ur so fucked הכרתי עוד לפני ושנאתי אותו כל כך. את השאר סבלתי בשמיה ראשונה, אין מצב שאני מביא לו עוד שמיעה

אכן גם אני קצת התאכזבתי, ציפיתי למשהו שיהיה קצת "יותר" מהרגיל, לא יודע איך להסביר

ודווקא אהבתי את הcoverים שלהם

גם אני בהתחלה לא ממש הבנתי את האלבום הזה אבל אחרי איזה 2 פעמים ששמעתי אותו התחלתי לאהוב, אני כבר חורש אותו מלא מאז שהוא יצא כקובץ RAR...חח

U R SO FUCKED כששמעתי אותו לפני שיצא האלבום, כשהם שחררו אותו ביוטיוב, היה נשמע לי נורא.. עכשיו אני אוהב אותו מאוד, עשו לו שינויים מאז הגרסה ביוטיוב.

(ויש כמה שירים שבגרסאות שדלפו לYOUTUBE באיכות גרועה לפני שיצאו, פשוט נשמעים אחרת. במיוחד THE RAT שהיה ממש ממש יפה ביוטיוב ויצא בסוף רק בסדר כזה)

אני הכי אוהב את

Nothing to Say

U R So Fucked

Wanted To

I Shine

The Pretender

והשאר הם גם סבבה, ככה שאני מרוצה.

לא אהבתי.

ההפך הגמור ממוזיקה אלקטרונית לטעמי.

לא יודע איך פספסתי את הת'ארד הזה עד כה.. :s05:

אפתח בזה שכמו כמה שציינו לפני, זה אלבום שצריך להיפתח אליו ולשמוע כמה פעמים. משמיעה ראשונה וכמה פעמים אחר"כ לא הבנתי על מה החגיגה, כמעט ושמתי את חותמת "האלבום הכי גרוע שהם שיחררו עד היום", עד שהטראקים התחילו לחלחל קצת לראש והביט התחיל להישמע טוב.

התרשמות שלי מהאלבום, לאחר גם הופעה שלהם בטכניון ב-18 לחודש ביום הסטודנט ובראשון הולך להופעה בגני התערוכה. יש להם הרבה כבוד על המרוץ הופעות של 6 הופעות בארץ. חלקן יום-אחרי יום!

אם יצא לכם לעקוב אחריהם בלוג שהם משחררים אחת לחודש בערך, אז נאמר שם באחת הפעמים או במקור מסוים שהם נתנו איזה 600 הופעות השנתיים אאל"ט. מספר פסיכי של הופעות ביחס לזמן. את האלבום הזה הם קליטו בין לבין הסיבוב שלהם בעולם, כך שאם שיר מסוים לא היה לטעמכם תוכלו להתנחם שזה אלבום שעבדו עליו במרץ לצד הופעות ואישית, מרגישים את זה שהוא לא מהוקצע עד הסוף בחלקים מסוימים.

שירים שאישית אהבתי- WANTED TO בשיתוף עם מאיה איזקוביץ'. זמרת מצוינת בנפרד, ושת"פ נהדר! אני אוהב שהם נותנים מדי פעם קצת וקאל לצד הפסיכודלי.

שיר נוסף זה THE RAT שהוא שיר טראנס נקי וטוב בניחוח אינפקטד! דה פרטנדר של פו-פייטרז גם טוב, אבל ההקלטה עושה קצת עוול לביצוע מההופעות לייב שלהם שלדעתי פי כמה וכמה יותר טובה (מי שהיה בהופעה בזמנו בגן סאקר בקיץ האחרון).

U R SO FUCKED אחלה שיר שנותן טעימת דאבסטפ כדי לרכב קצת על הגל העכשיוי של סקירלקס (חבר של דובדב ואייזן). אישית אני אוהב את החלק שהשיר מקבל קצת טעימת רגאיי בין השכבות באמצע השיר.

