אהלן חברים!

ברשותי nikon D40X עם עדשת קיט AF-S 18-55 ופלאש SB-400

אחרי חצי שנה+ עם המצלמה דיי מיציתי את התכונות שלה והעדשה, וחיפשתי אחר עדשה חדשה, משהו לכיוון של 28-200 (חיפשתי 28-300, אבל לא מצאתי בכלל.) ועדשות AF-S של ניקון או HSM של סיגמה עולות יותר מ2000 שקל.

עכשו נכנסתי לדילמה, האם לקנות עדשה כזו ב2000 שקל+, או למכור את המצלמה (מחיר השוק שלה הוא סביבות ה2300 שקל לפי מה שראיתי, ואני עוד מוסיף פלאש ותיק) ולהוסיף את ה2000 האלו, ולקנות מצלמה חדשה עם עדשה מתאימה (כיוון שהיא תהיה בלי מנוע פיקוס פנימי זה יהיה זול יותר. אפילו אם אני אצטרך להוסיף 3 אלף.)

עריכה : העדשה שחשבתי עליה היא זו : Sigma DC OS 18-200mm F3.5-6.3 HSM (Optical Stabilizer) for Nikon ב2600 שקל

והמצלמה היא הגוף של פנטקס 200D עם העדשה Pentax smc P-DA 18-250mm f/3.5-6.3 ED AL (IF) ב4500 שקל ביחד (החסרון(??) כמובן הוא שאני לא מקבל מייצב בעדשה אלא במצלמה (האם זה באמת חסרון?))

מה דעתכם? ואיזה מצלמה כדאי לקנות? לפי מה שראיתי, יש את הפנטקס עם זוג עדשות 28-55 ו55-200 ב4 אלף, נשמע ממש שווה, למרות שהייתי מעדיף להסתובב עם עדשה אחת רב תכליתית.

ברשותי nikon D40X עם עדשת קיט AF-S 18-55 ופלאש SB-400

אחרי חצי שנה+ עם המצלמה דיי מיציתי את התכונות שלה

מה ספציפית חסר לך במצלמה?

עריכה : העדשה שחשבתי עליה היא זו : Sigma DC OS 18-200mm F3.5-6.3 HSM (Optical Stabilizer) for Nikon ב2600 שקל

העדשה הזו לא מוצלחת במיוחד. עדיף להשקיע עוד כמה מאות שקלים וללכת על ה-18-200 של ניקון.

והמצלמה היא הגוף של פנטקס 200D עם העדשה Pentax smc P-DA 18-250mm f/3.5-6.3 ED AL (IF) ב4500 שקל ביחד (החסרון(??) כמובן הוא שאני לא מקבל מייצב בעדשה אלא במצלמה (האם זה באמת חסרון?))

זה לא חיסרון. מרוב הבחינות מייצב בגוף הוא יתרון. הנה על קצה המזלג החסרונות של מייצב בעדשה:

- מייצב בעדשה מייקר כל עדשה שקונים. על מייצב בגוף משלמים פעם אחת - בקניית המצלמה.

- בחברות שבהן אין מייצב בגוף (קנון וניקון) רוב העדשות נותרות ללא ייצוב. בחברות שבהן המייצב בגוף כל העדשות מיוצבות, כולל עדשות פריים, עדשות זום אולטרה-רחבות, עדשות מקרו ועדשות עם צמצמים פתוחים מ-2.8 (שהן בד"כ עדשות פריים). מי שחושב שהייצוב לא שימושי בעדשות כאלה שוכח כנראה שגם איתן יש רמת תאורה שבה הצלם לא מספיק יציב. מייצב מאפשר לצלם ב-2 עד 3 סטופים חשוך יותר מרמת התאורה הזו.

