כן כן גם אני סובל מהפחד הזה שאני יקום באמצע הלילה ותיקן יטייל לי בתוך השמיכה(או שזה רק אני).

מה שמצחיק זה כשהייתי צעיר לא היה לי בעיה אתם הייתי רואה תיקן או שהייתי הורג אותו או שהייתי לא מתייחס אליו.

כיום אני גר לבד ויש לי פוביה מוזרה שכל פעם שאני רואה תיקן אני פשוט לוקח k300 מרסס בכל הבית ויוצא החוצה עד שהוא מת(מצחיק אבל רציני).

עכשיו כולנו יודעים שיש כאלה נרתעים\פוחדים פחות ויש כאלה שבשבילם זה סתם עוד חיה בטבע שאפשר ללטף אבל יש גם כאלה שלוקחים את זה קשה כמוני.

השאלה שלי זה למה?

מה יש ביצור הקטן והחום הזה שאין בחיפושית?(שאותה אני יכול להרים בלי היסוס של פחד)

איך מתגברים על זה?

ולמה יש כאלה שכן מפחדים וכאלה שלא מאיפה זה בא?

אני מבקש דיון רציני למרות שהוא על תיקנים\ג'וקים :

פסיכולוגי לגמרי.

אם אני רואה ג'וק אני רודף אחריו עם כפכף עד שהוא מת.

כדאי לך להסביר לעצמך שהחיה הזאת כל עוד לא אכלת אוכל שהיא נגעה בו לא מסוכנת לך.

אתה לא לבד ידידי. יש לי פוביה רצינית מג'וקים. אני לא פוחד, אבל אני גם לא יודע איך להסביר את הפוביה הזאת. אני נגעל מג'וקים.

יצא לי לפני חודשיים בערך לקום ב-3 לפנות בוקר לשירותים, כאשר שטפתי ידיים, אני רואה דרך הראי מאחורי ג'וק ענק על הקיר.

כאשר כל הבית ישן, אני החלטתי שאני יוצא למרדף אחריו! הלכתי להביא ריסוס נגד ג'וקים לשירותים, כאשר הגעתי הוא עדיין היה שם.

כאשר הסתכלתי עליו, ריססתי אותו והוא התחיל לעופף! אין לי מושג איך, אבל הבנתי שיש זנים של ג'וקים שאכן יודעים לעוף.

בקיצור ריססתי וריססתי.. כאשר הוה היה ליד האסלה עצמה, שמעתי שהוא מתחיל לגסוס..

חזרתי לישון שכולי חרדות שיש אצלי בחדר ג'וק.. קיצר ישנתי ולאחר מכן קמתי בבוקר וראיתי את הג'וק מת ושהוא הרבה יותר קטן מאשר היה באותו הלילה..

קיצור מאז אני כל פעם לפני השינה בודק טוב טוב אם יש ג'וקים, משתדל לרסס פעם בשבועיים מחוץ לדלת, להסתכל טוב טוב מסביבי..

אין אצלי בכלל זוחלים בבית, לכן אני גם חרד שיהיו.

לדעתי זה בגלל שהם ישר מתקשרים לנו לכלוך ולדבר רע בהרבה סרטי אימה תראה אותם אז אולי איפה שהוא בתת מודע זה גם משפיע.

יכול להיות שזה גם בגלל שהתיקנים בישראל פשוט חרוצים מידי הם רצים כאילו ירו בהם (זה יכול להלחיץ קצת) ולא כמו התיקנים הגדולים עם הזנב שבקושי זזים .

פעם אחת תחסל תיקן זה יעבור לך אצלי זה פעל .

גם אני סובל מפחד ג'וקים. הפחד היה יותר בגדר גועל עד שבוקר אחד אני מתעורר עם 2 ג'וקים גדולים, מהסוג המעופף, בין הסדינים (המיטה בדיוק מתחת לחלון). זה הספיק לי בשביל לישון עם חלון סגור בשיא הקיץ במשך שבועיים עד שעלה ביידי לבנות רשת חרקים המתאימה לחלון (בניין ישן, שום רשת שראיתי בחנויות לא התאימה למבנה החלון).

