פינת האיוולת, אבל לא הנושאים הרגילים שלי: הפעם, האלימות בבתי הספר

[vic07]

נתקלתי בכתבה הזאת בוואינט (באמת שאני לא יודע למה אני עדיין נכנס לאתר הזה), ונתקלתי בכתבה הזו:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4124313,00.html

הכתבה הזו, למרות ההבדלים בינה לבין מה שאני עומד לתאר, גרמה לי לחזור כמעט 20 שנה אחורה... 20 שנה, כלום לא השתנה. כשאני הייתי ביסודי, הייתי (לסירוגין) ה"רוסי" היחיד בכיתה, עקב מגורי הורי באזור שנחשב יחסית מבוסס - הדירה השכורה בזול היתה בזכות קרובי משפחה וותיקים. בבית הספר אמנם לרוב הילדים לא היתה בעייה עם זה, אבל היו מספיק כאלה שהייתה להם. בשנתיים הראשונות היתה בבית הספר מנהלת נפלאה, שפעלה רבות לאינטגרציה ומניעת אלימות, די בהצלחה. בשנה השלישית היא יצאה לשבתון או משהו בסגנון, ובמקומה הגיעה מנהלת אחרת, שלא התקרבה לקרסוליים של הקודמת, לא מבחינת גישה חינוכית ולא מבחינת חפות מדעות קדומות משלה. לילדים לא לקח יותר מדי זמן להריח את זה, ויום בהיר אחד קרה מקרה בו אותם תלמידים שלא אהבו את ה"רוסי" ניסו לעשות מעשה בחצר בית הספר.

כאן מתחיל ההבדל העקרוני - אני אומר "ניסו", כי בהבדל מהילד בכתבה, התנגדתי בצורה הרבה יותר אלימה (אני כבר לא זוכר איך בדיוק, אבל נדמה לי שקרשים ואבנים היו מעורבים). לי לא קרה כלום חוץ מכמה חבורות. גם לילדים האחרים. עם זאת, היו התפתחויות מעניינות אחרי זה: למרות שהאירוע עצמו היה מחוץ לטווח הראייה של המורים, אחדים מהתוקפים הלכו וסיפרו למורה את הגרסה שלהם, לפיה זרקתי עליהם אבנים - מה שנכון לכשעצמו, פשוט מנותק לחלוטין מההקשר. הסיפור הגיע למנהלת, שם שטחתי את הגרסא שלי לארועים. המנהלת לקחה את המוצא הנוח של "אתה אומר משהו אחד אבל כל השאר אומרים משהו אחר" - והאשימה אותי בכל הסיפור, כך שאני הייתי היחיד שננקטו נגדו צעדים - הושעיתי למספר ימים. ההורים שלי דווקא תמכו בי באופן מלא, אבל ההורים של שאר הילדים המעורבים כלל לא שמעו על המקרה למיטב ידיעתיבניגוד לעמדת האמא בכתבה ולמרות שהייתי באותו גיל כמו הילד שלה, אני לא יצאתי מזה עם טראומה, אבל כן יצאתי מזה עם מסקנה בעייתית משהו לפיה בעיות פותרים באלימות מירבית שכן ממילא אף אחד בסביבתי לא יתמוך בי, ונשארתי ילד אלים עד אמצע חטיבת הביניים בערך.

אבל הזכרתי את כל הסיפור הזה מסיבות אחרות. בדיוק כמו במקרה המוזכר בכתבה, כאשר יש מצב של יחיד חלש מול רבים חזקים, ללא קשר להתפתחות המדוייקת של הארועים המערכת תעדיף לרוב להמנע מקונפליקט ולמזער את הפגיעה בחזקים דווקא - פשוט כי זו הדרך הפשוטה והמהירה להרגעת הרוחות. כמו המנהלת שלי בזמנו, גם המנהלת בכתבה בחרה שלא להטיל על הפוגעים עונש משמעותי (או לפחות את המינימום הנדרש), והמשיכה לשתף פעולה עם הורי הילדים התוקפים כדי לשמור על מעמדם... והמותקף? שיעשה מה שבא לו. בעייה שלו. אם הוא רוצה, שיעבור בית ספר (וישוב, במקרה הזה).

אגב, אותה מנהלת שהיתה לי, שלא אנקוב בשמה, קפצה לעיני שנים רבות אח"כ בכתבה בעיתון המקומי, בעקבות פרשייה רחבה יותר שכללה, באופן מפתיע, אפלייה וגזענות. היא לא השתנתה, זה בטוח.

מה אתם אומרים? יש תקווה למערכת חינוך שמתנהלת כך?

[Zeev86]

לדעתי רוב האשמה מוטלת בחינוך שההורים נותנים לילדים שלהם.

