WTF - למען הסר הספק, כן, בשני המקרים מדובר בהסתה לדעתי, ובאותה הסתה בדיוק (אם להתעלם מכך שהפרסום השני היה כדי להוכיח נקודה מסויימת, כלומר אם לשפוט אותו בפני עצמו וללא ההקשר הנידון כאן). זו הרי כל הנקודה - במקום לשפוט את תוכן הדברים, התקשורת (והשמאל כולו?) שופטים לפי זהות הגורם אליו הדברים כוונו. הרי אני ואתה מסכימים שאם משהו מותר במסגרת חופש הדיבור והמחאה אז הוא מותר במידה שווה לשני הצדדים, ואם משהו אסור הוא אסור על שני הצדדים במידה שווה, נכון?

לפחות לפי וואלה\גל"צ, נראה שלא.

המטרה של התקשורת זה לא רק להרוויח כסף.

יש לה אג'נדה, שרוב העיתונאים שותפים לה.

אם צריך לטייח עובדות ולכופף את המציאות, זה "מחיר" קטן שהם שמחים לשלם.

כדי לקדם את הגירוש מגוש קטיף, שוטפים לציבור ת'מוח עם 90 אחוז מזמן השידור בעד הגירוש.

כדי לקדם השארת ילדים זרים שהובאו לעולם מתוך שיקול זר, מציפים את העיתונים עם תמונות של ילדים קטנים וסיפורים שהם יודעים לשיר "הבה נגילה".

כש"בצלם" מביאים לעיתונאי קטע וידאו ערוך עם הסברים "מדויקים", העיתונאי לא עושה את עבודתו, אלא מציג זאת כידיעה חדשותית במהדורה המרכזית. "מתנחל הצית שדה וברח, הנה הוידאו...", ורואים לוחית רישוי לבנה, ובמקרה מישהו עמד וצילם.

כשיונית לוי מתרגמת את נאום נתניהו בקונגרס האמריקאי, היא דוחפת את הפרשנות הדוחה שלה תוך כדי.

כשאמנון אברמוביץ' מציג מסמך "ממקור אמין כבר 30 שנה", ומתברר שהוא מזויף, נותנים לו להמשיך לבלבל לנו ת'מוח כרגיל.

רשלנות עיתונאית וביזיון של המקצוע. זה הסטנדרט בישראל, אז אף אחד לא מפוטר.

כל שמאלני שרוצה מיקרופון, מוציא תעודת עיתונאי ויוצר מציאות משלו.

גם מי שאמור לפקח עליהם, שותף לאותה אג'נדה. נזיפות ו"נו נו נו" זה המקסימום שיוצא מהם.

כל הדוגמאות האלו מראות מקרים נקודתיים (גם אם יש הרבה מהם) שבהם בחרו כל מיני אנשים ספציפים להכניס את דעתם לדיווח ולהופכו ללא אוביקטיבי. לא החלטה כוללת של כלל התקשורת.

אני מסכים שיש משהו בעייתי בעובדה שהתקשורת לא אוביקטיבית ולוקחת צד. אבל אני לא רואה מה מונע מאדם ימיני להיות בתקשורת ולעשות את הדבר ההפוך (למעשה אפשר להגיד שזה קורה למשל עם עיתון ישראל היום למרות שהוא יותר ביבי מימין), רוב אזרחי המדינה היום מגדירים עצמם כימיניים דבר שאולי תרם לעלייתו המהירה של עיתון ישראל היום, וכרוב אני מניח שהם יעדיפו לראות מגיש חדשות שיזרוק הערות ימיניות. אני לא חושב שהיום הזה רחוק מאיתנו אבל משום מה יש לי הרגשה שהרבה מאותם אנשים שהתלוננו על צביעות התקשורת השמאלנית לא יתלוננו כשהמצב יהיה הפוך.

ולכן, לא צריך להתלוננן על השמאלניות של התקשורת אלא על חוסר האוביקטיביות שלה, לכאן ולכאן.

עוד דבר שאסור לשכוח כשמדברים על ההטייה של התקשורת הוא שאחד מתפקידיה הוא לבקר את הממשלה ומכיוון שלא היתה ממשלה שמאלנית בעשר שנים האחרונות שמענו יותר ירידות על ממשלות מרכז וימין, זה לא אומר שהתחמקו מלרדת על השמאל אלא שהשמאל סיפק פחות חומר בגלל שהוא קטן.

ועם כל הכבוד לאג'נדה להרוויח כסף זה גם חלק מהעיניין, בעיקר למי שמוביל את השוק כיום, שלא רוצים לאבד את רוב לקחותיהם הימניים.

כל הדוגמאות האלה זה מקרים בודדים מני רבים.

אני לא אמור לזכור כל ידיעה עקומה שקראתי.

המגמה ברורה. הזניית המושג "עיתונאות" לטובת קידום אג'נדה שמאלנית.

http://www.latma.co.il/Tag.aspx?tagId=427

כל הדוגמאות האלו מראות מקרים נקודתיים (גם אם יש הרבה מהם) שבהם בחרו כל מיני אנשים ספציפים להכניס את דעתם לדיווח ולהופכו ללא אוביקטיבי. לא החלטה כוללת של כלל התקשורת.

