אין ספק שמדיניות אשר לא מפקחת מספיק אכן אשמה במצב לא פחות.

מצב, שברמת העקרון כולנו מקבלים כמובן מאליו.

שוב מאשימים את "השוק החופשי" ו "הקפיטליזם" בבעיות שנוצרו ע"י ממשלות, פוליטיקאים וביוקרטים.

שוב מישהו סתם זורק סיסמאות פופוליסטיות וחסרות כל משמעות במקום להתמודד עם המציאות המורכבת.

^

הלוואי שהיה לי יותר זמן לענות לכם באריכות, אבל התשובות שלכם הם חלקיות במקרה הטוב ובמקרה הרע הם פשוט תוצאה של שטיפת מוח אינסופית שנערכת בעשור-שניים האחרונים בעיקר לגבי כמה "קפיליזם" זה הדבר הנכון והטבעי.

רוב האנשים היום מאמינים שהממשלה היא הפתרון לכל בעייה, שיש לה מנדט בלתי מוגבל לנהל לאנשים את החיים והכיס (וגם את המיטה והצלחת), למעשה הרוב המוחלט מאמינים במה שאתה מאמין - מדינת רווחה ה "דואגת" לאזרח מעריסה עד קבר. למעשה הרוב המוחלט מאמינים באופן שזו הדרך הנכונה והמוסרית ביותר.

גם אני חשבתי בעבר בצורה הזו, אבל היום אני שם לב לשטיפת מח אינסופית בכיוון השני.

אם תתעמקו פעם בשורשי האידאלוגיה הזו ומה זה בעצם באמת קפיטליזם, תראו שיש הרבה יותר ממודל אחד (האמריקאי) וכל המודלים מציינים שקפיטליזם אינו יכול להתקיים ללא רגולציה ופיקוח קפדני המבטיחים תחרות אמיתית ומונעים קומבינות וקרטלים על חשבון ה"לקוחות" כמו שכולנו מכירים.

ארה"ב הייתה פעם מדינה קפיטליסטית (בעיקר בסוף המאה ה 19), לא היה בנק מרכזי, לא היה מס הכנסה, פועלים קבלו בה את המשכורות הגבוהות בעולם תוך כדי שהם מייצרים את המוצרים הזולים בעולם. זה לא היה מושלם מכמה סיבות אבל החל מתחילת המאה ה 20 החלו לנשוב שם רוחות "פרוגרסיביות" (בדומה לעליית השפעת הסוציאליזם באירופה באותם שנים). ההתערבויות הממשלתיות והרגולציה הם המקור לרוב הבעיות שאתה מזהה בטעות עם ה "קפיטליזם".

שוק חופשי מעולם לא יצר מונופולים לאורך זמן. מי שיוצר מונופולים זה הממשלה. אני מזמין אותך לתת לי דוגמא של מונופול או קרטל שנשאר לאורך זמן בלי התערבות הממשלה.

קחו לדוגמה את המודל הסקנדינבי בו מתקיימת תרבות קפיטליסטית ענפה ופוריה לצד ארגוני עובדים חזקים מאוד, מיסוי גבוה ומדיניות רווחה יוצאת דופן. עד רמת קיום מסויימת של חינוך, רווחה, תעסוקה ובריאות - הכל ניתן חינם או כמעט בחינם. מנקודה זו ואילך יש שוק קפיטליסטי לכל דבר לצד מיסוי רווחי ההון, חוקים להגנת העובדים ורגולציה קפדנית (יחסית).

אנשים אוהבים את מדינת הרווחה, התחושה ש "מישהו דואג לך" היא תחושה נעימה אך המציאות דומה יותר למישהו ששובר לך את הרגליים ונותן לך קביים ואומר "בלעדי לא היית יכול ללכת".בשבדיה למשל הממשלה אולצה לקצץ משמעותית את הכנפיים של מדינת הרווחה בתחילת שנות התשעים פשוט בגלל שהמודל לא יכול היה להחזיק את עצמו.

מה נראה לך יותר שפוי בראיה רחבה? להשקיע 70-80% מזמן הערות של חייך ואת מיטב שנותיך בעבודה למען רווחיו של בעל המניות (וקצת שלך) ואת המעט הנותר לנסות לפזר בין מטלות היומיום, זוגתך, עצמך, ילדיך ומשפחתך או לעבוד "4 ימים בשבוע" ועדיין להתפרנס בכבוד עם רמת חינוך/רפואה סבירים ובשאר הזמן באמת לחיות ובאמת להיות חופשי?

