תמונה ראשונה : ניקון D40X, עדשה ניקון 18-70 3.5-4.5, אורך מוקד 18 מ"מ, מפתח צמצם F22, רגישות 200, משך חשיפה 30 שניות. תמונה עובדה מקובץ NEF דרך ufraw ו-GIMP

גשר המיתרים : תמונה נלקחה מאי התנועה שמול הגשר, F40, אורך מוקד 10.7 מ"מ, מפתח צמצם 3.2, רגישות 100, משך חשפיה 1/420, איזון לבן אור-יום עם מעט תיקון חשיפה ואיזון לבן בתוכנה.

דבורה מאביקה בגן הוורדים : F40, תמונה נלקחה "על עיוור", אורך מוקד 8 מ"מ, מפתח צמצם 8, רגישות 200, משך חשיפה 1/240, איזון לבן אוטומטי עם מעט תיקון חשיפה ואיזון לבן בתוכנה.

אין תמונות עם אנשים (משפחה), אשתי הטילה ווטו...

[attachment deleted by admin]

חחחחחחחחחח וטוו?

ממש יפה אחלה מצלמה ..

בסה"כ נחמד.

הראשון היה יותר טוב אם לא היה שם את הפס השחור באמצע.

בתמונה השנייה נראה כאילו יש קצת סגול מסביב לעלים. ונראה החלק העליון של הגשר לא ממוקד

התמונה השלישית לא כל כך טובה, רעש, איזון לבן לא טוב ועדיף שהפוקוס יתמקד בדבורה ולא בצמח.

בתמונה השנייה נראה כאילו יש קצת סגול מסביב לעלים. ונראה החלק העליון של הגשר לא ממוקד

התמונה השלישית לא כל כך טובה, רעש, איזון לבן לא טוב ועדיף שהפוקוס יתמקד בדבורה ולא בצמח.

תודה על ההערות.

התמונה הראשונה, היא סתמית. היא באה בהמשך לדיון קודם שפתחתי, אחת משתיים-שלוש תמונות סבירות שיצאו לי מסשן עם D40X ו-D80 (פרטים בדיון השני).

לגבי התמונה השלישית, אני אנסה ווריאציה אחרת של WB, לגבי הפוקוס על הדבורה, דווקא כאן לא הבעיה - אולם במהירות 1/240 אין הקפאת תנועה מושלמת של דבורה וזה גם ארטיפקט של JPEG (התמונה הזאת עברה דחיסה פעמיים).

בתמונה השניה, אותו סיפור של דחיסת JPEG כפולה, קצה הגשר נמצא בפוקוס (הפוקוס באינסוף ייתכן ויש גם בעית פוקוס) יש בעיה של haze, ייתכן ומסנן אולטראסגול היה פותר את הבעיה, אבל אין אפשרות להתקין מסנן על ה-F40. הסגול מסביב לעלים נראה לי כמו אברציות כרומטיות, יש ברוב הקומפקטיות, דווקא ה-F40 מתמודדת עם זה לא רע. אני אנסה לחזור על הנושא הזה ביום חורפי עם תאורה נוחה יותר.

איכות גרועה של תמונות

ממש חסר חדות בשתי התמונת

דחיסה כפולה של jpeg (טעות שלי, דחסתי פעם אחת - התמונות היו גדולות מדי ואז דחסתי עוד פעם במקום לחזור למקור). המצלמות, העדשות ושאר נתוני חשיפה מפורטים בגוף ההודעה.

אני אעלה מחדש בהמשך היום.

תוספת - עברתי על התמונות שלי שנית. צילמתי כמה תמונות של הגשר, בכולן קצה התורן מטושטש, מדובר בבעיה של haze. למרבה הצער אין ב-F40 מתאם לעדשה שניתן להרכיב עליו פילטר (שהיה עשוי לצמצם את הבעיה). גם תמונת הדבורה הנוכחית לא ממש עושה חסד עם המצלמה.

