http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3768075,00.html

נו ? מה חדש ?

רבנות ? כפייה דתית ממסדית ? טקסים משפילים וחשוכים ?

נו, מה חדש ?

יש לי דה ז'ה וו.

זה מעליי פחות או יותר סיכם את הדיון.

כל הזין שש"ס בממשלה.

וכרגיל מביאים חצאי אמיתות -

"במהלך הטקס היא חייבת במעמד של רבנים, לפחות מניין, בדרך כלל הרבה יותר, להתכופף בפני גיסה, אחי בעלה המת, לחלוץ את נעלו, ולירוק לרגליו. היא יורקת עליו משום שלא הסכים לשאת אותה לאישה. היא חייבת לירוק, אחרת לא תעבור חליצה, ותישאר פסולת חיתון."

ועוד ועוד.

אתם בכלל יודעים מה המצווה הזאת (מצוות הייבום שאם לא נעשית מתבצע טקס החליצה) באה לעשות?

ישר קופצים "ש"ס הדבילים" "הרבנות החשוכה" "הרבנים הטיפשים" אז יש לי חדשות בשבילכם -

המצווה הזאת היא מצווה מהתורה שבכתב ולא מהתורה שבע"פ (כך שאפילו עכביש לא יכול להכחישה).

מצוות הייבום מצווה על אח, לשאת את אשת אחיו שמת, אם זה מת ללא צאצאים.

למה? על מנת שבית אחיו ימשיך להתקיים. ברגע שאח לא מסכים לעשות זאת

הוא מבייש את עצמו ואת זכר אחיו ועל כן טקס החליצה (בעצם על מנת לבייש את האח).

בתורה שבכתב כתוב גם "עין תחת עין, שן תחת שן".

אם אפילו חז"ל ידעו כי יש להתאים את התורה שבכתב לזמנים, מדוע כאן אין הוא הדבר?

ציטוט מוויקפדיה בערך "ייבום וחליצה" בפסקה "קשיים כתוצאה מחובת החליצה":

על פי ההלכה, גם אם ביום מותו של הבעל חשוך הילדים נולד לו אח, אח זה חייב ליבם או לחלוץ את האישה. התוצאה היא שאישה עלולה להיוותר עגונה שלוש-עשרה שנים, עד הגיע האח למצוות, מבלי שיהיה כל פתרון למצוקתה, שכן קטן (מי שלא מלאו לו 13 שנים) אינו יכול לחלוץ. קושי גדול אף יותר מתעורר במקרה שישנו אח יחידי שהוא שוטה או שאינו נחשב כבר דעת לחלוץ.

בעיה נוספת, קשה לא פחות, התעוררה בשל ריבוי מקרי השמד בקרב יהודים. אם אחיו של הבעל הוא משומד, קטנים הסיכויים שיסכים לקיים טקס דתי יהודי של חליצה, והאישה צפויה להישאר עגונה עד סוף ימיה. לפיכך מופיע בשולחן ערוך בהגהות הרמ"א פתרון הלכתי נדיר ומרחיק לכת, שנועד לאפשר לאחים למומרים למצוא לעצמם זיווג, ללא חשש שאלמנתם תתעגן לאחר מותם. הבעל יכול להודיע בקידושי האישה, שהוא מקדשה אך ורק בתנאי שלא יידרש יבום מאחיו. אם בסופו של דבר יידרש יבום כזה, יתבטלו הקידושין רטרואקטיבית, והאישה תהפוך לרווקה.

ייחודו של דין זה משך אליו את תשומת לבם של פוסקי הלכה, שניסו לעשות בו שימוש כדי להקל על עגונה בעטיין של סיבות אחרות.

בעיה אחרת ונדירה היא במקרים של חירשת אילמת, שעל פי ההלכה אינה יכולה לקבל חליצה (אין באפשרותה לומר את חלקה בטקס החליצה). הפתרון היחיד למצוקתה, אם היא חפצה לצאת מהעגינות, הוא ייבום, דהיינו קיום יחסי מין עם המייבם ולאחר מכן גירושים ממנו [1].