אני הייתי מעדיף לא לעבוד בכלל ושמלאכים קטנים יכניסו לי אוכל לפה.

הקפיטליזם לאורך זמן דווקא מצמצם את שעות העבודה של האדם הפשוט. אם נבטל את זייפנות הכסף הממשלתית (בנק מרכזי) לדעתי תוך זמן לא רב אדם יוכל לפרנס את משפחתו ממשכורת ממוצעת אחת.

באופציה הראשונה אתה לא באמת חופשי אלא פשוט עבד בתנאים טובים לכל היותר. עבד לשרירות ליבו של המעסיק, לשוק העבודה, לשוק הנדל"ן, לשוק המט"ח, לשוק המשכנתאות, לתשלומי השכירות/גן/עיריה, לתורים בקופ"ח, לקרטלים המסחריים, לתרבות הצריכה (שהיא הצד השני של המטבע כמובן כי בלעדיה אין קפיטליזם), לפרסומות, למבצעים ובעצם למה לא?

באופציה השנייה אתה עבד לארגוני העובדים, למס הכנסה, לתורים בקופת חולים (תשאל סקנדינבי כמה זמן הוא צריך להמתין בשביל לראות רופא), לבנק מרכזי שמדלל לך את הכסף, ולפוליטיקאים שמשחדים אותך עם שרותים "בחינם" שממומנים על ידי הכסף שהם שדדו ממך או הלוואות שהם לקחו על חשבון הילדים שלך.

המדינה מעודדת את תרבות הצריכה, בנק מרכזי קובע ריביות נמוכות כדי לעודד צריכה ולהעניש את החוסכים.

ארה"ב הייתה פעם מדינה קפיטליסטית (בעיקר בסוף המאה ה 19), לא היה בנק מרכזי, לא היה מס הכנסה, פועלים קבלו בה את המשכורות הגבוהות בעולם תוך כדי שהם מייצרים את המוצרים הזולים בעולם. זה לא היה מושלם מכמה סיבות אבל החל מתחילת המאה ה 20 החלו לנשוב שם רוחות "פרוגרסיביות" (בדומה לעליית השפעת הסוציאליזם באירופה באותם שנים). ההתערבויות הממשלתיות והרגולציה הם המקור לרוב הבעיות שאתה מזהה בטעות עם ה "קפיטליזם".

הפועלים בארה"ב באמצע וסוף המאה ה-19 אולי היו במצב טוב יותר מאשר עמיתיהם בבריטניה ובצרפת אבל עדיין מצבם היה נורא ואיום. לא היה מינימום של תנאי בטיחות בעבודה לדוגמא, בתחומים מסוימים - כמו בתחום הבניה והרכבות כמות תאונות הייתה מחרידה. לא היה כיסוי למי שנפגע והפסיק לעבוד, שעות העבודה היו מאוד ארוכות ועבדו 6 ימים בשבוע לעיתים 12-16 שעות ביום.

העדר פיקוח מרכזי השאיר את השוק חשוף לספקולנטים, חברות מונופוליסטיות, אוליגופיליסטיות ותיאום מחירים ללא בושה. התפתחות מערכות החשמל והטלפון בארה"ב התעכבו בשל התהוות מונופולים תחומים אלו.

כאשר החלו להתהוות בארה"ב איגודי פועלים - "פרוגרסיביים" ו-"סוציאליסטיים" ר"ל והעזו לשבות ולהפגין, בעלי ההון גיסו את הממשל ששיסה בהם את המשמר הלאומי והצבא(!)

meirpolaris

אם אנסה לסכם את מה שאמרת במשפט אחד זה יהיה בערך - " לא, אתה זה שטועה ובהכל אשמה הממשלה, הועדים והקומוניסטים וזהו."

אם תקרא בעיון את מה שכתבתי תראה שאני מאוד בעד קפיטליזם ומאוד לא בעד "שוויון לכל בכל מחיר" ופרזיטיות - יש פשוט הרבה יותר מדרך אחת לעשות דברים.

אין כמעט כל קשר בין מה שציטטת מדברי לבין התשובה הפשטנית והמוקצנת שלך שלא ממש מתמודדת עם משהו מורכב יותר מ"הם אשמים ולא אנחנו".

אני לא אחזור על כל מה שכתבתי - פשוט קרא בעיון שוב ואל תתפס למשפט אלא לתמה כולה.