אני מוסיף תמונה מוצלחת יותר מבחינה טכנית של הדבורה וכן כמה דוגמאות נוספות מה-F40 כל התמונות עברו עיבוד לש"ל דרך showfoto שמתבססת על אלמנטים של gimp.

התמונה השניה היא תקריב של שלט רחוב קרוע

Aperture : F4.8

Exposure Bias : -33/100

Exposure Time : 1/150 s

Focal Length : 20.1 mm

ISO Speed Ratings : 200

תמונה עברה דחיפה של בערך +0.4 בתוכנה והמרה לש"ל עם הורדה משמעותית של הערוץ האדום.

התמונה השלישית היא דוגמא לתמונה שנלקחה בתנאי תאורה בלתי אפשריים, לא רציתי להשתמש בפלאש על מנת לא לאבד את האפקט הדרמטי של התאורה בחצר.

Aperture : F2.8

Exposure Bias : +33/100

Exposure Time : 1/50 s

Focal Length : 8.0 mm

ISO Speed Ratings : 800

התמונה הרביעית צולמה בתוך תחנת אוטובוס סגורה. תנאי תאורה קשים, חשיפה ארוכה יחסית וISO גבוה (800). התמונה סובבה בכמעלה וחצי ועברה עיבוד לש"ל עם אמולציה לפילטר ירוק ולפילם אגפא.

Aperture : F2.8

Exposure Bias : 0

Exposure Time : 1/4 s

Focal Length : 8.0 mm

ISO Speed Ratings : 800

[attachment deleted by admin]

השחל"ב עושה עם ה2 האחרונות חסד.

הרבה מאוד רעש ולכלוך בכל התמונות.

תודה על הביקורת.

הרבה מאוד רעש ולכלוך בכל התמונות.

חיישן קטן, ISO גבוה, מצלמה מוחזקת ביד בלי עינית (תוספת - יתכן וגם העניין שהילד דחף את האצבעות לתוך העדשה יום לפני צילום התמונה הראשונה לא תרם לחדות התמונות). התמונות האלו גם קשורות לביקורת שלי על ה-F40, נא להביא בחשבון שזאת מצלמה שעלתה 650 ש"ח. הרעש גם פחות נראה בהדפסה ואני מעדיף אותו על פני האפקטים הלא נעימים של חידוד יתר (עניין פסיכואופטי, מאוד סוביקטיבי). אשמח לקבל גם ביקורת לגבי בחירת הנושאים והקומפוזיציה, העדשה תעבור (שוב פעם) ניקיון והמצלמה תוחלף בעתיד, אבל זה לא יעזור לי אם הקומפוזיציה גרועה והנושאים באנליים.

ד"א, את התמונה השלישית הדפסתי בצבע בלי שינויים כלל, משום מה על המסך היא נראת טוב יותר בש"ל.

תוספת - לחלק מהרעש אחראי פילטר הש"ל שהשתמשתי בו, אני אוהב את האווירה הפילם נוארית שהוא מוסיף, אני חושב שלתמונה השנייה אפילו הוספתי קצת גרעיניות באופן מכוון. שוב פעם, זה עניין של העדפה אישית, אשמח לשמוע על הצעות עיבוד אחרות + דוגמאות (הידע והיכולת שלי בעיבוד תמונה מאוד מוגבל).

זאת דוגמא שאני חוזר ומביא כבר פעם שלישית (אאל"ט) בפורום.

אחת התמונות האהובות עלי, הלוואי והתמונות שלי היו מגרדות את האיכות המדהימה של התמונה הזאת. ברור שבחירת הנושא והקומפוזיציה המושלמים עושים את שלהם, אבל חלק מהקסם של התמונה הזאת טמון גם בפילם המחורבן (שים לב לגרעיניות ולטווח הדינמי המוגבל) ובמצלמה העלובה שבה היא צולמה...

