היסטוריה - צחוק הגורל - נשק גרמני לשחרור ישראל

[fungiman]

משנת 1939 ועד 1945 צבא גרמניה (במיוחד יחידות ה-SS) נטל חלק משמעותי ברצח יהדות אירופה וצפון אפריקה.

בזכות אירגון מופתי, כלים טקטיים מתקדמים ויכולת הנדסית מעולה שיצרה כלי נשק מתקדמים הצבא הגרמני כבש את אירופה מהאוקינוס האטלנטי ועד פאתי מוסקבה ובמדבר הצפון האפריקאי הנחיל תבוסות לצבא הבריטי באופן כזה שהציבור היהודי בא"י התחיל להתכונן לקרב מגננה נואש.

אולם החל מסוף 1942 הגלגל התהפך ובעלות הברית החלו לדחוק את הנאצים חזרה לגרמניה. במאי 1945 הצבא האדום כבש את ברלין והיטלר התאבד. למרבה הצער, בשביל למעלה מששה מיליון יהודים ועוד מיליוני חפים מפשע אחרים, זה היה מאוחר מדי.

היטלר התאבד אבל היהודים נשארו. הקמת מדינת ישראל והניצחון המרשים במלחמת השחרור היו יריקה מטפורית ראויה על קברו של היטלר.

המעניין הוא שצה"ל במלחמת השחרור ואחריה השתמש בציוד רב ששימש מס' שנים לפני כן את הצבא הגרמני או שיוצר בבתי חרושת שיצרו נשק לוורמכט (בעיקר בצ'כיה).

רובה השירות הצה"לי התקני במלחמת השחרור היה למעשה רובה השירות התקני של הוורמכט - הקרבינר 98 עם תחמושת 7.92 מאוזר. רוב הרובים נרכשו בצ'כיה (הרובה נקרא בישראל "רובה צ'כי") אולם חלק מהרובים היו גרמנים ועברו גיור לחומרה (הסמלים הנאציים נמחקו ועליהם הוטבעו סמלי צה"ל).

תחמושת 7.92 מאוזר הייתה תחמושת הנק"ל העיקרית של צה"ל בעשור הראשון לקיומו.

בנוסף לרובה, שימשו את צה"ל מקלעים בינוניים מתוצרת צ'כיה בעיקר שכונו מגל"ד - למעשה MG34, מקלע מהפכני תוצרת גרמניה במקור. ה-MG34 הוביל בהמשך ל-MG42 שהיה אולי המקלע הרב שימושי המוצלח בהיסטוריה.

סוס העבודה של הלופטוופה, ה-BF-109 התגלגל גם הוא לארץ ישראל. במסגרת עסקאות הנשק עם צ'כיה נרכשו במהלך מלחמת השחרור 25 מטוסי S199 שהיו וריאנט (פחות מוצלח) של ה-BF-109. המטוסים היו צעד חשוד להשגת העליונות האווירית שהייתה לצה"ל במבצעים המאוחרים של המלחמה.

מלבד כלי נשק צה"ל אימץ והפעיל באופן מוצלח את דוקטרינת הלחימה המשורינת המודרנית כפי שפותחה ויושמה על ידי הצבא הגרמני והיסטוריונים צבאיים מתייחסים לתמרונים של צה"ל בסיני ב-1956 וב-1967 כמבצעי בליצקריג קלאסיים.

[יואב גולדהורן]

גם אצלכם מנהלת בית הספר שולחת כל יום ראשון "קצת על היסטוריה"?

בכל אופן לא הבנתי מה ניסית להגיד כאן. כלומר, זה משהו שנחמד לדעת, אבל איזה דיון יכול לצמוח מזה? אתה טוען שזה כאילו לא בסדר? כי זה שטויות מבחינה אסטרטגית. "תקן את מרכבות האוייבים שלך, החלף את דגלי האוייב האוייב בדגלים שלך והשתמש בהם נגדו" (זה סאן טצו אמר).

[fungiman]

אני כבר סיימתי בית ספר.

