אין הבדל כי יש לך רק 3 חברות ענק ואף אחד לא יכול להקים חברת סלולר חדשה כי הרגולציה "עושה סדר" ו"מונעת מחאפרים להיכנס"...

זה בדיוק הטענה, שאותן 3.5 חברות הן למעשה שולטות ברגולציה וזהו בדיוק הסיבה שבגללה לא נכנסה עוד חברה סלולרית לשוק.

... ולכן רגולציה היא בעיה ולא פיתרון.

רגולציה בעצם אומרת שלפוליטקאים שחושבים כביכול על "טובת הציבור" יש SAY בעניינים כלכליים ועסקיים גרידא.

העניין הוא שמנכ"ל סלקום תמיד יוכל לקבוע פגישה עם ח"כית XY האחראית במשרד התקשורת - לעומת זאת הנשיא של חברת סלולר קטנה בתהליכי הקמה *לא*.

קשרי הון-שלטון כפי שאנו רואים הם תוצאה טבעית של אובר-רגולציה - לא של היעדרה.

כיוון שהשלטון מחזיק באחריות על כל כך הרבה אספקטים בחיינו - כך לאנשי ההון יש הרבה יותר אינטרס "ליצור קשרים" ו"לשמור על יחסי עבודה" עם הפוליטקאים.

כפי שכבר אמרו - שים לב שעשירי המדינה(כמו האחים עופר, שרי אריסון) הם בעצם אנשים שהרגולציה מגנה עליהם - כיוון שהמדינה "תקנה אותם" ברגע שיכשלו(כפי שקרה בארה"ב עם פאני מיי ופרדי מק) וכיוון שהמדינה חוסמת מתחרים פוטנציאלים.

tmpusr - שאלה פשוטה:

איך קל יותר לתאם מחירים? כאשר יש שתי חברות או כאשר יש 43 חברות?

תאום מחירים בחברות סלולר?! זה רק אני או שקצת סטיתם מנושא הדיון?

כפי שכבר אמרו - שים לב שעשירי המדינה(כמו האחים עופר, שרי אריסון) הם בעצם אנשים שהרגולציה מגנה עליהם - כיוון שהמדינה "תקנה אותם" ברגע שיכשלו(כפי שקרה בארה"ב עם פאני מיי ופרדי מק) וכיוון שהמדינה חוסמת מתחרים פוטנציאלים.

מה שקרה לפרדי מאק נראה לך נבע מעודף רגולציה?

ממש לא! זה נבע בדיוק להפך, מחוסר רגולוציה.

אחרת איך אתה מסביר שה-Bailout היה צריך לעבור בסנאט?

http://en.wikipedia.org/wiki/Federal_takeover_of_Fannie_Mae_and_Freddie_Mac

פרדי מיי ופרדי מק - היו מלכתחילה מוסדות ממשלתיים שנוצרו עבור הצורך ה "החברתי" לאפשר לאנשים להיות בעלי דירות. הבנקים הופרטו אבל הפכו להיות סוג מאוד מוזר של מוסדות פרטיים שמתנהלים לפי כללים רגולטוריים שנקבעו הד-הוק רק עבורם. כולם ידעו שאם הם יתקשו לעמוד בהתחייבויותיהם הממשל הפדרלי יציל אותם ולא יתן להם לפשוט רגל. "ולמרבה הפלא" כולם צדקו. הנה עוד סבסוד ממשלתי של לקיחת סיכונים.

אם תתעמקו פעם בשורשי האידאלוגיה הזו ומה זה בעצם באמת קפיטליזם, תראו שיש הרבה יותר ממודל אחד (האמריקאי) וכל המודלים מציינים שקפיטליזם אינו יכול להתקיים ללא רגולציה ופיקוח קפדני המבטיחים תחרות אמיתית ומונעים קומבינות וקרטלים על חשבון ה"לקוחות" כמו שכולנו מכירים.

ללא הנ"ל מקבלים לא יותר מאשר משטר פיאודלי במסווה של "קפיטליזם", "חופש בחירה" ו"כוחות השוק/טבע".