לא הבנתי. מה אתה רוצה, שתהיה "מועצה" כללית לתקשורת שתוציא החלטה רישמית בדואר רשום על זה שמעכשיו כל אנשי התקשורת צריכים להיות שמאלנים ולדחוף את האג'נדה שלהם במסגרת העבודה? אם זה כמנחים, כפרשנים, או כעורכים..

ברור שכל מקרה "כשלעצמו" הוא מקרה "נקודתי".

גם ביער ענק, כל עץ כשלעצמו הוא עץ נקודתי.

וזה בדיוק למה הבעיה היא לא כמו שהיא הוצגה.

התקשורת כגוף לא בחר צד פוליטי שהוא רוצה לקדם אותו אלא כל עיתונאי, בלוגר או כתב חדשות בחר להעביר את דיווחיו בצורה לא אוביקטיבית

גם לי זה מפריע אבל אני גם לא רואה מה אפשר לעשות נגד זה.

בארה"ב הערוצים ממש מחולקים לפי המפלגות, אם בארץ אתם מקבלים את ההרגשה שיש רוב גדול יותר של אנשי תקשורת מהצד השמלי של המפה הפוליטית אולי כדי לכם לפעול לשינוי התופעה. העובדה שיש גם אנשי תקשרות ימנייים מוכיחה שזה אפשרי.

נשאלת השאלה למה אין יותר אנשי תקשורת ימיניים ועל זה אני כבר ממש לא יכול לענות.

בכל מקרה, תתלוננו על חוסר אוביקטיביות ולא על השמאלנות לכאורה, ובהנחה שאי אפשר להכריח את התקשורת להיות אויבקטיבים בלי לפגוע בחופש הביטוי אפשר להשתמש בעובדה שהתקשרות ניזונה מכסף ולכן יש להחרים ערוצים שהתוכן שלהם פוגע בכם, הבעיה היא שאני לא בטוח שזה חוקי יותר.

גם לי זה מפריע אבל אני גם לא רואה מה אפשר לעשות נגד זה.

מה זאת אומרת מה אפשר לעשות? לחוקק חוק נגד הבעת דעה פוליטית אישית ע"י גופי תקשורת, בנוסח כזה או אחר שימנע מכתבים לעוות את המציאות, מפרשנים לדחוף את האג'נדות שלהם, מעורכים לסנן במודע תוכן שלא מתאים לעמדה הפוליטית שלהם ולהציג רק צד אחד של המפה, וכו'.

החוק שהצעת בעייתי מאוד יש בו פגיעה בחופש הביטוי מהסוג הגרוע ביותר

איך תקבע מתי המציאות עוותה ומתי היא פשוט הוצגה לא כראוי או שלא כמו שאתה חושב שהיא?

מי יקבע איזה תכנים הם תוכן מתאים? הממשלה? ואם היא תחליט שביקורת על הממשלה היא תוכן לא ראוי? קיבלת משטרת מחשבות

הפתרון הרבה יותר פשוט מלהפוך את ישראל למשטר טוטליטארי, עיתון לא ישרוד ללא קוראים ולכן אם יחרימו אותו מספיק אנשים ישתלם לו לשנות את מה שהוא כותב בלי לפגוע בחופש הביטוי (כי זכותו תיהיה להמשיך להפיץ עיתון עם תכנים שאף אחד לא קורא).

אני לא יודע אם הטענה שלכם שיש יותר אנשים שמאל בתקשורת נכונה, ואם כן למה זה או איך אפשר לשנות את זה, אבל הייתי מתחיל בלענות על השאלות האלו בכדי לשנות את המצב אם זאת היתה המטרה שלי. אני לא סויוציולוג או סטטיסטקאי ככה שאין לי את הנתונים.

איך תקבע מתי המציאות עוותה ומתי היא פשוט הוצגה לא כראוי או שלא כמו שאתה חושב שהיא?

מה הבעיה? אתה לא יודע להבדיל בין עובדות לדעות/פרשנויות?

זה לא שכל עיתונאי בוחר לבד מה ואיך להציג, אתה מיתמם.

זאת האווירה במסדרונות שנותנת גב לעיוות המציאות מכיוון שמאל (בלאו פרסם מסמכים שנגנבו מצה"ל, ועיתונאים חתמו על עצומה שלא לפעול נגדו).

זאת העובדה ש90 אחוז מאנשי התקשורת שמאלנים.

זאת העובדה שלא עושים תחקיר עיתונאי מינימלי כדי לאמת "ידיעות" שמגיעות משלום-עכשיו, בצלם ומדובר חמאס.

תעקוב אחרי התקשורת ותגלה עולם שלם. מכבסה, מילון הגדרות מיוחד ודפוסי התייחסות קבועים למגזרים/נושאים השונים.