היו דיווחים על מקרים נדירים בהם סירבו האחים ליבם את אלמנת אחיהם או שלא הצליחו לאתר אותם. תקנת הרבנות הראשית (כ"א בטבת תש"ד) מנחה [2] את בית הדין לחייב, לאחר שלושה חדשי המתנה, את היבם הסרבן במזונות יבמתו.

במקרים בהם הבעל מודע לבעיתיות שעלולה להיוצר עם מותו, יכול הבעל קודם מותו לגרש את אשתו, על מנת שלא תזדקק ליבום או חליצה.

בכל אופן יש לציין שהנזקקת ליבום שנולד לה בן מאחר, אין בן זה נחשב לממזר.אין מקביל גברי למצב של "שומרת יבם", והאלמן חופשי להינשא כרצונו אף אם לאשתו המתה אין צאצאים חיים. אולם ישנה מצוות עשה לייבם או "לחלוץ" את אלמנת אחיו. אמנם מצווה זו מעיקרה אינה אוסרת על היבם מלהינשא לאחרת, אולם בימינו, חרם דרבנו גרשום מאפשר לשומרת יבם המסרבת לחליצה לעגן את היבם. אם כך תבחר לעשות השומרת, לא יוכל היבם לזכות במזונות [דרוש מקור].

מה הבעיה בפשוט לתת לאישה לאלמנה להתחתן עם מי שברצונה להתחתן איתו?

הטקס הזה מיותר ואינו מתאים לזמננו - הוא משפיל את האישה.

אתה אומר לא, הוא משפיל את האח.

אני אומר לך - הוא משפיל את שניהם ואין בו צורך אמיתי, האם בהורדת סנדל באמת יש בה אפקט אמיתי?! הבל הבלים.

אני לא מבין על מה כל הרעש... זה אנשים שמבחינתם להניף תרנגולת מעל הראש, לסובב אותה כמה פעמים ואז לחתוך לה את הגרון ולזרוק לדלי זו דרך לגיטימית לפתור את עצמם מאשמה...

והכי עצוב זה שיש כאלה שאשכרה מנסים להצדיק את זה בדרכי היגיון ... "זה מהאוד הגיוני, ילד בן 13 צריך להכניס את אישתו של אחיו להריון או שהיא צריכה לירוק לו על הרגלים... מה לא מובן?"

בתורה שבכתב כתוב גם "עין תחת עין, שן תחת שן".

אם אפילו חז"ל ידעו כי יש להתאים את התורה שבכתב לזמנים, מדוע כאן אין הוא הדבר?

מה הבעיה בפשוט לתת לאישה לאלמנה להתחתן עם מי שברצונה להתחתן איתו?

הטקס הזה מיותר ואינו מתאים לזמננו - הוא משפיל את האישה.

אתה אומר לא, הוא משפיל את האח.

אני אומר לך - הוא משפיל את שניהם ואין בו צורך אמיתי, האם בהורדת סנדל באמת יש בה אפקט אמיתי?! הבל הבלים.

דבר ראשון, חז"ל אף פעם לא גרעו מצווה אחת ממצוות התורה שבכתב.

מצוות הייבום היא מצווה שיש בה טעם טוב (גם אם היום יראו בה אנשים כמצווה מיותרת)

אחיך נפטר, ואתה צריך לעזור לשם שלו להמשיך בעולם, לעזור לבנות את ביתו, להמשיך את דרכו.

זה כן בא ממקום יפה, ואתם הופכים את זה למשהו נתעב, כי אתם רגילים להסתכל על הדת כנתעבת.

טקס החליצה זה עניין אחר. אח שכביכול "לא רוצה" לעזור לבנות את בית אחיו ראוי לביזוי.