I SHINE, שיר נחמד גם כן שמעלה חיוכון מדי פעם כששומעים אותו לצד המילים החביבות של דובדב (מילים פשוטות, שורות קצרות ועם עומק מסוים, ככה זה ברוב השירים שלהם).

ההופעה בטכניון לדעתי לא הייתה להיט בלשון המעטה. הייתי בעבר לפני זה בשתי הופעות שלהם, כאשר הקודמת לנוכחית הייתה בגן סאקר בקיץ וההבדלים שאני הרגשתי בעיקר היו בנושא הסאונד. היה תחושה שהסאונד-מן שיחרר את הפונטציומר של הסאבים עד סוף והם פשוט חירחרו עד לרמה של צרידות מסוימת וזה לגמרי כיסה את הגבוהים והמיד. הסאונד היה על הפנים בקטע הזה. תחושה אישית שלי אומרת שעקב הסגנון הופעות של יום הסטודנט שבה אומן מיידית (כמעט) אחד אחריי השני, נוצר מצב שהם לא ביצעו בלאנס והנסיון לבאלנס היה לייב תוך כדי המופע והסאונדמן לא היה רציני ומיקצועי מספיק. :-\ דיי ביאוס. זאת לצד כך שפתחו את כל הרמקולים (12 כל צד לא כולל 4 סאבים פר צד) על פול-ווליום מחריש אוזניים שהוריד לצערי את רמת ההנאה מההופעה. אני מקווה שההופעה בראשון בגני התערוכה תחזיר לי את החיוך לפנים.

אסכם בזה שהעטיפת אלבום החדש מאוד מרשימה, נותנת לוק אפל של אלבום מטאל לצד הפטריות "הרשעות" עם תווי פנים של גולגלות. מאוד מאוד מוצלח! נראה לי אחת העטיפות הטובות שלהם! (יש עליה בהשקעה בעטיפה מאלבום לאלבום...)

ERL מסכים עם כל מילה שאמרת (חוץ מההופעות, לא יצא לי להיות).

The Rat / Wanted To הם גם החביביים עלי בין היתר, אבל יש לי הרגשה ש i Shine עשוי הרבה הרבה יותר טוב.

והעטיפה של האלבום פשוט מעולה - אפלה בסגנון פסיכודלי שכזה.. אני שוקל בכובד ראש לקעקע את אחת הפטריות,

עשיתי את זה כבר עם היצירת מופת של Orphaned Land

<----------

אגב, גם אני אהיה בהופעה בגני התערוכה ביום ראשון.. אולי יצא להיפגש.

אני יודע שאני במיעוט אבל לדעתי יצירת המופת של אינפטקד זה הדיסק the other side באלבום converting vegetarians

כל שיר שם אפל בצורה מפחידה ופשוט עשוי טוב, אלבום עם סגנון מיוחד, לפעמים אני חושב שפשוט יצא להם פוקס חד פעמי שלא יחזור

סיקורון של אחריי המופע אתמול:

נתחיל מהחשוב מכל- הסאונד! היה מצוין! ניכר כי ביצעו באלנס לפני המופע והרמקולים לעניות דעתי היו יותר טובים. מעולם לא הייתי בהופעה בגני התערוכה, אבל האקוסטיקה של המקום נתנה הד במידה המתאימה לשיריי הלהקה ולא היה צורך להגביר עד הסוף כי החלל אינו פתוח וסגור.

התאורה הייתה סבירה לכל היותר. לא היה ביצועים סוחפים עם השירים, לצערי מעטות הן חברות ההגברה שיודעות לשים תאורה במידה המתאימה וחשוב מכך- לשלוט בה כראוי (דורש להכיר את השירים של האמן ולדעת מתי הBPM שלהם עולה/יורד).

המיקום, העלות, והאנשים- נהדר, נהדר, נהדר! מדובר בגני התערוכה, מקום שלדעתי יכול להחזיק 5K בכיף ו-7K, עד 10K בלחץ. כרטיס היה מבחינת מחיר- "חינם", 30 שקל לאיש (וחולקו גם 1000 כרטיסים חינם בפייסבוק-קיבלתי ככה שתיים ). להפתעתי החיובית כל מוזמן קיבל אסימון פוקר לבר לצ'ייסר וודקה או ערק- רעיון מעניין וסחטיין על היוזמה!