הפועלים בארה"ב באמצע וסוף המאה ה-19 אולי היו במצב טוב יותר מאשר עמיתיהם בבריטניה ובצרפת אבל עדיין מצבם היה נורא ואיום...ל

ארגוני העובדים בארה"ב לאורך ההיסטוריה תמיד היו חלשים ממקביליהם האירופיים ובכל זאת התנאים של הפועלים היו טובים יותר.

הסיבה היא שארגוני עובדים לא קיימים כדי לעזור לעובדים. מדובר בארגוני פשע מאורגן שכופה את עצמו על המעסיקים והעובדים.

מי שרוצה לדעת עוד על איך עובד שוק העבודה:

http://www.youtube.com/watch?v=AR2q0RUzQlY

עריכה: 20:30 עד 28:57 מדבר על בטיחות בעבודה

מונופולים בשרותי הטלפון לא היו קיימים אם הפוליטיקאים לא היו קופצים לחלק את שרותי הטלפוניה לאזורי זכייניות כדי לשרת את האינטרסים של AT&T. בלי התערבות ממשלתית לדעתי שרותי הטלפוניה היו מתפתחים בצורה שונה ופתוחה יותר. לגבי רשת החשמל אני לא מכיר את הנושא אבל אין סיבה ששוק זה יפעל אחרת משוק הטלפונים. אני מאמין שרק בגלל הסטנדרטיזציה הממשלתית אנחנו משתמשים בתדר מסוכן כל כך כמו 50 Hz.

tmpusr אני מוכרח להגיד שאני מאוד נהנה לקרוא את ההודעות שלך. פעם ראשונה שאני שומע דעות כמו שלך ואני מרגיש שאתה קולע בול למה שתמיד חשבתי אבל לא ידעתי איך לבטא. אני נוטה להגדיר עצמי כסוציאליסט, אבל תמיד נקלעתי בהרהורים שלי לכל מיני בעיות בדרך. כשאני קורא את הרעיונות שלך הכל סוף סוף מתחבר.

אני חייב לציין עוד משהו אחד לגבי הסרט(אני מאוד מקווה שהמתדיינים ראו אותו, אחרת זה חסר טעם).

מה שלא מספיק משביע רצון מבחינתי בסרט אלו הדברים הבאים:

1. כמות העדויות.

2. לא ברור מה היה תפקדים המדוייק של עובדי ההיי-טק לשעבר.

3. כמות החברות שבהן העובדים רואיינו.

מה שחלק מהעובדים בסרט מתארים, אמנם קיים לעיתם, אבל זו קיצוניות של שחור ולבן

כאשר באמצע יש הרבה גוונים של אפור.

יש מלא מקומות שלא מאפשרים לך להתחבר מהבית ומבהירים חד וחלק שבית זה בית

ועבודה זה עבודה, כנ"ל לגבי שעות העבודה, יש מקומות שבהם עובדים 10-11 שעות במקרה הגרוע

ויש מקומות שבהם לא מתחשבנים ועובדים גם עד 22:00.

מומחה!

1. התקשורת צריכה "עדויות" שמוכרות ! לא כמות אלא איכות!

2. המהות התקשורתית בסרט היא יצירת מירמומר - ולא בדיקה עיניינית של המצב

הערה לגבי שעות העבודה: בשוק התוכנה והנדסת החשמל אני רואה שעבודה מרובה פוגעת בתפוקה ובאיכות ולא מוסיפה לה כלל. הקולגות שלי מאנגליה או צרפת (שבוע עבודה בן 35 שעות) מפיקים הרבה יותר ממני (שעובד 11 שעות ביום). אחרי 7 שעות עבודה היכולת נפגעת, ויש להתאושש מהמאמץ. אנחנו מזלזלים בזה כי התהליך ההנדסי מפרק את הבעיות לבעיות כל כך קטנות שנראה שלא נדרש זמן או מאמץ לפתור אותן - אך בפועל לא כך הדבר.

tmpusr - אני ממש נהניתי לקרוא את תגובותיך. הם היו ממוקדות ומפוכחות. כנראה שצריך לקרוא את טרילוגיית מאדים כדי להבין את התהליך המחשבתי שעבד עליך. מדהים כמה אנשים פה לא חושבים ומגיבים על אוטומט (או יורקים סיסמאות).

הנימה שלך דפוקה לחלוטין, למרות שלא נראה לי שאנחנו חלוקים בדעותינו כ"כ.

