במסגרת מתקפת השדרוג האחרונה של מערכת הסטריאו שלי, החלטתי לשפר את המקור. אחרי מחקר מעמיק החלטתי לרכוש כרטיס קול פנימי דווקא, את ה-essence STX של חברת אסוס שגם כולל בתוכו מגבר אוזניות שנחשב לאיכותי למדי.

לפני מס' ימים, שדרגתי גם את האוזניות. עד כה השתמשתי בעיקר בגראדו SR80 הישנות שלי, אוזניות שפעם (לפני 8 שנים) נחשבו ל-value for money מעולה.

האוזניות הוותיקות עדיין מעולות ונשמעו נהדר עם כרטיס הקול החדש, אולם הרגשתי שאני מפספס המון פירוט במיוחד בתחום המיד והטרבל החשובים לי. החלטתי לפנק את עצמי באוזניות חדשות ואחרי חרישה בפורומים השונים בארץ ובחו"ל הפור נפל על ה-SRH940, שכאוזניות סגורות גם מאפשרות לי לנוח עם מוזיקה אחרי שאני חוזר מעבודת לילה וכן לאוזניות אימון קלידים לילד.

ה-SRH940 היו אוזניות הדגל (בליין האוזניות "הגדולות") עד יציאת האוזניות הפתוחות שלהם לאחרונה. באופן רשמי הן מיועדות לעבודת אולפן ואמורות על כן להצטיין בנוחות בעבודה ממושכת, פירוט רב וניטרליות. האוזניות מתומחרות בישראל באופן מעולה (1020 ש"ח), כאשר תמחור זה בולט לעומת התמחור של האוזניות המקבילות לה בחו"ל (כגון ה-HD598 או ה-DT770). קניתי את האוזניות ישר מהמדף בסניף ת"א של KSP (עם יתרון של תשלומים).

האוזניות ארוזות בקופסאת קרטון מהודרת יחסית ומגיעות עם קיט הכולל נרתיק אחסון קשיח, סט פדים נוסף, שני כבלים נתיקים (אחד ישר ואחד מסולסל) ומתאם מתברג משמינית לרבע אינץ'. אבזור מכובד יחסית למחיר.

האוזניות עצמן מסיביות למראה, בצבע אפור מכובד-משעמם ועם כריות קטיפה מגודלות. קשת הראש כוללת רפידות נוחות למדי.

האוזניות קלות משקל, אולם למרבה הצער גם הפלסטיק ממנו הן עשויות מרגיש דק, חלול ואפילו זול. בניגוד לפלסטיק הזול למגע הרפידות איכותיות ונוחות.

האוזניות יושבות היטב על הראש, גם בפעילות ספורטיבית קלה (הליכה מהירה), אולם לציין שהן נראות מגושמות יחסית לאוזניות של הדוקטור (סתם דוגמא).

** מוזיקה קלאסית

נישואי פיגארו עם הפילהרמונית של וינה, בניצוחו של אריך קלייבר (דקה 1955)

ביצוע מעולה, אולם למרות השיפוץ המקיף השנים ניכרות בהקלטה.

ה-940 לא מרחמות וכל רחש ורשרוש נשמעים. במהלך האוברטורה גם ניכרת במת קול שאינה מרשימה.

אולם חסרונות אלו נמוגים כשהזמרים עולים על הבמה. ההקלטה של הזמרים מעולה והאופן שבו ה-940 מגיש את קולות הזמרים מעולה, במיוחד קולות נשיים שנשמעים צלולים באופן מרשים וללא כל עיוות גם בעליה לאוקטבות הגבוהות. יחד עם זאת - בקטעים בהם איכות ההקלטה הינה פחות ממושלמת - העניין מורגש מיד.

לאונרד ברנשטיין מנצח על התזמורת של ניו-יורק ב-1963

שולטי מנצח על התזמורת של שיקאגו ב-1991

שניהם מבצעים את החמישית של מאהלר. תנועה ראשונה - "תהלוכת ההלוויה".