- מייצב בעדשה עובד באופן קבוע ולכן בזמן הצילום קיימים מקרים שבהם קבוצת האלמנטים המיוצבים נמצאת בסוף התנועה שלה. במצב כזה יש שתי אפשרויות - (1) העדשה משתמשת במעט המרחב שנותר לה לייצוב, דבר שפוגע ביכולת הייצוב -או- (2) העדשה צריכה להתמרכז לפני הצילום, דבר שיוצר השהייה. אצל פנסוניק ניתן לבטל את המייצב בזמן צפיה, דבר שמשפר את האפקטיביות שלו ופותר את בעיית ההשהייה, אבל מוחק את אחד היתרונות הבודדים של מייצבים בעדשה - תמונה מיוצבת בעינית

- העובדה שהמייצב בעדשה עובד באופן קבוע גורמת גם לכך שהוא מרוקן את הסוללה במהירות רבה יותר. מייצב בגוף עובד רק בזמן החשיפה.

- מייצב בעדשה גורם לבעיות מרכוז בזמן שהוא עובד. בעיות כאלה פוגעות ברזולוציה ומגדילות את האברציה הכרומטית (במיוחד בצמצמים פתוחים)

- מנגנון הייצוב בעדשה גורם לבעיות מרכוז כרוניות (בהשוואה לעדשות שבהן האלמנטים מקובעים). מדובר במנגנון נוסף שיכול להשתבש, ובניגוד לגופים שמחליפים ממילא כל כמה שנים, עדשות טובות חבל להחליף, בטח בגלל סיבה כזו.

- עם מייצב בגוף, בכל פעם שמשדרגים לגוף חדש משדרגים גם את המייצב ונהנים מייצוב מודרני יותר בכל העדשות. עם מייצב בעדשה הקונה תקוע עם ייצוב מיושן עד שהוא מחליף את העדשה עצמה לאחת מודרנית יותר.

- מייצב בעדשה לא יכול לפצות על תנועה סיבובית (כמו זו שנגרמת כתוצאה מהלחיצה על כפתור הצילום).

- ייצוב בעדשה מייצב כאמור גם את התמונה בעינית, אבל יש לכך מחיר (מעבר לצריכת סוללה מוגברת, השהייה, וייצוב פחות אפקטיבי). המחיר הנוסף הוא שהצלם מקבל תחושה שהוא יותר יציב ממה שהוא באמת, דבר שמעודד טכניקת החזקה פחות קפדנית וכתוצאה מכך יותר רעידות.

- מרכוז המייצב בעדשה לפני החשיפה לא רק גורם להשהייה, אלא גם משנה מעט את הקומפוזיציה שהצלם ראה בעינית לפני הצילום.

- מייצב בעדשה דורש יותר אלמנטים אופטיים, דבר שמגדיל את כמות הפלייר.

- מערכת הייצוב בעדשה לא רק מייקרת אותה, אלא גם מגדילה את המשקל (ובאופן משמעותי כשמדובר בעדשות קלות)

ובשביל להשלים את התמונה, הנה היתרונות של מייצב בעדשה:

+ תמונה מיוצבת בעינית עוזרת לקמפז כשמשתמשים בעדשות ארוכות

+ חיישני הפוקוס מקבלים גם הם תמונה מיוצבת (דבר שעוזר למצלמה לפקס באור חלש)

+ בעדשות ארוכות מאוד (מעל 500 מ"מ) ניתן לקבל ייצוב שמותאם אופטימלית לעדשה. מצד שני, עדשות כאלה הן בד"כ כבדות מספיק כדי שלא יהיה נוח להשתמש בהן ללא חצובה, ועם חצובה אין צורך במייצב.

+ מייצב בעדשה מאפשר לקבל גם ייצוב במצלמות פילם (למי שעדיין משתמש במצלמות כאלה)

אני מעדיף מייצב בגוף. זמינות של ייצוב בכל העדשות ובחינם משמעותית בעיני הרבה יותר מכל שאר ההבדלים. עם זאת, גם בלי הנושא הזה הגישה של מייצב בגוף נראית לי הרבה יותר הגיונית.

מה דעתכם? ואיזה מצלמה כדאי לקנות? לפי מה שראיתי, יש את הפנטקס עם זוג עדשות 28-55 ו55-200 ב4 אלף, נשמע ממש שווה, למרות שהייתי מעדיף להסתובב עם עדשה אחת רב תכליתית.