אני לא מוצא שום דבר מיוחד בתמונה האהובה עלייך חוץ מקצת נוסטלגיה והצצה לתחתונים של הבחורה מימין. (ולא אני לא אומר שהיא לא עשויה כראוי, זה התוכן שלא מעניין אותי).

אבל כנראה גם זה עניין סובייקטיבי.

אין לי ביקורת על הקומפוזיציה בתמונות שלך, בכיוון הזה דווקא נראה שיש לך עיין לא רעה בכלל (חוץ מבתמונות הדבורים).

תמונת הגשר וbad_light.jpg מעניינות מאוד לדעתי.

הגשר מוליך אותך לכל אורך התמונה ונותן תחושה של זרימה לכיוון מעלה, בדיוק כמו שכתוב בספר

ב-bad_light.jpg אהבתי את האווירה שהתמונה משדרת, משהו מוכר אבל לא ברור. חבל רק שיש מאחור את השקע חשמל והכאבל, אבל זה לא ממש בשליטתך..

אהבתי את התמונות.

אבל אני חייב לציין שהתמונה הנוסטלגית שאומנם תכנית מעולה.... לא כזו יפה בעיני.

אם הדיון הזה "חי" אני אנצל אותו על מנת להרחיב בנושא צילום ילדים (בדגש על הילד שלי) שהתייחסתי אליו מספר פעמים.

ציינתי הרבה את עניין צילום ילדים והתייחסתי לכך בכמה תגובות שלי בעבר. חשוב לציין שההערות להלן נכתבו על ידי צלם חובב מתחיל ובעל ידע פורמלי מינימלי ומיועדות בעיקר לאנשים חסרי ניסיון הפותחים כאן דיונים בנוסח "צריכים מצלמה לאירועים משפחתיים" וכו'. אני בשום פנים לא אחראי לתוצאות ורצוי לקחת את דברי בערבון מוגבל.

לעניות דעתי המצלמה המתאימה ביותר לצילום ילדים היא ניקון D3. לא, אני לא צוחק. 10FPS will come in handy וכמובן יכולת הפוקוס בתנועה המעולה לא יזיקו. הבעיה שלא לכולם יש כסף לקנות DSLR מסיבית ואוסף עדשות וצריך להוציא את המירב ממצלמת כיס זולה עם פוקוס איטי וקצב אש של תותח עות'מני.

א. אם אין לך ידי זהב ועין נץ, תתכונן ללחוץ הרבה על מקש ה-delete. אני, כדוגמא לצלם חובב מתחיל טיפוסי, מוצא שרק 1-3 אחוז מהחשיפות שאני עושה שוות הדפסה. לא להתייאש, להמשיך לצלם עוד ועוד, לרוץ אחרי הילד, להשתטח על הרצפה, לצלם על עיוור.

ב. רד אל העם. ילדים הם עם מאותגר אנכית. שלא לדבר שלא תמיד הם בכלל טורחים לעמוד. בנוסף, לילדים יש פרופורציות משונות - ראש ענק, גוף גוצי וגפיים קצרות יחסית. זה מה שעושה אותם חמודים, אבל גם הופך אותם לרגישים מאוד לצילום מלמעלה שמנפח עוד יותר את הראש שלהם ומקצר את גופם הקצר גם ככה, התופעה מחמירה עוד יותר באורכי מוקד קצרים ("זום מינימלי"). אני אוהב לצלם נמוך ומקרוב, לא להסס לכרוע על הברכיים או ממש לשכב. לא לפחד להתקרב, מקסימום הילד יתקע לך אצבע בעדשה.

