זה כבר נאמר פה ע"י האחרים בצורה זו או אחרת, אבל הנה דעתי:

אני תומך בחוק לאיסור עישון מסיבה פשוטה מאוד: אם לא יהיה חוק נוקשה, אף אחד לא יכבד שום דבר, ויישמר המצב הקיים שבו הלא מעשנים סובלים, כי למעשנים לא אכפת מכלום (כמו הבוס שמעשן תחת חומר דליק בדוגמה שהביאו פה).

קניון רחובות שבו יוצא לי לבקר לא מעט הוא "קניון ללא עישון" כבר כמה חודשים טובים, אולי מעל לשנה. אז מה? בכל פעם שאני יושב לאכול באזור האוכל שם, יהיה לפחות מישהו אחד שידליק סיגריה וגם יחצה איתה את כל הקניון, מתחת ל-20 שלטים של "ללא עישון". כי פשוט ככה הם האנשים במדינתנו. לא מכבדים אחרים, ולא יכבדו חוק שלא יאכפו אותו.

עכשיו, למה שיאכפו אותו? מה האינטרס של בעל פאב להבריח לקוחות? האינטרס יהיה כשיוטל עליו קנס של כמה אלפים. דרקוני? אני חושב שהקנסות בכבישים דרקוניים יותר, אבל זה מה יש. ככה אוכפים.

באופן אידאלי, יהיו פאבים למעשנים ופאבים ללא מעשנים, או שיהיו אזורים מופרדים היטב. אגב, ככה זה בארצות הברית, שהוזכרה כאן בעניין הזה. הבעיה היא שמדינתנו לא מוכנה לזה עדיין, כי אחוז הבליינים המעשנים עדיין כל-כך גבוה, שאף בעל פאב/מועדון לא יכריז עליו "ללא עישון", כי הוא יירה לעצמו ברגל. ועוד פעם לא יהיה ללא מעשנים לאן ללכת.

נכון שיש בכך אפליה של מעשנים, אבל לדעתי, היא לא גדולה. אפשר לעשן בפינות עישון סגורות (כמו שעשו באותו קניון ברחובות). אפשר לצאת להתאוורר בחוץ. כמו שכשבא לי להשתין אני הולך לשרותים ולא עושה את זה על הקיר של המועדון כי לא בא לי לקום.

ועזבו לרגע את העניין של המחלות והפגיעה בבריאות. אפילו בלי זה יש מספיק בעיה בעישון פאסיבי. נתחיל מזה שזה סתם מגעיל. כן, כן. יש המון דברים שאנשים לא עושים בציבור בגלל שזה יכול להגעיל אחרים, אבל משום מה כשזה נוגע לעישון, מתייחסים לזה כזכות קיומית שאין לשלול אותה מהמעשנים.

נכון שהמעשנים לא מרגישים בזה כי הצחנה של העשן כל הזמן איתם. אני מכיר כמה אנשים שמעשנים או עישנו פשוט כי בלי זה הם לא יכלו לסבול את הריח של העשן שפולטים המעשנים - זה לא צחוק! אבל תאמינו לי, מעשנים או לא, שאם באמת יאכפו את החוק ותוכלו לחזור הביתה מבילוי במועדון בלי חרא בגרון ובלי עיניים דומעות ובלי שהשיער והבגדים שלכם יסריחו בצורה שדורשת כביסה מיידית - כולכם תהנו מזה.

ברוך הבא למדינה סוציאליסטית.

עם כל הצער שבדבר.

סוציאליזם - נגנוב מכולם - נחלק חלק לעניים - וניצור מעמד שלם של עשירים בדרך, על חשבונך.

אם אתה מסכים מוסרית עם רובין הוד - אז אתה מסכים מוסרית עם הסוציאליזם.

רק שוכחים שגם רובין הוד בסופו של דבר חיי על חשבון האנשים שגנב מהם...

אם אתה לא מבין למה צריך דברים כמו חוק חינוך חובה או חוק בריאות ממלכתי, אז אני לא חושב שיש מה להמשיך להתווכח איתך.

אתה אומר שאין טעם להמשיך להתווכח כי המוסכמה החברתית של סוציאליזם טבועה כ"כ עמוק אצלך שמי שחושב אחרת הוא מבחינתך מטורף או בור.

כמובן שלממשלה המנופחת שהסוציאליזם יוצר גם אין שום כוונה או רוצון לוותר מכוחה... ולא לוועדי העובדים של המונופלים הממשלתיים (חברת חשמל - ראשונים במשכורות במשק).