מבחינת אנשים, אני חושב שהיו 3-4 אלף איש, שזה יחסית מעט, היה הרבה מקום לקפוץ ולרקוד בכיף ואווירה מצוינת (כמובן שמקדימה תמיד לחוץ וצפוף כי כולם נדחפים קדימה ומועכים אחד את השני). דבר אחד מציק שמלווה כל הופעה של אינפקטד בארץ זה חבורת ערסים שיוצרים מעגל קטן ומעיפים ודוחפים את כל הסובבים אותם, אישית לא סובל את ההתנהגות הברברית והמגעילה הזו, אבל אין מה לעשות, זה קומץ וזה תמיד יהיה... :-\ מבליגים מזה ונהנים!

ולחשוב מכל מס'2- הביצועים! אין ספק שאינפקטד (דובדב וחבריו ברקע) יודעים להקפיץ את הקהל ולתת שואו מטורף! החבר'ה ניגנו שלל שירים מכל האלבומים. מ-citys of the futre וקודמים לו, עד לשירים מהאלבום החדש כמו שלח לי מלאך, the rat ו- wanted to עם מאיה איזקוביץ' הנהדרת! (ועוד...)

אישית אהבתי את הערבוב עם השירים הישנים והמוצלחים שדיי הוזנחו מאחור ועדיין יש להם מלודיקה נהדרת ועם שירים חדשים ומוצלחים. בקיצור- .

אורך כל המופע היה כשעתיים וקצת (עלו קצת אחריי 11 ונגמר ב- 1:20).

לסיכום: נהנתי מאוד! מאוד מומלץ למי שעדיין לא נדבק בפטריה והיה בהופעה שלהם שזה חוויה שונה לגמרי מרק לשמוע את האלבום ברכב עם חברים או במסיבה. לדעתי המופע הזה היה הרבה יותר מוצלח מהמופע בטכניון בכל הרמות ונהנתי בו הרבה יותר 8) .

היו פה עוד אנשים בהופעה? (מלבד LOSNIR)

ניראה לי לי שיוגב סיכם הכול

הצ'ייסר "על הבית" באמת הפתיע אותי לטובה, ובשביל אינפקטד ב 29 ש"ח.. באמת אי אפשר לבקש יותר.

אני הייתי מבין אלו שנמעכו בשורה הראשונה, אבל לדעתי זה שווה את זה!

הסאונד היה טוב, גם התאורה שלדעתי כן הייתה מסונכרנת עם ההופעה. הרגשתי טיפה אי-באלאנס מסויים בכמה שירים, אבל אני מניח שיכל להיות הרבה יותר גרוע.

רצוי לציין שהבאטחה הייתה שם יחסית טובה, כל ריב קטן ישר קפצו כמה מנופחים והפרידו את הברברים.. אפילו ווידאו מדי פעם שהם עפו לגמרי ושאין עוד דבילים כאלו

מבחינת פלייליסט היה מעולה. מיקס של האלבום החדש (איך לא) וכמובן כל מיני חומרים ישנים. גם התבאסתי ש I Shine לא נוגן במלואו (בלי ליריקה) אבל ניחא :

לטעמי ההופעה הייתה מעט קצרה ונגמרה מהר, נשאר טעם של עוד! בסה"כ הייתה הופעה טובה מאוד (ובמחיר טוב)!

אגב, שמתי לב שאיזשהי בחורה סתומה ניסתה לכייס אותי פעם או פעמיים, אבל אחרי שהעפתי לה את היד היא כבר הבינה שלא כדאי להתעסק. אותו דבר לגבי מטומטות שהצטלמו לנו על הגב, אבל גם בזה טיפלתי, אני מניח שזה בכל הופעה / מסיבה ככה..