יצא לי פעם לשבת בפארק כשאח שלי, בן 8, שיחק בזמן שאני יושב על אחד מהספספלים. ניגש איזה ילד (שלא שם לב אלי), טיפה יותר גדול מאחי, הרים פקק או אבן מהרצפה וזרק בלי שום סיבה ברורה על אח שלי ממרחק מטר אחד. אני ניגשתי לאותו הילד וצעקתי כדי שכולם ישמעו "של מי הילד הזה ולמה הוא מציק לאחי". שום תגובה מתוך כעשרה אנשים מבוגרים (2-3 משפחות) שהיו ברדיוס שמיעה.

מתברר, שהאבא שלו ישב 5-10 מטר ממנו, משוחח עם חבריו לשכונה, בלי לשים לב (או שבכלל לא אכפת לו), מה הבן שלו עושה. גם לא היה אכפת לו שהבהרתי לבנו שאם עוד פעם יזרוק משהו על אחי, אוריד לו את הראש במקום.

אם הורים מתנהגים בחוסר אכפתיות שכזאת ממש ליד ילדים שלהם, איך אתם מצפים שיהיה אכפת להם מה ילדיהם עושים בבית הספר?

[Ido.G]

אני מסכים עם הקביעה כי בסופו של דבר, מדובר בחינוך מהבית.

אי אפשר לצפות מבן אדם שהוא בסך הכל "זר", כלומר המורה, שישנה דברים שמגיעים מהבית.

לדברים כאלה אפשר לצפות רק במסגרות בהן באמת המחנך הוא חלק גדול משגרת יומו של התלמיד, לדוגמה פנימיות, מכינות וכדומה.

הורה שלא איכפת לי מילדו, ילדו יעשה מה שבראש שלו. אם בראש שלו אלימות (וזה בראש של הרבה ילדים), אין מה שיעצור את זה.

הורה שיראה אלימות לילדו בבית - ילדו ילמד להתנהג באופן אלים.

כמו כן, אי אפשר להתעלם מההשפעות הגנטיות. זה ודאי שיש אנשים שנולדים עם נטיות אלימות. התפקיד של הסביבה שלהם היא "לרסן" את זה. ההורים הם החלק החשוב ביותר בסביבה.

[TheCrow34]

זאת בהחלט אשמת ההורים,

אבל זאת לא סיבה מוצדקת שבגללה מערכת החינוך צריכה להיות כל כך אטומה לגבי מקרים כאלה.

אחד מהתפקידים של מערכת החינוך זה לחנך את הילדים איפה שההורים שלהם לא הצליחו (ואולי אפילו לחנך גם את ההורים).

אם היו לוקחים את המקרה הזה ברצינות, היו משהים את כל הילדים המוערבים לחמישה ימים, מחייבים אותם לכתוב מכתב התנצלות אמיתי ובנוסף נותנים להם עבודה להגשה עם ציון בנושא אלימות. אז הם היו חושבים פעמיים פעם הבאה.

[vic07]

אני מרגיש מחוייב להגיב על מה שנאמר בינתיים - ברור שחינוך צריך קודם כל לבוא מהבית, ואילו היה חינוך כזה סביר שמקרים כאלו לא היו מתרחשים מלכתחילה, אבל כשכבר קרה מה שקרה מדוע מערכת החינוך משדרת את ההיפך הגמור מחינוך?

[Yoav]

אם היו לוקחים את המקרה הזה ברצינות, היו משהים את כל הילדים המוערבים לחמישה ימים, מחייבים אותם לכתוב מכתב התנצלות אמיתי ובנוסף נותנים להם עבודה להגשה עם ציון בנושא אלימות. אז הם היו חושבים פעמיים פעם הבאה.

כן בטח, כאילו שזה מה שיעזור. השעיה לילדים כאלה זה פרס, לא עונש.

מכתב התנצלות אמיתי? הם יכתבו כמה שורות ושלום על ישראל.

עבודה עם ציון? מעניין להם תתחת.

[ariebel]

אז מה אתה מציע לעשות?

אני מציע לדפוק מכות בחזרה לילדים האלה,

אחד אחרי השני וזהו.

[Kurt]

^ ילדים אלימים מבינים באלימות. ברגע שהתחילו להתנהל עם ילדים בכפפות משי, הם התחילו להרשות לעצמם יותר מדי.

[TheCrow34]

כן בטח, כאילו שזה מה שיעזור. השעיה לילדים כאלה זה פרס, לא עונש.

מכתב התנצלות אמיתי? הם יכתבו כמה שורות ושלום על ישראל.

עבודה עם ציון? מעניין להם תתחת.

זה עונש להורים.

ואם יש לך רעיון יותר טוב תציע.

אני בטוח שמה שהצעתי יותר טוב מאיך שמערכת החינוך פעלה.

[Nitrous90]

ביצעת תקרית אחת - X ימי עבודה בשעות שלאחר הלימודים (או בהפסקות) עם שרת בית הספר (כמו עבודות רס"ר) \ ניקיון \ סידור כיסאות ושולחנות \ עזרה במרפאה וכו'...

ביצעת תקרית נוספת - אותו דבר, רק לאורך תקופה ארוכה יותר.

