שאלה על מוצרי חשמל עם תקע בעל שתי פינים

[Yehudaa]

אין שום חשיבות , אם יחליפו בין הניוטרל (החוט הכחול ) , לקו המתח (החוט השחור )

שמעתי פעם , שאפילו בתקע בעל שלוש פינים אפילו אם גם שם יחליפו בין החוט הכחול לשחור זה לא ישנה כלל .

רציתי לדעת למה אין חשיבות ?

[Gimel]

בשקע יש זרם חילופין.

תחפש מה זה אומר.

[infer73]

החשמל שיש בשקע הוא זרם חליפין, כלומר החיובי והשלילי מתחלפים 50 פעמים בשנייה (או 60, לא זוכר כמה זה בארץ). ולכן אין משמעות לחיבור "הפוך" בין שני הפינים.

הפין השלישי יש משמעות לחיבור שלו במיקום ה"נכון", שהוא הארקה לקרקע.

ההבדל היחיד בין מכשירים שיש להם שלושה פינים לכאלה שיש להם שניים זה אם יש הארקה או לא.

בכל מקרה שני הפינים ה"רגילים" ניתן להחליף ביניהם. ההבדל הוא שאם יש שלושה פינים אז החיבור לא נכנס הפוך,

אבל זה בגלל ההארקה, לא בגלל הפינים ה"רגילים".

[Old Cat]

תדר הרשת בישראל הוא 50 הרץ.

התקן לפינים השונים נקבע מתוך מחשבה וסיבה, לא מתוך גחמה. כך גם הצבעים של הבידוד של המוליכים השונים.

יש "פאזה" שהיא המוליך הנושא את הזרם ומאפשר את המתח על פני הצרכן. צבע המוליך הוא חום, כאשר במוליכים המגיעים לנקודת מאור אחרי מפסק הצבע הוא חום בשילוב גוון אחר. בעבר לפני יותר מ-30 שנה, השתמשו בצבע אדום ולמוליך חוזר מהמפסק בגוונים אחרים כמו סגול וכחול. בפאזה נוגעים עם הקצה של מברג "טסטר" כדי לראות אם מגיע מתח לנקודה. מפסק תאורה למשל ינתק ויחבר את מוליך הפאזה, לא מוליך ה"אפס". למעשה אסור לחלוטין לאפשר ניתוק במוליך "אפס" במפסק אלא אם זה מפסק דו-קוטבי המנתק בו זמנית גם את מוליך ה"פאזה" (כמו מפסק של דוד חשמלי או תנור)

יש "אפס" שהוא מוגדר כמוליך ה"מחזיר" את הזרם. צבע המוליך כחול. בעבר היה בצבע שחור. במוליך "אפס" כשאינו מחובר לצרכן אסור שיהיה מתח.

יש מוליך הארקה, צבע המוליך צהוב-ירוק. בעבר לפני 30 שנה ומעלה היו משתמשים במוליך שהבידוד שלו בצבע לבן. למניעת טעויות אסור להשתמש במוליך שהבידוד שלו צהוב או ירוק, לכל צורך שהוא, כדי למנוע אפשרות טעות.

תפקידו לחבר את גוף המכשיר המתכתי למקרה של תקלה והגעת מתח אל גוף המכשיר, כדי ליצור באופן מלאכותי כזה קצר אל גוף האדמה, ברמה מספקת כדי להפעיל את המפסק האוטומטי בלוח. זה בנוסף לניתוק בעזרת ממסר פחת כבר אם יש זרם חלש מאד אל גוף המכשיר ולהארקה. בעת חיבור מוליך "אפס" אל גוף מכשיר ואל ההארקה, זה יגרום לקפיצת ממסר פחת וזה כאמצעי זהירות נוסף.

מכאן ברור שאסור להחליף את פין ההארקה עם כל פין או מוליך אחר.

אם חיברו את המוליכים בקופסה אל השקע בצורה נכונה, אז כאשר מסתכלים מקדימה אל שקע החשמל בקיר, נקודת הפאזה צריכה להיות בצד ימין, נקודת האפס בשמאל ונקודת הארקה למטה.

