ציטוט: ציוד גנוב - לפעמים יש תקווה, לפעמים הגלגל מתהפך - סוף טוב

[Kalen]

סיפוור הזוי (לא שלי) מפורום אקט-מוזיקלי. חשבתי לשתף, אז הנה. (יש לינק ישיר.. אך חייבים להירשם כדי לקוראו)

לפני 5 שנים נפתח עלי השאול ופתחתי את השרשרת הזו. מדובר בסיפור אישי מורכב שאינו מתחיל ונגמר בפריצה רגילה. הפרטים המלאים ידועים רק לראובן מנשרוף ולחבריי הקרובים ביותר.

בכל אופן - ציוד רב נגנב יחד שלווה בסחיטת כסף, כשאני מצידי, שנשארתי מחוסר כל (פרטים שמורים במערכת) נפצעתי בעיקר מאיבוד הגיטרות שהיו יקרות לי כמו שרק נגן המחובר בוריד לכלי הנגינה שלו יכול להבין.

בשבוע שעבר הגעתי לתל אביב לענייני עבודה, בשלב מסויים היה לי ברייק מאוד ארוך שגרם לי להסתובב לכאן ולכאן ולחכות. הלכתי לאכול סביח אצל דני ברש"י (קומפלט בלי עמבה) ואחרי זה הראש ומחשבות בנוגע לעבודה גילגלו אותי לאלנבי. הלוך ושוב באלנבי כשלפתע אני נעצר מול החנות הותיקה "גינצבורג".

בלי הרבה כוונות לרכוש משהו ואולי צורך מיסטי מסויים משכו אותי להכנס. אני מדגיש שלא היה לי מה לחפש שם, הכל במקרה, משהו משך אותי לרחוב וגרם לי להגיע לחנות. לא עוברות 5 שניות ומשהו בגלריית הגיטרות מרגיש לי מוזר. "הגיטרות שלי!" אני צועק ומתחיל לרעוד, מסתובב ימינה ושמאלה כדי לראות אם עוד מישהו חווה את המעמד במטריף הזה.

פניתי לבחור הצעיר שעבד שם ואמרתי לו "חבר, אני לא יודע איך להגיד את זה אבל אלו הגיטרות שלי, הן נגנבו ממני לפני 5 שנים, זה רכוש גנוב איפה בעל החנות".

הבחור שהיה מופתע אומר שבעל החנות עוד מספר דקות צריך לחזור מפגישה. אני בנתיים ממש את הגיטרות, בודק מה השתנה ומה לא תוך שאני מתאר למוכר את הזיכרונות מכל חתך וכל צלקת בעץ. בלשב התיאורים והניצוץ בעיניים, המוכר הבין שהגיטרות שלי ושאני באמת רועד מהתרגשות. ידעתי את סוגי הפיקאפים, את המקום שניקנו, את הכפתורים שהוחלפו.

לאחר מספר דקות הופיע הבעלים. תיארתי לו בדיוק את הסיפור והוא מצידו הסיר מעליו אחריות ואמר לי "עשה מה שאתה יודע,לי אין מושג מה עושים במקרה כזה, אני קיבלתי את הגיטרות האלה בתמורה לסקסופון, זה שלך? תביא קבלות". איזה קבלות? הגיטרה משנת 78 נקנתה בסן פרנסיסקו! אמרתי לו שאני מתקשר למשטרה.

הייתי במרכז תל אביב ולקח לי חצי שעה(!) שמישהו יענה במרחב ירקון, בנתיים יומנאית בטלפון במרחב הכללי דיברה אלי בצורה קרה, יבשה ובעיקר מפגרת:

"5 שנים! מה אתה רוצה, אני לא מבינה"

"גברת אני פה עם רכוש גנוב שנתתי עליו הצהרה אלכם לפני 5 שנים, מוכרים לי אותו מול העיניים, מה לעשות?"

"קבלות יש לך?"

"יש תמונות, יש עדויות, יש מתקני גיטרות שיעידו, יש תקליטים עם הגיטרה על העטיפה"

"זה כל אחד יכול להביא, קבלות יש לך"

"(בצעקה) איזה קבלות, נפרץ לי הבית ואכלו לי את החיים, הגשתי תלונה כמו כל בנאדם נורמלי, נתתי תיאור - מה אני עושה עכשיו?"

