אני אנסה להרים את הכפפה שזרק דניאל בעניין הטכנוקרטיות הרבה של פורום זה.

מצלמות אכן נועדו בסופו של דבר לצלם, אצל החובבים מביננו מדובר בהנצחת זכרונות, יצירה לשם יצירה ולעיתים שילוב של השניים - הנצחת רגעים מיוחדים באופן מיוחד.

המצלמה היא בסופו של דבר קופסא אטומה לאור, בקצה האחד עדשה ובקצה השני אלמנט הקולט את קרני האור המושלכים מהעדשה ומקליט אותם, בין אם בדרך של שינוי כימי במלחי כסף על פני סרט צילום או דרך חיישנים פוטואלקטרים (במצלמה דיגיטלית). איכותה הסופית של התמונה, לא במובן הטכני הטהור, אלא ברגשות אותה היא מעוררת אצל הצופה (גם אצל הצלם עצמו כצופה לאחר תהליך היצירה) נקבע על ידי איכות הסרט/חיישן, העדשה, הנושא המצולם ויכולות הצלם עצמו, בסדר חשיבות עולה.

אחד הנושאים האהובים על צלמים בכלל ועל צלמים מתחילים בפרט הוא נושא השקיעה. לא בכדי הנסיך הקטן מספרו סנט אקזפרי היה ג'נקי של שקיעות וארצנו התברכה בשקיעות מרשימות, בין אם בינות לגלי הים התיכון, בין גבעות השפלה או על פסגות הרי הנגב, הגליל ויהודה, בכל עונות השנה וכמעט בכל מזג אוויר, כמעט כל ערב מזמן שקיעה רבת הוד.

לוקח הצלם המתחיל את המצלמה הדיגיטלית אותה רכש זה עתה וחש לו לחוף הים להנציח את הרגע הקסום עם קופסאת הפלאים רווית המגהפיקסלים והעדשה רבת הזום. למרבה הצער, התוצאות פשוט לא יוצאות כמו "בז'ורנל" ואפילו רחוק מזה. וגם אם היא נכונה טכנית, היא פשוט משעממת, עוד שקיעה.

התמונה הזאת צולמה עם מצלמה יקרה למדי (K20D), עם עדשת בינונית (קיט 18-55 באורך מוקד מינימלי סגורה ל-6.3), נושא בנאלי וצלם (אני) חסר השראה לחלוטין.

מבחינת הטכניקה - צילום מול השמש הוא צילום בניגודיות גבוה מאוד, משהו שמצלמות לא ממש אוהבות, התמונה יוצאת הרבה פעמים שרופה בחלקה וכהה מדי בחלקה האחר, מצלמות כיס עם חיישן קטן וטווח דינמי מוגבל יתקשו אפילו יותר עם נושא זה. אפשר להתמודד עם בעיה זאת בשתי דרכים עיקריות, על ידי מיסוך מקור האור (השמש) בעזרת עננים, כפי שנעשה באופן חלקי בתמונה זאת, מה שגם יוצר את אפקט הקרניים המבוקש. דרך אחרת היא שימוש בניגודיות הגבוה על מנת ליצור משחק צלליות בתמונה.

צולמה עם מצלמה קומפקטית מיושנת למדי A630 שגם למרבה הצער לא מצטיינת בפלט שלה. התמונה מדגימה את השימוש בטכניקת משחק הצלליות, כאשר צלליות הנערים המשחקים על השונית גם מוסיף עניין לתמונה שהיא בסך הכל מאוד משעממת. עדיין בדוגמא זאת הניגודיות הרבה מציקה לעין ופוגמת בתוצאה הסופית. בנוסף, התמונה הזאת מעניינת יותר מקודמתה, מבחינת שאין זאת "עוד סתם תמונת שקיעה", אבל ריבוי האלמנטים שבה (הנערים, הספינה, הציפור על רקע השמיים) ביחד עם בוהק השמש הופך אותה כבר "רועשת" מדי, במיוחד בשביל תמונת שקיעה.

נושא ההצללה בצורתו הקיצונית, הנושא מוקצן עוד יותר על ידי ההמרה לש"ל ובחירה באוביקט בעל קווים חדים (פילבוקס תצפית מנדטורי לא רחוק מנהריה). צולם ב-A630, לא תמונה משהו, אבל מעבירה היטב את הנקודה.

שוב פעם המצלמה היקרה יותר, הפעם עם עדשת פריים וותיקה אך משובחת וצמצם סגור כמעה לשיפור ההפרדה. במקרה הזה התוצאה הסופית, לפחות מבחינה טכנית, בהחלט דורשת ציוד יקר יותר. גם השגת האפקט של נוף דחוס עם שמש גדולה יחסית (מאחורי העננים) דורשת עדשה ארוכה יחסית - 150 מ"מ במקרה דנן (מקביל ל-230 מ"מ בפורמט 35 מ"מ). כאן יש שימוש במיסוך השמש עם עננים (עם אפקט הקרניים הכל כך אהוב), אולם התמונה כשלעצמה פשוט לא מושכת את העין בלי סירת הסיור החוצהאת הפריים ונותנת לו את "הסיפור" היחודי שלו.

יוזמה מבורכת, סוף סוף יש משהו לקרוא פה חוץ מהודעות בסגנון " אני צריך מצלמה בתקציב ZCXCDFA "

אפילו אם אני יודע את זה בע"פ כבר עדיין היה נחמד לקרוא...