בשימוש הרגיל, היות ומדובר בזרם חילופין בו אין משמעות למושגי "פלוס" או "מינוס" כמו בזרם ישר, אין חשיבות לאופן הכנסת התקע לשקע. לכן ניתן להכניס התקע לשקע ללא התחשבות איזה פין נכנס למקום של ה"פאזה" ואיזה למקום של ה "אפס". כמובן שאסור לערבב ולבלבל עם נקודת ההארקה.

חובת חיבור הארקה לכל מכשיר שיש בו חלק מתכתי ושאדם עלול לגעת בו. מכשיר בעל גוף פלסטי וללא חלקים מתכתיים שאדם יכול לגעת בהם בשימוש רגיל אפשר שיחובר ללא הארקה, כי רואים את המעטפת הפלסטית של המכשיר כמעטפת בידוד נוספת ומגדירים זאת כבידוד כפול.

ובהזדמנות זו אזכיר מכשיר הנקרא ממסר זרם דלף או בכינוי "ממסר פחת" שחשיבותו גדולה מאד ויש לבדוק תקינותו לפחות אחת לשנה.

[Gil28]

^יותר מדי מידע. פותח התראד - בתקע עם 3 פינים התחתון משמש להארקה.

תקע עם 2 פינים אתה יכול לחבר לשקע גם הפוך, נכון? על כן, אין שום בעייה להפוך.

[B.D.B]

Old Cat, אם נתת תשובה כזאת מפורשת, אולי אתה יכול לפתור לי תהייה שיש לי כבר הרבה זמן. הפוטנציאל בקו ביחוס האם הוא קבוע? או אם לשאול בצורה דומה, האם ניתן להתחשמל בין האדמה לקו יחוס?

[vic07]

מפסק תאורה למשל ינתק ויחבר את מוליך הפאזה, לא מוליך ה"אפס". למעשה אסור לחלוטין לאפשר ניתוק במוליך "אפס" במפסק אלא אם זה מפסק דו-קוטבי המנתק בו זמנית גם את מוליך ה"פאזה" (כמו מפסק של דוד חשמלי או תנור)

מה אכפת לי בעצם איזה חלק במעגל אני מנתק? אלא אם בכוונתי למשש את מגעי בית הנורה, כמובן? הרי גם אם ניתקתי את הייחוס המעגל לא נסגר, מה אכפת לי בעצם אם מחצית המעגל שכן מחוברת מחזיקה מתח?

[B.D.B]

כי אם כמו שאני מבין הקו יחוס נושא פוטנציאל אפס, אתה יכול להתחשמל מהפאזה אבל לא מהאפס. מה שאומר שאם המפסק מנתק את האפס ולא את הפאזה ואתה בא להחליף נורה אתה יכול להתחשמל.

[Old Cat]

Old Cat, אם נתת תשובה כזאת מפורשת, אולי אתה יכול לפתור לי תהייה שיש לי כבר הרבה זמן. הפוטנציאל בקו ביחוס האם הוא קבוע? או אם לשאול בצורה דומה, האם ניתן להתחשמל בין האדמה לקו יחוס?

זו צורה של התחכמות? כי בספר שלי קו יחוס (קו שטיכמוס) זה הקו שמסמנים על הקיר של חדר בבניה , בעזרת חוט מתוח בין שתי נקודות שביניהן קו דמיוני עם פלס, כדי להיות קו יחוס למידת גובה מהתקרה המתוכננת או הרצפה המתוכננת, כדי להתקין את המפסקים והשקעים בגובה הרצוי וכו'. כך מגדירים גובה מעל או מתחת לקו השטיכמוס, כי הרצפה או התקרה עדיין לא בנויות, ואחר כך הריצוף נעשה בהתיחס לקו זה. מי שעבד כחשמלאי לפני 20 - 30 שנה לא זז בלי דבר כזה. המונח הזה "מתח יחוס" משמש יותר באלקטרוניקה, לא בחשמל הקלאסי המקובל. אבל זו חפירה/הערה לגבי הטרמינולוגיה עם קריצה סנטימנטלית לחוט קו שטיכמוס. להלן התיחסות ענינית יותר:

כי אם כמו שאני מבין הקו יחוס נושא פוטנציאל אפס, אתה יכול להתחשמל מהפאזה אבל לא מהאפס. מה שאומר שאם המפסק מנתק את האפס ולא את הפאזה ואתה בא להחליף נורה אתה יכול להתחשמל.