" לא יודעת, אני שולחת ניידת"

משטרת ישראל.

הגיעה ניידת, מסרתי לשוטר תיאור של המצב, הוא נכנס לחנות ראה את הגיטרות ואחרי דין ודברים מאוד הזוי עם המוכר (בקצרה, הייתי צריך לתדרך את השוטר איזה שאלות לשאול ומה לבקש),

השוטר אומר לי

"אתה צריך להבין שיש פה עוד צד שנפגע, הוא הוציא כסף על זה". חשבתי שאני מת.

"אדוני השוטר, זה רכוש גנוב שלי, איזה צד מה צד. תוכל בבקשה לבקש ממנו להוריד אותן מהמכירה"

"נכון, אתה צודק, (למוכר) תוריד אותן בבקשה עד שיסגרו הדברים"

מפה לשם אציין שאסף בעל החנות, בסופו של עניין הוא אדם ישר והגון, ודיבר איתי כמוזיקאי למוזיקאי - תביא לי הוכחות ברורות שאני אבין שהגיטרות שלך וקח אותן, אני אספוג את ההפסד,

אם זה שלך תבוא ותיקח אותן, אין צורך במשטרה"

יומיים אחרי זה הופעתי עם עטיפות של דיסקים, צילומים מהקלטות שונות, הופעות, והדבר הכי חשוב - התיעוד שלי באקט מוזיקלי.

הוא ראה את התמונות של גיטרה אחת וזיהה מיד את הגיטרה, הודה מיד שזו אכן גיטרה אחת. תוך כדי שהוא מבקש לראות את השניה, אני פותח לו את "אקט מוזיקלי" ואחרי שתי שניות של קריאה הוא אומר - "שכח מהתמונות, זה כל מה שהייתי צריך, לכו תביאו לו את הגיטרות".

אחרי 5 שנים קיבלתי בחזרה את הגיטרות שלי ב"גינצבורג כלי נגינה" מאנשים ישרים, אוהבי מוזיקה אמיתיים שמתעסקים בנגנים וכלי נגינה ממקום מהלב. אסף, היה יכול לדרוש ממני להביא את התיק מהמשטרה, ללכת איתי לבית משפט ובסוף הייתי מקבל אותן עם סחבת, או במקרה הגרוע הן היו נלקחות למשטרה עד ש"הייתי מביא קבלות".

אני חייב לציין שיום אחרי הפריצה, גינצבורג היתה אחת החנויות שהייתי ניגש אליהן מדי כמה ימים כדי לראות אם הגיעו אליהן כלי הנגינה שלי במקרה - זה לקח 5 שנים אבל זה קרה.

החנות בחרה (ובהרבה היגיון עסקי ואישי) שלא להכנס למלחמה על ציוד גנוב, ויצאה גדולה בכך שכל מה שנדרש ממני היה הוכחה בסיסית וכנה.

אני חייב לציין שאקט מוזיקלי במקרה זה עזר לי נורא, גם בימים שאחרי הפריצה, עם תמיכה ישירה של ראובן מנשרוף ושל חברים אחרים (בניהם דני בר ז"ל). בזכות תיעוד ברור של הציוד יחד עם תאריך, לא הייתי צריך להתמודד לא עם המשטרה, ולא עם בירוקרטיה.

סוף טוב, מאוחר, חלקי, אבל זה קורה. לפקוח עיניים, להיות עירניים(היום יש גם את הפייסבוק הזה) . לי תמיד אמרו שהציוד ברח לו כבר לעזה, לחיפה, לכל מקום אחר..הוא לא יצא מהשכונה שלי. אין לי איך לתאר את האושר הזה, אני לא מפסיק לנגן.

תודה ראובן ( גם על אז וגם על היום), תודה לחנות "גינצבורג" שכנראה שלא סתם היא אחת החנויות הפרטיות הותיקות בתל אביב, ומזל שהיה לי את אקט מוזיקלי.

אלו שחוו גניבה - יש תקווה, תמשיכו לפקוח עין ותמיד תשמרו ראיות ומסמכי משטרה, כי כשזה קורה זה דורש מהירות והכנה מראש, כי אף אחד לא מאמין לכם.

ותעשו ביטוח

תודה

[m1ke]

ממש ריגשת אותי

שיתחדש