אני לא טוען שזה לא בסדר. אני סתם מציין אירוניה היסטורית וסוג של "צחוק הגורל". ב-1948 ישראל לא יכלה להיות בררנית בנשק, אנגליה וארה"ב לא היו מוכנות למכור נשק והאופציה היחידה הייתה דרך צ'כוסלובקיה והגוש המזרח-אירופאי תוך עצימת עין סובייטית. רוב הנשק שנרכש היה כאמור נשק גרמני במוצאו. השימוש בנשק הזה ששימש לדיכוי והרג יהודי אירופה בידי צה"ל - באופן שהיה מנוגד לתפיסה הנאצית את היהודי, נראה לי כסוג של סגירת מעגל וראוי לאזכור.

המועד לא מקרי - להזכיר שערב יום השואה והגבורה.

ד"א, למרות שבין ישראל וגרמניה לא היו יחסים דיפלומטים עד חתימת הסכם השילומים, גרמניה לא הייתה מדינת אויב של ישראל בשום שלב שהוא.

[nineball]

אם זה טוב, זה עובד, וזה משרת את המטרה שלך- שווה להשתמש בזה.

המסמרשמיט, כמו שאמרת, היה סוס עבודה, המטוס הזה עשה לבעלות הברית הרבה מאוד צרות והיווה סיוט לבריטים. הוא פשוט היה אחד הדברים הטובים יותר שהיה אפשר לקנות באותה תקופה (הזירו של היפנים גם, אבל קצת רחוק מדי ולא ממש נגיש לרכישה)

ה MG34 גם כן, סבל ממעט מאוד מעצורים ביחס לתקופה, דבר קריטי בכל הנוגע למקלעים.

שאתה נלחם על הקיום שלך, אין לך ממש את הפרוויליגיה והזמן לבחול באמצעים.

[iakovl]

מה לעשות, הציוד הגרמני היה מעולה... התפתחות הטכנולויגה הגרמנית במהלך מלחמת העולם השניה הייתה מטורפת בכל הנוגע לאמצעי לחימה

[fungiman]

ה-S199 לא היה מוצלח כמו ה-BF-109 המקורי, אבל היה זמין. ברגע שהגיעו מטוסים מוצלחים יותר המטוס יצא לפנסיה מוקדמת.

ה-BF-109 היה אחד ממטוסי הקרב המודרניים הראשונים, כשהוא הופיע לראשונה באמצע שנות ה-30 הוא היה מהפכני. למרות שדרוגים ושיפורים בתחילת שנות ה-40 הוא כבר היה מיושן מדי לתפקד כמטוס יירוט אולם הגרמנים לא ממש הצליחו להחליף אותו והוא שימש בתפקידים מגוונים עד סוף המלחמה.

לגבי הזירו, עם סוף המלחמה באוגוסט 1945 מטוס הזירו היה מיושן להחריד, נותרו ממנו אלפים בודדים וגם הם במצב גרוע ואף מפעל לא ראה צורך לקנות את התוכניות. לציין שהיפנים בעצמם כבר החליפו את הזירו במטוס עדיף בהרבה (שהזכיר במידה מסוימת את הפוקה-וולף הגרמני שבתורו היה היורש של ה-BF-109 כמטוס היירוט הגרמני).

הרובה הצ'כי (קרבינר 98) שהתכנון המקורי שלו הוא בן יותר מ-100 שנים זכה לחיים ארוכים בצה"ל. בשנות החמישים הרובים הוסבו לתחמושת 7.62 שהפכה להיות התקנית בצה"ל, הרובים המוסבים שימשו בקו שני עוד שנים רבות. אבא שלי בטירונות שלו בשנות ה-70 קיבל רובה צ'כי.

במספרים מוגבלים יותר שימשו באיזור (בידי היהודים והערבים) תת-מקלע MP40 (שנקראים בטעות "שמייסר") ואקדחי לוגר. הצבא הסורי רכש מספר פנצרים סימן IV, אחד מהם שנפל שלל ניתן לראות במוזיאון השריון בלטרון.

מלבד עודפי הצבא הגרמני, התגלגלו לאיזורנו גם שיירים אחרים של המלחמה. מספר נאצים נמלטים הגיעו למצרים ולסוריה ושימשו שם כיועצים צבאיים. לוחם הקומנדו המפורסם ביותר של הוורמכט הצליח להמלט בעזרת משתפי פעולה מאירופה והגיע לבסוף להיות יועץ בצבא המצרי.