אישית אני מעדיף את הביצוע של ברנשטיין, אבל ה-940 לא מרחם על ההקלטה הישנה ומצד שני מציג את התזמורת של שיקאגו, בהקלטה החדשה יותר, במלוא הדרה.

בשתי ההקלטות האוזניות טובות אבל לא מרגשות - היצירה זקוקה לבמה רחבה על מנת לרגש ממש, אולי ליותר בסים הולמים ולקצת "צבע". ה-940 לא מיועדות לכך.

מה שהן יודעות לתת, ביחד עם ה-STX, זה לתת פירוט מדויק עד כאב ושחזור מדויק של כלי התזמורת - ככל שההקלטה מרשה. במקרה של ההקלטה של ברנשטיין - ה-SR80 עושות עבודה טובה יותר (אותו עניין חמקמק של "ריגוש")

וולדימיר אשכנזי מבצע רחמנינוב, קונצ'רטי 2 ו-3 - הקלטה משנת 1963

אמיל ג'יללס מבצע בטהובן, סונטה מס' 21 "וולדשטיין" - הקלטה משנת 1986

ה-940 ידוע לעשות פסנתר טוב. אתה יושב בשורה הראשונה ויכול להנות מהיצירה לפרטי פרטיה.

במת הקול פחות חשובה ביצירות כאלו, מה שחשוב הוא שהצלילים יוגשו עם "גוף" ועם פירוט, שתוכל לעקוב אחרי כל נגיעה במקלדת, זאת מבלי לאבד את "התמונה הגדולה".

יחד עם זאת - יצירה פגומה (מבחינת הקלטה/עיבוד או ביצוע) פשוט תשמע גרוע ותקטל ללא רחמים על ידי ה-940.

קארל בוהם מנצח על הפילהרמונית של וינה - רקוויאם של מוצארט - הקלטה מ-1984

אולי הרקוויאם הטוב ביותר שהולחן אי פעם. כאן בביצוע ממש מעולה.

הדעות שלי לגבי ההשמעה של יצירה זאת דרך ה-940 חלוקות. שלא תבינו לא נכון, מדובר באיכות נהדרת.

ה-Kyrie מדהים, התזמורת ברקע, מעל זה המקהלה וקולות הסולנים עולים ומרחפים מעל המקהלה, כל זה בפירוט מדהים לכל רוחב המנעד (המאוד-מאוד רחב בקטע זה), בלי טיפת עיוות.

ה-Tuba mirum גם הוא מוגש באופן מעולה, קולות הסולנים מדויקים ומרשימים והליווי התזמורתי על כל רבדיו נשמע היטב ברקע.

ה-940 מעולה, אבל העדר במה וקצת "צבע" פוגמים ביכולת להתרגש יותר מהיצירה המרשימה הזאת.

A Feather On The Breath Of God

אוסף יצירות של אם המנזר, אשת הרוח והמלחינה בת ימי הביניים הילדגרד מבינגן.

בביצוע Gothic Voices - קבוצת זמר ימי-בינמי בריטית.

לא חוכמה - קולות זמרה נשיים נמצאים בדיוק ב-sweet-spot של ה-940.

לציין שהאוזניות מעולות ברוב היצירות הווקאליות הקאמריות מימי הביניים והרנסנס - תזרוק עליהן תומס טאליס, גרגוריו אלגרי, פלסטרינה - נשמע מעולה.

המשך עם התייחסות למוזיקה מודרנית...

אוזניה מעניינת מאוד במחיר טוב,תנסה לשמוע איתה הופעה עם סוג קובץ גבוהה מאוד,אני יתרשמתי מאוד.

רוק ישראלי - שלום חנוך, "מחכים למשיח" 1985

אלבום רוק כבד עם הרבה טקסטים טעונים פוליטית.

שיר הנושא מתייחס לקריסת הבורסה והבנקים בתחילת שנות ה-80 שהובילה את המשק הישראלי אל עבר פי תהום.

האלבום עשוי מעולה טכנית, ההפקה, העיבוד, ברמה גבוהה מאוד.