אבל אם אתה מתכוון למוליך ה"אפס", אז אכן אם המתקן עובד כמו שצריך אתה יכול להחזיק במוליך זה בלי להתחשמל. אבל אל תנסה את זה, כי תמיד יש אפשרות שיש מתח על המוליך הזה, מסיבות אחרות. כך למשל חיבור שנאי באופן קבוע מחזיק מתח על מוליך האפס באופן קבוע, היות והראשוני שלו סוגר מעגל קבוע. כך גם המנוע של המקרר שהוא למעשה סליל ויש לך מתח על קו ה"אפס".

בדיקת מתקן חשמלי נעשית כאשר אין כל צרכן מחובר כולל נורה, שנאי או כל דבר אחר. כך ניתן לוודא שאכן יש בידוד מוחלט בין המוליכים השונים.

מה אכפת לי בעצם איזה חלק במעגל אני מנתק? אלא אם בכוונתי למשש את מגעי בית הנורה, כמובן? הרי גם אם ניתקתי את הייחוס המעגל לא נסגר, מה אכפת לי בעצם אם מחצית המעגל שכן מחוברת מחזיקה מתח?

אכן גם כאשר מנותק מוליך ה"אפס" המעגל מנותק והנורה לא עובדת. אבל בדיוק בשביל זה המציאו את התקנה הזו המחייבת ניתוק רק במוליך הפאזה או בשניהם גם יחד, כדי שאף אחד לא יופתע כאשר ינסה להחליף נורה ויכניס אצבע לתוך בית הנורה כדי לבדוק אם הכל בסדר שם. כבר היו דברים מעולם. מה דעתך על מי שמנסה לנקות את תוך בית הנורה כי מתאסף שם אבק, וכדאי לנקות עם סמרטוט רטוב כדי להיות בטוחים שזה באמת נקי? יש עוד סוגי צרכנים חוץ מנורות רגילות, בהם כל טיפול מחייב ניתוק וודאי של ה"פאזה" כלומר של הגעת מתח למכשיר. (לפעמים מגדירים במפורש חובת התקנת מפסק כפול, גם במקרים שרוצים לוודא ניתוק של קו "אפס" למקרה שיש עליו מתח ממקור אחר). יש עוד הרבה תקנות שתוקננו מהיבטי וסיבות בטיחות ונהלי עבודה אחידים, מעין "שפה אחידה" בין חשמלאים, כדי להפחית תקלות בטיחות למרות שמבחינה חשמלית לא יהיה הבדל גדול.

קח בחנות מתמחה את "מדריך דונייבסקי" שזה כמו התנ"ך לחשמלאים. תרגום מעשי לאין ספור תקנות והוראות.

[vic07]

כי אם כמו שאני מבין הקו יחוס נושא פוטנציאל אפס, אתה יכול להתחשמל מהפאזה אבל לא מהאפס. מה שאומר שאם המפסק מנתק את האפס ולא את הפאזה ואתה בא להחליף נורה אתה יכול להתחשמל.

מה אכפת לי בעצם איזה חלק במעגל אני מנתק? אלא אם בכוונתי למשש את מגעי בית הנורה, כמובן? הרי גם אם ניתקתי את הייחוס המעגל לא נסגר, מה אכפת לי בעצם אם מחצית המעגל שכן מחוברת מחזיקה מתח?

