" ... בסופו של דבר החליט השופט לגזור על הנאשם שישה חודשי מאסר בפועל,

קנס בסך 1,000 שקל ופיצוי לאדם שפצע בסך 2,000 שקל. "

אתם מבינים ? השופט החליט. מעניין מה הוא היה מחליט אם זו היתה הבת שלו ...

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3767099,00.html

בדיוק מה שאמרתי בפוסט שאני פתחתי על הלינץ'.ענישה על הפנים=פשע משתולל

אפשר להתווכח עד מחר בשאלה עד כמה קשה הענישה צריכה להיות, והאם גזירת עונשים כבדים בכל מקרה רק תחמיר את הפשעים (אם כי אולי תפחית בכמות) - אבל יש גבול להכל. יקום בן אדם אחד, שאינו שופט, ויגיד שהעונש הזה מתאים לעבירה. אחד.

אני רק לא מבין לפי איזה הגיון השופט הזה ועוד רבים מחליטים שעונש כמו שנתנו במקרה הזה הוא מתאים ומספיק?

שימו לב שזה הושג במסגרת הסדר טיעון. אמנם השופט יכול לאשר או לא לאשר, אבל כשיש הסדר טיעון זה בד"כ שיש לתביעה מה להפסיד, מפה תעשו 1+1.

בכל מקרה, כן, אני מסכים עם זה שמדובר בעונש חסר תועלת.

השופטים הם בכלל לא בעיה (למרות שגם הם שמחים על עסקאות טיעון בגלל הקלת העומס). הפרקליטות היא הבעיה.

כפרקליט מחוז יש לך שתי אפשרויות:

א. ללכת על משפט ארוך ומייגע שיש סיכוי שלא תזכה בו - אך בסוף הנאשם יקבל עונש כבד.

ב. ללכת על עסקת טיעון ולקבל הרשעה בטוחה ומהירה - עם עונש קליל מאוד לנאשם.

ברור שהפרקליט יעדיף הרשעה מיידית, כי הסטטיסטיקה של ההרשעות היא זו שחשובה לו. כמובן שזה לא תקף כשמדובר בכתבי אישום אידיאולוגיים, שם ידפקו כתבי אישום בלי קשר לסיכוי לקבל הרשעה, כי עצם כתב האישום דופק בן אדם. למשל נעם פדרמן - היו לו משהו כמו 40 כתבי אישום ו-32 זיכויים...