ייתכן שצבע זה דבר סובייקטיבי לחלוטין, ואם כן - לעולם לא נדע שזה כך.

אני אסביר באמצעות דוגמא:

אני מסתכל על דשא, ואומר "זה ירוק". כולם יסכימו איתי שהדשא הוא ירוק.

אבל איך אני יכול לדעת, שהירוק שלי הוא לא במקרה האדום של האחר? הרי צבעים אנו מביעים במילים - אך אין לנו דרך לתאר את התוכן. כמו שבשפת הסימנים הישראלית, המילה "רגע" היא בדיוק כמו "לך תזדיין" באיטלקית. כולם יסכימו שזהו אותו סימן (צבע), אבל מאיפה לנו שהתוכן דומה?

אני יכול לטעון בבטחה שישנה הסתברות מסויימת שמה שבעיניך, הקורא, נחשב כחול, אצלי הוא צהוב. את השמיים אני אראה בצהוב, ואתה יכוללראות אותם בסגול, אבל שנינו נקרא לזה כחול.

מישהו הבין? תגובות?

בוא נתחיל מזה שגם באור עצמו וגם בקולטנים אצלנו יש עניין של עוצמה.

בהיר, כהה.

שחור לבן.

לא יתכן כי מישהו אחד רואה לבן כשחור ושחור כלבן כי זה עניין של עוצמה.

עכשיו בו נתייחס לעובדה כי הפיזיולוגיה של כולנו זהה באופן כללי.

אם צבעים הם תגובה כימית לעוצמה ותדר הגל הרי המנגנון שמפענח את המידע עובד על אותו עיקרון ולכן התוצאה תהיה זהה.

נניח שיכולים להיות הבדלים מסוימים כמו שיש הבדלים בטעם וריח.

אבל חרא לעולם לא יריח טוב.

ולכן אני מגיע למסקנה שגם אם יש הבדלים דקים הם אינם מהותיים

באמת שצר לי להיות ציני, ואני באמת מעריך אנשים שיכולים להגיע בכוחות עצמם למחשבות שכאלו (וזה לא בציניות), אבל אתה לא הראשון ולא האחרון שחשב על זה. וכשאני אומר את זה אני מתכוון לא רק לזה שגם אני פעם חשבתי על זה, אלא שנפתחו פה כמה וכמה נושאים בעבר על הנושא הזה.

פילוספית - אתה צודק. מעשית - 99% שאתה לא. אפשר להשליך את הרעיון על תחומים נוספים - מוזיקה, טעם וכד'.

בעצם כל דבר, כשהשאלה הפילוסופית האמיתית היא עד כמה אנחנו יכולים לסמוך על החושים שלנו שיציגו לנו תמונת מצב "אמיתית" של העולם.

הפילוסוף רנה דקארט שאל את עצמו את השאלה הזו בדיוק. הוא ניסה לבדוק מה אנו יכולים לדעת בוודאות מוחלטת על העולם. הוא הגיע למסקנה שהוא לא יכול לסמוך על החושים שלו כי הם יכולים להטעות אותו. כנ"ל ההיגיון שלו. אחרי אינספור פסילות נוספות הוא הגיע למסקנה שיש רק דבר אחד שהוא יכול להיות בטוח שהוא נכון, וזה מסתכם במשפט: "אני חושב משמע אני קיים".

זה הרעיון הכללי על רגל אחת.

תמונת מצב "אמיתית" של העולם.

זהו שכל הרעיון שאין כזה דבר תמונת מצב אמיתית.

המוח יכול לפרש איך שבא לו איזה חלק שהוא רוצה למה שהוא רוצה.

אבל בתכלס מה זה משנה? חרא זה מסריח בגלל שאמרו לך שזה מסריח ותסמוך עלי, אני גיליתי שאני תתרן בגיל 16 בערך, אבל אני בטוח שחרא זה מסריח. למה? כי זה מה שיצרו לי בראש.

אז בתכלס מה זה משנה אם אתה רואה אדום וקורא לו ירוק ולמוח שלך העלים הם בצבע אדום של המוח שלי אבל אתה קורא להם ירוק?

יש קשר בין צבעים לבין פיזיקה ולכן לכל הפחות הבדלים מהותיים בין צבעים מסוימים אינם אפשריים.

כדי להגיע לתשובה יותר עמוקה ומדויקת צריך להיכנס למבנה והקשר בין פיזיקה ופיזיולוגיה.

חרא לא מסריח כי אמרו לך שזה מסריח.

יש אלמנטים בסיסיים בביולוגיה שמגיבים לריקבון ורעילות.

זה מנגנון מובנה אדפטיבי שהותאם לזהות את המהות הביולוגית של החומר באופן רלוונטי לביולוגיה שלנו.

והוא מבוסס על האלמנטים שמהם הוא בנוי והדרך שבו הם נוצרים משתנים ומתפרקים.

יש אמת פיזיקלית וביולוגית בבסיס קיום הדברים עצמם והמנגנונים שעליהם הם התפתחו.

אני חושב שיכול להיות שאתה צודק ובגלל זה לאנשים שונים יש צבע מועדף אחר.

האם זה משנה?

לא ממש.

אלא אם ימצאו להעביר את ההכרה של אדם אחד לתוך אדם אחר.