[br]פורסם בתאריך: 7.01.2008 בשעה 23:03:09

---

תן לי להבין: אתה מתנגד לזכות של אדם להרוויח שכר ראוי? אתה מתנגד לזכות של אדם לעבוד בתנאים ראויים? אם אני מעסיק ואני מחליט שבתור העובד שלי אתה תצטרך לגור במרתף שורץ עכברושים, תרוויח 5 שקלים ליום, תעבוד 20 שעות ביום, ללא הפסקה, ללא חופשות, ללא זכויות, ללא אפשרויות קידום. זו זכותי לרמוס ככה זכויות בסיסיות של אדם?

עבודה צריכה להיות בחוזה בין המעביד לעובד - לא עבדות.

אם אתה מסכים לעבוד בתנאים כאלה - זה לא בעיה של המדינה - זו הבעיה שלך.

אני לא מונע ממך חופש התאגדות ואני לא מונע ממך חופש לשבות (בניגוד למה שהממשלה יכולה לעשות באמצעות צווי מניעה).

בו אני אספר לך על כמה דברים שלא מופיעים בשום חוזה שלי מול המעסיק או שלי מול המדינה -

לא מופיע - ביטוח בריאות שאני משלם בהתאם לגובה המשכורת שלי - בלי שום קשר לתמורה שאני מקבל ממנו. בין אם זה 250, 500 או 1000 ש"ח - אני מקבל בדיוק אותו שירות - שאני לא יכול לוותר עליו לטובת ביטוח בריאות פרטי. אחר כך יש את הביטוחים המשלימים (כי הביטוח של המדינה גם ככה לא שווה הרבה) - שלמרבה הפלא גם פה המדינה יכולה להחליט - ומחליטה מה בדיוק הביטוחים יכולים להביא לי כחלק מהביטוח המשלים... על מנת לשמור על 'עקרון השיוויון'.

לא מופיע - מס הכנסה שאני משלם לא רק על השירותים החיוניים שדרושים על מנת להגן על בטחוני וזכיות היסוד שלי - אלא גם כל מיני פיקציות כמו 'חינוך חינם*' לכולם. כמובן שאני לא יכול לוותר על התשלום למשרד השני בתקציבו בממשלה - אם אני למשל מעדיף לחנך את הילדים שלי באופן פרטי לחלוטין או בכל מסגרת שאינה חלק מהחינוך הממלכתי. למעשה אפילו אם אין לי ילדים כלל - אני אמשיך לתקצב את המשרד השני בגודלו בממשלה - כל חודש - במשך כל חיי הבוגרים.

וזה בלי להיכנס לדברים הממש שערוריתים כמו אלה שחושבים שהם למשל יכולים לא לעבוד (תלמידי ישיבות, מובטלים מרצון) על חשבון הכיס הפרטי שלי. איפה פה חוקי השוק החופשי?

*לא באמת חינם.

לאן לעזאזל אתה רוצה לחזור, לאירופה בתחילת המהפכה התעשייתית?

הרבה פעמים, מי ששבר את ועדי העובדים - הייתה הממשלה.

רגע, אז על אותו בסיס יש לי זכות למנוע כניסת שחורים לעסק? הרי אני יכול לעצב את העסק כרצוני.

נכון.

נכון.

ואין בעיה עם זה? יש גבול לסוציאליזם ויש גבול לליברטניזם... צריך למצוא עמק שווה כלשהו.

לי אישית יש בעיה עם זה.

אני לא חושב שאני רוצה לכפות את דעתי האישית על כל אחד באמצעות חקיקה.

מאבקים חברתיים מובלים על ידי מרי אזרחי בין כה וכו, אבל הם לאו דווקא צריכים להביא לחקיקה מגבילה.

דמוקרטיה רחוקה מהבחירה המושלמת של הפרט, היא נתונה לכוחות סקטוריאלים, היא נותונה לכוחות כלכליים, היא נתונה לקבוצות אינטרסים, היא נתונה לתקשורת.

ברגע שלא שמים את החופש האישי כבסיס למה שראוי לחוקק... אין לזה סוף.

אתה לא יכול לשים את הליברליות מעל כל דבר. האנרכיה האוטופית הזאת שאתה מתאר היא בלתי אפשרית בעולם של בני אדם.

אני אביע את דעתי בתור מעשן.

אני מסכים חלקית עם חוק העשון הראשוני, אין לי בעייה שיהיה בארץ חוק האוסר מלעשן במקומות בילויי ובמקומות ציבוריים.

אבל הדיון נפתח בנוגע לחוק אחר שהובא לסדר היום, אני אקרע לו חוק שיפור, החוק החדש לא בא להילחם בחוק הראשון האוסר אישון בצורה גורפת.

החוק החדש בא לתת לאנשים שהם ציבור די גדול מאזרחי מדינת ישראל את האופצייה לעשן במקומות ציבוריים.