"רגולציה" נועדה להבטיח את תנאי השוק החופשי ואת שיוויון ההזדמנויות לכל המתחרים בו - בלעדיה אין כל קיום אמיתי לקפיטליזם "חיובי" ומה שנשאר זו רק מראית של שוק חופשי. היא אמורה למנוע תיאום מחירים (סלולר/אינטרנט/כבלים ומה לא), תפירת מכרזים כך שיתאימו רק למתחרים הגדולים, מניעת תנאי שירות דרקוניים (התחייבות/חבילות גלישה מופרכות), עמידה בטנדרטים של איכות/שירות/שקיפות ועוד ועוד.

מקפיץ דיון ישן כדי לצרף כתבה בעניין:

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=skira20100716_1179991&from=haaretz

שאני מסתכל על הכתבה הזו אני רואה כמה הרגולציה רעה לשוק ולצרכן... לא שצריך עוד יותר ממנה...

אני חושב שזה התחומים שיש בהם הכי הרבה רגולציה בשוק

Judas Iscariot, meirpolaris - אתם מוכנים אולי להסביר לכולם מה לדעתכם פירוש המונח "רגולציה" בהקשר של מה שכתבתי?

כי לי נראה שאתם מדברים בדיוק על הפרשנות ההפוכה.

"רגולציה" נועדה להבטיח את תנאי השוק החופשי ואת שיוויון ההזדמנויות לכל המתחרים בו - בלעדיה אין כל קיום אמיתי לקפיטליזם "חיובי" ומה שנשאר זו רק מראית של שוק חופשי. היא אמורה למנוע תיאום מחירים (סלולר/אינטרנט/כבלים ומה לא), תפירת מכרזים כך שיתאימו רק למתחרים הגדולים, מניעת תנאי שירות דרקוניים (התחייבות/חבילות גלישה מופרכות), עמידה בטנדרטים של איכות/שירות/שקיפות ועוד ועוד.

המשמעות המקורית של המילה "מונופול"היא רשות בלעדית מהשלטונות לספק שרות או מוצר מסויים.

המשמעות החדשה (שנוצרה בתקופה הפרוגרסיבית בארה"ב) של המילה היא מצב שבו שיש לחברה אחת שליטה בשוק למרות שלכאורה יש שוק חופשי.

זה היה התרוץ שהשתמשו בו פוליטיקאים (בעיקר בתחילת המאה ה 20) כדי להכשיר, לאחר מעשה, מתן מונופול לחברות מסוימות בעיקר בתחומי הטלפוניה (AT&T) והחשמל, או כדי ליצור "רגולציה" שתגן כביכול על הצרכנים אבל מטרתה היא להגן על היצרנים הגדולים והמקושרים. וזאת למרות שבתחילה היתה תחרות מוצלחת בתחומים האלו.

אינני מכיר שום מקרה בהסטוריה של מונופול שנשאר לאורך זמן בשוק שבו כל מתחרה יכול למכור את המוצר. אני מזמין כל אחד לתקן אותי אם אני טועה.

^

תשובה מעניינת אבל זה ממש לא ששאלתי - אני שאלתי על "רגולציה" שהיא מערכת החוקים המסדירה את כללי התחרות החופשית ומבטיחה הוגנות שאמורה למנוע "מונופול".

קרל מרקס למתחילים באדיבות YNET (פרק ראשון):

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3923747,00.html

מאוד פשטני ודל ביחס למקור, אבל גם זה משהו.

אתה שואל על "רגולציה" שהיא מערכת שבה המדינה באמצעים אלימים כופה כללי התנהגות מסוימים (חוקים) כדי למנוע מצב מסויים (מונופול שנוצר ע"י השוק)

אני טוען שאני לא מכיר מצב כזה שנוצר אי פעם ולכן זה מיותר ובוודאי לא מוסרי להשתמש באלימות ולהגביל חופש של יחידים או תאגידים לצורך זה.