שאלון לעיתונאי השמאלני אך "האובייקטיבי".

http://www.latma.co.il/article.aspx?artiId=5341

אבל אני לא רואה מה מונע מאדם ימיני להיות בתקשורת

מה שמונע זה משהו פשוט, עד שלא נוצר העיתון "ישראל היום" שלטו בכיפה מתי מעט עם דעה אחידה. ובגלל זה כל מקבלי המשכורות שתלויים בהם (מסיבה לא ברורה ממשיכים לקרוא להם "עיתונאים") השמיעו ברבים רק את אותה דעה שבעל המאה החליט עליה.

אשתי במקור מאזור הדרום. יש לה משפחה בעוטף עזה, אתה יודע כמה טילים נפלו רק בחודש האחרון?

התקשורת יכולה לא לדווח בכלל על מקרה ואז מבחינת הציבור זה לא קיים או שהיא יכולה לדווח על זה בכמה משפטים נניח בכתבה על מצב היחסים עם הפלשתינים וגם אז זה כמעט שקוף או לתת לזה כותרת ראשית, כמו שמגיע למקרה של תקיפה של מדינה ריבונית על ידי גורם זר. אבל אתה תשמע רק מה שרוצים שתשמע.

את הטיעון הזה השמעתי קודם, אנשים מדברים על "שטיפת מוח" בלי לדעת מה זה, אז לידיעה, אחת מהדרכים לשטיפת מוח היא לעשות מניפולציות על המידע שאתה מקבל. ולמרות שרוב האנשים לא מבינים את זה, זה בדיוק מה שעשתה התקשרות בארץ בחופשיות במשך עשרות שנים. עכשיו נעמדים כל ה"רזי ברקאי" למיניהם וצועקים "חמס!". אבל רק בגלל שהם מתחילים לאבד את המונופול שהיה להם על מה אנשים חושבים.

בכל מקרה, תתלוננו על חוסר אוביקטיביות ולא על השמאלנות לכאורה, ובהנחה שאי אפשר להכריח את התקשורת להיות אויבקטיבים בלי לפגוע בחופש הביטוי אפשר להשתמש בעובדה שהתקשרות ניזונה מכסף ולכן יש להחרים ערוצים שהתוכן שלהם פוגע בכם, הבעיה היא שאני לא בטוח שזה חוקי יותר.

התלונה היא שהרבה ממה שכתוב היה צריך להופיע במאמרי דעות ובמקום זה זה מופיע בתור עובדות. והבעיה מחמירה כאשר העיתון מעמיד פנים שהוא אובייקטיבי.

אי אפשר "להכריח" עיתון להיות "אובייקטיבי". אפשר וצריך להביא למצב בו כל גורם שהוא שמרגיש עצמו נפגע יכול לתבוע עיתון לא רק על פרסום מידע שקרי בעליל (מה שאפשר גם כיום) אלא גם על פרסום מידע חלקי, כאשר המידע המלא היה זמין ונחוץ ע"מ להבין את הסיפור, או על הכנסת פרשנות אישית לידיעה שלא סומנה כ"דעה" או "פרשנות", או על אי-קבלת (ופרסום) התייחסות משני הצדדים בנושא שנוי במחלוקת, או בגין בחירת מילים שמטרתה ליצור דעה מסויימת בקרב הקורא.

כמובן שיהיה קשה להוכיח חלק גדול מתלונות שכאלו, אך כיום אין שום חוק האוסר התנהלות שאינה אובייקטיבית אפילו ברמה התאורתית, למעט הכללים הפנימיים של האתיקה העיתונאית שכבר ראינו שהתקשורת בארץ משתינה עליה בקשת.

אי אפשר "להכריח" עיתון להיות "אובייקטיבי". אפשר וצריך להביא למצב בו כל גורם שהוא שמרגיש עצמו נפגע יכול לתבוע עיתון לא רק על פרסום מידע שקרי בעליל (מה שאפשר גם כיום) אלא גם על פרסום מידע חלקי, כאשר המידע המלא היה זמין ונחוץ ע"מ להבין את הסיפור, או על הכנסת פרשנות אישית לידיעה שלא סומנה כ"דעה" או "פרשנות", או על אי-קבלת (ופרסום) התייחסות משני הצדדים בנושא שנוי במחלוקת, או בגין בחירת מילים שמטרתה ליצור דעה מסויימת בקרב הקורא.

כמובן שיהיה קשה להוכיח חלק גדול מתלונות שכאלו, אך כיום אין שום חוק האוסר התנהלות שאינה אובייקטיבית אפילו ברמה התאורתית, למעט הכללים הפנימיים של האתיקה העיתונאית שכבר ראינו שהתקשורת בארץ משתינה עליה בקשת.

אתה ממליץ שכל תושבי עוטף עזה יתבעו את כל גורמי התקשורת כי לא מדווחים על התקפות עליהם?

ברור לך שזה לא אפשרי?

אני מצפה לקצת יושר עיתונאי ולסיקור הוגן על מה שקורה במדינה?

למי במקרה שנתתי יש את הזכות לתבוע?

נתחיל מזה שכל תקיפה דווקא כן מדווחת בעיתונות הישראלית למיטב ידיעתי, ולו בהודעה קטנה. נמשיך בזה שלא דיברתי על אירועים שלא מדווחים כלל, אלא כאלה שמדווחים תוך השמטת פרטים קריטיים.