אם אתה נשאר עם ה-D40X אז האופציה הכי הגיונית במקרה שלך היא ניקון 18-200. אם אתה מחליט למכור את הציוד, אז לפני שאפשר יהיה להמליץ לך על חלופה צריך לשמוע יותר פרטים על סוג הנושאים שאתה מצלם ועל התכונות שחשובות לך.

תודה על התגובה המפורטת, החכמתי עוד קצת!

בעקרון את המצלמה קניתי במקור כדי שתהיה לי מצלמה איכותית, אני עוסק בגראפיקה ותמיד מעדיף להשתמש בתמונות סטוק משלי. (לכן חסרות לי אופציות כמו למשל צילום HDR במצלמה הזו. האיכות שלה מאד טובה, אבל מבחינת פונקציות היא דיי חלשה)

אבל עם הזמן למדתי גם לצלם איתה כמו שצריך, קומפוזיציות וכדומה, וכרגע מה שחסר לי זה בעיקר קצה טלה לאובייקטים רחוקים, כי אומנם אני יכול לצלם את זה ב55מ"מ ואז לעשות קרופ מ10 המגה פיקסלים שהמצלמה מציעה, אבל אז אני נשאר עם קובץ ברזולוציה קטנה שלא מתאימה לי...

העניין הוא שאני לא רוצה להסחב עם הרבה עדשות, ואני יודע שבעתיד אני ארצה גם עדשת מקרו, כי תמונות מאקרו הן משהו שאני משתמש בו הרבה בעבודה שלי לטקסטורות וכדומה, ואםאני אשאר עם המצלמה הזו (D40X) אני יודע שאצטרך לקנות עוד עדשת AF-S/HSM שתעלה המון.

על החישוב הזה לבד, ועם זה שאני רואה ששוק היד השניה של המצלמה שלי הוא 2400 עם כל האביזרים (מוסיף פלאש שבד"כ לא מוכרים איתה) והעדשה שאני אקנה, בין אם זה 18-200 או 70-300 עולה בין 2300 ל3200, לא עדיף למכור את המצלמה ובכסף שהייתי קונה את העדשה לקנות את הפנטקס 200D עם עדשת 18-200? (שמעתי על הפנטקס דברים מאד טובים, והיא יחסית זולה יותר ממתחרותיה הקנוניקון)

ל-K200D יש AEB של עד +/- 2.0 סטופים וזה הופך אותה למצלמה יותר נוחה ל-HDR מאשר ה-D40X (שלא כוללת AEB בכלל). כמובן שיש לה עוד הרבה יתרונות אחרים - מייצב מובנה שעובד עם כל עדשה (וחוסך כאמור את הצורך בקניית עדשות מיוצבות יקרות), מנוע פוקוס בגוף שנותן תאימות מלאה לעדשות אוטופוקוס, מערכת פוקוס שכוללת 9 חיישנים מוצלבים ועוד שניים שלא (בניקון רק המרכזי מוצלב), איטומי אבק ולחות לגוף (ובכלל איכות בניה מסיבית יותר), עינית גדולה יותר, כפתור DOF, נעילת מראה, תמיכה מובנית בפלאשים אלחוטיים, מסך LCD עליון (הרבה אנשים אוהבים את זה, לי זה פחות חשוב), ממשק משתמש טוב יותר (במיוחד במצב M), ציפוי נגד אבק על החיישן. אי אפשר ממש להשוות בין השתיים. מה שכן, קשה להבין מהתיאור שלך האם ה-D40X באמת מגבילה אותך. נראה שמלבד נושא ה-HDR, המגבלה העקרית היא בעדשה.

באופן אישי הייתי מעדיף K200D + ‏18-250 על פני D40X עם 18-200. היתרונות הרבים בגוף + עדשת טלה ארוכה יותר משמעותיים בעיני יותר מאשר מנוע פוקוס שקט בעדשה של הניקון.