ואתה יכול להגיד את אותו הדבר לגבי צלילים. אבל שוב, זה לא ממש משנה.

בשורה התחתונה, אדם יכול לזהות צבע או צליל ויכול לשחזר אותו כך שאדם אחר יכול להבין באיזה צבע או צליל מדובר.

אפילו שמה שקורה בתוך המוח יכול להיות שונה לחלוטין.

בקיצור, מה שרואים מכאן, רואים אחרת משם.

אתה לא הראשון ולא האחרון שחשב על זה.

השאלה זה לא איך כל אחד תופס את הצבע הירוק (או כל צבע אחר)

השאלה זה האם זה משנה...

אם אני ואתה מסכימים שזה ירוק, האם זה משנה אם הירוק שהעיניים

שלי רואות נראה "שונה" לעיניים שלי מאשר איך שהעיניים שלך רואות את זה?

כל עוד אנחנו מסכימים שזה ירוק ושמשהו אחר זה כחול וגם שירוק != כחול,

אז מה זה משנה?

בעצם, זה לא משנה בכלל, ואם זה היה משנה, הרי שהיה אפשר גם לבדוק

את זה, אבל אי אפשר...

זה כמו לדוגמא, המציאו מצלמות רנטגן, IR, טרמיות וכו...

אולי בעתיד ימציאו מצלמה שמסוגלת לראות מימד אחר, או אולי רוחות רפאים.

אין גבול לאפשרויות, הכל בעיני המתבונן שהוא עצמו אין סופי.

זו פילוסופיה נטו, אין לזה השפעה על החיים שלנו, סתם נקודה מעניינת למחשבה.

זה כמו שאבקש מכם לדמיין ואז לתאר את האינסוף, או את הכלום המוחלט. המוח שלנו לא מסוגל להתמודד עם נושאים שכאלו, וגם אם היינו יכולים לתארם - אין זה עוזר או פוגע בנו או משפיע עלינו בדרך כלשהיא. זה סתם שעשוע פילוסופי.

תיקח כבל VGA ותחליף ביניהם את הצבעים (עשיתי כזה אם 2 כבלים של מסכיי CRT שניתקתי מהמסכים וחיברתי ביניהם את החוטים בקצה שהלך למסך)

רואים למה הכוונה במסך של המחשב ?

עכשו לדעתי ייתכן בהחלט (בטח נדיר מאוד) שיש בני אדם שיש להם 'החלפה' דומה באיך שהם רואים

התגובה של העין והנוירונים הקשורים למערכת הראיה היא אוביקטיבית וניתנת לכימות. בעין יש תאים שמגיבים לאור באורכי גל מסוימים באופן מסוים והמידע הזה עובר קידוד ועיבוד בצורה מסוימת.

האופן שבו אתה רואה את העולם (והצבעים שלו), האופן שבוא אתה מתאר אותו לעצמך ולעולם היא סוביקטיבית לחלוטין ואין ספק שראיית העולם שונה לחלוטין מאדם לאדם (ע"ע יצירות אומנות שהם ביטוי של האופן שבו היוצר רואה את העולם ושונות מיוצר ליוצר).

תיקח כבל VGA ותחליף ביניהם את הצבעים (עשיתי כזה אם 2 כבלים של מסכיי CRT שניתקתי מהמסכים וחיברתי ביניהם את החוטים בקצה שהלך למסך)

רואים למה הכוונה במסך של המחשב ?

עכשו לדעתי ייתכן בהחלט (בטח נדיר מאוד) שיש בני אדם שיש להם 'החלפה' דומה באיך שהם רואים

אין בן אדם שיש לו החלפה מלאה כמו הדוג' שנתת זה לא הגיוני

אתה בעצמך עיוור צבעים כשהחלפת את הכבלים ראית משהו שונה?

או שאפילו לעשות כזה דבר לגלות כל גיד איזה צבע הוא מעביר פחות או יותר ואז לשלב את הצבעים שעיוור צבעים לא רואים עם הצבעים שהם רואים ואז לבדוק מה אתה רואה? צריך לעשות את זה

אני מניח שלא אבל זה ניסוי מעניין

תיקח כבל VGA ותחליף ביניהם את הצבעים (עשיתי כזה אם 2 כבלים של מסכיי CRT שניתקתי מהמסכים וחיברתי ביניהם את החוטים בקצה שהלך למסך)

רואים למה הכוונה במסך של המחשב ?

עכשו לדעתי ייתכן בהחלט (בטח נדיר מאוד) שיש בני אדם שיש להם 'החלפה' דומה באיך שהם רואים

קוראים לזה עוורי צבעים...

עוורי צבעים [לפחות אלה שאני מכיר] רואים את אותם צבעים כמוך רק מקשרים אותם לצבעים הלא נכונים [לדעתנו...].

למשל שאם יהיה לך ציור עם ירוק זוהר צהוב וכחול, אתה תקשר בין הירוק והצהוב ותשלים לך אם יהיה משהו בציור שמורכב משניהם,

אבל עיוור צבעים ינסה לקשר בין הירוק לכחול, ואז ציור שהירוק והצהוב בו עושים חלק אחד מהציור, הוא לא יראה טוב.