[B.D.B]

אני בחרתי שלא לקרוא את השורה הזאת... :-X

[Ash Binary]

אתה אף פעם לא יכול להניח שמעגל חשמלי הוא תקין, ולא לבנות אל זה. מעגלים חשמליים נדפקים (ולא תמיד בצורה שניתן לראות), חשמלאים עושים שטויות וכדומה :

חשמלאי שחשב שניתן להחליף את 2 החוטים של הזרם עבודה ביניהם. עכשו, החוט הכחול / השחור נמצא ב 240 V (כלפיי האדמה)

לפי התקן הישן, L ממותג (מהמפסק לגוף תאורה) ו L2 ו L3 (ב 3 פאזות) הם חוט כחול או סגול. חשמלאי יכול לטעות (או לחבר מחוסר ידע) משהוא לא נכון במערכת חשמל שבה יש ביחד חוטים ישנים וחדשים

מפסק יכול להיות מחובר בטעות בחוט הניוטראל (במקרה של מערכת חשמל בבניין זה טעות חמורה אבל עדיין קורה, במכשירי חשמל זה דיי נפוץ אפילו). כשהמפסק מכובה. כל החלק של חוט הניוטראל מהמפסק ומטה נמצא במתח 240 V

חוט ניוטראל במערכת יכול להיות חלש או מנותק איפה שהוא. כמו אם המפסק, כל החוט מהנקודה הזאת ומטה נמצא במתח 240 V

במפסקים שמנתקים את 2 החוטים או חיבור שקע ותקע יש מצבי ביניים (בזמן חיבור וניתוק) שבהם ניוטראל מנותק ופאזה מחובר

במערכות תאורה מסוימות מחברים 2 או יותר מפסקים (מחליפים וצלבים) לשליטה אל אותו גוף תאורה. קיימות 2 שיטות נכונות לחיבור מעגל כזה, ושיטה אחת נוספת עתיקה (שהשימוש בה נאסר לפניי עשרות שנים) שבה גוף התאורה מחובר למתח כל פעם בכיוון אקראי, כך שאין בכלל חוט ניוטראל מוגדר, וכשהתאורה מכובה יגול להיות שהוא פשוט מקבל 240 V מ 2 הצדדים. יתכן שחשמלאי כזה או אחר מיישם אותה עד היום

בהרבה מקומות חשמלאים לא מקצועיים (גם מוסמכים !) עושים פאקים שמערבים את הניוטראל והאדמה. דוגמאות (מהמציאות) :

חשמלאי התקין גוף תאורה בבניין ישן ללא מפסק פחת, וחיבר את הניוטראל והאדמה ביחד לחיבור אחד של המנורה. חיבור כזה הוא סכנת שריפה, אבל חוצמזה כל עוד אין מפסק פחת הכול יעבוד בצורה תקינה. ברגע שיהיה מפסק פחת, הוא יתחיל לקפוץ באקראיות (בעיקר כשמחובר משהוא שלוקח הרבה חשמל). "לך תמצא" את החיבור הזה בגוף תאורה עכשו, ויתכן (אני לא מכיר את החשמלאי) שהוא עשה את זה כדיי שיקראו לו "לתקן תקלה" אחריי התקנת מפסק פחת (אם הוא מנג'ס להתקין מפסק פחת כמו רוב החשמלאים)

חוטים ישנים בגג שהפלסטיק שלהם שינה צבע, החשמלאי בדק אם טסטר איזה 2 חוטים הם נוטראל ואדמה, אבל הטסטר לא אומר מי הוא מי, אז סתם חיבר איך שבא לו

מערכת חשמל ישנה (של תאורה) שבה חוט הניוטראל נשבר איפה שהוא, אז החשמלאי פשוט חיבר את המנורה בין פאזה ואדמה (יעבוד כל עוד אין מפסק פחת, ומסוכן)

מערכת חשמל שבה היה "איפוס" (שיטה טובה להגנה מבעיות אדמה ובעיות ניתוק ניוטראל), אבל גם האדמה וגם הניוטראל שבורים, נוצר אותו מצב כמו אם הניוטראל והמפסק אבל עכשו יש 240 V אל כל מארז מתכתי של מכשיר חשמל בבניין

