בעודי משוטט בכתבות ה-YNET נתקלתי בכתבה הזו: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3476427,00.html

ופשוט הייתי מזועזע מהמצב הקשה אליו נקלענו ברמה הלימודית בבתי הספר בכלל, וברמת המתמטיקה בפרט בארץ.

איכשהו הגענו למצב בו הממוצע הארצי בבחינת המיצ"ב במתמטיקה לכיתות ה (אני לא סגור אפילו אם ראוי לקרוא לזה מתמטיקה בשלבים האלו, אולי חשבון יתאים יותר כאן) הוא 56.9. מה שעצוב עוד יותר שהרמה לא משתקפת באופן מדויק בתוצאה הזו, שכן נהוג לתת יום "חופש" לתלמידים חלשים ביום הבחינה, מורים זונחים לרוב את תכנית הלימודים לטובת הכנה לבחינה חודשים לפני קיומה, ואף נוטים לעזור לתלמידים בפתרונה בדרכים יצירתיות (או שלא...)

כאשר ההבנה הכמותית לא קיימת כבר בשלבים כל כך מוקדמים, איך מצפים שתלמידים יתמודדו עם רמת החומר בחטיבה, תיכון, אוניברסיטה?

עם נתונים מדאיגים אלו - המודדים את עמידת בתי הספר ברמה שמכתיב משרד החינוך - יחד עם המקומות המאוד לא מכובדים היורדים מידי שנה, הממקמים את תלמידי הארץ במתמטיקה במקומות הנמוכים ביותר בעולם המערבי, העתיד הצפוי למדינה בכל הנוגע למדעים המדויקים אינו נראה ורוד כלל.

מניסיוני האישי, בתור תעסוקה של אחרי צבא ולפני הלימודים, שתיים מהעבודות בהן עסקתי היו השגחה בבחינות בגרות (כן, כן, עם כל מיני "דודות" למיניהן) וכן תיגבור תלמידים בחטיבה במתמטיקה בשעות אחה"צ. בשתי העבודות האלו התמונה שקיבלתי הייתה עגומה מאוד: לא זו בלבד שרמת הבגרויות יורדת משנה לשנה (ובשנה שהשגחתי - 2006 כינו את הבגרות כ"בלתי פתירה" ולא הוגנת), כי אם השאלות הופכות ליותר טכניות ופחות דורשות הבנה, מה שהיה ניכר באופן ההתמודדות של תלמידים עם השאלות בבחינות, ומהשאלות שנשאלתי בזמן קיומן.

המצב בחטה"ב גרוע הרבה יותר. בגילאים האלו מצאתי שאחוז התלמידים שבכלל איכפת לו, נמוך כלא קיים, ולאלו שכן איכפת פשוט נראה כי חסר את הכלים להתמודד עם הרמה הנדרשת מהם, כאילו חורים עמוקים נוצרו אצלם עוד מהיסוד, ובכלל אופן הגישה להתמודדות עם בעיות היה בסגנון של קודם לתקתק נתונים במחשבון מבלי להבין בכלל מה משמעות התוצאה ומה בכלל הייתה השאלה...

הייתי רוצה לשמוע דעתכם, למה ואיך הגענו למצב הכל כך עגום הזה, ומה לדעתכם הדברים הראשונים שצריך לעשות כדי לתקן את המצב הבלתי נסבל הקיים?

לצערי זה לא חדש ואני לא מתפלא.

בדיוק בגלל דברים כאלו אנחנו נראים עלובים כמו שאנחנו נראים עם הישגים שבמקום להשתפר רק הולכים ויורדים.

כולי תקווה שהשביתה וכל המהפך הקטן שיהיה פה יגרום להיפוך המגמה הזו.

וזה ברור,לי בכל אופן,שכמעט הכל מתחיל מגיל כה קטן. אם זה למידת הערכים,אם זה חינוך בסיסי ומתן כבוד לאדם ואם זה דברים כמו מתמ' וכו'.

ויש כאבוד!

