האם הן עדיפות על מצלמות דיגיטליות רגילות (בהתעלם משיקול התקציב) ובאילו סוגי צילום יש להן יתרון בולט?

היתרונות העקריים של FF מול APS-C:

- יתרון ברעש של כסטופ עד שני סטופים. שימושי במיוחד בצילום באור חלש ב-ISO גבוה.

- טווח דינמי גדול יותר

- עומק שדה מצומצם יותר עבור זווית ראיה נתונה וצמצם זהה. במילים אחרות, עדשת 75/2.8 תתן עומק שדה צר יותר מאשר עדשת 50/2.8 על APS-C. זווית הראיה תהיה מקבילה.

- עינית גדולה יותר, וברוב המקרים גם מעט יותר בהירה (כתוצאה מההגדלה הנמוכה)

- קיימים דגמים עם רזולוציה גבוהה מאוד (20~25 מ"פ)

- ניצול של כל רוחב העדשה בעדשות שתוכננו במקור ל-FF (ורבות מהעדשות מתקופת הפילם הן כאלה)

החסרונות העקריים של FF מול APS-C:

- מחיר כניסה גבוה מאוד. הגופים הזולים ביותר עם חיישן FF עולים כ-2500 עד 3000 דולר. כלומר כ-1000 עד 2000 דולר יותר מגופים מקבילים עם חיישן APS-C, והרבה יותר מגופים זולים שמיועדים לפורמט APS-C (שמתחילים ב-400 דולר).

- משקל גבוה. אם רוצים להתייחס ליתרון ב-ISO גבוה ובעומק השדה של FF צריך להשוות עדשות שנותנות אורך מוקד יחסי מקביל וצמצם זהה. עדשת 85/1.8 שוקלת יותר מעדשת 50/1.8. עדשת 300/2.8 שוקלת הרבה יותר מעדשת 200/2.8 וכן הלאה.

- היצע מוגבל של עדשות אולטרה-טלה. ב-APS-C עדשת טלה כמו 400 מ"מ הופכת לעדשת אולטרה-טלה 600 מ"מ. ב-FourThirds עדשת 70-300 פשוטה נותנת טווח כזה. כמובן שמצלמות FF עם חיישן צפוף יכולות לתת טווחים דומים עם רזולוציה סבירה לאחר קרופ במחשב, אבל לא אם מנסים לנצל את כל הפריים.

- היצע מוגבל מאוד של עדשות מיוצבות (להוציא בסוני, שבה ה-ISO הגבוה המאכזב קצת מוציא את העוקץ מהיצע העדשות המיוצבות הגדול).

- טשטוש בפינות הפריים (ברוב העדשות ל-FF, בעיקר ברחבות).

- האפלת פינות חזקה ברוב העדשות (בצמצמים פתוחים).

- בעיות בשימוש עם עדשות APS-C. העינית למשל מציגה תמונה קטנה או כזו שבה הפריים לא מכוסה כולו ע"י העדשה. קיים צורך בקרופ במחשב (בחלק מהמקרים). הרזולוציה יורדת באופן משמעותי (כי רק חלק קטן מהחיישן מנוצל). במצלמות ה-FF של קנון מאוד מומלץ להמנע לחלוטין משימוש בעדשות APS-C, כי עלול להגרם נזק לגוף.