ההבדל הוא שבניסוי וטעיה באמת לומדים והופכים למומחים ובקורס לא

הכל תלוי במרצה. בקורס הטכנאים שאני עשיתי, החומר היה כל כך מוגבל ל "מה שצריך ללמד ע"פ החוברת" שהיו נותנים לי רבע שעה בסוף השיעור רק כדי להסביר על כל מיני "דברים שמעבר" כי רמת הקורס הייתה כל כך בזיונית לטכנאי אמיתי.

את החלקים הכי חשובים בקורס טכנאי מחשב משום מה לא מלמדים. Troubleshooting לא קיים ולמעשה חצי קורס מועבר על חומר תיאורתי משעמם מבלי לרדת לפרטים של כל רכיב במחשב, מה תפקידו, איך הכל עובד ברמת הארכיטקטורה והאלקטרוניקה. לא מסבירים איך עובר המידע בין החלקים, מי מדבר עם מי, הבדלים בין גשר צפוני לדרומי, מה היה פעם, מה יש כיום, שבב גרפי מובנה במעבד, גשר צפוני שנעלם ובעיקר ממה להימנע.

מורה טוב שמלמד מהניסיון שלו ומסביר על כשלים אפשריים, עוד לא פגשתי בתחום הטכנאות ולכן עם כל הצער שבדבר אני מסכים עם הציטוט הנ"ל.

1+

עבדתי בעברי עם בוגרי קורס טכנאי מחשבים, מסכים עם כל מילה, מה שגם נראה כי הקורס הזה הופך את אלו שעברו אותו (חלקם) למרובעים, ללא ראש פתוח ודימיון. עם זאת מעבדות לרוב דורשות תעודה כזו או אחרת כתנאי קבלה, אפילו אם הבנאדם שמחזיק אותה לא יודע לעשות Troubleshooting פשוט (מכיר באופן אישי מנהל מעבדה כזה בחנות מאוד ידועה)...

דבר ראשון מנהל לא צריך להיות טכני כמו העובדים שלו, מנהל תפקידו למצוא את האנשים הנכונים ולתעדף את המשימות שלהם בהתאם לארגון.

דבר שני הקורס לא הופך אנשים למרובעים, מי שהיה טיפש חסר מוטיבציה יישאר טיפש חסר מוטיבציה גם אחרי הקורס. הכל תלוי בבן אדם.

באשר לזה שהכי טוב ללמוד משגיאות של עצמך - זו שטות. אני תומך במה שאמר וינסטון צ'רצ'יל בזמנו:

"אנשים לומדים מטעויות. אני לומד מטעויות של אנשים אחרים".