. תגובותיהם –על כל דבר- אין להם כל שייכות אל השכל הישר. הן כולן רגשניות בלתי מחושבות, רגעיות, חסרות שחר...עם הכל אתה יכול לדבר "ביזנס", אף עם השטן, אך לא עם אללה....

...אנחנו עשינו –ומוסיפים לעשות-שטות לא תסולח, אם גם אנחנו מסייעים לעולם לצייר לפניו ערבים שאינם קיימים כלל ושהם פרי דימיון משאלותינו. ואנחנו מוסיפים חטא על פשע כשאנחנו מסלפים את התמונה ומצמצמים את הוויכוח לסכסוך גבולות בין לבין שכנותיה.

מעל לכל- אין זה תואם את המציאות. לא עניין הגבולות הוא מקור הסכסוך, אלא הפסיכולוגיה האיסלאמית. אילו היו שכנינו אנשי מערב, אילו היו פרוטסטנטים- היינו מזמן חיים לידם בשלום כדרך הנורבגים והשבדים. או אילו היו אפילו קתולים- היו יחסינו מסתדרים כדרך שהסתדרו צרפתים ואנגלים בקנדה, ואף מדינות דרום אמריקה רבות בינן לבין עצמן. ואילו כאן אנחנו מנסים מזה חמישים שנה בכל הדרכים האפשריות להגיע לידי הסדר שהוא, ומעולם לא הופיע באופק אף כצל תקוה- משמע הדבר אינו נעוץ במעשים ובעובדות ובפחדים.

הוא נעוץ אך ורק בכך שהערבים הם-בני האיסלאם. ואיתו, כתפישת עולם, אי אפשר להידבר. לא חשוב כלל מי, לא חשוב כלל על מה, עם איסלאם לא חיים בשכנות של שלום.

ומלבד זאת- הצגת הבעיה כסכסוך בין שני צדדים דומים מציידת את הערבים בנשק של טיעון שאיננו שלהם. אם הוויכוח עמהם הוא באמת פוליטי, כי אז יש פנים לכאן ולכאן. או אז אנו מופיעים כמי שבא לארץ שהיתה כולה ערבית וכבשנו והכנסנו עצמנו כטריז בינותם, והעמסנו עליהם פליטים, ומהווים סכנה להם בצבאנו וכו' וכו'- ויכול אדם להצדיק צד זה או אחר. כלומר:בהצגה הזאת,השכלתנית והמדינית של הבעיה, היא נעשית מובנת למוחות אירופיים-לרעתנו.

הערבים טוענים טענות המתקבלות אף על דעת מערבית במריבה משפטית רגילה. אך לאמיתו של דבר,מי כמונו יודע, שלא זהו מקור עמדתם העויינת. כל המושגים המדיניים והחברתיים האלה אינם מעולם המושגים שלהם.

כיבוש בכוח החרב, בעיניהם שלהם, בעיני האיסלאם, איננו כלל בגדר עוולה; להפך, הוא בגדר זיכיון והוכחת בעלות ניצחת. דאגה לפליטים, לאחים מנושלים- איננה מתחום עולם מחשבתם; אללה גירש, אללה ידאג.

מעולם עוד לא התרגש מדינאי מוסלמי על כגון זה (אלא אם כן הפורענות סיכנה את מעמדו האישי). ואילולא הכיבוש ואילולא הפליטים- היו מתנגדים לנו באותו תוקף ממש. על ידי מה שאנו מתדיינים עמהם על בסיס מושגים מערביים- אנו מלבישים פראים גלימת צדק אירופית. ובכך- במקום להזעיק את עמי העולם, אנו מרדימים אותם.

זהו יסוד טעותנו, ולעניות דעתי;סוד בדידותנו וכישלונותינו.

שאנחנו, אף אנחנו זועקים על הדקירה שדוקרים בבשרנו ולא –על לוע התהום הפעורה לשלום תבל. שאנחנו מבקשים תחבושת לנשיכה שנושכנו, ואיננו מזהירים: הנה מסתובב בין רגלי כולכם כלב מטורף!!

משל למה הדבר דומה?- אילו,שעה שהיטלר עלה לשילטון, היינו אומרים שהוא אמנם במקרה אנטישמי, אבל בדרך כלל הוא מייסדה של דת נבונה ומכובדת שאין לחשוש בפניה- וידינו מושטות אליו לשלום, ועז רצוננו לסדר בינינו את החשבונות הקטנים הפרטיים, אחרי כן להתקשר איתו בברית שלום, לעזור לו בפיתוח תורתו ובהתפשטות השפעתו.....

אנו חוטאים לא רק למאבקנו אנו, לקיומה של המדינה הזאת ולחיי בנינו ובנותינו, אנו חוטאים לעולם כולו אם אנו מעלימים את האמת הפשוטה, השוכנת בלב כולנו, לרבות דוברי הממשלה, כשהם קוראים הצהרות שלום- האמת,שהאוייב הוא רוח האיסלאם.

הוא איננו רק האוייב שלנו מכיוון שאנו יושבים במקרה כאן. הוא אוייב לנו גם אילו ישבנו בקוטב הצפוני. כי הוא אויבו של כל אדם חופשי. הוא אויב של כל מחשבה פורייה, כל יוזמה טובת לב, כל רעיון יוצרני. הוא אוייב בנפש לכל יהודי, כל נוצרי- ולכל מוסלמי. כל אשר יינתן בידו, אם חרב של עץ אם טנק של פלדה אם כד מים-הופך בידו לאיום על רעו האדם.

