לכול אחד יש סיפור-ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה

[Guarding angel]

אתם מוזמנים לספר\לשתף את סיפורכם

וזהו סיפורי שקרה לפני שנים מספר...

חלפו כמעט 4 שנים

4 שנים מאז אותו הבוץ שנכנסנו אליו

4 שנים מאותו רגע נורא,

חזרתי ב22:00 הביתה מהבסיס אחרי שבועיים קשים של עבודות ובקורות בטייסות בבסיס,מכין תיק למחר כרגיל

,מכוון שעון,צופה בטלוויזיה ואז מתקבלת הידיעה הנוראה בטלויזיה,,"מסוק תובלה נפל בשטח לבנון..." לא מאמין למשמע אוזני מסתכל בפלאפון ורואה שיחות שלא נענו והודעה מחבר בטייסת

"זה ה-051 משלנו..." מתקשר לבסיס בפניקה ושואל "מי היה בכלי?חיובי שזה משלנו?"

"קבל חיובי 051 לא חזר..."

לאחר ניתוק השיחה לא ידעתי איך לעכל את זה לא ישנתי כול הלילה,בכיתי כול הלילה ולא הייתי עצמי,בבוקר בנסיעה לבסיס בהסעה כולם בוכים וכואבים חברי לשירות השתנו ללא היכר עד עצם היום הזה.

נוסע למחלקה שלי עולה על סרבל,שיחת בוקר עם קצין הגף מספר לנו מה קרה ומי היה שם

השניות עברו כנצח והדמעות אינן מפסיקות לרדת פצע מדמם שעד סוף חיינו ימשיך להפתח ולזרום.

המחיר ששלמנו היה קשה מנשאו 5 אנשים מהמשובחים בטייסת 114 נפלו בשטח לבנון.

רס"ל קרן טנדלר

רס"מ רון משיח

סרן דניאל גומז

רס"ן ניסן שלו

רס"ן סמי בר נעים

המפקד שלי פונה לאנשי המחלקה ודורש מתנדבים לירי כבוד בהלוויה של סמי בר נעים.

התנדבתי בחיוב.

ההכנות היו קשות,כולם כואבים וקשה לתפקד.

במקום שורות בפנקס דמעות מחליפות את המילים.

תפקוד חלקי לגמרי,כולם מחובקים ועוזרים אחד לשני לשמור על שפיות בכדי להמשיך את העבודה ולשמן את גלגלי מכונת המלחמה ששמה "חיל האוויר"

למחרת בבוקר,מצוחצחים ומגולחים למשעי הולכים למחנה צריפין לקחת משם את גופות ההרוגים.

תרגולים אחרונים ונוסעים לבית העלמין של רחובות.

צהריים של יום שלישי השמש קופחת נכנסים לבית העלמין ברחובות נושאים את הארון של סמי בר נעים ז"ל

בצעדים מדודים,שמאל ימין שמאל גב זקוף ופני אבן עוברים על פני המשפחה השכולה שבוכה וזועקת לאלוהים

מניחים את הארון על האדמה ומסתדרים ב2 שורות מול הקבר הפתוח

בני המשפחה בקול שבור וקרוע מספרים על בנם,מפקד הטייסת אומר מילות פרידה. בזמן הכנסת הארון לבור מגיעה הפקודה,"נשק ב60 מעלות

טען!,אש!

טען!,אש!

טען!,אש!"

לאחר כיסוי הקבר בידי אביו של סמי בר נעים ז"ל וחבריו לטייסת יצאנו משם באותה רוטינה שנכנסנו "שמאל ימין שמאל" לאוטובוסים וחזרה לבסיס.

הלב עוד פועם והנקמה עודנה בוערת.

אחיי,אהוביי,נשמות טהורות

תהא נשמתם צרורה בצרור החיים'

לא נשכח לעולם

יהי זכרם ברוך...

[shynet]

אני לא יכול להבין את הכאב ואיך אתה מרגיש, על מה שעברת.

תודה על שסיפרת מה קרה לך, המשכת את זכרונם של אותם

אנשים שנתנו את ליבם למדינה.

ניזכור אותם ולא נשכח,

את אלה שנתנו את עצמם למדינה

בשביל שאנחנו ניהיה פה.

יהי זכרם ברוך.

[alexbmw]

Guardian Angel ,באמת משתתף בצערך,אין לי הרבה מה לומר ,עוד לא חוויתי את זה ,מקווה שגם לא אצטרך ,אבל אני מבין ומכבד את אלו שזה קרה להם .

מקווה שזה אולי קצת יעזור (ויותר מקווה שזה לא יפגע ) ,הנה לך תמונה של אותו יסעור http://www.flickr.com/photos/xnir/496664694/in/set-72157622681292269/

:'(