הסרט MUSICAL CHAIRS שלי - יוני ארוסי ובן גניסלב מתחרה באתר ANIBOOM

אתם מוזמנים לצפות ולדרג

http://www.aniboom.com/Player.aspx?v=142342

מקווה שתיהנו

מעולה!

לכל דמות יש אופי ייחודי ואפשר לזהות זאת בבירור באנימציה, והמקרים בהם הדמויות סובבות במעגל בצד הרחוק של הכסאות, והופכות ל"כדורים" פשוטים עם זנב/רגליים וכו', תורמים לכך מאוד. אהבתי מאוד גם את הרגעים הבודדים בהם דמויות מסוימות עברו קרוב ל"מצלמה" ונתנו מבט קטן לכיוון הצופה

אפשר גם לזהות את עליית המדרגה של האלימות של הדמויות בכל שלב, והסיום כמובן חזק.

אני מתאר לעצמי שפס הקול הוא מקורי. אם כן, אז גם כאן יש עבודה מצויינת.

אני אשמח לפרטים לגבי תהליך העבודה. (מזכיר לי את הסגנון של בצלאל. זה היה פרויקט סיום?)

תודה רבה על המחמאות.

אני שמח לראות שהסרט "עבר" אלייך, וזיהית בו את כל הדברים הקטנים שרצינו שתראה.

אני אמנם מסיים בצלאל השנה, אך הסרט נעשה כפרוייקט צד בזמן לימודי שנה שנייה.

המוזיקה אכן מקורית- מלחין צעיר ומאוד מוכשר בשם גלעד הוכמן.

אתה יכול לקרוא את הת'רד הזה פירטתי שם לגבי תהליך העבודה:

http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=271&msgid=112181690

שוב תודה

יוני

תודה.

ותיארתי לעצמי שהאנימציה נעשתה במיראז'

כפי שנאמר בתפוז וגם אני הרגשתי את זה, אני רוצה לציין את הבנייה של המתח שבאה בניגוד (ובו זמנית) לאוירה המוסיקלית השמחה. דברים כאלה ממש מדברים אלי.

יש מצב שהפרוייקט הזה יכנס לפסטיבל הקומיקס והאנימציה מתישהו?

אכזרי (: יפה מאוד

לא יודע לגבי הפסטיבל שציינת.

הוא לא היה התרחש רק לפני חודש או משהו- הפסטיבל?

כרגע אני שקוע עמוק בסרט תלת מימד, קשה לי לעקוב אחרי העולם שבחוץ...

שוב תודה על הקומפלימנטים!!

[br]פורסם בתאריך: 1.02.2008 בשעה 18:56:34

---

אכזרי (: יפה מאוד

תודה רבה!

יפה מאוד!

מרשים ביותר

איזה סוף עצוב חח

אני חייב לציין שהמנגינה ה"שמחה" ממש מדבקת, היא לא יוצאת לי מהראש. גלעד הוכמן הזה פשוט גאון ;D

אני חייב לציין שהמנגינה ה"שמחה" ממש מדבקת, היא לא יוצאת לי מהראש. גלעד הוכמן הזה פשוט גאון ;D

חח... מכיר את ההרגשה. חברה שלי סבלה ממני בתקופה ההיא כאשר כל צעד שלי לווה ב "תתה תתה תתתה"

רק תחשוב כמה הייתי צריך לשמוע את זה.

הסרטון מעביר מסר מאוד חזק.

בכוונה דווקא ה'קוף' עשה את מה שעשה?

בהמשך למה שהלך בתפוז (פשוט כי אני לא רוצה להגיב בתפוז..)

יש שם 2 סצנות סיום שהוצעו ויכולות להשתלב לסוף חזק יותר.

ממש לפני הפייד, זום אווט (כמו שהוצע בתפוז) עד שיראו את הקוף, את הכסא, וקצת כתום מסביב.