1. עדויות זה לא בהכרח לראות עכשיו צילומים של 15 שעות רצוף של עובדים שמעידים על עבודתם,

אלא אחרי 3 עדויות "מוכרות", סטיסטיקה מבוססת ועניינית.

2. מסכים איתך ב-100%, זה אכן העניין בסרט:

א. היו שם הרבה אנשים שהעבודה שלהם היא לא היי-טק דה-פקטו, אלה הם עסקו במקצועות הסובבים את התחום הזה.

ב. חלק מהמצולמים, למשל האישה שפתחה מעון, עבדה בכלל במשרד פירסום והעידה שנאלצה להשאר לפעמים עד 3 לפנות בוקר?!

אני אפילו לא יודע איך היא הגיעה לזה, או שהיא הייתה מלאה בכ"כ הרבה חשיבות עצמית שחשבה שכל החברה תקרוס בלעדיה(=

או שהיא פשוט לא ידעה להגיד לא(אני מבין להשאר פעם בחצי שנה להשאר עד 8-9 בערב, אבל כל הלילה? 3 לפנות בוקר? זה באמת קצת הזוי לדעתי).

לגביך ספציפית, אתה אמנם עובד 11 שעות ביום, אבל כמה מתוכן אתה באמת עובד? אוכל? הפסקות קפה?

כמה שעות אתה עובד נטו מתוך כל משך הזמן שאתה בעבודה? 6-7 במקרה הטוב.

למרות השבחים הרבים שחלקתם לtmpusr לי יש טרוניה לגביו:

אכן אתה מתבטא יפה, יפה מאוד.

וגם הרעיונות שלך מעוררי מחשבה.

אך הגישה? הו הגישה...

מגעיל אותי שאתה מתייחס לכל אחד שחושב להוריד את כמות הרגולציה או להסיר אותה לגמרי כ"שטוף מוח". מתן את ההתבטאויות הללו בבקשה.

חבל שאתה נגעל שלא לצורך.

הביטוי מופנה לא כנגד מי שהתבטא בעניין אלא כנגד שטיפת המוח עצמה, שטיפת מוח שפועל במלוא עוזה מכל הכיוונים וכמעט בכל האמצעים מזה כמה עשורים כשהשופר העיקרי שלה הוא אמצעי המדיה הממומנים ובבעלות בעלי אינטרסים מובהקים בעידוד ותמיכה אקטיבית של בעלי השררה שניזונים מאותו מקור ומשליכים עליו את יהבם.

אם היו כאן ביטויים מעט פחות אוהדים מצידי הם היו כלפי דבריו של מי שהפריך סיסמאות ריקות מתוכן (שמקורן בנ"ל) ללא כל דיון רציני או הבעת דעה מנומקת לאיזשהו כיוון. כל אחד זכאי לדעה אך כמינימום שבמינימום נמק אותה, כפי שבהחלט חלק טרחו לעשות, גם אם איני מסכים עימם כלל.

ארגוני העובדים בארה"ב לאורך ההיסטוריה תמיד היו חלשים ממקביליהם האירופיים ובכל זאת התנאים של הפועלים היו טובים יותר.

הסיבה היא שארגוני עובדים לא קיימים כדי לעזור לעובדים. מדובר בארגוני פשע מאורגן שכופה את עצמו על המעסיקים והעובדים.

גם על כל נושא המיחזור בארץ השתלטו משפחות פשע כדי להלבין דרכו כסף - זה אומר משהו על נחיצות המיחזור?

זה שוב פועל יוצא של היעדר רגולציה ובעיקר היעדר אכיפה נחרצת של החוק - שניהם מאפשרים לעבריינים מכל הסוגים (צווארון לבן/כחול) להשתלט על חיינו ולהרוס כל חלקה טובה.

אני חושב שאותה "שטיפת מוח" עליה דיברתי הפכה את המילים "ארגון עובדים" ובעיקר "רגולציה" למילים גסות ונרדפות לעצלות/סיאוב/פרזיטיות וכדומה...

כמו כל דבר, בשימוש לא ראוי הם בהחלט עלולים להיות ראויים לתארים הנ"ל אבל לדעתי אתם לא ממש מבינים עד הסוף למה הכוונה כאן.

