שלום.

יש לי לוח אם Z68, וגם כרטיס מסך יעודי.

עד היום השתמשתי בכרטיס המסך.

מסקרנות, רציתי לעבור לליבה הגרפית המובנית.

כיבתי את המחשב, שלפתי את הכבל DVI מהכרטיס הגרפי, והכנסתי כבל HDMI ישירות לכניסתו בלוח האם.

הפעלתי את המחשב (כמובן, לאחר שברחתי ביציאת ה HDMI במסך עצמו), ושום תמונה לא הוצגע. שמעתי את ווידנוס עולה ברקע, אבל לא קיבלתי שום תצוגה (המסך אותו "No HDMI Cable").

אני קצת מבולבל

תודה

כדי להשתמש רק בליבה הגרפית המובנית אתה צריך לנתק לגמרי את הכרטיס הגרפיי הייעודי.

אם הלוח שלך מכיל את טכנולוגיית Virtu תוכל לחבר את המסך ליציאות הווידאו שבלוח האם ללא ניתוק הכרטיס הגרפי הייעודי על-ידי עבודה במצב i-mode.

תודה!

אכן ניתוק של כרטיס המסך (וחשוב מכך - התקנת הדרייברים ), הצילו את המצב.

עכשיו עלי לברר מהי טכנולוגיית ה VIRTU הזאת (שהצליחה לבלבל אותי כהוגן), כי הלוח שלי כן מכיל אותה.

לפעמים יש ב-BIOS גם הגדרה שמאפשרת לך לבחור איזה GPU יהיה הראשי, המובנה (אם קיים) או הייעודי. אם כי ברוב המקרים התקנה של כרטיס ייעודי מקבלת עדיפות ולמעשה עוקפת את השימוש בשבב/ליבה המובנים.

טכנולוגיית Virtu היא יותר גימיק בשלב בשולתה הנוכחי מאשר כל דבר אחר, אבל היא מאפשרת למערכת לעבור בין הליבה הגרפית המובנית ושבב גרפי ייעודי בהתאם לצורך. בתיאוריה היתרון שהיא מציעה היא צריכת אנרגיה נמוכה יותר ופליטת חום נמוכה יותר מכיוון שהכרטיס הגרפי הייעודי שצורך באופן משמעותי יותר אנרגיה יהיה כבוי כל עוד אין בו צורך (ובשימושים של משתמש ממוצע בדרך כלל יש בו צורך רק במשחקים). בפועל הכרטיס הגרפי לא ממש כבה ולכן היתרונות התיאורטיים האלה מושגים רק באופן חלקי ולדעתי לא מספק, וגם המעבר הוא לא לגמרי חלק אלא עבור המשתמש שצריך להגדיר פרופילים לתוכנות שבהם הוא רוצה שהכרטיס הגרפי ייכנס לפעולה.

כתבתי על זה קצת כאן:

זה מאוד תלוי. אם הלוח שלך מכיל את הטכנולוגיה Virtu (לא חלק מערכת השבבים, היצרן בוחר אם להוסיף אותה או לא. רוב הלוחות תומכים, אך לא כולם, גם לא כל הלוחות ממשים את היכולת להשתמש בכלל בליבה הגרפית המובנית) אז יש לך שני מצבי פעולה שאותם אתה מגדיר ב-UEFI/BIOS:

i-mode - לא ממש מומלץ לאור חסרונותיו (צורך ביצירת פרופילים למשחקים, העובדה שהכרטיס הגרפי הייעודי לא מכבה את עצמו כשהוא לא בשימוש כך שגם אין ממש חסכון אמיתי בצריכת אנרגיה או פליטת חום בהשוואה לעבודה עם כרטיס גרפי ייעודי בלבד - הרי גם ככה הכרטיסים הגרפיים, בדומה למעבדים, מורידים תדר ומפחיתים בצריכת האנרגיה כשהם לא בעומס") שדי עולים על יתרונותיו התיאורטיים. במצב כזה הליבה הגרפית המובנית היא מקור פלט הוידאו הראשי ורק בשעת משחקים הכרטיס הגרפי נכנס לפעולה. לכן במצב כזה צריך לחבר את המסך לחיבורים של לוח האם. אך כאמור. לא ממש מומלץ או משתלם לעבוד במצב הזה (בדרך כלל מי שיכול לעבוד במצב הזה לא זקוק באמת לכרטיס גרפי ייעודי ממילא).

d-mode - במצב כזה הכרטיס הגרפי הייעודי הוא מקור פלט הוידאו הראשי ולכן יש לחבר אליו את כבל המסך. במצב הזה המערכת עובדת בדיוק כמו עם כרטיס גרפי ייעודי רגיל, רק שבשעת הצורך יש לה יכולת לגשת ולהשתמש בטכנולוגיית ה-Quick Sync (לא רלוונטי למשחקים).

קיצרתי את הזמן שדרוש היה לי להבין את הטכנולוגיה הזאת בשנות אור (:

זה מעניין מאוד.

דבר אחד שעדיין לא ברור לי זה כיצד בדיוק המסך (!) אמור "לדעת" או "להבין" את המעבר בין הליבה המובנית לכרטיס.

שהרי כאשר אני מחבר למסך 2 כבלים, הוא מבקש ממני באופן ברור שאקבע איזה כניסה בשימוש.

ב-i-mode - הליבה הגרפית הוא ברירת המחדל של מקור הפלט. השבב הייעודי נכנס לפעולה בהתאם לפרופילים שאתה מגדיר.

ב-d-mode - השבב הייעודי הוא ברירת המחדל של מקור הפלט, אבל יש גישה לפונקציית ה-Quick Sync שבליבה הגרפית המובנית.

כך שהכל זה עניין של הגדרות. הטכנולוגיה עצמה עדיין לא "יודעת" לבד כלום. אין פה איזה ניתוח או צפי של עומסים גרפיים באופן אוטומטי.

בקשר למסך זה ברור. כשאתה מחבר לו שני כבלים אתה צריך לבחור את מקור הקלט. הרי המסך (למעט מקרים של תמיכה ב-PiP) לא מסוגל להציג קלט משני מקורות שונים במקביל. העניין הוא שאין צורך לחבר למסך שני כבלים. אתה מחבר כבל בודד שמתחבר למחשב לאחת מיציאות הווידאו שבלוח האם או לאחת מיציאות הווידאו של הכרטיס הגרפי הייעודי -- בהתאם למה שמותקן או למצב העבודה עם Virtu.