ממש כיף להאזין ל"משיח" עם ה-940. הקול של שלום חנוך נשמע מעולה, עם כל הניואנסים והצרידויות.

שיר הפתיחה "זה לא נוח" - שלום חנוך לא רק יוצר גדול, הוא גם מבצע מעולה. בלי מנעד מרשם אבל עם הרבה תאטרליות וניואנסים בקול. גם כאן, ה-940 מאפשרים להנות מההגשה הווקאלית של שלום חנוך.

בסך הכל - אלבום מאוד מוצלח המוגש באופן נהדר על ידי ה-940 והאסנס STX.

רוק/אתני ישראלי - יהודה פוליקר "אפר ואבק" 1988

האלבום שנבחר פעם אחר פעם כאלבום הישראלי מס' 1 ואלבום שאני חוזר אליו פעם אחר פעם בכל פעם שאני בוחן חלק חדש במערכת.

לא בגלל האיכויות הטכניות שלו, פשוט מדובר באלבום מ-ע-ו-ל-ה שכיף (ומדכא) להאזין לו פעם אחר פעם.

קשה לי להתייחס לאלבום הטעון הזה באופן אוביקטיבי לחלוטין.

השיר שאני תמיד חוזר אליו - "שיר אחרי הגשם" מתייחס לחזרתו של אביו של פוליקר לסלוניקי אחרי המלחמה. אף אחד לא חיכה לו שם בזרועות פתוחות.

מבחינה טכנית - ההקלטה מעט "מלוכלכת" ועם ה-940 ניתן לשים לב להפרדה הלא מושלמת. ההגשה טובה מאוד, אולם יובש בגזרת התדרים הנמוכים (התופים ברקע - שמאוד חשובים לאווירה בשיר זה) מונע ממני לתת ציון מעולה לאוזניות.

חלון לים התיכון" (המעט) אופטימי והבהיר יותר. מוגש בצורה מעולה. הקול של פוליקר נשמע מעולה עם כל הניואנסים. השיר מלא בפרטים זעירים, קולות רקע, מגוון רחב של כלי נגינה וה-940 עושים עבודה מדהימה.

פופ - מייקל ג'קסון - Thriller - 1982

עדיין מלך הפופ, עם האלבום הגדול ביותר שלו.

עם ה-940 אפשר להבין יותר בקלות למה. השליטה של ג'קסון בקול שלו לא הייתה פחותה מיכולת הריקוד שלו וכמו באלבומים הקודמים שסקרתי - האוזניות מעולות בשחזור קולות אנושיים - במיוחד בתחום הטנור ומעלה (אני מעריך את זה באופן גס כ-200-300 הרץ ומעלה). הוא גם מפיק מעולה (האלבום הופק בשיתוף פעולה עם קווינסי ג'ונס) והאיכויות של ההפקה נוצצות דרך ה-940. הצילילים חדים ונוקבים, ההפקה מדויקת וניתן לשמוע כל ערוץ וערוץ בהפרדה מעולה.

פולק-רוק, סוזאן ווגה, 99.9F - 1992

שוב פעם ה-940 לא מאכזבים ככל שמדובר בשחזור מדויק ונעים של קולה של הזמרת-היוצרת באלבום הזה.

האופי של האוזניות הולם את האופי האינטימי והדחוס של האלבום הזה. ההפרדה המעולה גם נותנת את הכבוד לקול של המבצעת במקביל לליווי המוזיקלי (שכבודו במקומו מונח).

הדברים האלו אמורים גם לאלבומים משובחים אחרים של זמרות-יוצרות אחרות כגון -

Under the Pink, Tori Amos 1992

ובאלבומים של זמרות מהז'אנר "הקלטי"

Loreena McKennitt, The Book Of Secrets 1997 - כהערת צד, מומלץ במיוחד הביצוע שלה לשיר האנגלי מהמאה ה-18, The Highwayman ("שודד הדרכים").