מבכים איתך ב100%. איך הגענו לזה? שנים של כישלון במערכת החינוך, מי שרוצה ללמוד - ילמד! מי שלא לא!

ובאמת זה מוזר שאני אומר את זה כי אני לא ממש לומד (למרות שהציונים שלי לא משהו אבל גם לא נוראיים - אם אני לא לומד אז 80 במ"מ) מה לעשות? זה בעיקר כי אני עצלן , לצערי אני גם דפוק ברמות כי אני לא לומד בשביתה במיוחד במצבי שדורש שאני יהיה מוכן ללימודים אקדמיים הכי מהר שאפשר (לא משנה למה) אבל את העצלנו אני יכול חלקית להפיל על עצמי וחלקית על מערכת החינוך ולמה?

מי פה זוכר מה הוא עשה בכיתה א? כלום! פשוט כלום , אין שיעורי בית אתה לומד בקושי לכתוב בעברית (ובלי הלימוד הבסיסי של איך להחזיק עט למשל. תראו, אנשים כותבים עם עט שאותה בם מחזיקים באגרוף -> כמו אוטיסטים ואף אחד מהם לא אוטיסט) בקיצור הבסיס שאמורים ללמד אותך בגיליים הצעירים (איך ללמוד איך לכתוב איך לשבת איך לחשב חיבור פשוט במ"מ) לא נלמד! בכיתה ו' אתה לומד שברים!!! לדעתי בלי בעיה בכיתה ו' אפשר ללמד לפחות פונקציה לינארית לפחות! כול היסוד -> שש שנים שאפשר ללמד ב2 (זה במצב כיום).

חטיבת ביניים: פה אנשים שמים זין , בקושי מלמדים משהו וגם אם כן אז בתוכנית מאוד גרועה , אף אחד לא משקיע ואנשים מבריזים (לצערי יש לי "חבר" שהבריז כול ח' וט' התוצאות באמת מבישות , אי אפשר לדבר איתו ברמה מסויימת כי הבן אדם פשוט דפוק.) עכשיו מה עוד יש את הדבר הזה שנקרא "דיסלקציה" --> אתם רציניים?? חצי מהאנשים בכיתה שלי כיום (י"א) הם עם הקלות! עוד זמן , התעלמות משגיאות כתיב וכו' וכו' או בקיצור "צריך ללמוד פחות".בגלל שתלמידים בחטיבה לא משקיעים אז לתיכון הם מגיעים בלי כוונה/יכולת ללמוד (גם אני - אני פשוט מתעצל).

ובתיכון: בינתיים הייתי רק בשנה וחצי ואני יכול להגיד שהמצב משתפר , באמת צריך ללמוד טיפה יותר אבל עדיין חומר נורא קל , שמובא בצורה גרועה ביותר! ובמיוחד עכישו בשביתה , לא מלמדים - לתלמידים שרוצים ללמוד אין גישה לכול החומר (לא אני לא הולך להתקשר למורה שלי ולבקש ממנה שתגיד לי מה החומר לבגרות בזמנה הפנוי והבגרויות עצמן ברמה פשוטה ביותר! לא צריך ללמוד שנה כדי לגשת ל005!! החומר לחצי מהמבחנים מסתכם בספר של 500 עמודים שאין בעיה ללמוד את כולו בחצי שנה מקסימום. פחחח היסטוריה ב' - שנתיים.

איך לשנות את זה? שינוי גלובאלי בכל מה שלומדים , בכול תוכנית הלימודים ולא בהדרגה אלא בבום אחד. למשל כיתה א של 2008 תתחיל ללמוד יותר!

המדינה גם צריכה לקחת את הדברים הטובים מתוכניות לימוד טובות (כמו של פינלנד למשל). רפורמה ענקית בקיצור , שנה אחת להשקיע יותר בחינוך מאשר בביטחון ובכול שאר הדברים.