ג. השתמש במבזק במתינות ובחוכמה. לילדים יש עיניים גדולות והאישונים שלהם בד"כ יותר מורחבים משל מבוגרים. זאת בשילוב עם המבזק הקרוב לעדשה במצלמות קומפקטיות מבטיח לך כרטיס בשורה הראשונה של CATS. הסרת עיני חתול בצורה טובה דורשת מיומנות ולא תמיד אפשרית. בנוסף, אור המבזק גורם לגוון העור של ילדים רבים להראות נורא, על מנת להוסיף חטא על פשע מקצת הקומפקטיות מחרבנות לחלוטין את איזון הלבן עם אור מבזק. אור מבזק ישיר (אלא אם תצליח לשפצר באונסר לקומפקטית שלך) גם נוטה לשטח את התמונה (להפוך 3D ל-2D) ולנתק את האוביקט המצולם (הקרוב) מהרקע שלו (המרוחק והחשוך). אני משתדל להגביל את השימוש במבזק למצבי אין ברירה או כאור מילוי בתנאי תאורה קשים (שמש ישירה, צילומים על חוף הים, כפי שאני אציג בדוגמאות).

ד. בהמשך לסעיף הקודם, יש ללמוד להשתמש ככל הניתן באור הסביבתי הקיים (available light photography). זה אומר לא להסס להעלות את ערך ה-iso אם המצלמה מאפשרת זאת, עדיפה תמונה גרעינית מתמונה מגעילה או לא תמונה כלל. לאור הניסיון שיש לי כעת עם הפוג'י לא הייתי ממליץ על מצלמה שלא מסוגלת לתת תוצאות סבירות ב-iso 800. בנוסף, צריך לפתוח את צמצם העדשה ככל הניתן. במרבית הקומפקטיות אין שליטה ישירה על מפתח הצמצם, אולם המצלמה תעשה זאת בעצמה במצבי אור לקויים (אלא אם נבחרה תוכנית צילום מיוחדת הדורשת צמצם סגור). במצלמות קומפקטיות גודל הצמצם הולך וקטן ככל שאורך המוקד מתארך ("יותר זום"). המצלמה שלי מצוידת בעדשה עם מפתח צמצם מ-2.8 ועד 5.1, זה אומר שבזום מקסימלי יש לי 1.7 סטופים פחות. בלי להכנס לפרטים טכניים, המשמעות היא שבהנתן iso קבוע אם יש לי תמונה שאני יכול לחשוף בזום מינימלי במהירות 1/60, אני אצטרך לרדת למהירות נמוכה מ- 1/20 בזום המירבי! אני לא רק אקבל תמונה מטושטשת יותר בגלל משך החשיפה הארוך, אלא המצלמה תתקשה לבצע פוקוס כהלכה משום שהפוקוס תלוי בכמות האור המגיע לחיישן. אז במקרה הצורך, לעבור לזום מינימלי ולהתקרב לאוביקט הצילום, קצת עבודת רגליים לא תזיק וגם מומלצת בריאותית.

ה. סבלנות. סבלנות. הרבה סבלנות. זה עניין אישי, אבל אני נגד בימוי ילדים בפוזות פוטוגניות. תמתינו בסבלנות וה-photo op בו יבוא. פספסתם? יצא מטושטש? יצא שרוף? לא נורא, בעוד חמש דקות תבוא עוד הזדמנות לא פחות טובה. תזכרו שצילומי ילדים הם בראש ובראשונה לצורכי תיעוד ולא על להצגה בגלרייה ושילדים עושים פוזות מדהימות באופן טבעי לחלוטין. שלוף את המצלמה ותצלם, כמובן שרצוי לבחור נושא מעניין, חשיפה נכונה, תאורה נוחה וכו', אבל לא לבזבז יותר מדי זמן על קומפוזיציה, מקסימום תעשו חיתוך יצירתי לאחר מכן - גם מקרופ של 2 מ"פ אפשר להדפיס תמונה יפה.

ו. יצאה לכם תמונה יפה? אני ממליץ להדפיס אותה. עם כל הכבוד לאלבומים ממוחשבים ולמסגרות דיגיטליות, זה עדיין לא זה ועדיין לא מחליף אלבום תמונות מסורתי. יצאה לכם תמונה ממש יפה? תגדילו, תמסגרו ותתלו בבית או שתתנו מתנה לסבים, דודים וכד'.