חלק מאותם פושעי מלחמה זכו לחיים נוחים ולשיבה טובה אצל השכנים החביבים שלנו.

[Fkl0ster]

ראוי כמובן גם לציין את צ'כוסלובקיה דאז וצ'כיה כיום, השומרת על יחסים חמים עם ישראל. על שם מסריק קרויים ישוב, כיכר ורחובות בישראל ונדמה לי שראיתי רחוב גם על שמו של בנש. לצ'כים מסורת הנדסית יצרנית מפוארת שהגרמנים מיהרו לנצל לתועלתם אחרי השתלטותם על חבל הסודטים באוקטובר 1938 ובהמשך על המדינה כולה באמצע מרץ 1939. שקודה אגב - כיום מוכרת במיוחד בזכות החטיבה המוטורית שלה שכבר נפרדה ממנה (ותחת פוקלסווגן הגרמנית החזירה עטרה ליושנה אחרי עשרות שנים חשוכות של דיכוי סובייטי) - היא קונגלומרט מן הגדולים באירופה. אז היה זה פרדיננד פורשה שהציג פיתוחים עבור הצבא הגרמני, אשר יוצרו במפעלי שקודה.

אגב, את טור השריון המצרי שנע לעבר תל אביב הפציצו המסרשמידטים הללו (שעזר וייצמן הטיס אחד מהם), כשהם מתמודדים בקרבות אוויר נגד ספיטפיירים בריטים המוטסים ע"י המצרים.

מלבד עודפי הצבא הגרמני, התגלגלו לאיזורנו גם שיירים אחרים של המלחמה. מספר נאצים נמלטים הגיעו למצרים ולסוריה ושימשו שם כיועצים צבאיים. לוחם הקומנדו המפורסם ביותר של הוורמכט הצליח להמלט בעזרת משתפי פעולה מאירופה והגיע לבסוף להיות יועץ בצבא המצרי.

חלק מאותם פושעי מלחמה זכו לחיים נוחים ולשיבה טובה אצל השכנים החביבים שלנו.

לאותו לוחם קומנדו מפורסם יש ביוגרפיה מרתקת ביותר. בערוב ימיו הוא גויס ע"י המוסד וסיפק לו דרכי קישור למדענים הגרמנים ששימשו את מצרים במערך הרקטי שלהם. לגבי זה שהגיע לסוריה, אתה מדבר על ברונר שאחרי להשמדתם של מעל 100,000 יהודים?

[fungiman]

אאל"ט זה אכן ברונר. אבל מדובר בקבוצה לא מבוטלת של נאצים.

סיפור הברחת הנאצים מאירופה רווי נקודות שחורות בהיסטוריה של ארה"ב (שנתנה מחסה למדענים ורופאים נאצים שהועילו למאמצי הפיתוח שלה - operation paperclip), מדינות דרום אמריקה ובראשן ארגנטינה והכנסיה הקתולית.

לעומת זאת נאצים בכירים שנפלו בידי הסוביטים לרוב באו על עונשם, בין אם הוצאו להורג במקום, נשפטו והוצאו להורג במהלך השנים לאחר המלחמה או שפשוט "נעלמו". הפחד הגדול ביותר של בכירי המפלגה הנאצית וקציני הוואפן-SS היה ליפול בידי הסוביטים, רבים מהם עשו מאמצים אדירים להגיע לצד המערבי של החזית ואחרים התאבדו (כפי שעשו חלק גדול משוכני ההיטלרבונקר בברלין).

לגבי שקודה, מפעלי הנשק הצ'כיים המפורסמים היו גם הארסנל העיקרי של הצבא האוסטרו-הונגרי במלחמת העולם הראשונה ומרגמות שקודה כבדות היו מפורסמות כמפצחות מבצרים בכל החזיתות. במלחמת העולם השניה המפעלים ייצרו מגוון רחב של כלי נשק החל מנק"ל, דרך מטוסים, ארטילריה וטנקים.