הכי טוב - שיטת הבדידים

----

וכן, אני מסכים לחלוטין, אני למשל, למדתי משוואות עם שני נעלמים כבר בכיתה ה' וזה בגלל שאמא שלי קנתה לי ספרי מתמטיקה ברוסית [תתפלאו, או שלא, לדעת שהספר הזה מיועד לכיתה ה' ואני למדתי את זה בכיתה רק בכיתה ח או ט] ושלחה אותי ללא כל חיסכון לשיעורים בבתי ספר של ערב [כולה פעמיים בשבוע בו לומדים - אנגלית, מתמטיקה, פיזיקה ולוגיקה] באשדוד,

וכן, המורים היו רוסים, המנהלים רוסים ומערכת הלימוד התבצעה כנראה לפי הנוסח הרוסי אשר הם הביאו איתם מרוסיה.

מה שאני אומר בעצם זה אותו הדבר כמו הבחור מעלי - יש לעלות את רמת הקושי ואת כמות החומר הנלמדת בכל כיתה וכיתה, והכי חשוב - בזמן היסודי.

דבר זה יביא לפיתוח החשיבה, התפנתחות גם מהיבטים נוספים אחרים, וכמובן יצירתיות וחשיבה שונה ולא להיות מכונות אשר יודעות לשנן בלבד.

בקשר להיסטוריה שהזכרת - היסטוריה ב' שנתיים? בדיחה, אנחנו ניגשנו תוך שנה, ותלמידים אצלנו הוציאו 90+ ממש בקלות, ויש כמה גם שיש להם 100 סופי בהיסטוריה.

אפילו אני הוצאתי ציון סביר לחלוטין 70 סופי בהיסטוריה [76 א - כיתה י, 66 ב-כיתה יא] וזה עם קושי שיש לי בלזכור דברים ובלשנן ובכלל עם מקצועות הומאניים.

בקיצור, לעשות היסטוריה ב3 שנים זה מאוד מטומטם.

מישהו מוכן להסביר לי למה כולם בטוחים שהעלאת משכורות המורים, הקטנת כיתות ושינוי בתוכניות הלימוד, ישנה את המצב? (בין אם זה בית ספר יסודי או בית ספר תיכון).

קשה לי להאמין לטענה הזאת. אחרי הכל, התלמידים שילמדו בבתי הספר ישארו אותם תלמידים שמזלזלים בלימודים, שלא מקבלים אפילו עידוד קטן מההורים בכל מה שקשור לבית ספר.

הבינוניות שקיימת בחברה הישראלית היא הבעיה לדעתי, והתופעה הזאת מתרחבת. לא נראה לי שהכסף הוא הבעיה כאן. לשמוע תלמידים שהשאיפה שלהם היא רק לקבל לסיים בגרויות ולקבל תעודת בגרות מלאה, ועוד מקבלים עידוד כזה מההורים - זה מגוחך.

ומכאן הבעיה - מהבית, מהחינוך ומההורים.

ומשם גם יגיע הפיתרון, או לפחות אמור להגיע :-\

אם ההורים לא מעוניינים שילדיהם יצליחו בחיים עם מקצוע טוב, קרי לימודים טובים, פה מתחילה הבעיה.

הרי הילד לא נולד עם תכונות ואופי מסויים, הוא הופך לכזה בגלל החינוך והטבעות האופי של הוריו,

ולכן, אם החינוך לא ישתנה - דבר לא ישתנה.

כמו כן, רפורמה טוטאלית במשרד החינוך, בנוסף, לא יזיק לבטל את הבגרויות, הרי ממילא זה בסף הכל נייר טואלט ממוחזר,

עדיף שיחסכו כמה עצים וילמדו את התלמידים ללמוד ולהבין ולא סתם לשנן וללמוד לבגרות,

אלא ללמוד כדי ללמוד, בכדי לדעת ללמוד, בכדי להצליח באוניברסיטה.

מישהו מוכן להסביר לי למה כולם בטוחים שהעלאת משכורות המורים, הקטנת כיתות ושינוי בתוכניות הלימוד, ישנה את המצב? (בין אם זה בית ספר יסודי או בית ספר תיכון).

קשה לי להאמין לטענה הזאת. אחרי הכל, התלמידים שילמדו בבתי הספר ישארו אותם תלמידים שמזלזלים בלימודים, שלא מקבלים אפילו עידוד קטן מההורים בכל מה שקשור לבית ספר.