החוק אומר שעל העירייה\רשות מקומית תוטל זכות לאשר ל20% מהמקומות הציבוריים בעיר לאפשר עישון בשטחם, אין זה אומר שהמעשנים יוכלו להרוג את כולם, אבל זה נותן לי את הזכות לבלות כמו כל אחד אחר במקומות שבהם כיף לי לבלות ולא יכפו עליי לבלות איפו שאני מוגבל לבלות.

אני טוען שעישון זה דבר הורג, אני מודע שעישון מזיק לי ולסובבים אותי, אני מבין שעישון גוזל ממני כסף אבל בו בזמן אני לא רוצה להפסיק לעשן.

אני לא רואה שום סיבה הגיונית לחוקק חוק הפוגע באחוז נכבד מאזרחי מדינה, אני גם חושב שהחוק הזה יגזול פרנסה מהמון אנשים, אבל אין מה לעשות אני מסכים שצריך להגן על הציבור הלא מעשן.

אז לגופו של עיניין לפותח התרד.

החוק שהוא דיבר עליו בחירוף נפש הוא חוק מצויין הבא לתקן אפלייה חוקתית של ציבור רחב במדינה, אם במדינה רק 20% ממקומות הבילויי יהנו מאישור אישון אני לא רואה בכך בעייה כי זה גם בערך אחוז המעשנים. לכן החוק החדש הוא חוק טוב.

חוק "השיפור" מיותר לחלוטין.

החוק הקיים היום מתיר לכל עסק להתיר עישון בשיטחו, ובתנאי שהוא טרח והקים שהגדיר מקום סגור עם מערכת אוורור נפרדת למעשנים.

כל בעל עסק שרוצה למשוך את המעשנים אליו, יואיל ויקצה עבורם מקום נפרד.

כן אבל זה לא פרקטי, קודם כל אתה מבין את העלויות הכרוחות בהקמת חדר נפרד למעשנים? דבר שני על פי החוק חדר זה לא יעלה על 25% משטח המקום.

זה אומר שחדר זה יהיה ממש קטן אם אתה רוצה לכלולל בו בר שולחנות וכו'... לכן אין מקום להגיד שכבר עכשיו החוק מתיר את זה, כי זה לא יעבוד בחיים. זאת השקעה שלא תחזיר את עצמה מבחינה כלכלית.

איזו זכות יש לאדם המכור לניקוטין לפגוע במצבי הבריאותי? למה הסביבה שלך ויקיריך צריכים לשלם על ה"תחביב" היקר והשטותי הזה?

לא חסר זיהום אוויר בעולם, ואפשר להאשים את התחבורה שהיא עושה את אותה העבודה שמעשן עושה, אבל פאק, פה מדובר באדם אנוכי שמספק את צרכיו בכל מקום ובכל מצב. דיסקוטקים ומקומות בילוי זה רק דוגמה קטנה, הרי המעשן מעשן בכל מקום שבו הוא נמצא.

גדלתי עם אבא מעשן כבד, שלא נראה שיפסיק מתישהו, ולא משנה מה. ראיתי את העשן חונק את יושבי הבית, מעיק ומפריע, הערתי אינספור פעמים, הייתי תקיף לפעמים, אבל בסופו של דבר כלום.. אי אפשר לצאת מזה.

אני יודע שאצלי בבית (כשאהיה איש משפחה) לא יכנסו דברים כאלו. אדם המעשן ליד ילדיו במשך שנים פוגע בהם, וזה קשה לעיכול מבחינתי. מילא תהרוג את עצמך, אבל גם את המשפחה שלך? ומה עם העול הכלכלי? מישהו חישב כמה יוצא סיגריות נטו בחודש למעשן כבד, ועוד יותר מזה, למשך תקופת חייו? מי מחזיר את הכסף לאחר מותו, ומי מחזיר את כל התחלואים ששנות העישון הביאו לסביבתו?

אנשים אוהבים להעביר "דקה מתה" עם סיגריה, לעשן את השעמום הלאה כביכול. אני שואל, אין לכם משהו יותר טוב לעשות? אין תחביבים עדיפים על פני להיות מסריח וחולה? בחורות שמעשנות, לכמה ממכם היה העונג להתחבק חיבוק חם וארומטי עם מעשנת? ולהתנשק איתה..? טעמתם פעם אגזוז?

אגב, הסוג היחיד של אנשים שהעישון לא מפריע להם הוא מעשנים אחרים. לכולם זה מפריע בתכל'ס.

עישון הוא אקט אנוכי והרסני. אני לא מבין איך אדם מודע לכך, ובכל זאת ממשיך. גמילה זה קשה? נרקומנים כבדים נגמלים (בסופו של דבר), אז מה אתם?

