עוד קצת אקטואליה

עורך ומגיש מהדורות החדשות בגלי צה"ל, עדי טלמור, בחר לסיים את חייו בסוף השבוע (ו') סמוך לעיר ציריך שבשווייץ. טלמור, בן 58 במותו, נאבק בחודשים האחרונים במחלת הסרטן, פרט שאיש מקרוביו, כולל אחיו, לא ידע. לבקשתו ובסיוע ארגון "דיגניטס", גופתו נשרפה.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4106039,00.html

אני רוצה להעלות לדיון את הזכות למות בכבוד... האם אתם בעד או נגד

ורק בשביל שאנשים יתאפסו ויבינו מס' דגשים:

1. יש הבדל בין "התאבדות" שבה אדם מחליט לשים קץ לחיו לבין "למות בכבוד" כשבן אדם יודע שהוא הולך למות מסיבה רפואית לרוב ומעדיף לשים קץ לחיו לפני שהמחלה תגרום לו יסורים מיותרים

2. על הדרך אני מניח שאנשים ידברו גם על "המתת חסד", זה לא המקרה פה... בן אדם מחליט בראש צלול לעשות מעשה ולשים קץ לחיו, לא שצד ג' כלשהו עושה זאת במקומו

האם לאדם יש זכות על חייו, גופו ומותו?

ללא ספק.

כן. אף בן אדם לא יכול לסבול את הסבל שלו, ולהיות בנעליו. אין לי זכות ואני גם לא יכול לשפוט אף אדם על מעשה כזה.

כשאין מזור, אין טעם להמשיך ולסבול.

לאדם יש זכות על חייו.

אפשר להתערב כשמדובר אולי בטעות או החלטה נמהרת ולא שקולה.

במקרה כמו שלו צריך וראוי לכבד את ההחלטה ולאפשר לאדם לבחור באיזה אופן יסיים את חייו.

רק אני לא מבין למה הוא מיהר כל-כך.אני במקומו הייתי "עושה חיים" בזמן שנותר לי,הייתי מזיין מסניף מזריק ופורק כל עול

כי הוא לא ילד בן 18 כמוך אלא בן אדם מבוגר בן 60 ?

לדעתי דווקא לא,המקרה האולי יחידי שאני חושב שלדעתי קשה מאוד לשפוט אדם במצב כזה להתאבד זה במקרה של עינויים (כמו במקרה של שרה בניל"י).

צריך להיות מאוד מאוד זהירים בנושאים האלה,אני מאמין שרק במקרים מאוד נדירים יש צורך לעשות "המתות חסד" למיניהם.

לאדם זכות על חייו, נקודה.

לדעתי דווקא לא,המקרה האולי יחידי שאני חושב שלדעתי קשה מאוד לשפוט אדם במצב כזה להתאבד זה במקרה של עינויים (כמו במקרה של שרה בניל"י).

צריך להיות מאוד מאוד זהירים בנושאים האלה,אני מאמין שרק במקרים מאוד נדירים יש צורך לעשות "המתות חסד" למיניהם.

ובזמן שאתה והחברים הדתיים שלך שחושבים שעל התאבדות מקבלים "עונש בגהינום" מתדיינים על הנושא עד שיגיע המשיח, אנשים שסובלים לשווא יחכו למוות שיגאל אותם מהיסורים.

יסורים שאני מאחל לכל מי שחושב שזה "טוב" ו"עדיף" על מוות.

הבעיה עם אנשים שטומטמו ע"י הדת והחוק זה שהם איבדו את היכול לחשוב מחוץ לטרמילוגיה שסופקה להם ע"י אותם גורמים מוגבלים ומגבילים.

לא מדובר ברצח.

לא מדובר בהתאבדות.

מדובר על בחירה אישית לסיים את החיים מוקדם כדי להימנע מסבל קשה וחסר תקנה.

מה כ"כ נורא בהתאבדות?

צריך להיות מאוד מאוד זהירים בנושאים האלה,אני מאמין שרק במקרים מאוד נדירים יש צורך לעשות "המתות חסד" למיניהם.

