שאלה לי אליכם - האם לתופעה בה במעבר מיחיד לרבים, האות האחרונה במילים שנגמרות בת' לא נמחקת?

למשל

חנית => חניתות

אבל

תווית => תוויות

או שאלו סתם מילים מיוחדות?

הכל נובע מהשורש של המילה:

חנית -- שורש: ח,נ,ת --- יש "ת" בסוף השורש -- צורת הרבים: חנית + ות = חניתות

תווית -- שורש: ת,ו,י --- אין "ת" בסוף השורש -- צורת הרבים: תויות

דוגמות נוספות:

שקית -- שורש: ש,ק,ה -- צורת הרבים: שקיות.

שנת (Scale Mark) -- שורש: ש,נ,ת -- צורת הרבים: שנתות.

וואלה, על זה משום מה לא חשבתי :s07:

תודה...

הכל נובע מהשורש של המילה:

חנית -- שורש: ח,נ,ת --- יש "ת" בסוף השורש -- צורת הרבים: חנית + ות = חניתות

תווית -- שורש: ת,ו,י --- אין "ת" בסוף השורש -- צורת הרבים: תויות

דוגמות נוספות:

שקית -- שורש: ש,ק,ה -- צורת הרבים: שקיות.

שנת (Scale Mark) -- שורש: ש,נ,ת -- צורת הרבים: שנתות.

ממתי לשמות עצם יש שורש? זה רק בפעלים

ממתי לשמות עצם יש שורש? זה רק בפעלים

יש ועוד איך יש.

בטח שיש !!

כנראה לא הקשבת בשיעור לשון...

שמות עצם לרוב נוצרים ממבנים מסוימים (הלחם בסיסים - רשמקול=רשם+קול, שורש במשקל - ש.מ.ר. במשקל קיטול = שימור, לעז וכו').

אנו מדברים פה על שורש במשקל. קיימים משקלים רבים לכל בניין, אך נוצרות בעיות כאשר השורש שייך לגזרות מיוחדות (גזרת המרובעים, גזרת נחי לה"פ י'\ה', גזרת נחי לה"פ א', גזרת נחי פה"פ י'\ו', גזרת חסרי פה"פ נ' ועוד)... לכן יש גם משקלים לבניינים תחת גזרות מסוימות.