מטוסי ה-S199 היו נחותים מהספיטפיירים בכמעט כל אופן. חלק גדול מהעליונות האווירית של צה"ל הושגה בזכות כוח אדם עדיף.

[guycnaan]

ואחד מהטנקים הראשונים של צה"ל (שנמצא בלטרון) היה בשימוש הוורמאכט והיה עליו צלב קרס ושיוך לגדוד וורמאכט...אז?

המהנדסים הגרמניים היו מעולים,לראייה הטנקים, המקלעים והמטוסים שהם יצרו (ועוד אפשר להרחיב על ספינות ושלל נשק מתקדם). האמריקנים למשל לקחו את ראשי תוכנית הV2 לאייש תפקידי מפתח בתוכנית החלל שלהם (וורנר פון בראון היה ראש תוכנית הטילים האמריקנית),כנ"ל רובי הסער של היום (בעיקר הקלאצ'ניקוב) מתבסס על הMP44 הגרמני שנחשב לרובה הסער הראשון בעולם...ואפשר להמשיך את הדיבור עוד ועוד.

בתכל'ס אתה סתם הולך רחוק,מזכיר לך שכבר בשנת 53 הגרמנים נתנו לך הרבה מאוד כסף שלא מעט ממנו נזרק על קניית כלי נשק,אולי צביעות אבל לך תדע איפה היית בלעדי זה.

[iakovl]

חיילים/קצינים נאציים - הרגו, כלאו וכו'..

מדענים נאציים - המצרך הכי נדרש אחרי מלחמת העולם, מדינות נאבקו על מנת להשיג כמה שיותר מהם כי הכירו בחשיבות היתרון הגרמני בתחומי המדע כאמור פון בראון

[Judas Iscariot]

הקארבינר שהוזכר כאן הוא כמובן לא אחר מה-KAR98K שכל אחד מאיתנו כנראה "שיחק איתו" במשחקי מלחה"ע ה-2 כאלה ואחרים, כמו COD ודומיו. עדיין ניתן להשיג אותו ברחבי העולם ובעיקר בארה"ב, כאשר המחיר שלו נע לפי המוצא וארץ הייצור שלו(נשק שנתפס על ידי הסובייטים שווה הרבה פחות מנשק שווטרן אמריקאי "הביא הביתה").

[Gil28]

אם כבר נשקים שעובדים כמו קסם אחרי הרבה זמן - הבראונינג M2 שיוצר ב-1921 ובשימוש נרחב עד היום - כמעט 100 שנים אחרי.

[fungiman]

חיילים/קצינים נאציים - הרגו, כלאו וכו'..

מדענים נאציים - המצרך הכי נדרש אחרי מלחמת העולם, מדינות נאבקו על מנת להשיג כמה שיותר מהם כי הכירו בחשיבות היתרון הגרמני בתחומי המדע כאמור פון בראון

הרבה מאוד מאותם "מדענים" - בעיקר רופאים אולם לא רק, היו מעורבים בניסויים שלא היה כל קשר בינם לבין המדע. הרבה מאותם רופאים התחילו את "ההתמקצעות" שלהם בשנות ה-30 בעיקור והריגת מפגרים, אוטיסטים וחולי רוח בגרמניה ובהמשך המשיכו בפיתוח טכנולוגית ההריגה בקנה מידה המוני - משאיות גז שפותחו לחיסול מפגרים בגרמניה הרגו את יהודי לודז' בחלמנו, שימוש בגזי פליטה רעילים בטרבלינקה ובהמשך פיתוח של חומרי הדברה שונים ובראשם ציקלוןB שלאחר ניסויים על שבויי מלחמה רוסים, הפכו לאמצעי הרצח העיקרי באושוויץ-בירקינאו, מיידניק ומחנות נוספים.

מעבר לזאת, בוצעו ניסויים רבים ואכזריים, חלקם לא ניתן להסביר אלא כסדיזם צרוף.

למרבה הצער חלק נכבד מאותם "אנשי מדע" חמקו מעונש וחלק מהמדענים שגויסו בפרויקט paperclip היו מעורבים ברצח והתעללות.

