בזמן האחרון התחלתי להתעניין קצת במצלמות . קראתי קצת על צורת הפעולה של מצלמות ה SLR ודי הבנתי איך זה עובד (לדעתי) .

לפי מה שהבנתי :

ה"תמונה" מהעדשה עוברת דרך מראה ב 45 מעלות ומועברת לעינית . כאשר לוחצים על מתג הצילום , המראה עולה והתמונה מהעדשה נחשפת לחישן הדיגיטלי.

נכון?

אני יודע שבמצלמות פילם ישנות , היה הבדל בין רפלקס לרגיל בכך שבמצלמה רגילה , העינית היא סתם חור (פחות או יותר...) שדרכו רואים בערך את התמונה שתצא .שינוי פוקוס וזום ,לא משנים את התמונה בעינית.

עכשיו , לא מסתדר לי , איך בדיוק פועלת מצלמה דיגיטלית פשוטה? הרי שם אני רואה תמונה על המסך הדיגיטלי כל הזמן , אני רואה גם זום וגם פוקוס, זאת אומרת שהעדשה מחוברת לחישן קבוע , לא?

ואם כן , הרי זהו יתרון ולא חיסרון .

אז איפה בדיוק אני טועה?

תצוגה חיה אלקטרונית היא יתרון מהרבה מאוד סיבות, אבל יש לה גם חסרונות:

- כתוצאה מהחלוקה לפיקסלים של מסך ה-LCD התמונה פחות חלקה ומפורטת מאשר בעינית רפלקס אופטית (כמו זו שקיימת במצלמת SLR או DSLR)

- הטווח הדינמי מצומצם יותר מאשר בעינית אופטיות בכלל, דבר שגורם לכך שלא ניתן לראות בו זמנית פרטים באיזורים בהירים מאוד וכהים מאוד

- קשה לראות פרטים במקומות חשוכים אם אין מנגנון gain. אם כן יש מנגנון כזה קצב הרענון של התמונה הופך להיות נמוך מאוד וקיימות מריחות תנועה וארטיפקטים אחרים

- לא ניתן (לפחות כיום) לממש פוקוס אוטומטי מבוסס זיהוי-פאזות פנימי, אלא רק חיצוני. לפוקוס חיצוני (כלומר כזה שלא "רואה" את התמונה דרך העדשה שמשמשת לצילום) יש בעיית פרלקס שהופכת אותו לפחות מדוייק, ולבלתי מתאים לחלוטין לצילומי מקרו. לידע כללי, פוקוס אוטומטי מבוסס זיהוי-פאזות הוא מהיר בהרבה מאשר פוקוס מבוסס-קונטרסט, ולכן הוא שימושי בצילומי ספורט וצילומים של נושאים בתנועה.

- קיימת השהייה נוספת של המערכת המערכת האלקטרונית, במיוחד בהשוואה לעיניות חלון פשוטות או עיניות רפלקס מסוג פליקל (נדירות מאוד). ההשהייה הזו נקראת LCD lag. במצלמות רפלקס עם עיניות רגילות (לא פליקל) יש השהייה משלהן -הזמן שלוקח למראה לעלות לפני הצילום.

מעבר לכך, למסכי LCD רגילים יש מגבלות נוספות שלא קיימות בעיניות (כולל עיניות אלקטרוניות - EVF):

- הם לא תורמים ליציבות ההחזקה של המצלמה (במיוחד אם לא מצמידים מרפקים לגוף)

- קשה לצפות בהם באור יום

ביקורות מקדימות של מצלמות micro-4/3 טוענות שאולימפוס ופנסוניק פתרו את מרבית הבעיות שאתה מציין.

תצוגת LCOS תלת-פאזית (RGB מתחלף) נותנת תמונה שמתקרבת ל-life like. אני מאמין ש-OLED בעתיד יתן תוצאות מרשימות עוד יותר ועם טווח דינמי רחב יותר.

ככל הנראה פנסוניק הצליחו לבנות מנגנון פוקוס מבוסס ניגודיות מהיר משמעותית מהקיים היום ומתקרב למהירות של זיהוי-פאזות. לטענתם מדובר בעיקר בעניין של כוח חישוב. הם משתמשים במעבדים חזקים יותר ובאלגוריתמים משופרים, הם טוענים לביצועים שמגרדים את אלו של ה-DSLR.

זמן השהיה מאוד קצר. גם קשור ליכולת עיבוד משופרת.

מדובר בביקורות מקדימות שנכתבו כמובן תחת הגבלות ואיסורים מטעם היצרן, אבל הרושם הוא שהפער הולך ומצטמצם.

ביקורות מקדימות של מצלמות micro-4/3 טוענות שאולימפוס ופנסוניק פתרו את מרבית הבעיות שאתה מציין.

אין עדיין מידע על המצלמה של אולימפוס כי היא בשלבי פיתוח די מוקדמים.