למה אנשים מפחדים מג'וקים? אפשר להגיד שזה בגלל זו חיה מבחילה שגרה בביוב, אבל לי למשל אין שום בעיה עם עכברים. אם הם באו מהביוב לא הייתי רוצה לגעת בהם מן הסתם, אבל אין לי דחף מיוחד להתרחק מהם כמו שיש לי כשמדובר בג'וק. בקיצור, לא יודע...

אני גם מאמין שזה פסיכולוגי, זאת חייה ששורצת בביוב, ניזונה מרפש ודברים שאנחנו רואים כגועליים, מפיצים מחלות וכמעט שום דבר לא הורג אותם הם מסתגלים להכול! שזה קצת מצחיק כי הם יכולים להסתגל לשואה גרעינית אבל כפכף? כולה כפכף, מה עשו מזה?

חיפושית היא קטנה, נמלה היא קטנה.

ג'וקים הם גדולים, במיוחד הג'מבו מעורר האימה.

הם גם דוחים, ויש להם מיחושים גדולים.

הנורמה זה להירתע מהם. מי שחריג זה דווקא מי שאין לו בעיה לשהות לידם.

העניין הוא שכל אחד לוקח את זה קשה ברמה אחרת.

הם דוחים אותי, קצת מפחידים אותי, אבל לא ברמה שאני בורח מהם, אלא דווקא ברמה שאני לא נח עד שהם מפרפרים על הגב מריסוס ישיר.

אצלי הפוביה מג'וקים היא מוגבלת לסיטואציה שבה אני איתם בחלל סגור (וקטן).

לצורך המחשה, אני עובד בקניון רננים. למי שלא מכיר קניון רננים זה קניון שיש בו מלא ג'וקים והרבה פעמים יוצא לי סתם לבהות באיזה ג'וק לראות לאן הוא מטייל עד שאחד מהעובדים של השווארמה מתחיל לבעוט בו. כשאני בשטח של הקניון הגדול והמרווח אני לא ממש פוחד ואני יכול גם ללכת ממש לידם או לדרוך עליהם. ככה גם ברחוב אם לפעמים רואים.

אבל לאחרונה יצא לי לרדת למחסן של החנות שלנו בחניון, מקום קטן וחמים ומסריח, פתאום אני רואה ג'וק ענק מתחיל להתהלך לו בין הקופסאות. ישר קפאתי ולא יכלתי לעשות שום פעולה חוץ מלברוח החוצה. מאז כל פעם שאני יורד לשם אני מתחיל לבעוט בכל דבר בשביל לוודא שאין שם ג'וקים (בד"כ יש) והפחד הכי גדול שלי הוא שאחד מהם יתחיל להתעופף במחסן (אי אפשר לצפות אותם במצב כזה) וכל פעם שאני חוזר למעלה אני נשבע שלשם אני לא יורד יותר.

גם אם היו לא היו חיים ביוב ולא ניזונים מרפש הם מגעילים למה כי החזות החיצונית שלהם דוחה

גדולים חומים רגליים שעירות ומחושים ארוכים רק לשמוע מגעיל אותי

יש לנו במוח גם חלקים פרמיטיבים, ש"ירשנו" מ"קודמנו" באבולוציה.

מן הסתם, חלק מן התפקודים הנמוכים/בסיסיים יותר של מוחנו הוא להירתע מדברים שיכולים להזיק:

חושך, חרקים, חיות, הלא-מוכר ועוד.

יתכן שמידע כלשהו ש"חרוט" בתפקוד/חלק גבוה יותר של המוח שלנו, שהתפתח מאוחר יותר באבולוציה,

מאפשר לנו להיות מודעים, על סמך עיבוד של ידע וזיכרון שצברנו, לכך שחלק מן הדברים האלו פחות מזיקים:

אנחנו לא מפחדים להיות בחושך בבית שלנו, כי אנחנו יודעים שבטוח שם (אך אם נשהה במערה חשוכה - בהחלט נחשוש);

אנשים ששהו במשך זמן רב עם יצורים מוזרים, ויודעים איך להתמודד איתם, לא יחששו מהם (אם כן יחששו מיצור לא-מוכר ושונה כלשהו);

וכן הלאה

פחד מג'וק הוא אינסטינקט. יש אנשים שפחות מפחדים מכיוון ש"חרטו" במוחם ידע כלשהו לגבי כך שהם פחות מזיקים בסיטואציות מסויימות

(אם כן ג'וקים בהחלט "מזיקים" - הם מלוכלכים ויכולים להעביר מחלות רבות, וכן מהווים סממן לגבי מיקום מזוהם).

