חוץ מזה שהוא מקשר בין כל החלקים, וחוץ מזה שיש לו סוגי חיבורים שונים, במה שונים לוחות האם אחד מהשני?

ואיך זה בא ליידי ביטוי במחיר? זאת אומרת למה הלוחות יותר יקרים אחד מהשני?

1. ההבדל העיקרי בין לוחות אם הוא ערכת השבבים עליה מבוסס הלוח. ערכות שבבים שונות נותנות ביצועים שונים, וזהו אחד המרכיבים העיקריים ברמתו של הלוח.

2. הבדל נוסף הוא באיכות הבנייה, כלומר איך הרכיבים מוקמו על הלוח. לדוגמא - ככל שהזיכרון רחוק יותר מהמעבד, כך המידע צריך "לזרום" לאורך מרחק גדול יותר, וכך הלוח פועל לאט יותר. איכות הבנייה תלויה ביצרן הלוח.

3. הבדל שלישי בין לוחות אם הוא התוספות והתכונות של הלוח - יצרנים שונים מוסיפים תכונות שונות ללוח, כמו בקרי SATA ו USB נוספים, או מכניסים כרטיסים מובנים טובים יותר (בעיקר כרטיסי קול). כמו כן יש יצרנים הבוחרים להשתמש בחלקים יותר איכותיים, כמו למשל קבלים מוצקים, שיחזיקו מעמד לאורך זמן לעומת קבלים "רגילים". ויש גם את ההששקעה בבניית הביוס של הלוח - בד"כ ללוחות איכותיים יש ביוס עם הרבה יותר תכונות שניתן לשלוט עליהן לעומת לוח "פשוט".

כל זה בא לידי ביטוי במחיר - ערכות שבבים שונות עולות מחיר שונה, כל בקר או חלק איכותי שמוסיפים ללוח מעלה את מחירו, וכמובן אתה משלם את עלות הייצור, ובד"כ גם עבור "שם החברה" (חברה מוכרת וגדולה יותר לפעמים תמכור את הלוחות שלה ביותר כסף רק בגלל השם שיש לה).

וואו, תודה באמת עזרת לי וענית על כל השאלות שלי.

אגב ראיתי הרבה דיבורים על מערך Raid, תוכל להרחיב גם על זה?

אודה לך מאד.

וואו, תודה באמת עזרת לי וענית על כל השאלות שלי.

אגב ראיתי הרבה דיבורים על מערך Raid, תוכל להרחיב גם על זה?

אודה לך מאד.

ראיד זה מערך של כוננים קשיחים, יש כמה סוגים של מערכים - חלקם מספקים ביצועים יותר גבהים משל כונן אחד , חלקם מספקים שרידות, אמינות, גבוהה משל אחד.

על אופן הפעולה של המערכים האלה כאן

RAID - מערך יתירות של כוננים זולים/עצמאיים. הרעיון הוא לקחת כמה כוננים קשיחים, ולחבר אותם כך שיהיה גיבוי למקרה שאחד מהם יקרוס. כמובן ששהגיבוי הזה תופס חלק מהנפח המשותף של הכוננים.

RAID 1 הוא למעשה 2 דיסקים קשיחים כששני הדיסקים מכילים בדיוק את אותו מידע, כך שאם אחד קורס, ניתן להמשיך לעבוד בצורה רגילה גם עם כונן אחד. כמובן שהנצילות שלך היא רק 50% (חצי מנפח הכולל משמש לגיבוי).

RAID 5 הוא מערך של 3 כוננים קשיחים לפחות , כשעל כל כונן נשמר גיבוי, שביחד עם הגיבויים שעל שאר הכוננים, יכולים לשחזר את כל המידע אם אחד הכוננים קורס. אם יותר מכונן אחד קורס, אז אין דרך לשחזר את המידע.

RAID 0 - לא ממש שיטת גיבוי, אלא פשוט "הארכת" כונן - משתמשים ב 2 כוננים, אך המחשב למעשה רואה כונן אחד גדול בנפח המשותף שלהם. הבעיה היא שאם אחד מהכוננים האלו קורס, כל המידע נהרס.

סליחה על ההידחפות לת'רד, אבל אפשר בבקשה לקבל הסבר קצת יותר מפורט לגבי ההבדל בין RAID 1 ל-RAID 5?

ב-RAID 1 אתה משתמש בדיסק קשיח אחד, והשני משמש לגיבוי אוטומאטי.

איך מתפקד RAID 5? איפה נשמר המידע? כמה אחוזים מהנפח הכולל משמש לגיבוי בכל דיסק קשיח? נניח שיש לי 3 דיסקים קשיחים בנפח של 500GB כ"א, ואני מגדיר אותם כ-RAID 5. כמה נפח יש לי בפועל (בהנחה שמדובר ב-500GB אמיתיים)?

תודה רבה,

עזרתם לי מאד!