די הייתי ברור בהתחלה... זה לא המתת חסד

מה כ"כ נורא בהתאבדות?

שזה מדכא את כל האחרים שגם סובלים מאותה מציאות שהובילה להתאבדות.

מחמיר את התחושה הקשה שיש לאחרים.

ומעודד התאבדויות נוספות.

דרך אגב הידעתם שבישראל יש אחוז התאבדות גבוה מאוד?

הסיבה שלא שומעים על זה, זה בגלל שמחביאים ומטייחים את הנתונים.

התאבדות מבליעת גדולות למשל לא נכנסת לסטטיסטיקת ההתאבדויות.

ויש הבדל גדול בין התאבדות של נערים שמציקים להם בבית ספר,

להתאבדות של צעירים שמתעללים בהם בצבא,

להתאבדות של אנשים כי הם הסתבכו כלכלית,

ולאדם מאושר שעקב מחלת סרטן ריאות קשה ומתקדמת מצפה לו סבל בלתי יתואר של כמה חודשים שבסופם מוות, החליט לקצר את חייו ולסיימם עם חיוך.

לפעמים עדיף לסיים את החיים ב"דו" (טוב) במקום ב"רה" (רע), ו"מי" אתם שתגידו לאנשים שהם צריכים לסבול את השלבים האחרונים הנוראים של מחלות סופניות...

תנו לאנשים לסיים את המנגינה שלהם בטון חיובי.

עדי טלמור זכרונו לברכה חיי חיים טובים ומלאים, ומת איש מאושר ושמח.

שזה מדכא את כל האחרים שגם סובלים מאותה מציאות שהובילה להתאבדות.

מחמיר את התחושה הקשה שיש לאחרים.

ומעודד התאבדויות נוספות.

דרך אגב הידעתם שבישראל יש אחוז התאבדות גבוה מאוד?

הסיבה שלא שומעים על זה, זה בגלל שמחביאים ומטייחים את הנתונים.

התאבדות מבליעת גדולות למשל לא נכנסת לסטטיסטיקת ההתאבדויות.

לאדם זכות לחייו ולמותו, לא שאני אומר שהתאבדות זה דבר חיובי אבל אדם שהגיע להחלטה הזאת לא צריך לחשוש שזה ידרדר אחרים לדרך הזאת...

לגבי ההתאבדויות בארץ... בתור אחד שעסק בזה בצבא, התאבדות זה דבר נפוץ. הסיבה היחידה שאתה לא שומע פרסומים היא שזה לא משהו שמפרסמים פשוט בתקשורת (מהתקופה שלי בצבא היה רק מקרה אחד שפורסם שזה היה בן של ראש תחנת משטרה אם אני זוכר נכון שקפץ מגשר)

הבעיה עם הנושא זה היא שאי אפשר אף פעם לדעת אם המצב הוא באמת "לא ניתן לריפוי".

"נסים" רפואיים קורים כל יום, והסיבה שהמילה ניסים היא בגרשיים היא כי זה לא ניסים, אלא פשוט פערי ידע של הרפואה.

אי אפשר לדעת מי איך ומתי מישהו יחלים ממחלה מסויימת.

ויש אנשים שמאמינים ששווה להמשיך ולהאמין עד השניה האחרונה.

וברגע שבחירה למות בכבוד תיהיה לגיטימית הרבה פחות אנשים יאמינו שיש טעם להמשיך ולהלחם במחלה שלהם.

מצד שני, זה גם לא משהו שאתה יכול למנוע בחוק, מהסיבה הפשוטה שאין שום דרך לאכוף חוק כזה.

(חוץ מאשר פגיעה בקרובים, אבל זה כמובן מנהלך לא לגיטימי שלא יצא לפועל באף מדינה נורמטיבית)

הרבה פעמים, התאבדות מתורגמת ע"י אנשים ל"ויתור עצמי". אבל עכשיו זה בהחלט לא המקרה.

אין תשובה הכי נכונה וצודקת בנושא הזה. אני נוטה להאמין שבד"כ, מי שנגד הוא אדם מאמין או מסורתי, שהאמונה שלו קיבעה אותו ולא מאפשרת לו לחשוב אחרת.