Enya - Shepherd Moons - 1991

ג'אז - Miles Davis - Kind of Blue - 1959

כאן בא לידי ביטוי האכזריות של הסט-אפ שאני מאזין לו. הוא אנליטי ללא רחם, וה-hiss המעצבן של ההקלטה נשמע לכל אורך היצירה. אין רחמים ליצירות ישנות או להקלטות לא מושלמות.

לא שלא ניתן להנות מהיצירה, פשוט תחושת התסכול מחוסר השלמות של היצירה גדול יותר. יתכן ותחושה זאת נובעת בגלל שאני מאזין ליצירה באופן ביקורתי כעת. בד"כ אני מאזין למוזיקה ולא לסאונד.

מעבר לזאת - כצפוי מהאופי של ה-940, השחזור של התופים בתדר גבוה יחסית וכלי הנשיפה ביצירה זאת מעולה. שוב פעם, האופי הדחוס של יצירת הג'אז הזאת, הולם היטב את היכולות של ה-940 ואתה עובר לשבת באולפן שמולך (למעשה לצידך) עומדים מיילס דייוס ושאר הנגנים ומנגנים את האלבום (אולם כנראה לא בטייק אחד כמו שהאגדה מספרת)

Daft Punk - TRON LEGACY

Tangerine Dream - EXIT

Deee Lite - World Clique

מי שחשב שבגלל שה-940 יחסית שטוחות עם ספק דגש בתחום המיד והטרבל, אז הן לא יודעות להפגיז עם באסים מדויקים והדוקים וכושלות במוזיקה אלק', כדאי שיחשוב אחרת. ניתן להרים את הווליום לרמה כמעט מכאיבה (לא מומלץ) ועדיין להשאר עם אפס עיוות ומבלי שהבאסים יבלעו את שאר הערוצים.

אלו אמנם לא אוזניות בום-בום, אבל הן יודעות לעשות מוזיקה אלקטרונית באופן מעולה. החסרון בבמת קול פחות מורגש ביצירות כאלו. ההפרדה והדיוק חשובים.

יחד עם זאת, למי ששם דגש על בום-בום וביטים נמוכי תדר, יש אלטרנטיבות אחרות בשוק.

*** כל הקטעים הושמעו מקבצי FLAC שנתלשו מהאלבומים המקוריים והושמעו דרך FOOBAR

ברכות על השידרוג fungiman, נהנתי מהסקירה, רואים שאתה מכיר את המוזיקה שלך היטב.

אני חושב שתיארת יפה את האופי של האוזניות האלה וזה בהחלט עולה באותו קנה מידה ממשה שיצא לי לקרוא עליהן במקומות אחרים. אישית עד כמה שאני אוהב סאונד אנליטי, מנסניוני יש שני סוגים של אוזניות אנליטיות: הבהירות והנייטרליות.

הראשונות הן אלה שמגיעות עם המון פירוט אך הוא "מועצם" ע"י בליטה באזור הטרבל או המיד עליון ומודגש כך קל יותר לזהות ניואנסים ופרטים ברקע אבל נוצר לעיתים הרושם שהן מנסות לדחוף פרטים בצורה מאולצת באופן שפוגע במוזיקליות, כך שבעצם הדיוק הטונאלי אינו נשמר. דוגמא הקולעת ביותר מנסיוני אלה הן הסנהייזר 800 ובמידה פחותה הסוני 5000 והבייר 880. יש לציין הסוני אמנם הכי בהירות בהירות אבל הטרבל שלהן הוא ה"אלגנטי" ביותר מהשלושה האלה, לפחות לאוזניי. מצד שני אוזניות כמו הAKG K271mk2 מנסות מעבירות פירוט בצורה פחות "מזהירה" אבל שומרות על איזון מירבי עם מינימום התפשרות על עומק בבאס, גם אם זה הופך אותן למעט פחות "קלילות" וצלולות. זה כמובן נותן להן טווח רחב יותר של מוזיקה שהן יכולות להעביר ולשמור על השלמות הטונאלית. כבאופן טבעי הן צריכות להיות מפורטות ע"מ לא להסתיר פגמים בהקלטה כך שחייבת להיות יכולת טרבל בריאה, אבל לא כזו שמעצימה את הפירוט אלא כזו ששומרת על הטונאליות של הכלי או הקול שמשוחזר.