המהנדסים הגרמניים היו מעולים,לראייה הטנקים, המקלעים והמטוסים שהם יצרו (ועוד אפשר להרחיב על ספינות ושלל נשק מתקדם). האמריקנים למשל לקחו את ראשי תוכנית הV2 לאייש תפקידי מפתח בתוכנית החלל שלהם (וורנר פון בראון היה ראש תוכנית הטילים האמריקנית),כנ"ל רובי הסער של היום (בעיקר הקלאצ'ניקוב) מתבסס על הMP44 הגרמני שנחשב לרובה הסער הראשון בעולם.

כמה הערות --

* דווקא הטנקים הגרמנים לא הצטיינו מול היריבים. עד הופעת הפנתר (סימן 5) לא היה טנק גרמני שקול ל-T34 וגם כשהוא הגיע, זה היה מאוחר למדי ולא היה מספיק ממנו.

* ה-StG44 היה ללא ספק רובה הסער הראשון בעולם והקונספט של תחמושת ביניים (חזקה יותר משל תת-מקלע וחלשה משל רובה בגודל מלא) הוכיחה את עצמה כפתרון הטוב ביותר לחי"ר בשדה הקרב המודרני. אבל הרובה הגיע מאוחר ובכמויות קטנות יחסית ועד סוף המלחמה רוב החיילים הגרמנים היו מצוידים ב-Kar98k לעומת צבא ארה"ב שצייד את כל יחידות החי"ר שלו ברובים חצי-אוטומטיים ונהנה גם מתורת לחימה מתקדמת יותר. אמנם ה-StG44 היה על הנייר עדיף על ה-M1, אבל יתרון זה לא בא לידי ביטוי בתמונה הכוללת.

* הנשק האולטימטיבי של מלחמת העולם השניה - פצצת האטום, חמק מידיו של היטלר כבר ב-1933. עם סילוק המדענים היהודים ממשרותיהם ובהמשך עם בריחת מדענים יהודים מגרמניה ושאר מדינות אירופה, היטלר נשאר בלי 80-90 אחוז מהפיזיקאים שלו ובמיוחד ללא מדעני הגרעין.

[holy_cows]

ה S199 היה BF109G עם מנוע של המפציץ JU-88 ,לא מוצלח אבל עשה את העבודה..

ועד הופעת הסימן 5 היה את סימן 6(טייגר) הנחשב לאגדה וכמובן הפנצר 4 והסטוג לא היו רעים בכלל

[fungiman]

הטייגר היה כשלון. הוא היה כבד מדי, יקר ומסובך מדי לייצור ולא מספיק אמין ופשוט לתחזוקה בשדה הקרב. הוא נחשב לאגדה כי אחד מול אחד, היה לרוב הטנקים של בנות הברית קושי לפצח את השיריון שלו בעוד התותח שלו יכל לחדור את רוב היריבים שלו מטווחים גדולים. אולם במבט כולל, לא היה מדובר בנשק מוצלח והיה נחות מהפנתר.

התאווה של היטלר והמהנדסים שלו (במיוחד פרדיננד פורשה) לטנקים כבדים כנשקי פלא ("וונדרוופה") בלתי מנוצחים הובילה את הגרמנים להשחית זמן ואמצעים יקרים על מפלצות חסרות תוחלת, חלקן מעולם לא התגלגלו לשדה הקרב ואף אחת לא הצדיקה את המאמץ שהושקע בייצורה.

הסימן 4 היה נחות מול רוב הטנקים של בנות הברית מולם הוא עמד, הוא עבר אבולוציה במהלך המלחמה עם שידרוגים משמעותיים לשריון ולחימוש, אבל מעולם לא היה בר תחרות ל-T34 והיה לחלוטין חסר אונים מול טנקים כבדים כגון ה-KV והדגמים המוקדמים שלו נפלו משמעותית מהטנקים הצרפתים והבריטים בפלישה לצרפת.

השטורמגשוץ (תותח סער), היו אמצעיי ביניים שהפכו, בשל הצלחתם בשדה הקרב ועלות הייצור הזולה שלו, לכלי הלחימה המשורין הנפוץ בצבא הגרמני. לציין שמדובר במשחית-טנקים נטול צריח עם המגרעות הנגזרות מכך.