איך אפשר להגיד שהסאונד היה טוב, היה נוראי, כאילו לקחת רמקולים של מחשב והגברת עד הסוף ושמת סאב וופר לא קשור...

להופעה הוא היה טוב, יש הרבה יותר גרועים (ERL דיבר על זה).

אני יודע שאני במיעוט אבל לדעתי יצירת המופת של אינפטקד זה הדיסק the other side באלבום converting vegetarians

כל שיר שם אפל בצורה מפחידה ופשוט עשוי טוב, אלבום עם סגנון מיוחד, לפעמים אני חושב שפשוט יצא להם פוקס חד פעמי שלא יחזור

נתתי לזה כמה האזנות

חוץ משני השירים הראשונים האלבום הזה פשוט זוועת עולם!

איך אפשר להנות מהדבר הזה?!

שוב, אני מדבר על ה-other side בלבד (trance side לא שווה התייחסות).

קשה לבוא אליו ממקום של אינפטקד, כי סה"כ זאת הייתה דריכת רגל ראשונה שלהם בשילוב של הרבה סגנונות , צריך להתנתק לגמרי מהסגיטמה,

מהפן הזה מדובר באלבום האלקטרוני הכי טוב שיצא אי פעם. שירים כמו elation station, avratz, pletzurra וכמעט כל רצועה באלבום הן יצירות שעומדות בפני עצמן, כל אחת שופעת במקוריות ועם סגנון מוזיקלי שונה לחלוטין. מאז לצערי הם מדשדשים בביצה שנוחה להם עם מקצב שחוזר על עצמו כל שני וחמישי.

אין ספק שהם נהפכו יותר מיינסטרים ויחד עם זה גם נעלם חלק מהקסם הזר (כמו שרואים באלבום שדובר פה מקונברטינג), האפל והביט השקט הפסיכודאלי והמצב נהפך לביט קצבי של אלקטרו-טראנס-רוק שכזה. קשה מאוד לשים את האצבע לגביהם מבחינת ז'אנר והם עצמם מעולם לא באמת מיתגו את הז'אנר שלהם כי הם שוחים עם מה שנוח להם.

בסופו של דבר, תחשבו לעצמכם איזה קושי זה להקפיץ 50K אנשים עם טראק בלי מילים ושהוא "שקט" יחסית בלי BPM גבוה במיוחד. אישית אני לא אוהב את ז'אנר ההופעות DJ'S שעומדים במקום ומנגנים וכל הקהל רוקד. איפה הייחודיות פה? בשביל דבר שכזה אפשר ללכת גם למועדון. כאן אני רואה את ההבדל בין אינפקטד לאומן אלקטרו' או DJ מסוים שבא להופיע בבמה ענקית. בסופו של דבר צריך את האיש (האמן) שיקפיץ את הקהל ויתקשר איתם- אינפקטד (ודובדב בפרט) כאן אלופים. אני חושב שאם הם יעלו עם שירים מ-OTHER SIDE חלק מהקהל ירדם בעמידה. הקהל הספיציפי שמחפש את הרצועות רטרו, אינפקטד מעלים אחת לשנה בערך בארץ הופעת רטרו סט של שירים בסגנון הנ"ל והם מחוסריי מילים.

נראה לי כבר טחנו עד דק את הדיון...

נ.ב-

לפי מה שהבנתי מהשמועות, כנראה יהיה מופע ביולי בגן סאקר עם מיומנה. במידה וזה אכן נכון, זו צריכה להיות הופעה ממש טובה סגנון הופעת העשור שהם עשו יחד. מומלץ!

מצטער על ההקפצה, אבל יצא לי לשים את היד על האלבום החדש שלהם, ולמען האמת - אני מאוכזב.

נשמע כאילו הם מכוונים לקהל יעד של ילדים בני 15 עם כל הפופ והדאבסטפ - השירים שלהם כבר ממש לא מיוחדים, חוץ מ-2 שבאמת "יצאו מן הכלל" שהם The Rat ו-Pink Nightmare (שלא נכלל באלבום).

חבל חבל חבל...