אני מתאר לעצמי שה940 יותר קרובות לקטגורייה הראושנה, תקן אותי אם אני טועה כמובן. לכן הצעתי, אם אתה רוצה לעדן אותן יותר, זה כמובן לשים מגבר שמסוגל לשים כובד סולידי למטה כמו הM^3 (רצוי עם הvariable bass) שללא ספק ייתן להן קפיצה משמעותית בדינאמיות מהאסוס, גם matrix-mstage חמים אמור לכל הפחות להוסיף קצת הרמוניות משניות רצויות...

ויש גם את הדרך היותר קצרה והיא לתת להן טיפול EQ מושכל: http://www.head-fi.org/t/413900/how-to-equalize-your-headphones-a-tutorial

רק השנקל שלי...

התקציב שאני יכול להפריש לטובת מערכת הסטריאו שלי מוגבל. אני מנסה, כלל הניתן, להשיג מקסימום עלות-תועלת.

האסנס STX הוא דוגמא למוצר שנותן עלות-תועלת שכזאת. ה-940 גם הוא מוצר כזה.

השילוב שלהם בעייתי עם חלק מההקלטות וסגנונות המוזיקה, מאוד "מוניטורי", "אכזרי" כפי שציינתי ואפילו מעייף בהאזנה ביקורתית. אבל אני חיפשתי מערכת מדויקת ואני לא יודע כמה מערכות מדויקות יותר ניתן למצוא בתקציב כולל של 1900 ש"ח (DAC+מגבר+אוזניות).

על פי שקראתי, נראה לי שמה שאני מחפש זה את הסנהייזר HD800, אולי עם מגבר מעט "נינוח" יותר מאשר ה-STX. או לחילופין מערכת אלקטרוסטטית. בכל מקרה (משמעותית) מעל הסכום שאני מוכן להקצות לעניין הזה כעת. אני גם בסך הכל די מרוצה מהמערכת הנוכחית ויש לאוזניות סגורות הרבה יתרונות כפי שציינתי בהודעתי הראשונה.

אופציה שקיימת ב-STX ואולי אממש אותה בעתיד היא החלפה של ה-OPAMP. כרגע אני "אסתפק" במה שיש.

יש לי את האוזניה,משמיעה קצרה,האוזניה מדוייקת בסאונד מאוד,לדעתי היא צריכה מגבר מתאים לא חייב

משהו יקר,שיתן לאוזניה בראש בדינאמיות.

מוסיף,בהאזנה מתמשכת,כולל זמן בהאזנה לאוזניה,הדבר המעייף עובר,אין אותו,רק דעתי.

מוסיף-לא מגבר,התכוונתי להגברה,כמה שיותר טבעי ונטראלי,אז תשמע חגיגה באוזניים,רק דעתי.

השילוב שלהם בעייתי עם חלק מההקלטות וסגנונות המוזיקה, מאוד "מוניטורי", "אכזרי" כפי שציינתי ואפילו מעייף בהאזנה ביקורתית. אבל אני חיפשתי מערכת מדויקת ואני לא יודע כמה מערכות מדויקות יותר ניתן למצוא בתקציב כולל של 1900 ש"ח (DAC+מגבר+אוזניות).

סבבה, אם אתה משוכנע שהסאונד של הסטאפ משקף את המקור כאשר אתה מקבל רושם ''אכזרי'' אז דיינו. נסה לבדוק זאת אם אותו הרושם נשמר כאשר אתה מאזין גם בווליום יחסית נמוך ממה שאתה בדר''כ שומע בו, כלומר אם הסטאפ שומר על אופיו ללא תלות, או לפחות משתנה בצורה מינמלית, בעוצמת SPL.

.

אגב רק להשכלה כללית, מע' אלקטרוסטטית אתה יכול למצוא בתקציב דומה או לא הרבה יותר גבוה ממה השקעת- סביבות ה500-600$ אפשר למצוא את הStax Lambda וינטג' למיניהן עם מתאם למגבר סטריאו רגיל או אתה הKoss ESP950 שכבר מגיעות עם מגבר. אבל כולן כמובן פתוחות כך שפרקטית ה940 שלך כרגע עדיפות.