בקשר לקרל מרקס אני אפילו לא יודע איפה להתחיל להגיב. אפשר לומר לשבחו של מרקס שהוא חיפש פתרון רדיקלי ויסודי לבעייה, בדיוק כמו מארי רות'ברד. (האדם שנמצא בתמונת פרופיל שלי)

מעלה מהאוב את הת'רד... הוא נגמר בקרל מרקס, אז הינה לינק על קצה המזלג של הגלגול הפוסט-מודרניסטי/אמפירי שלו...

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3416502,00.html?dcRef=ynet

ציטוט מהכתבה:

הממצא חד־משמעי: בקרב 30 המדינות העשירות בעולם, המשך הצמיחה והכסף אינם מוסיפים אושר, בריאות או יציבות חברתית. מדרגה מסוימת ואילך, חיזוק הכלכלה כולה לא יסייע עוד לתושבי המדינה, והגורם שנהפך למשפיע הוא עומק הפערים בין העשירונים. החיים במדינה עשירה מאוד שלוקה באי־שוויון כלכלי בין העשירונים השונים בה רעים מהחיים במדינה עשירה הרבה פחות, אך שהעושר בה מחולק באופן יותר שוויוני.

אני כמעט בטוח שמדובר בתרגום לא שלם ובתיאור מאוד צר של המסקנות כדי שיתאימו למוטו של הכתבה (כנהוג בעיתונות), אבל הכיוון ברור.

מי שמעוניין במקור: http://www.equalitytrust.org.uk/

פערים קיצוניים בין עשירים לעניים גורמים לבעיות חברתיות ללא ספק.

מצד שני ניתוח של חלוקת ההכנסה מטעה בצורה קיצונית:

במה שונה מי שיש לו הכנסה של 250 אלף ש"ח בחודש למי שיש לו הכנסה של 100 אלף ש"ח בחודש, בכמה הבית של הראשון גדול מהבית של השני? האם הוא אוכל מזון משובח יותר? נוהג במכונית חדשה יותר?

בנוסף לכך ניתוח של חלוקת ההכנסות מטעה כי לפעמים מדובר באותם אנשים שיש להם הכנסות שונות בתקופות שונות בחייהם:

הרוב המוחלט של האמריקנים שנמנו עם 20 האחוזים מעוטי ההכנסה בשנת 1975 נכללו בזמן מסויים ב 16 השנים הבאות ב 20 אחוזים שבצמרת. אין זה מפציע. משעברו 16 שנים היו לרוב האנשים 16 שנים של נסיון נוסף, ובכלל זה הכשרה במקום העבודה או השכלה פורמלית...

דברים אלו אינם ייחודיים לארצות הברית. סקר שנערך באחת-עשרה ארצות באירופה גילה דפוס דומה...

מתוך "יסודות הכלכלה" של תומאס סוואל

ניתוח של ההכנסה למשק בית מטעה יותר, בגלל שינוי גודל המשפחה הממוצעת לאורך השנים, וההבדלים בגודל המשפחה בין עניים לעשירים ומשפחות ממוצא שונה. יש שימוש נרחב בסטטיסטיקה שההכנסה למשק בית בארה"ב כמעט ולא עלתה ריאלית במשך 20 שנה כדי להוכיח שהפערים גודלים ומעמד הביניים נעלם (הם מעדיפים שלא להשתמש בסטטיסטיקה של הכנסה ליחיד שעלתה בכ 50% באותה תקופת זמן.

ניתוח חלוקת ההון מטעה עוד יותר, אם ננסה לההשוות מי שיש ברשותו הון של 50 מליון דולר, למי שברשותו הון של 5 מליארד דולר?

המחקר בהבאת מצביע בעיקר על אי שוויון, פשע, חינוך גרוע ומערכת בריאות יקרה באופן קיצוני בארה"ב. על כל הבעיות האלו אחראית בעיקר הממשלה הפדלית. ולא השוק החופשי / הקפיטליזם

בלי להפחית בחומרת הבעייה החברתית של אותם פערים, הפתרונות שאתה מציע יפגעו לא רק בבעלי הכנסה גבוהה אלא בכל החברה, יגרמו ליותר נזק מהבעייה עצמה או יחריפו את הבעיות.