אם זה מתאים לעכשיו או לא זה כבר עניין אחר. הבעיה היא אצל רובכם שאלא אם הדת

לא תאשר מכנסי מיני, סרטי פורנו, שבת כיום עבודה אתם לא תירגעו.

ולמה? כי זה מתאים לתקופה.

דבר ראשון, חז"ל אף פעם לא גרעו מצווה אחת ממצוות התורה שבכתב.

מצוות הייבום היא מצווה שיש בה טעם טוב (גם אם היום יראו בה אנשים כמצווה מיותרת)

אחיך נפטר, ואתה צריך לעזור לשם שלו להמשיך בעולם, לעזור לבנות את ביתו, להמשיך את דרכו.

זה כן בא ממקום יפה, ואתם הופכים את זה למשהו נתעב, כי אתם רגילים להסתכל על הדת כנתעבת.

טקס החליצה זה עניין אחר. אח שכביכול "לא רוצה" לעזור לבנות את בית אחיו ראוי לביזוי.

אם זה מתאים לעכשיו או לא זה כבר עניין אחר. הבעיה היא אצל רובכם שאלא אם הדת

לא תאשר מכנסי מיני, סרטי פורנו, שבת כיום עבודה אתם לא תירגעו.

ולמה? כי זה מתאים לתקופה.

לא, האם זה מתאי לעכשיו זה בדיוק העיניין

הרבה דברים בדת הם טובים ויש מאחורייהם רעיון הגיוניים ויש מאחורייהם רעיונות טובים

אבל כאשר מתחילים עם טקסים שלא יביישו שבט אינדיינים וחוקים שכל קשר בינם לבין המטרות מקרי בהחלט אז זה מתחיל להיות בעיה

אז פעם אולי לאישה אלמה הייתה בעיה כי אישה בלי גבר הייתה יותר חלשה אבל היום היא לא, וכל עיניין הטקס הזה הוא מיותר

דבר נפטר? עצוב, אבל לא סוף העולם לאישה בלי ילדים ובטח שהיא לא חייבת את עזרת אחיו

אהה זה היה עיניין של רכוש וכו'

לא יודע מה להגיד לכם , אבל זה נשמע קצת סוטה לרצות לטחון את גיסתך , למרות שזו מחשבה שבטוח עברה לכל גבר כמעט בראש , אבל כל הכבוד למשה רבינו שהבין גברים - חחח , אני חושב דווקא שהיריקה היא סימבול של השפריץ , אבל בטח זה רק אני והמוח הדפוק שלי , והנעל זה בטח בגלל שלגבר טיפוסי שאיננו נשוי יש רגליים מסריחות ככה שיהיה לה לפחות זיכרון שידכא כל מחשבה סקסית שהייתה לאלמנה חרמנית בראש - חחח

דבר ראשון, חז"ל אף פעם לא גרעו מצווה אחת ממצוות התורה שבכתב.

מצוות הייבום היא מצווה שיש בה טעם טוב (גם אם היום יראו בה אנשים כמצווה מיותרת)

אחיך נפטר, ואתה צריך לעזור לשם שלו להמשיך בעולם, לעזור לבנות את ביתו, להמשיך את דרכו.

זה כן בא ממקום יפה, ואתם הופכים את זה למשהו נתעב, כי אתם רגילים להסתכל על הדת כנתעבת.

טקס החליצה זה עניין אחר. אח שכביכול "לא רוצה" לעזור לבנות את בית אחיו ראוי לביזוי.

אם זה מתאים לעכשיו או לא זה כבר עניין אחר. הבעיה היא אצל רובכם שאלא אם הדת

לא תאשר מכנסי מיני, סרטי פורנו, שבת כיום עבודה אתם לא תירגעו.

ולמה? כי זה מתאים לתקופה.