אני עדיין מנסה לגבש עמדה כלפי האדם שהמציא גליל-נייר עם חומר ממכר !חוקי! בתוכו, ומכר אותו להמונים.... האם הוא טיפש גדול, או גאון מטורף :s05:

[br]פורסם בתאריך: 7.01.2008 בשעה 23:03:09

---

עבודה צריכה להיות בחוזה בין המעביד לעובד - לא עבדות.

אם אתה מסכים לעבוד בתנאים כאלה - זה לא בעיה של המדינה - זו הבעיה שלך.

כן אבל זה לא פרקטי, קודם כל אתה מבין את העלויות הכרוחות בהקמת חדר נפרד למעשנים? דבר שני על פי החוק חדר זה לא יעלה על 25% משטח המקום.

זה אומר שחדר זה יהיה ממש קטן אם אתה רוצה לכלולל בו בר שולחנות וכו'... לכן אין מקום להגיד שכבר עכשיו החוק מתיר את זה, כי זה לא יעבוד בחיים. זאת השקעה שלא תחזיר את עצמה מבחינה כלכלית.

זה הרבה יותר פרקטי מאשר לאשר לעד 20% מהעסקים עישון בשיטחם.

איך תגדיר איפה מותר לעשן ואיפה לא? תעשה אן דן דינו?

אתה לא יכול להפלות בין בעלי העסקים.

כיוון שאחוז המעשנים באוכלוסייה קטן מ-25%, גודל החדר סביר לחלוטין.

היום ממש לא סיפור גדול לבנות 2 קירות גבס עם דלת ולהוסיף מזגן.

בעל עסק שרוצה לפנות לקהל הזה, שגורם נזק בריאותי לעצמו ואחרים ידאג ויבודד אותם משאר האנשים.

אם ההשקעה לא תחזיר את עצמה כלכלית, לסגור פינה ולדאוג לה לאוורור נפרד - כנראה שהחוק במתכונתו הנוכחית לא פוגע בבעלי העסקים.

אני לא חושב שאתה מבין את זה עד הסוף, רוב הפאבים במדינה לא ממוקמים על שטח של 100 מטר, רוב העקים יושבים על שטחים קטנים יותר.

אתה באמת חושב שחדר 12 מטר סגור עם מזגן יכול לספק למעשנים סביבה מהנה? אני אישית בחיים לא אשב בחדר 12 מטר אטום עם מזגן ועוד עם קבוצה גדולה של מעשנים, זה יהיה כמו שהיה בנתב"ג פינת עישון, אתה נכנס לענן עשן ואני מתכוון ענן של עשן כמו ערפל!!!

בשביל למגר את זה יש 2 אופציות:

1: לעשות חלונות ענקיים, דבר שיקשה על הישיבה בחורף.

2: להתקין מערכות מיוחדת אשר יסננו את האוויר וימגרו את העשן, אני לא חושב שאני צריך להוסיף בקשר למערכות כאלו כי הם נורא יקרות אז אף בעל עסק לא יוכל לעשות את זה.

אין פה אפלייה של בתי עסק, יד בפשוט מכסה של כמויות. אין מה לעשות יש מכסה להמון דברים, לדוגמא אתה לא יכול להקמים חנייה בתשלום בת"א כמה שאתה רוצה, יש לזה מכסה, אתה לא יכול לקבל מס' מונית כי יש מס' מוגבל של מספרים.

אז מה בגלל זה יש אפלייה? אם אני רוצה לפתוח עסק מוניות אני לא יכול כי יש מכסה? איז אפלייה נוראית!!! אבל העוסדה היא שזה עובד יופי כבר 60 שנה ואף אחד לא חושב על זה.

אז כן גם במקרה הזה תהיה מכסה של כמות העסקים אשר בהם תהיה אפשרות לעישון, או שהאופצייה השנייה תהיה כמו שכבר ציינתי שבתי עסקים ישנו את המקום ממקום ציבורי למועדונים פרטיים כמו שכבר נעשה בכמה מקרים בת"א. פאבים שבשביל להכנס אתה צריך להצטרף למועדון חברים בו אתה משלם 5ש"ח שנתי. מחיר כרטיס מגנטי. שאם זה אין לי בעייה גם כן, ובכך אתה כבר לא עסק ציבורי אלה פרטי.

בנוגע לעלויות של הקמת חדר עישון - הן ילקחו משטח הבר שאם הוא לא קטנטן ניתן להקימו בעזרת 3 קירות גבס.

בנוגע לרווחיות של הבארים, כמה אופציות:

1. מי שלא יכול לעמוד בהקמת חדרון או שיוותר על 20% מלקוחותיו או שיפשוט רגל (מה שיכול להיות שיגרם לו אם 20% מלקוחותיו יעזבו).

2. שיעמיסו את העלויות על הלקוחות. אם יעלו את המחיר של כמה משקאות בשקל למשך כמה חודשים זה יממן את זה ואני בספק אם לקוחות ינטשו בזעם.