"רגולציה" נועדה להבטיח את תנאי השוק החופשי ואת שיוויון ההזדמנויות לכל המתחרים בו - בלעדיה אין כל קיום אמיתי לקפיטליזם "חיובי" ומה שנשאר זו רק מראית של שוק חופשי. היא אמורה למנוע תיאום מחירים (סלולר/אינטרנט/כבלים ומה לא), תפירת מכרזים כך שיתאימו רק למתחרים הגדולים, מניעת תנאי שירות דרקוניים (התחייבות/חבילות גלישה מופרכות), עמידה בטנדרטים של איכות/שירות/שקיפות ועוד ועוד.

ארגוני עובדים לא אמורים להבטיח שכר שווה וקביעות לכולם בלי קשר לביצועים/השכלה/כישורים אלא להבטיח איזון בין המוטיבציה הברורה והלגיטימית של המעסיק להרוויח לבין זכותם של העובדים לשכר ותנאי עבודה הוגנים. רווחי המעסיק אסור שיבואו על חשבון העובדים באופן קיצוני ולא תוך כדי פגיעה מתמשכת בזכותם לשכר הוגן מקום עבודה יציב המאפשר להם להתפרנס בכבוד. גם העובדים הם בני אדם עם משפחות, ילדים ושאיפות ולא יתכן שכדי למקסם את כל טיפת רווח אפשרי לבעלי ההון הם יהיו נתונים לשרירות ליבו המוחלטת של המעסיק מבחינת שכר, פיטורים ודרישות. זה לא אומר חסינות בפני המעסיק או עידוד פרזיטיות/בינוניות אלא נועד רק להבטיח הוגנות ואיזון במערכת שהיום אינו מאוזנת לחלוטין לרעת העובד.

ד"א, גם "קביעות" היא לא תמיד מילה גסה ורבים מאיזורי הפריפריה לא היו מתפתחים ללא אותה "קביעות". לפני 30-40 שנה, מי היה מגיע לגור בזמנו באמצע המדבר (ערד למשל שהיתה בזמנו פנינה של ממש) ולעבוד בתנאים כל כך קשים לולא היתה מובטחת לו קביעות במפעלי הסביבה? זה היה מחיר קטן מאוד לשלם תמורת האוכלוסיה שהגיעה והשגשוג שבאו בעיקבותיה.

מאז המפעלים עברו לידיים פרטיות (ואחסוך לכם את הדיון החשוב מאוד על הזכות הטבעית של כלל הציבור על משאבי הטבע בניגוד מוחלט למתרחש היום), הקביעות בוטלה והתנאים הורעו. זו ודאי וודאי לא הסיבה היחידה לירידה של ערד למשל מנכסיה אבל זה בהחלט לא עוזר.

כמו גם בצבא, רבים מנצלים לרעה את ה"קביעות" אבל פה (שוב) נכנסת הרגולציה והאכיפה שאמורות למנוע ניצול לרעה ולוודא שהקביעות משרתת את מטרתה ולא להיפך.

אני חושב שאנחנו מאוד סוטים מהדיון.

השאלה היא לגבי תעשיית ההיי-טק, האם המחיר שמשלמים העובדים בתעשייה הוא הוגן?

כמו שאמר הבחור בסרט "קשה לי להיות קטנוני על שעות, כשאני מקבל משכורת גבוהה, מניות וטס כל שבועיים לניו-יורק",

השאלה האם המחיר הזה הוגן? האם זה שאתה מרוויח 20,000 ש"ח בחודש, נותן למעסיק את הזכות לרמוס את הזכויות שלך?

"רגולציה" נועדה להבטיח את תנאי השוק החופשי ואת שיוויון ההזדמנויות לכל המתחרים בו - בלעדיה אין כל קיום אמיתי לקפיטליזם "חיובי" ומה שנשאר זו רק מראית של שוק חופשי. היא אמורה למנוע תיאום מחירים (סלולר/אינטרנט/כבלים ומה לא), תפירת מכרזים כך שיתאימו רק למתחרים הגדולים, מניעת תנאי שירות דרקוניים (התחייבות/חבילות גלישה מופרכות), עמידה בטנדרטים של איכות/שירות/שקיפות ועוד ועוד.

"רגולציה" ו "שוק חופשי" זה שתי דברים סותרים בגלל ששוק חופשי הוא ללא רגולציה.

