פורסם 2009 בפברואר 1516 שנים עדיין קיים בחלק מהקיוסקים בירושליםאישית - אני מתגעגע לשקט.לזה שילדים היו יכולים לשחק בחצר ללא חשש.לזה שהיית יכול ללכת ללא מבוגר אחראי שעוקב בדאגה על כל צעד ושעל. והיום כבר נשמעים דיבורים על לעקוב אחר הילדים עם מצלמות ו-GPS שמאיפתחו איזשהו שמץ של חופש תנועה...על זה שהיית חופשי מצלצולי טלפון ולא היה את הדראק של הסלולארי אשר מטריד בכל מקום.על זה שהיית יכול לשבור יד או רגל וזה לא היה סוף העולםעל זה שכל חייל שהיה עובר ברחוב היה זוכה לכבוד והיום אנו די מבזים את עצמנו וכבר אין כבודלפסטיבל ילדים עם שירים אמיתיים ולא חיקוי זול של מה שהולך בנכר (הורדתי השבוע אוסף שירי פסטיגל עבור בני - לא מתבייש, עמדו לי דמעות בזווית העין)לתוכניות טלויזיה עם תוכן, לשעת ערב שבה היינו כל המשפחה מבלה ביחד - ולא כל אחד קבור מול מסך אחראחד הדברים שאני תמיד אומר - שהלוואי שהייתי יכול לגדל את ילדי כמו שאני גדלתי - לא היה לנו המון אבל מה שהיה לנו היה לנו הרבה - וזה חסר.כל טוב,גבריאלבאמת לא קשור לדיון, אבל עדיין יפה. מחזק כל מילה..
פורסם 2009 בפברואר 1516 שנים לכל מבקשי הפרילי למינהם תתפלאו או לא אבל זה עדיין קיים והטעם לא הישתנה כל כך. איך אני הייתי אוהב לדוג ולחפש את החתיכות פרי בפנים... ;D בכללי יש גם את השוקולית הנודעת של עלית, הילד שם לא היתחלף על העטיפה למעלה מלא פחות מ-20 שנה! אני לא צוחק, זה אומנם יותר מגילי אבל זה אמיתי אם לא יותר זמן.. אצל סבתא שלי יש פחית כזו בארון ממתקים שלה שפעם אחת ראיתי יושבת לה בפינה חלודה שכזו והתפקעתי מצחוק מרוב שזה היה משעשע.. פעם היה שוקולד לבן עם עוגיות בגודל של 5 על 10 כזה שזה היה ממש טעים והייתי קונה הרבה. חוץ מזה היה גם סוג של טופי-מסטיק בלתי לעיס שהיית צריך שיניים של נמר כדי לאכול את זה ואני אהבתי את זה רצח! למזלי עדיין יש לי שיניים, ותאמינו או לא הם בסדר גמור... משהו טיפה פחות נוסטלגי שהיה לפני איזה 8 שנים זה המשחק אלדין והרקולס, כמה הייתי מכור אליהם ואהבתי אותם, היו ממש נחמדים ונוסטלגים, במיוחד השלב עם הזו עם הנחשים כשיער שאסור להיסתכל לה בפנים. (מדונה?). ולכל חובבי הנוסטלגיה שבינינו, תפתחו אלבום, תציצו פה ושם על תמונות משפחתיות בחגים, תראו איזה אוכל פעם אכלנו ותבינו הכל....
פורסם 2009 בפברואר 1516 שנים במיוחד הדבר הגדול ביותר מהם, השופרסל... :s05:http://www.shufersal.co.ilאולי הוא התכוון הריבוע הכחול? אבל גם זה לא כל כך ישן...
פורסם 2009 בפברואר 1616 שנים חוץ מזה היה גם סוג של טופי-מסטיק בלתי לעיס שהיית צריך שיניים של נמר כדי לאכול את זה ואני אהבתי את זה רצח! למזלי עדיין יש לי שיניים, ותאמינו או לא הם בסדר גמור... אתה מדבר על פס טופי ?
פורסם 2009 בפברואר 1616 שנים פריליהמוצר הזה עדיין קיים אבל בעיקר בסופרים של דתיים.הוא נחשב מוצר עממי יותר ולא כמו היוגורטים הפלצנים החדשים...אין עליו.
פורסם 2009 בפברואר 1616 שנים לא עוגות שי, עוגות "יש"! אחלה עוגות. הכי אהבתי בטעם תות שדה 8) וואי אני זוכר שהיו כאלה עוגות קטנות שהייתי ביסודי הם היו כל כך טעימות...
פורסם 2009 בפברואר 1616 שנים אולי כתבו את זה לא קראתי את כל הדפיםמעדן הגולן ללא ספק וארטיק "פנטזיה" במהדורה האישית לא המשפחתית היא טעים כלכך ..
פורסם 2009 בפברואר 1616 שנים אולי כתבו את זה לא קראתי את כל הדפיםמעדן הגולן ללא ספק וארטיק "פנטזיה" במהדורה האישית לא המשפחתית היא טעים כלכך ..הרגע הזכרת לי, הייתה גם גלידה סטייל מגנום/מגה שפשוט קראו לה "בוס", ובאה בקופסת קרטון.השוקולד היה שוקולד, הוניל היה וניל, לגלידה היה טעם של גלידה ולא של 500000 כימיקלים, והאושר הקטן הזה עלה 5 שקלים מהאוטו גלידה שבא כל יום בקיץ. היום הדרעקים האלו מגנום ומגה על שלל הגרסאות המוגחכות שלהם, קטנים בהרבה, ועולים 8-10 שקלים לאחד.
ארכיון
דיון זה הועבר לארכיון ולא ניתן להוסיף בו תגובות חדשות.