בוא ניתן לך דוגמה מהחיים (לא שלי ולא של המשפחה, למזלי), אני משתמש בגוף ראשון בשביל הנוחות בלבד:

אח שלי ערס בן 32, נשא לאישה פרחה מגעילה שיושבת כל היום בבית בלי לעשות כלום כי בגיל 25 היא הייתה 30 קילו פחות ונראתה טוב, וגידלו 2 ילדים חסרי חינוך. הבעל לא מרוויח הרבה, בקושי יש איך לסגור את החודש, והאשה מבזבזת בלי תקנה, המשפחה שקועה בחובות.

"אני" רווק בן 26 עם תואר ראשון, עבודה טובה שיש בה לאן להתקדם, יש חברה ויש תחביבים.

פתאום אותו אח נהרג, לא משנה איך. מישהו שפוי בדעתו יחשוב ואפילו לשבריר שניה לקיים את אותה מצוות יבום?

ובנוסף- מישהו חושב שאותו אדם שלא רוצה לשאת לאשה את גיסתו במקרה כזה ראוי לביזוי?

הבעיה במקרה הזה עם הדת היא שהכל בהכללה, ואין כל מקרה לגופו.

דעתי היא חצויה בנושא זה

בדת כמו בדת - אין לחפש הגיון - כי רב הזמן לא נמצא

מה שנראה לאחד לא הגיוני לשני יכול להראות הגיוני מאוד (ע"ע עגלה ערופה, מצוות רדיפת עמלק, ייבום וחליצה וכו')

אני לא מחפש הגיון

שנית - הרבנות הולכת לפי הדת - מוצא חן בעיניכם או לא - מי שאינו רוצה את הרבנות יכול לחפש לעצמו חיתון בדרכים אחרות

אי אפשר "לכפות" על הרבנות לסול הלכות מסויימות מכיוון שאינן ברוח הזמן - זה מה יש

עד כמה שהטקס "פרימיטיבסקי" בקונקסט הנוכחי - זה מה יש

ובל נשכח - מדינת ישראל הוקמה בפריטקסט של "מדינה יהודית" עם כל המשתמש מכך - צריך להיות חופש דת זה נכון - אבל אי אפשר לשנות את דרכם של מוסדות הדת.

לדעתי צריך שהדת תהיה בארץ יותר חופשית - מתוך אהבה ולא מתוך כפיה - אבל בואו תחשבו רגע עד כמה אתם הייתם מנסים להגן על התעסוקה שלכם אם מישהו

היה רוצה לקחת אותה מידכם...

כל טוב,

גבריאל

בוא ניתן לך דוגמה מהחיים (לא שלי ולא של המשפחה, למזלי), אני משתמש בגוף ראשון בשביל הנוחות בלבד:

אח שלי ערס בן 32, נשא לאישה פרחה מגעילה שיושבת כל היום בבית בלי לעשות כלום כי בגיל 25 היא הייתה 30 קילו פחות ונראתה טוב, וגידלו 2 ילדים חסרי חינוך. הבעל לא מרוויח הרבה, בקושי יש איך לסגור את החודש, והאשה מבזבזת בלי תקנה, המשפחה שקועה בחובות.

"אני" רווק בן 26 עם תואר ראשון, עבודה טובה שיש בה לאן להתקדם, יש חברה ויש תחביבים.

פתאום אותו אח נהרג, לא משנה איך. מישהו שפוי בדעתו יחשוב ואפילו לשבריר שניה לקיים את אותה מצוות יבום?

ובנוסף- מישהו חושב שאותו אדם שלא רוצה לשאת לאשה את גיסתו במקרה כזה ראוי לביזוי?

הבעיה במקרה הזה עם הדת היא שהכל בהכללה, ואין כל מקרה לגופו.

אההה

אתה לא צריך לעשות איתה שום טקס חליצה מהסיבות הבאות :

1. איך זה יכול להיות שהוא אחיך ערס ואתה תלמיד בטכניון או איפה שלא יהיה ? זה לא הולך ביחד ראה דוגמת שני ילדיו של אחיך , ערס יש ערס בתור אח .