הבינוניות שקיימת בחברה הישראלית היא הבעיה לדעתי, והתופעה הזאת מתרחבת. לא נראה לי שהכסף הוא הבעיה כאן. לשמוע תלמידים שהשאיפה שלהם היא רק לקבל לסיים בגרויות ולקבל תעודת בגרות מלאה, ועוד מקבלים עידוד כזה מההורים - זה מגוחך.

תיאורתית העלאת שכר תגרום לאנשים יותר איכותיים לפנות להוראה. בפועל אני לא חושב שמשהו ישתנה. הסיבה האמיתית לכך שצעירים לא רוצים ללמד במערכת היא חוסר משמעת, כבוד ותמיכה מצד ההורים ומשרד החינוך.

מערכת החינוך בארץ פגומה מהיסוד. זה מתחיל ביסודי. אתם יודעים מה צריך בשביל ללמד ילדים בבית ספר יסודי? תעודת בגרות. זהו. כל פרחה מטומטמת עם 21 יחידות לימוד מתוכן 3 מתמטיקה, 3 אנגלית ו-5 גיאוגרפיה יכולה לחנך את ילדי מדינת ישראל. מורים לגיל הרך (מורים ביסודי) מקבלים הכשרה בכל מיני מכללות קש כגון מכללת אשקלון שמקבלת סטודנטים בתנאי קבלה מגוחכים - לא צריך פסיכומטרי ומספיק תעודת בגרות בממוצע 80 עם בונוסים. ממוצע 80 עם בונוסים זה פשוט לקבל 60 בכל המקצועות בבגרות.

זה ממשיך בדרישות העלובות של מערכת החינוך מתלמידים שיוצר מצב שתכל'ס עד כיתה י' אף אחד לא לומד בארץ. למשרד החינוך יש מחוייב מזויפת כזאת לא להשאיר אף תלמיד מאוחר. בגלל אותה מחוייבות תלמידים עם שגיאות כתיב וללא בסיס בחשבון עולים כיתה, עד כיתה י לא יכולים להשאיר תלמיד כיתה אלא אם כן מדובר במצב מאד קיצוני וגם אז רק בהסכמת הורים.

בנוסף תוסיפו תוכנית לימודים לא יציבה. כל שנה יש מתכונת חדשה, תוכנית חדשה, שאלונים חדשים, ספרים חדשים. בגלל אותם שינויים כל שנה נאלצים להדפיס ספרי לימוד חדשים. למה כל כך קשה לכתוב תוכנית לימודים קבועה ורצינית? תנו לי סיבה אחת למה צריך כל שנה להדפיס "מהדורות חדשות" של ספרי לימוד בשינויים זניחים בעיצוב? אה, כן, שכחתי, צריכים לסחוט כסף מהורים. במדינת ישראל משפחה המגדלת שני ילדים לא יכולה לקנות ספרים רק לבכור ואחר כך לתת אותם לצעיר. במדינת ישראל הורים צריכים לקנות ספרים חדשים לשני הילדים.

לקינוח תוסיפו בעיות משמעת קשות, אלימות, חוסר כבוד למורים, חוסר סמכות מוחלטת מצד מורים והנהלה. עד כיתה י' (ועכשיו גם עד כיתה י"ב בזכות חברי הכנסת "המבריקים" שלנו) לא יכולים לגעת בתלמיד. זאת אומרת תלמיד יכול להגיע לתיכון רק בשביל להריץ צחוקים עם החבר'ה על הגדר ובשאר הלו"ז העמוס שלהם לקלל, להרביץ, להפריע למהלך התקין של השיעורים ומערכת החינוך לא יכול לעשות כלום בנידיון בגלל "חוק חינוך חובה".

אני יחווה את דעתי ברמה האישית, מהנסיון שלי.

ביסודי, היו לי מורים מצויינים כל מבחן היה 100 וזה היה פשוט מאוד, לא היה לי מיצב.