הקוף:

א. הקוף קם, ומתחיל ללכת לכיוון ההפוך (להתרחק מהכסא), כשהראש שלו מושפל. לפני שהוא עוזב לגמרי אפשר להוסיף גם מבט אחרון לכיוון של הויולה, ואפילו דמעה (עוד פעם, להראות את האשמה שלו)

ב. הקוף קם, ומתחיל ללכת לאט ובראש מושפל לכיוון הכסא, מרים אותו, ומתיישב. גם פה רואים את רגשי האשמה שנראה כאילו התפתחו אצלו במשך הסרטון, אבל הנצחון בכל זאת מאוד חשוב לו.

עכשיו (עוד פעם, שואב רעיונות מתפוז), בא' אפשר לסיים כמו שסיימת פה (פשוט נקטע), בב' אפשר ללכת עם הרעיון של הדם שממלא את המסך, אבל זה יכול ליהיות מוגזם.

ד"א, הבנתי שהייתה גם גרסא קודמת, איפה?

אני דווקא לא מסכים. סיומות בסגנון שלך (עם אשמה, חשיבות הנצחון, דם שמכסה את הכל וכד') לרוב מעבירות מסר באופן ברור מדי, בולט מדי, זורקות את המסר לעיניו של הצופה. הפואנטה צריכה להיות מעודנת יותר, לא ברורה יותר מדי, כדי שתגרה את מוחו של הצופה.

מה גם שלאשמה אין כאן מקום לדעתי, מה שהיה צריך לעבור כאן זה האלימות המטרידה - ללא ריכוך שנובע מאשמה, ללא סיום עם שמץ של אופטימיות. ולדעתי זה הושג כאן בצורה טובה מאוד.

הכסא שנשאר הפוך רק מחזק זאת, ונותן ערך מוסף למשמעות של הקטע, כשהשורה התחתונה היא - הכסאות הם בעצם לא העניין כאן. גם העובדה שהכסא נשאר ללא אף אחד שישב בו, והשוט האחרון מתמקד בכך, מעצימה את המסר הזה.

הכסאות הם רק תירוץ - תירוץ שהולך ונעלם, כפי שהכסאות עצמם הולכים ונעלמים, עד שנשאר כסא בודד. יחד עם ההעלמות ההדרגתית של התירוץ, האלימות שמתחת לפני השטח נגלית לעין יותר ויותר. התירוץ נעלם והאלימות שמתחת לפני השטח נגלתה במלואה כשהכסא איבד לגמרי את החשיבות שלו -כשהוא התהפך.

אז לטעמי השוט האחרון, שמראה כסא הפוך ומיותם, מבטא את הפואנטה הזו.

בהנחה שזה באמת מה שהוא רוצה להעביר פה, אז כן, אתה צודק ב100%

שים לב שבכל זאת לאורך הסרטון היחיד שמראה אשמה כלשהי זה הקוף..

ממש כיף לקרוא את מה שכתבתם.

ואני מבין את ההרגשה שיש לחלק מהצופים כי חסר מעין "אקורד סיום" לסרט.

עם זאת SerpentMage הסביר בדיוק את תהליך החשיבה שעברנו שעבדנו על הסרט.

אני בעצמי לא יכולתי להסביר זאת טוב יותר. זה קרה וזה קורה כל הזמן והצער או האשמה כבר לא רלוונטים בשלב הזה.

שוט הסיום או סצינת סיום בסרטים הם תמיד דבר קריטי, שעלול לשנות או לחזק חוויה או מסר של סרט, להיות יותר מידי, פחות מידי- זה תמיד חבל דק.

זה בדיוק אותו הדבר גם בסרט באורך מלא (ראו "ארץ קשוחה"- אתמול ראיתי, איזה סיום!)

מקסים.

האנימציה פשוט מקצועית, כל הכבוד, והכל באנימציה קלאסית שזה בכלל לא פשוט.

הסיום ממש משקף את העניין שבתחרות שהתכלית שלה היא ללא ספק בודדה מאוד וכרוכה בקורבנות גדולים מאוד, אם זה רגשות האשם של המנצח או המוות של המקום השני ששילם הכי הרבה.

המון תודה!