כל אלה יכולים להיות במערכת חשמל, והיא פשוט תעבוד תקין לגמרי, ללא סימנים, עד שמשהוא ישרף או מישהוא יתחשמל

לעיתים רחוקות יש סימנים כמו חישמול קל ממארזי מתכת או פלורסצנטים שדולקים חלש בחושך בקצה אחד, אבל אל תבנה אל זה (ובמקרה של פלורסצנטים זה יכול לקרות גם סתם אם הפלורסצנט עצמו דפוק והוא מודלק)

מסקנות :

מבחינת חשמל, החיבור של 2 החוטים שמעבירים זרם במעגל לא משנה. הכול יעבוד ב 2 המקרים. (חוץ ממערכות 3 פאזות ששם כן משנה איזה מהחוטים הוא ניוטראל, אחרת יקרה הרבה מאוד נזק)

מבחינת בטיחות, כל עוד הניוטראל מבודד באותה צורה כמו חוט שנמצא ב 240 V, זה לא משנה. (והניוטראל אמור לקבל התייחסות שווה לחוט שנמצא תחת מתח, אסור להניח שהוא "בטיחותי"). זה אומר שבמכשירי חשמל זה לא משנה, אבל במערכת חשמל של בניין אתה יכול "לשבור ציפיות" למישהוא שסומך אליך ולא עובד נכון. למשל, אם מישהוא מחליף מנורה ולא מזהר לא לגעת בהברגה של המנורה בכלל, הוא יכול לגעת בניוטראל. אם הפכת את 2 החוטים או שהמפסק היה אל הניוטראל, הוא יתחשמל. אז נכון, זה דיי בעיה שלו כי הוא הרשה לעצמו להניח שהניוטראל בטיחותי ואסור לעשות את זה, אבל אם אתה היית מחבר נכון הוא לא היה מתחשמל

בגלל "חשמלאים" שמערבבים ניוטראל אם אדמה, אם תהפוך פאזה אם ניוטראל אתה יכול לגרום לקצר, לקבל פאזה אל מארז מתכת של מכשיר חשמלי, או לגרום לשריפה

קיצור :

במכשיר חשמלי תעשה מה שבא לך, חום, כחול, תחבר איך שבא לך, אבל את האדמה תחבר נכון (עדיין אתה אמור לחבר לפי הכללים, אבל מעשית זה לא משנה)

במערכת חשמל של בניין, תחבר נכון

ההתייחסות לניוטראל זהה להתייחסות לפאזה. הניוטראל הוא חוט תחת מתח, בדיוק כמו פאזה. אסור לגעת בו

ניוטראל ואדמה הם דברים שונים לגמרי, אסור להחליף ביניהם ואסור לחבר אותם אחד לשני (החל מלוח החשמל / מפסק הפחת ומטה)

[momi2004]

אני חושב שכדאי להזכיר לכולם שעל פי חוק אסור לתקן/לטפל בחשמל קיר אם אתה לא חשמלאי עם הסמכה כלשהיא ברמה המתאימה למערכת החשמלית.

[Ash Binary]

על פי חוק זה נכון, במציאות כל הדברם שאמרתי מקודם נעשו אל ידי חשמלאים מוסמכים

[B.D.B]

במערכות תאורה מסוימות מחברים 2 או יותר מפסקים (מחליפים וצלבים) לשליטה אל אותו גוף תאורה. קיימות 2 שיטות נכונות לחיבור מעגל כזה, ושיטה אחת נוספת עתיקה (שהשימוש בה נאסר לפניי עשרות שנים) שבה גוף התאורה מחובר למתח כל פעם בכיוון אקראי, כך שאין בכלל חוט ניוטראל מוגדר, וכשהתאורה מכובה יגול להיות שהוא פשוט מקבל 240 V מ 2 הצדדים. יתכן שחשמלאי כזה או אחר מיישם אותה עד היום

זאת השיטה שאני מכיר. איך אפשר אחרת? אני לא מצליח לחשוב על שום דרך שלא כוללת אלקטרוניקה.