ביצעת תקרית נוספת - הרחקה מבית הספר.

[Gimel]

אני לא חושב שנכון להטיל את האשמה על ההורים.

מסגרת של משפחה שונה מהמסגרת החינוכית.

לדעתי הילד קולט שיש הבדל בין המצבים, ומתנהג בכל מסגרת בהתאם לנורמות שהוא מוצא בה.

לדעתי ההחלשות של סמכות המחנכים על התלמידים גורמת להחלשות הסמכות ההורית, ולא להיפך.

[Yoav]

זה עונש להורים.

ואם יש לך רעיון יותר טוב תציע.

אני בטוח שמה שהצעתי יותר טוב מאיך שמערכת החינוך פעלה.

תתפלא, אבל זה בדיוק העונש שמערכת החינוך נותנת על אלימות, גם אם במקרה הזה לא הקפידו (אז אולי בלי עבודה עם ציון, אבל נו באמת נראה לך שזה מה שמעניין את הילדים האלה? הם בכיתה ג', איזה משמעות יש לציון כזה או אחר בדיוק?). זה פאק של בית הספר שלא טיפל בעניין כמו שצריך, יש נהלים מוגדרים לעניין.

כמו שכבר הציעו - עבודות אחרי שעות הלימודים בבית ספר זה בדיוק הדרך שבה הדברים יכנסו לראש - מה שלא הולך במוח הולך בכוח. אם ילד יצטרך להשאר בבית הספר שעתיים שלוש כל יום שבוע אחרי המקרה ולעזור לשרת לצבוע כיתה או לתקן שולחנות שבורים בזמן שחברים שלו מתקשרים אליו וקוראים לו למגרש או לגן השעשועים - בסופו של דבר הוא יבין שזה לא כדאי.

כשהילדים מגיעים לגיל האחריות (12 אאל"ט) - תלונה במשטרה. תאמין לי שרק החוויה של החקירה ואולי פתיחת תיק תגרום לאותם ילדים להרגע, ואם זה ימשך אז משפט ואולי אפילו כלא.

[ariebel]

אני לא חושב שנכון להטיל את האשמה על ההורים.

מסגרת של משפחה שונה מהמסגרת החינוכית.

לדעתי הילד קולט שיש הבדל בין המצבים, ומתנהג בכל מסגרת בהתאם לנורמות שהוא מוצא בה.

לדעתי ההחלשות של סמכות המחנכים על התלמידים גורמת להחלשות הסמכות ההורית, ולא להיפך.

אבל אחרי שההורים שמעו כבר על מה שהילד שלהם עשה בביה"ס?

למה להכנס למגננה נגדו במקום לתת לו עונש על ההתנהגות הזאת?

כלומר, גם אחרי שהם מבינים מה הוא עשה הם מעדיפים להתעלם

מהקורבן וממעשה הילד שלהם.

מה זה מלמד את הילד? שהוא מלאך וצדיק, ויהי מה. גם אם התנהג בסאדיזם כלפי חבר מכיתתו.

[benor]

כבר זכורות לי סיטואציות מהעבר של "1 נגד 100". אותי חינכו, להיות נחמד וחברותי לאנשים, לא הייתי טיפוס שמסוגל או בכלל יודע להחזיר. את הילדים שלי כבר אדע ללמד ולחנך אותם להרביץ ולהחזיר, מתי שמישהו מציק להם ללא סיבה / תוקף אותם. כמובן עם הפעלת שיקול דעת.

אני חושב שזה חשוב מאוד לחנך להגנה עצמית. בדיעבד אני חושב שהייתי מעדיף למצוא את עצמי בסיטואציה של התוקף מאשר המותקף.

אין מה לעשות, לפעמים ילדים קטנים יכולים להיות מאוד מרושעים, עד שהם לא מתבגרים נפשית רובם הגדול ימשיך להיות תוקפני ואלים.

הכרתי מלא אנשים בביה"ס (בעיקר בחטיבה) שאהבו להציק לכל מי שהיה חלש מהם או חריג. לקראת התיכון, הרבה מהם השתנו והפסיקו עם כל "המנהגים" שלהם.

[Tomerb1]

מזעזע כל מה שהולך בחוץ, נראה שכל שנה זה רק מדרדר יותר.

ולרוב זה כן ההורים אשמים, מספיק לראות איך הם מתנהגים ולהבין למה הילדים שלהם מתנהגים ככה.

בין אם זה על הכביש או ככה בשגרה.

ילדים בני 13 מסתובבים ברחובות עם בקבוקי שתיה, מקללים כל אחד שעובר ונתפסים על כל איזה בחורה מסכנה שעברה בזמן הלא נכון.

מטריד גם הצורה שבה ההורים מנסים להעלים עין במשפטים כמו: "אז מה, הם רק שיחקו", השאלה היא האם הם שיחקו ביחד או שהוא שיחק במשחק שלו?

פשוט זוועה.