ההרחבה ש-suBarel הביא בנושא הRaid מצויינת וההסבר של smalul ממש עזר.

שוב תודה לשניכם!

אתם יודעים, יש פורום בשם "אמצעי איחסון" והוא מתאים בדיוק לשאלות האלו...

ב RAID 5 אתה חייב לפחות 3 דיסקים קשיחים זהים. אם אתה משתמש ב n דיסקים קשיחים, אתה מאבד 1 חלקי n (משום מה אני לא מצליח לרשום את זה בצורת שבר) מנפח סכום כל הדיסקים. כלומר בשימוש עם 3 דיסקים קשיחים, אתה מאבד 33% מהשטח הכולל (נצילות של 66%), עם 4 דיסקים קשיחים, אתה מאבד 25% (כלומר נצילות של 75%), וכד'.

אם יש לך 3 דיסקים של 500GB כל אחד, כל דיסק תורם 1/3 מנפחו לצורך יצירת היתירות, כלומר מתוך 1500GB, אתה תראה רק 1000GB.

המידע נשמר פחות או יותר בצורה כזו שהתוצאה של חישוב מסויים על 2 סיביות מתאימות (הדיסקים הרי זהים) בדיסקים שונים, נשמרת באותה סיבית של הדיסק השלישי. כמו שכבר אמרתי, עם מערך של 3 דיסקים קשיחים, בכל דיסק שליש מהנפח משמש ליתירות והשאר למידע רגיל (תחשוב על חלוקת עיגול ל 3 חלקים, כאשר בכל דיסק שליש אחר הוא זה שמשמש לגיבוי).

אם אתה רוצה דוגמא - נגיד שבנקודה מסויימת על הדיסק הראשון שמור הערך 5, ובאותה נקודה על הדיסק השני שמור הערך 3, ונניח שפעולת הגיבוי מבצעת חיבור, אז באותה נקודה על הדיסק השלישי ישמר הערך 8 (3+5). אם הדיסק הראשון קורס, עדיין ניתן לשחזר את המידע, כי 8-3 = 5. אם הדיסק השני קורס, גם אז ניתן לשחזר את המידע, כי 8-5 = 3. בדיסק השלישי , באותה נקודה, שמור מידע הגיבוי, ולכן אם הוא קורס, אין איבוד מידע, אבל כמו שאמרתי, רק שליש מהדיסק משמש לגיבוי, ולכן אם הדיסק השלישי (או למעשה, כל אחד מהדיסקים האחרים) קורס, יהיה אפשר לשחזר את המידע לפי הגיבוי ששמור בחלקים המתאימים בשני הדיסקים האחרים.

כמובן שאם 2 דיסקים קורסים ביחד, אין אפשרות לשחזר את המידע.

תודה על ההסבר!

המחשבה הראשונה שלי היתה שבכל כל דיסק קשיח 33% מיועדים לגיבוי, אבל זה לא הסתדר לי מבחינה מתמטית איך יש גיבוי ל-100%. עכשיו זה מובן.

אם באמצעות מערך RAID של ארבעה דיסקים קשיחים אתה מאבד רק 25% מהנפח הכולל, אז זה נראה לי דבר כדאי. איך נקרא מערך כזה, ואיך זה מתבצע בפועל?

דבר נוסף - איך מתבצע השחזור? במידה ואחד הדיסקים הקשיחים הלך לעולמו או מראה סימני גסיסה, אז אני יכול פשוט לנתק אותו, לחבר במקומו דיסק קשיח חדש בעל נפח זהה ואז יתבצע שיחזור אוטומאטי, או שאני צריך לעשות איזושהי פעולת שיחזור?

נ.ב.

אני חושב שכדאי באמת להעביר את הנושא הזה לפורום "אמצעי איחסון". לפתוח שם ת'רד חדש, ואתה תעביר לשם את הפוסטים הרלוונטיים?

1. אין לי מושג איך בדיוק מתבצע השיחזור הזה, אבל אני מניח שהשיחזור מתבצע בצורה אוטומטית ברגע שאתה מחליף את הדיסק הפגום.

2. אין לי שום יכולת להעביר נושאים מפורום לפורום - בשביל זה יש מנהלים.

מישהו יודע אולי האם השחזור מתבצע באופן אוטומאטי? במידה וכן, אז אני חושב שזו דרך גיבוי מאוד כדאית ומשתלמת (ארבעה דיסקים קשיחים). אני מעוניין גם לדעת באיזו צורה נשמר הגיבוי במערך RAID של ארבעה דיסקים קשיחים, ואיך נקרא מערך כזה.

חשבתי שאתה מנהל (בגלל הכוכבים). בכל אופן, תודה ל-Nemesis שהעביר את הת'רד לפורום המתאים. אשמח אם גם מישהו ישנה את הכותרת של הת'רד למשהו יותר מתאים (אחד המנהלים או פותח הת'רד).