אני חושב שצריך להבדיל בין האזנה ביקורתית להאזנה שגרתית לצורך הנאה.

בהאזנה ביקורתית לצורך הכתיבה האזנתי בווליום של 30-40 ולעיתים עד 50 בקטעים מסוימים, על מנת להתרשם מפרטים מסוימיןם בסאונד. בהאזנה שגרתית הערכים הם בד"כ 20-30.

אני מנסה להחמיר ולהיות יותר פיינשמקר בביקורת, זאת על מנת לפצות ככל הניתן על "אפקט הבעלות" (לאחר הקניה יש נטיה להעצים בתכונות המוצר על מנת להצדיק את המחיר).

לציין שהמערכת הנוכחית שלי ממש טובה. אני מגלה רבים מהדיסקים שלי מחדש. בסגנונות מוזיקה מסוימים ובהקלטות איכותיות מדובר בתענוג אמיתי.

מאחר ואני מנסה להשיג קפיצת מדרגה משמעותית בכל שדרוג, אני מאמין שהשלב הבא יהיה משהו בסגנון של HD800 או STAX רציני, בשילוב עם מגבר ראוי מדובר בהוצאה רצינית של 6000 ומעלה (גם ביד שניה). יש לי דברים דחופים יותר היום, בנתיים אין לי טענות...

תתחדש!

גם אני רכשתי את הנ"ל ומחכה שיגיעו ארצה - האוזניות אמורות להיות שינוי מהותי מבחינת חתימת הצליל מול ה HD598, שהן הטופ שלי כרגע.

מקריאה באינטרנט, שמתי לב ל 2 שינויי קלים שניתן לעשות לאוזניות בכדי לקבל קצת יותר "בשר" בתחום התחתון:

אופציה א. אפשר להחליף את הפאדים לאלו של SRH840 מסוג Pleather.

אופציה ב. מה שנקרא "Rope Mod" - הכנסת לולאת חבל לתוך הרפידות המקוריות בכדי להגדיל את המרווח בין האוזן לבין הדרייבר, התוצאה; יותר עניין בתחום התחתון. בונוס נוסף של השיטה הזו היא נוחות משופרת בגלל שהאוזן לא נוגעת בדרייבר ישירות.

האופציה השניה היא נורא קלה לביצוע, ובעצם לא עולה כלום. שווה לנסות.

ואוו!! נראה לך שהמוד הזה יעבוד גם לSRH840?

אני מוצא שבשימוש למשך זמן ארוך האוזניים שלי (שגדולות מהממוצע ונוגעות בפד הפנימי של הדרייבר) מתחילות לכאוב מאוד.

עריכה:

עשיתי את זה, שפצור של לא יותר מ4 דקות עם חוט שפצור שנשאר לי מהמילואים האחרונים - מלופף בעצמו ומודבק עם איזולירבנד.

לא יאומן שמשהו שכ"כ הפריע לי כ"כ הרבה זמן נפתר באלגנטיות כזו שממש אפשר להחשיב כהברקת גאונות של מי שחשב על זה.

עריכה 2:

ללא ספק, נותן יותר בשר בתחום התחתון מאוד בבאסים.

איזה יופי, תהנה!

אני מקפיץ וחייב לצין שניסיתי את המוד הזה בעצמי עם ה SRH940. הן הגיעו ככה כבר מהבעלים הקודמים, אז כל מה שהייתי צריך לעשות זה להוציא את החבל, ואח"כ להחזיר אותו.

בלי החבל האוזניות לוחצות על האוזן ונורא לא נוחות והן נשמעות טיפה "אנמיות" - החזרתי חזרה את החבל והכל פשוט מושלם. יש כמות מספקת של באס (לא יותר מידי, אבל יותר מורגש) ובהחלט נוח בהרבה. לדעתי חובה לנסות.