בחטיבה, את רוב המבחנים לא עשיתי כי לא באתי לבצפר, אבל אלו שכן עשיתי גם 100 כי היו מורים טובים וזה היה קל, לגבי מייצב, חח לא קראתי בכלל תשאלות הקפתי באופן אקראי לגמרי והלכתי הביתה, למה לקחת את המבחנים האלו ברצינות? זה כזה חרטא

בתיכון המתמטיקה מתחיל להיות מקצוע קשה, י יא הייתי ב5 יחידות היו לי מורים מצויינים, היו חסרות לנו שעות, זאת הייתה הבעייה לא היה זמן ללמוד.

אבל המורים מצויינים ומתחשבים, עוד משהו בעניין, ממוצע ציוני בגרות לא צריך לקחת כל כך ברצינות גם כן, כי המון מורים נותנים הזדמנות לתלמידים חלשים שבכל זאת שואפים לרמה גבוהה, אז חלקם לא מצליחים ומורידים את הממוצע.

אני עצלן אז ירדתי ל4, חיים קלים, מה שכן מתוך שכבה של 500 ילדים בערך יש רק 30 ילדים ב5 יח...

לדעתי זה קצת, אבל אין לי מושג מה הסיבה.

אני רוצה להגיד רק דבר אחד:

שאצלי את היסודי היה ניתן לצמצם משש שנים לשנה אחת. כל היסודי עשינו חזרות מטומטמות להצגות בישביל ההורים. מאות שעות הלכו על זה. מורות שלא יודעות ללמד ולא יודעות אפילו ידע בסיסי (פעם שאלתי מורה האם נפט בוער בעצמו היא אמרה שלא, רק התוצרים שלו). אלה לא מורות אלה מנקות בהסוואה. בכיתה ז התחלנו ללמוד בעיות תנועה, כשהיינו צריכים ללמוד אותם כבר בכיתה ה. לסיכום מה שקורה ביסודי פשוט ביזיון, לא מלמדים כלום. ילד מתקשה שיעלה מיסודי ששם לא צריך ללמוד ולעשות כלום, יעלה לחטיבת ביניים הוא ישר יתחיל להכשל כי הוא לא רגיל ללמוד, הרי 6 שנים הוא לא למד כלום כמעט !!!!

בגלל זה במדינות מפותחת יש 11 כיתות וכאן גם ב12 לא מספיקים הכל. כי כאן ביסודי במקום ללמוד מציירים ציורים, שרים, עושים חזרות להצגות, מדברים על מי יסע אם מי בערב כיתה (אם המורה בשיעור שבו היא צריכה ללמד) בקיצור הכל חוץ מללמוד.

לדעתי מה שיכול לתרום רבות לשיפור המערכת היא פיקוח הדוק עליה. לעשות לכל מורה בתחום שלו/ה מבחן שהוא קצת יותר קשה ממה שהיא/הוא צריכ/ה ללמד ואם היא/הוא לא עובר/ת אותו היא/הוא לא יכול/ה להיות מורה. בנוסף לזה לבדוק באופן כזה שלא ניתן יהיה לזייף את ביצועי התלמידים בהתאם לחומר שאותו הם היו צריכים ללמוד. אם הם נמוכים זה אומר שלא לימדו אותם=להחליף את המורה. היום כל מושטנ/ת שלא יודע/ת לוח כפל וסיימ/ה 5 כיתות יכול/ה להיות מורה ביסודי בעזרת פרוטקציות או דרך אחרת ולכן ככה הנוער שלנו נראה.

דווקא השירים והמשחקים הם אלו שיצילו אותו, אם בכלל.

הרי מה שבאמת חסר לנו זו הסולידריות, ההבנה שכקבוצה אנחנו חזקים מהרבה בדידים.

אנחנו מתקדמים יופי לכיוון האמריקאי בו הדבר היחיד החשוב הוא ההישגיות והכסף שבא אחריהם.

אין שאיפה לידע, להתפתחות קבוצתית ולתרבות.הכל "אני אני אני".