דוגמא ראשונה - שגר ושכח. לא הספקתי להתאים את איזון הלבן (עבר תיקון קל במחשב), לא הספקתי כמעט לסדר את בקרות המצלמה. התמונה הוקטנה לחצי גודל. WB על הפנים? חדות לא מושלמת? אז מה. התמונה הזאת היא אחת משלוש-ארבעה שצילמתי בסיטואציה הזאת, האחרות יצאו איום ונורא.

התמונה השניה צולמה על ידי אישתי, שלהבדיל ממני אפילו לא מתיימרת להיות חובבת צילום, snapshot לכל דבר ועניין, מצב אוטומטי לחלוטין, לא נגעתי בשום דבר חוץ מחיתוך קל והקטנה. אני מביא את התמונה הזאת כדוגמא לחשיבות של זווית הצילום והקרבה לאוביקט (או במקרה זה, המרדף אחריו). לעמוד מרחוק ולצלם עם הסופרזום הפופולרית התורנית פשוט לא היה נותן תוצאה כזאת.

התמונה השלישית צולמה בחוף הים. צילומי ים הם לרוב לא פשוטים, תנאי התאורה בישראל בעונת הרחצה קשים ביותר אפילו בשעות אחר הצהריים. עם ה-F40 גיליתי שכמעט תמיד נדרש תיקון חשיפה ידני. התמונה הזאת צולמה עם מבזק, אולם בשל משך החשיפה המאוד קצר האפקט שלו מאוד מינורי (אבל עדיין עוזר למלא קצת פרטים בפנים ולהדגיש את האוביקט על רקע השמיים שיצאו כהים יחסית). התמונה צולמה ממצב שכיבה על הגב ומטווח מאוד קצר. התמונה לא עברה עיבוד מלבד הקטנה לשליש מגודלה המקורי.

למרות תנאי התאורה הקשים, חוף הים (כבר לא ממש רלוונטי לשנה זאת למרבה הצער) זה מקום נהדר שמוציא את המיטב מהילדים וגם נותן המון הזדמנויות צילום. ציוד מתקדם כגון פילטרים מקטבים ופילטרים ND בשילוב מבזק איכותי למילוי צללים כמובן היו עושים את החיים קלים יותר ואת התמונות מרשימות יותר, אבל אנחנו לא עושים בוק לילד אלא אוספים זכרונות ולכן בחירת הנושא חשובה יותר.

חוף הים נראה כסביבה האידיאלית למצלמות הסופר-זום למינהן. אפשר לשבת בבטחה על המגבת היבשה ולנשנש ענבים בזמן שצדים תמונות של הילד עם ה-X18 בנוסח עדות הפפרצי. אין ספק שיש יתרונות לזום חזק (בתנאי שהוא לא בא על חשבון אופטיקה בינונית כמו שקורה ברוב הסופרזומים הפופולריים) ולא חסרות תמונות שלא יכלתי לקחת עם המצלמה שלי וה-105 מ"מ העלובים שלה. אולם עדשות סופרזום, במיוחד בידיים של חובב מתחיל, עלולות לגרום לניוון, במקום לשנות את המיקום שלך יש נטייה לשנות את אורך המוקד. מלבד סוגיות של פרספקטיבה, שום זום שבעולם לא יאפשר לך לצלם נושא כמו בתמונה הרביעית. היא לא ממש מבריקה, אבל זאת כאמור תמונה לאלבום ולא ל-NG. מבחינה טכנית התמונה הזאת הייתה מאוד נהנת ממבזק למילוי (גם התמונה נלקחה בחטף והבקרות לא אידיאליות) ונראה לי שגם פילטר מקטב היה מוסיף לה, פוקוס לא מושלם ועוד. הדוגמא כאן עברה USM בעיקר בשביל להדגיש את הנתזים באזור כפות הרגליים.

[attachment deleted by admin]