הפחד של האדם מזוהמה (והג'וק מראה על זוהמה) הוא לא הרבה פחות בסיסי מפחד מחיה טורפת,

זוהמה יכולה לגרום למוות או לסבל רב (זיהום של פצע, אכילת בשר רקוב שתביא למחלה וכן הלאה). כשאנחנו מריחים משהו רקוב יש לנו רפלקס הקאה - זוהי לא בחירה. במהלך האבולוציה התפתחו מנגנונים למניעת אכילת דברים מזוהים וכן הלאה.

^^

אוף איתך, אני רציתי לכתוב את זה (אמנם קצת פחות טוב, אבל בכל זאת..)...

Any who,

הנורמה זה להירתע מהם. מי שחריג זה דווקא מי שאין לו בעיה לשהות לידם.

הנורמה איפה?

אתה יודע שיש מקומות בהם אוכלים אותם (והם נחשבים למעדן) [בדרך כלל מטוגנים בשמן עמוק]?

{רוצים תמונות? בבקשה, רק אל תצעקו עלי אח"כ...

http://www.globespots.com/pictures/asia/laos/fried_cockroaches_laos.jpg }

"נורמה" היא דבר מאוד מקומי-תרבותי. מה שלך נראה מוזר וחריג, מקובל במקומות אחרים.

בנוסף למה ש- The Avatar אמר,

יש גם את העניין התרבותי. רתיעה מחרקים זה דבר שמוטמע עמוק בתוך התרבות שלנו, לעומת נגיד תרבות בה אוכלים את הג'וקים (או כל דבר אחר).

יש גם כמובן את העניין הבלתי ניתן להסברה של פחד חסר סיבה (לא פוביה).

כמו לדוג' נשים (או ילדות, לפעמים גם זכרים, בעיקר ילדים) שרואות עז (גמדית) מתקרבת אליהן ומתחילות לצרוח בהיסטריה ולברוח. אין לזה שום סיבה, מוצדקת או לא. זה פשוט ככה זה.

[תראו איזו מותק, איזה חיוך מקסים...]

אה... וכמעט שחכתי..

יש גם את עניין הפיצוח כשהורגים אותם, את מה שיוצא החוצה אחרי שמועכים אותם, את העובדה שהם יכולים לחיות גם בלי הראש במשך-לא-זוכר-כמה-זמן וכו'. הם פשוט מגעילים...

זה ממש העניין שאנחנו חושבים שהם מסוגלים לעשות לך משהו (לעקוץ\לנשוך וכולי)

הפחד שלנו זה אינסטיקט שנועד להגן עלינו, בין אם בצדק ובין אם לאו.

כמו שאנשים מפחדים מטיסות אבל לא מנסיעה ברכב (יותר אנשים מתים מתאונות דרכים מאשר תאונות טיסה)

כמו שאנשים מפחדים מנחשים או מרכבות הרים, כי הראש מפרש אם המהירות והגובה בתור משהו מסוכן שיכול לפגוע בנו.

אינטלקטואלית אנחנו (לפחות רובנו) מבינים שהם לא יכולים לעשות כלום (תראה איזו מותק העיזה, איזה חיוף של מיליון דולר...) אבל כמו שהאווטר אמר..

אתה מדבר על פוביות- פחדים לא מוצדקים [ולא קדמוניים]. זה כבר משהו אחר.

לא קשור למזיק גם חתול וכלב יכולים להזיק יותר מגוק

אולי אני ככה אבל הם פשוט מגעילים גם שאר הגוקים