לגבי הפנסוניק, בינתיים התפרסמו ב-imaging-resource.com מבחני ביצועים ראשונים ל-G1 ונראה שאין שם מהפיכה במהירות הפוקוס, לפחות לא ביחס למצלמות P&S מהירות:

Panasonic'>http://www.imaging-resource.com/PRODS/DMCG1/DMCG1A6.HTM"]Panasonic G1

Full Autofocus Wide - 0.35

Full Autofocus Tele - 0.45

Ricoh'>http://www.imaging-resource.com/PRODS/RR30/RR3DATA.HTM"]Ricoh RR30

Full Autofocus Wide - 0.22

Full Autofocus Tele - 0.19

Casio EXILIM PRO EX-P600

Full Autofocus Wide - 0.27

Full Autofocus Tele - 0.28

Casio EXILIM Hi-Zoom EX-V8

Full Autofocus Wide - 0.16

Full Autofocus Tele - 0.39

Sony Cyber-shot DSC-W170

Full Autofocus Wide - 0.36

Full Autofocus Tele - 0.40

Canon PowerShot SD870 IS

Full Autofocus Wide - 0.38

Full Autofocus Tele - 0.42

ל-RR30 ול-P600 יש פוקוס שמשלב זיהוי-פאזות וזיהוי-קונטרסט. ה-V8, ה-SD870 וה-W170 משתמשות בפוקוס מבוסס זיהוי-קונטרסט בלבד.

עם מספרים כאלה אני כבר לא ממש סקרן לגבי הביצועים של ה-G1 בפוקוס עוקב, כי ברור לי שלא תהיה שם שום הפתעה.

תצוגת LCOS תלת-פאזית (RGB מתחלף) נותנת תמונה שמתקרבת ל-life like. אני מאמין ש-OLED בעתיד יתן תוצאות מרשימות עוד יותר ועם טווח דינמי רחב יותר.

טווח דינמי שמתקרב לזה של עינית אופטית? I'll believe it when I see it

ככל הנראה פנסוניק הצליחו לבנות מנגנון פוקוס מבוסס ניגודיות מהיר משמעותית מהקיים היום ומתקרב למהירות של זיהוי-פאזות. לטענתם מדובר בעיקר בעניין של כוח חישוב. הם משתמשים במעבדים חזקים יותר ובאלגוריתמים משופרים, הם טוענים לביצועים שמגרדים את אלו של ה-DSLR.

האתגר האמיתי הוא מעקב אחר נושאים שמתקרבים ומתרחקים מהמצלמה. לנושא הזה אף אחד מכותבי הביקורות-המקדימות לא התייחס.

זמן השהיה מאוד קצר. גם קשור ליכולת עיבוד משופרת.

זמן ההשהייה של התריס או של ה-LCD הוא לא צוואר הבקבוק העקרי, אלא מהירות הפוקוס.

מדובר בביקורות מקדימות שנכתבו כמובן תחת הגבלות ואיסורים מטעם היצרן, אבל הרושם הוא שהפער הולך ומצטמצם.

לפחות בכל מה שקשור בעינית נראה שהפער באמת מצטמצם, אבל כדאי להמתין לצילומים של נושאים בתנועה לפני שמגיעים למסקנות לגבי הפוקוס האוטומטי. אני פחות אופטימי בנושא הזה.

אני מאמין שהביקורות המקדימות נכתבו בתנאים מאוד מגבילים שהחמיאו למצלמות הנבדקות. נושאים סטטיים, תנאי תאורה טובים וכו'. הנתונים שאתה מביא כאן לגבי ה-G1 מאוד מאכזבים.

יחד עם זאת נראה שאולימפוס מאוד מאמינים בפורמט ה-micro 4/3 שלהם והם בוודאי רוצים שהוא יכנס לפאוץ' של צלמים מקצועיים או חצי-מקצועיים כמצלמת גיבוי או כתחליף קל וקומפקטי ל-DSLR במצבים מסוימים (בדומה ל-OM בזמנה). אולימפוס חייבים למצוא פתרון לבעית הפוקוס ואני רוצה להאמין שהם יצליחו. אם כן, אני בהחלט אשקול לרכוש מצלמה בפורמט זה בעתיד.

לגבי סוגית הטווח הדינמי; אתה כצלם יודע שהעין והמוח האנושיים קצת "מרמים" בשביל להשיג טווח דינמי כל כך מרשים. לא רק שבעין יש חיישנים בעלי רמות רגישות שונות, אלא העין יודעת לווסת מעבר נתונים מחיישן מסוים בהתבסס על נתונים שמגיעים מהחיישנים שסביבו. המידע עובר בנוסף עיבוד במספר רמות שונות (בעין עצמה ובמרכז הראיה באונה העורפית). בטכניקת רכישת הדמות הנוכחית לא ניתן להגיע לטווח דינמי כזה, זאת כבר לא מגבלה של העינית עצמה (משום שהטווח הדינמי של כל פיקסל ב-OLED הוא באופן פוטנציאלי אדיר) אלא של מערכת רכישת הדמות עצמה. ייתכן והעתיד טמון בטכנולוגיה שנכנסת כעת לטלסקופי חלל, שם נדרש לעיתים טווח דינמי אדיר, בצורה של מיקרוצמצמים ושיטות דומות של שליטה בחשיפה ברמת הפיקסל. אני חושב שהזכרתי את זה בדיון דומה שהיה כאן בעבר.

תודה על ההסבר .אני רואה שאין יותר מדי הבדל בין הדיגיטליות , כמו שהיה פעם בין מצלמות פילם - רפלקס ורגילה.