2.אם גיסתך פרחה מגעילה ועכשיו שבעלה מת , היא בטח משטרללת עם כל השכונה ככה שהיא לא תהיה לחוצה לעשות אותך גם , אלא אם במשפחה אתם מצויידים היטב ובא לה לטעום קצת "תבשיל ביתי" או סתם מזמן היא לא עשתה איזה חנון גיקי עם הרבה בשר .

3. לפי הדת כבר יש לו ילדים שהם ממשיכי זרעו ככה "הוקם לו זרע " ואתה לא מוכרח לתקוע את גיסתך , אלא כמובן אתה נמשך לפרחות מגעילות ובזבזניות עם עבר משומש - חחח

הכל כמובן בהומור , ולא אישית , הדת איננה מורה על חליצה במקרה שיש לו ילדים !

מיותר ולא רלוונטי. כמו שכל עניין ערי המקלט לרוצחים בשוגג אינו קיים, על אף הימצאותו בתורה שבכתב, כך אפשר גם לבטל את הטקס הזה.

אההה

אתה לא צריך לעשות איתה שום טקס חליצה מהסיבות הבאות :

1. איך זה יכול להיות שהוא אחיך ערס ואתה תלמיד בטכניון או איפה שלא יהיה ? זה לא הולך ביחד ראה דוגמת שני ילדיו של אחיך , ערס יש ערס בתור אח .

2.אם גיסתך פרחה מגעילה ועכשיו שבעלה מת , היא בטח משטרללת עם כל השכונה ככה שהיא לא תהיה לחוצה לעשות אותך גם , אלא אם במשפחה אתם מצויידים היטב ובא לה לטעום קצת "תבשיל ביתי" או סתם מזמן היא לא עשתה איזה חנון גיקי עם הרבה בשר .

3. לפי הדת כבר יש לו ילדים שהם ממשיכי זרעו ככה "הוקם לו זרע " ואתה לא מוכרח לתקוע את גיסתך , אלא כמובן אתה נמשך לפרחות מגעילות ובזבזניות עם עבר משומש - חחח

הכל כמובן בהומור , ולא אישית , הדת איננה מורה על חליצה במקרה שיש לו ילדים !

1- יש מצבים כאלו, ולא מעט. ערס יכול להיות גם ילד שבא ממשפחה טובה, ונתון מאוד להשפעה סביבתית. נראה לך שבהרצליה פיתוח/רמת אביב ג' אין עארסים?

2- לא ממש רלוונטי.

3- וואלה, צודק, אז תוריד את הילדים, עדיין יש דוגמאות כאלו.

לפי המקור של המצווה הזאת, אם לאח שנפטר אין ילדים, אז אחיו חייב לייבם את אשתו- זאת אומרת להתחתן איתה, על מנת שיהיה המשך לאח שנפטר. אני מזכיר רק שפעם זה היה מקובל שלגבר היתה יותר מאישה אחת.

במידה והוא לא רוצה לייבם, אז צריך לעשות את טקס החליצה, שמשמעותו העקרונית היא- לבזות את האח שלא רוצה להקים לאחיו שנפטר המשך.

באופן עקרוני תמיד הכי טוב כמובן זה לייבם, הבעיה מתחילה כמובן בגלות- לפני כמה מאות שנים- לא זוכר בדיוק כמה- החליטו שלא מייבמים אלא רק חולצים- ומאז זה נהיה המצב הקבוע. לפי דעתי כבר מזמן הרבנים צריכים להחליט שצריך לחזור ולייבם- הרי זה ברור שהתורה לא רוצה שיחלצו- התיאור בתורה של טקס החליצה מראה עד כמה הנחלץ מוצג באור שלילי ומבזה.

הבעיה היא שאין מספיק אומץ כנראה לרבנים להחליט לבטל את המנהג הזה של חליצה.