ושם משכורות המורים גבוהות בהרבה מפה היות ושם מורה שם זו עבודה במשרה מלאה ולא כמו בארץ ,בה רוב המורות הן למעשה אימהות שעושות קצת כסף בבוקר לפני שהילידים חוזרים מהגן.מורה זו עבודה ושליחות, לפחות במשרה מלאה.כמו רופא (שגם הם מקבלים משכורות מגוחכות אך למרות זאת רמת הרפואה הציבורית בארץ היא מהטובות בעולם).

הרי התוצאות הללו הן לא יותר מראי של החברה שלנו בה ההבדלים נהיו קיצוניים, בין אם מדובר כלכלית ובין אם מדובר ברמת התרבות/חינוך.

אותי מעניין במבחנים הללו יותר מהממוצע הוא החלוקה הרבעונית, אני דיי בטוח שפעמון גאוס קיבל שם עיצוב מחדש.

ראי טוב לכך הוא מצב תאונות הדרכים, אנשים נכנסים לאוטו ועוברים למצב מלחמה "אדם לאדם זאב".

הכל בגלל שלא מלמדים במתמטיקה את הדברים השימושיים באמת.

ולוסירפטור :lol:

חחח גדול

רמת המורות למתמטיקה בארץ באמת מבישה אצלי בכיתה לפחות ל-80% מהילדים בכיתה יש מורה פרטית

וגם לי יש לפני שהייתה לי מורה הייתי מגיע לשיעורים ולא מבין לכום המורה הייתה נותנת ש"ב אפילו לא בודקת מי הכין מי לא הבין ולא הייתה פותרת שום תרגיל מהש"ב

הייתה מראה לנו בשיעור איך לפתור שני תרגילים (בד"כ הכי פשוטים לאותו חומר מהספר) והייתה נותנת ש"ב וככה הלאה בכל שיעור

אם מישהו היה אומר שהוא לא הבין את התרגיל בפעם הראשונה היא פתרה אותו בפעם השנייה שאותו תלמיד לא הבין היא כבר הביאה לו מספר טלפון של מורה פרטית

לפעמים לפני מבחן כשלא הספקנו ללמוד את כל החומר של המבחן היא אמרה לנו לשאול את המורות הפרטיות שלנו

ואל תחשבו שתלונות למנהל בית הספר עזרו

עכשיו מה עוד יש את הדבר הזה שנקרא "דיסלקציה" --> אתם רציניים?? חצי מהאנשים בכיתה שלי כיום (י"א) הם עם הקלות! עוד זמן , התעלמות משגיאות כתיב וכו' וכו' או בקיצור "צריך ללמוד פחות".בגלל שתלמידים בחטיבה לא משקיעים אז לתיכון הם מגיעים בלי כוונה/יכולת ללמוד (גם אני - אני פשוט מתעצל).

אני מסכים איתך.

אני לומד בבית ספר פרטי שמיועד ל"תלמידים ליקויי למידה בעלי פוטנציאל לימודי טוב", פה הבעיה שתיארת היא הרבה יותר קיצונית.

רואים בקלות מי באמת צריך את הכלים שבית הספר המצויין הזה מספק ועל מי ההורים שלו סתם שורפים אלפי שקלים בשנה בשביל שיוכל לשבת בחוץ ולעשן עם חברים שלו.

אז למה עברתי לשם בכלל? בגלל שמערכת החינוך פשוט לא רצתה להתעסק איתי.

המאבחנים שמשרד החינוך מספק, אלה שאמורים לקבוע אם יש לך לקויות למידה או לא, פשוט לא שמים ז*ן ומציפים את הכיתות בתלמידים עצלנים בעלי בעיות משמעת.

ובמי זה פוגע? בכולם.

בתלמידים החזקים זה גורם לפיגור בחומר ובתלמידים החלשים שבאמת צריכים את העזרה המינימאלית הזאת, כמוני, בגלל שכל שניה פנויה של המורה נשרפת על טיפול בבעיות משמעת של תלמידים שבכלל לא מעוניינים בדברים שוליים כמו הישיגים או תעודת בגרות.