הוא לא תרם מעודו ולא יתרום כל מאומה לטובה; הוא לא הוציא אף דמות אדם אחד שהצעיד את העולם קדימה, בכל שטח שהוא; הוא החשכה,הוא הריאקציה, הוא הכלא ל-500 מיליון בני אדם מעונים; הוא המוקש הטמון לשלום תבל.

וכל עוד לא נתאמץ ולא נצליח להנחיל לעולם החופשי את הידיעה הזאת-נהיה אנחנו תמיד הקורבנות הראשונים של אי ידיעתו.[/glow]

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

אוקי נראה לי שאני יודע מה הכוונה של הקריקטורה: מוחמד היה נביא שקר שהמציא הכל מליבו ובעצם נשען על דת , בגלל זה הוא מרותק לכיסא גלגלים (האיש בסרט בכלל לא יכול לזוז) ורואים יהודי סוחב אותו?

הקריקטורה מאוד פשוטה.

בסרט שעליו הקריקטורה מבוססת יש אדם נכה עם מטפל שחור, שביחד צוחקים על עצמם ועל החיים.

ובקריקטורה מופיעים מוסלמי ויהודי(לבוש שחור) שהרצינות תקועה להם עמוק בתחת והם עושים מכל דבר סיפור ונפגעים.

אסור לצחוק!!!

אסור לצחוק!!!!

זה הכל.

אתה מחפש לראות יותר ממה שקיים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

מאמר של דר' עזריאל קרליבך. פורסם בעיתון "מעריב" ב-7 אוקטובר 1955

תודה על הכתבה העתיקה. כאילו נכתבה בימים אלו.

אגב, מדובר בעורכו לשעבר של ידיעות אחרונות ומייסדו ועורכו הראשון של מעריב.

היכן עיתונים אלו היו אז, והיכן הם כיום.

וכך כתב צ'רצ'יל בשנת 1899, כשהיה בן 25 לערך:

צ'רצ'יל על "שיגעון הקנאות של האיסלם"

"מה נוראות הן הקללות שהאיסלם מטיל על חסידיו. בנוסף על שיגעון הקנאות, המסוכן אצל האדם כמו הכלבת אצל הכלב, יש בו באסלם אפאתיה מפחידה, ופטליזם של השלמה עם הגורל. התוצאות מכך בולטות לעין בארצות רבות – הרגלים של בזבוז וחוסר דאגה ליום המחר, שיטות חקלאיות מפגרות, שיטות מסחר עצלניות ונטולות מרץ, וחוסר ביטחון בקניין הפרטי. כל אלה קיימים בכל מקום בו מאמיני הנביא מוחמד שולטים או מתגוררים. חושניות מן הסוג הנמוך שוללת מחיים אלה את חנם ועדינותם, וכתוצאה מכך גם מפחיתה מקדושת החיים והכבוד לאדם. הדין האיסלמי קובע כי כל אישה באשר היא הינה רכושו של גבר, בין כילדה, כאישה נשואה או כפילגש, ומשום כך יתעכב חיסול העבדות עד אשר יחלש כוחה של אמונת האיסלם בעולם. מוסלמים כיחידים מגלים לעיתים תכונות נפלאות, אולם השפעתה של דת זו משתקת את ההתפתחות החברתית של מאמיניה. האיסלם הוא הכוח המושך אחורה החזק ביותר בעולם. האיסלם רחוק מאוד מפרפורי גסיסה; אדרבא, זוהי דת מיליטנטית, המגייסת ללא הרף מאמינים חדשים. היא כבר התפשטה בכל רחבי מרכז אפריקה, ובכל שעל של התפשטותה היא מייצרת לוחמים עזי נפש; ואלמלא מצאה הנצרות מקלט בזרועותיו האיתנות של המדע, אותו שנגדו נאבקה לשווא, אזי הייתה הציביליזציה של אירופה המודרנית עלולה להתמוטט, ממש כפי שנפלה הציביליזציה של רומא העתיקה".

(התרגום באדיבותו של רמי טל, עורך בכיר בהוצאת "ידיעות אחרונות").

קטעים אלה לקוחים מן הספר "מלחמת הנהר", שכלל אוסף כתבות ומאמרים שכתב צ'רצ'יל במהלך ביקור באפריקה, בה סיקר עבור ה"דיילי טלגראף" הלונדוני את המלחמה על מקורות הנילוס.

כ-16 שנים קודם לכן היה לבריטים עם דת האיסלאם. זה היה בעת שהדרשן הדתי מוחמד אחמד עבדוללה אל טאשי, המכונה "מהדי" (מעין משיח לפי האיסלם), הלהיב כמה רבבות מוסלמים בסודאן ויצא למלחמת קודש נגד כוח בריטי קטן שהיה במקום. הקרב הידוע ביותר במלחמה זו הוא על חרטום, שבו נהרג מפקד העיר, הבריגדיר צ'ארלס גורדון. אחרי הקרב ערכו לוחמי המהדי טבח בתושבי העיר, ורצחו לפי הערכות קרוב למאה אלף איש, אשה ועולל.

צ'רצ'יל עצמו הספיק להשתתף בשנת 1898 בקרב נגד המוסלמים באומדורמאן, בו הביסו הבריטים את המוסלמים בשל עדיפותם בכוח אש – מכונות יריה מול פרימטיבי בו השתמשו המוסלמים.

קישור לתוכן
שתף באתרים אחרים

ארכיון

דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.


×
  • צור חדש...