הרגולציה מעניקה שוויון הזדמנויות? ברוב המוחלט של המקרים מי שמקדם את הרגולציה זה דווקא בעלי עסקים שרוצים שחבריהם הפוליטיקאים יגנו עליהם. ולכן הולכים לפוליטיקאים שיקבעו תקנות "להגן על הצרכן" ו - "להסדיר את הענף הפרוץ". הרגולציה חוסמת או מעכבת מתחרים חדשים. אם ניקח את הדוגמאות שהזכרת: אי אפשר להקים חברה סלולרית בישראל (עד שהאדונים החכמים מחליטים לפרסם מכרז), אי אפשר להקים חברות תקשורת (וגם אז יש רשימת איסורים אין סופית) אי אפשר להקים בנק (הממשלה מגינה על הבנקים הקיימים).

בבקשה תן לי דוגמא אחת בהיסטוריה של תיאום מחירים שהצליח לאורך זמן בשוק חופשי.

בבקשה תן לי דוגמא אחת בהיסטוריה של מונופול או קרטל שהצליח לאורך זמן בשוק חופשי (קניין רוחני אינו חלק מהשוק החופשי)

"רגולציה" ו "שוק חופשי" זה שתי דברים סותרים בגלל ששוק חופשי הוא ללא רגולציה.

זו אמירה לא מבוססת ולא נכונה בעליל. "שוק חופשי" זה לא "שוק ללא רגולציה" אלא "שוק בו יש רגולציה ("הסדרה") המבטיחה תנאי תחרות הוגנים". אין כל סתירה בין המונחים והם משלימים הלכה למעשה. אין קיום לזה ללא משנהו.

הרגולציה מעניקה שוויון הזדמנויות? ברוב המוחלט של המקרים מי שמקדם את הרגולציה זה דווקא בעלי עסקים שרוצים שחבריהם הפוליטיקאים יגנו עליהם. ולכן הולכים לפוליטיקאים שיקבעו תקנות "להגן על הצרכן" ו - "להסדיר את הענף הפרוץ". הרגולציה חוסמת או מעכבת מתחרים חדשים. אם ניקח את הדוגמאות שהזכרת: אי אפשר להקים חברה סלולרית בישראל (עד שהאדונים החכמים מחליטים לפרסם מכרז), אי אפשר להקים חברות תקשורת (וגם אז יש רשימת איסורים אין סופית) אי אפשר להקים בנק (הממשלה מגינה על הבנקים הקיימים).

שוב ושוב ושוב אתם משתמשים בניצול לרעה של כלים לגיטימיים כטיעון לאי התקפות שלהם. הסיבה העיקרית לשימוש לרעה בחקיקה ותקנות היא אי אכיפת החוק שאמור למנוע בדיוק את זה. היום בעלי אינטרסים משתמשים בממשלה, בחקיקה ובבתי המשפט כדי למנוע תחרות חופשית - זו ממש לא הרגולציה לה אני מתכוון. רגולציה אמורה בדיוק להבטיח את ההיפך.

בבקשה תן לי דוגמא אחת בהיסטוריה של תיאום מחירים שהצליח לאורך זמן בשוק חופשי.

בבקשה תן לי דוגמא אחת בהיסטוריה של מונופול או קרטל שהצליח לאורך זמן בשוק חופשי (קניין רוחני אינו חלק מהשוק החופשי)

יש הבדל במחירי הסלולר?

כבלים/לוויין?

אינטרנט?

דלק?

בנקים?

זה קורה לא עקב עודף רגולציה אלא דווקא בשל היעדרה הכמעט מוחלט והיעדרו המהדהד של שלטון החוק מה שמתיר לקרטלים ולטייקונים (בסיוע הפוליטיקאים וקניית אמצעי התקשורת) להשתלט על ה"רגולציה" ועל משאבי המדינה וליצור מראית עין של שוק חופשי שפועל הלכה למעשה לטובתם האישית. מה שאתה מכיר היום במדינה רחוק שנות אור מה"רגולציה" הכרוכה בקפיטליזם "נכון". רגולציה באה בדיוק למנוע חסימת מתחרים וכל מה שתיארת בצדק.

בשוק חופשי לגמרי מרגולציה החזקים והגדולים לעולם ידרסו את הקטנים ולעולם לא תהיה תחרות אמיתית - איזה אינטרס יהיה להם לאפשר תחרות בכלל? לחליפין זה יגרום להשלכות הרבה מעבר לכמה תשלם על SMS... דמיין לך שכדי להתחרות בשוק חברה פרטית תעשה שימוש בעובדים בכפיה (אסירים נאמר) כד לקזז עלויות או שלא תעמוד בתקני בטיחות מחמירים כנדרש וזו רק ההתחלה...