עקב דיונים מעניינים כאלה ואחרים בפורום הזה ואחרים וכן מעקב שוטף אחר הנעשה בארץ ובעולם, עלתה אצלי לא פעם השאלה בהקשר לחוק היבש.

אם החוק היבש הוא הקביעה העליונה או שצריך להיות פתח לפרשנות עניינית וקביעת תקדימים שיכולים להרחיב את החוק לנושאים מעורפלים

שלא הוגדרו בו מלכתחילה ?

כדאי לעשות סקר בנושא ? אם כן, תציעו הצעות לגבי מה צריך להיות כלול.

ותשמרו על תרבות הדיון.

כמובן שהמחוקק לא יכול לחשוב על כל המקרים וההתרחשויות האפשריות במהלך החקיקה

לבית המשפט צריכה להיות אפשרות לפרש את החוק ולנסות להבין מה היתה "כוונת המחוקק"

בסופו של דבר, אם המחוקק לא מסכים עם קביעה של בית המשפט, הוא צריך להעביר תיקון לחוק כך שיהיה יותר ברור בנושא X.

בלי לנסות לפרש את " כוונת המחוקק " , האם לבית המשפט צריכה להיות יכולת " להרחיב " את הגדרת החוק

באופן ענייני ותואם לארוע שלא חשבו עליו או שהינו מעורפל ?

אני יודע שזה שדה מוקשים אבל בכל זאת, לעצם הדיון.

לדוגמא :

לקחת סכין ורצחת בכוונה ? רצח .

נסעת באור אדום ויש הרוגים ? רצח

ירדת לחיים של מישהו באופן מכוון וחוזר על עצמו והוא התאבד ? רצח

הדוגמאות שלך לא טובות לדעתי כי בנושא הזה (רצח) החוק הוא ברור ולא משאיר שיקול דעת לשופט

במקרים שציינת, הדוגמאות השניה והשלישית לא יכולות להיות רצח מכיוון שלא מתקיים בהם היסוד הנפשי של כוונה להמית.

וגם לא אף אחד משאר היסודות הדרושים להרשעה ברצח.

בית משפט צריך לשפוט על פי החוק, כפי שחוקקה הכנסת, ואינו רשאי לשפוט עפ"י פרמטרים אחרים. השופטים לא פוסקים דין לפי מה שנראה להם, אלא לפי חוקים שחוקקה הכנסת. במתן גזר הדין, לרוב, לשופטים ישנו חופש לקבוע את העונש עד לגבול מסוים, גם כפי שמפורט בחוק.

דוגמא שזכורה לי שממחישה את העניין - תושב בהתנחלות שכוחת אל, קנה טלוויזיה וגילה שאין באפשרותו לקלוט את הערוץ הראשון באמצעות אנטנה. רשות השידור, באופן פלאי, הצליחה לשלוח לו שוברים לתשלום האגרה. חרף הסבריו שאין באפשרותו לראות את הערוץ הראשון, נדרש ממנו תשלום האגרה. הבן אדם פנה לבית משפט, אשר פסק, שלפי חוק כל מי שברשותו מקלט טלוויזיה מחויב בתשלום האגרה, בין הוא מסוגל לקלוט את הערוץ הראשון ובין אם לאו. השופט הביע ביקורת מרומזת על העניין, אך פסיקתו נותרה בעינה.

כלומר, אתם רוצים שהכוונה תהיה ברורה כמו שמש בצהרי היום באמצע המדבר כדי לקבוע אם ארוע הוא פשע א או ב ?

זה מה שמבדיל מבחינתכם ? ואם זאת סיטואצייה שקשה מאוד עד בילתי אפשרי לבצע קביעה כזאת ? הפשע הוא הפחות מבין השניים ?

יש דוגמאות אחרות ?

qwerty1987 :

האם לדעתך השופט יכל לפסוק אחרת או שהחוק היבש הוא הקביעה העליונה ?

מה עם "לקחת סכין, ופירמטת?"

כלומר, אתם רוצים שהכוונה תהיה ברורה כמו שמש בצהרי היום באמצע המדבר כדי לקבוע אם ארוע הוא פשע א או ב ?

זה מה שמבדיל מבחינתכם ? ואם זאת סיטואצייה שקשה מאוד עד בילתי אפשרי לבצע קביעה כזאת ? הפשע הוא הפחות מבין השניים ?

כן, כי הדבר היחיד שחמור יותר מרוצח שיוצא זכאי בגלל בירוקרטיה, זה אדם חף מפשע שנכלא על פשע שהוא לא ביצע.

בית משפט צריך לשפוט על פי החוק, כפי שחוקקה הכנסת, ואינו רשאי לשפוט עפ"י פרמטרים אחרים. השופטים לא פוסקים דין לפי מה שנראה להם, אלא לפי חוקים שחוקקה הכנסת. במתן גזר הדין, לרוב, לשופטים ישנו חופש לקבוע את העונש עד לגבול מסוים, גם כפי שמפורט בחוק.

האם אתה מכיר את המושג לאקונה?

MiniMizer :

איך הגעת לזה ? לא דיברתי על חפים מפשע שטעויות שונות ומשונות הכניסו אותם לכלא.

האם אדם שנהג שיכור והרג, אפשר להרחיב לגביו את חוק הרצח אפילו שלא היתה לו כוונה כזאת מראש ?

או שזו הריגה ברשלנות לפי החוק היבש והדרך היחידה לשנות זאת היא לחוקק חוק חדש ?

לדעתי אתה פשוט לא מצליח להבדיל בין המושגים רצח והריגה

לא כיוונתי ספציפית לרצח, הריגה, גרימת מוות. סתם דוגמא.

אז זאת בדיוק הבעיה, שאתה שם את המושגים

הנ"ל בשורה אחת כאילו היו מושגים נרדפים אחד לשני,

כשאר לא כך הדבר.

וואי וואי ... וואי. אל תתפסו למושגים ספציפיים. תחשבו רחב. גדול. מחוץ לקופסא.

האם אפשר להרחיב את המושג " גניבה " לעבירה שעל פניו לא ניראת כגניבה ורק מסריחה כגניבה

או שהחוק היבש קובע שאם זה רק מסריח אז זה לא נחשב ?

האם לשופט יכולה להיות הזכות להרחיב את רעיון הגניבה כדי שיכסה מקרה מסריח ומעורפל ?