בהמון מעגלים מורכב קבל שההסב מאחורי העניין הוא שזה ע"מ ליישר את המתח, מישהו יכול להסביר לי איך בדיוק זה עובד?

למשל, אם אני שם מייצב 5V (8705) אז ברוב המעגלים יש מותקן קבל לפניו, למה?

תודה.

על רגל אחת

דמיין לך גל סינוסי פחות או יותר (מתח לא מיוצב)

כאשר הזרם עובר בתוך הקבל, הוא יצא כ "קו ישר" (באופן תאורטי)

בפועל יש תנודות זניחות ביותר סביב הערך הרצוי..

הוא בעצם "מנמיך" את ה"פיקים" (שיא הגל)

אבל מייצב ה-5V אמור לייצב את המתח ל-5V יציב, לא?

תודה.

המייצב עושה משהו אחר והקבל משהו אחר.

קבל לא בדיוק מישר שום דבר. קבל בעצם גורם לכל קפיצת מתח להאט... כלומר עלייה או ירידה של מתח בגל תהיה מתונה יותר ולא פתאומית.

המייצב עצמו מייצר קפיצות משלו לכן צריך לשים קבל כרמי ביציאה...

קבל לא מוציא קו ישר כמו שאחד מקודם אמר, זה כלל אינו נכון. גם המייצב לא מי יודע מה עושה את העבודה... בטבע אין דבר כזה גם מתח ישר, זה משהו מלאכותי ואינו טהור, אפילו בסוללה זה לא ישר בצורה מושלמת.

אם בונים מעגל יישור מגל סינוס אז לא שמים קבל, לוקחים גשר דיודות ואחריה רק אפשר לשים קבל. ואז מייצב ושוב הקבל הכרמי שהזכרתי.

בנוסף לזה שקבל מתנגד לשינויי מתח פתאומיים, מחברים קבל נוסף לכניסת המייצב לסינון רעשים...

את הקבל אפשר לדמיין למסנן תדרים ( LPF )

את התדרים הנמוכים הוא מעביר ואת התדרים הגבוהים הוא מסנן ( לא מעביר )

ככל שתיקח קבל יותר גדול כך הוא יסנן תדרים גבוהים יותר.

הסיבה לכך היא שעל הקבל מצטבר מטען חשמלי, לכן כשמדליקים את המעגל לוקח לקבלים זמן להיטען,

וכשהמתח יורד ועולה המטען על הקבל משתנה,

ולכן אם ישנה השתנות מהירה מאוד של המתח הקבל לא מספיק להגיב ואתה לא רואה את שינוי המתח אחרי הקבל.

את הקבל אפשר לדמיין למסנן תדרים ( LPF )

את התדרים הנמוכים הוא מעביר ואת התדרים הגבוהים הוא מסנן ( לא מעביר )

ככל שתיקח קבל יותר גדול כך הוא יסנן תדרים גבוהים יותר.

הסיבה לכך היא שעל הקבל מצטבר מטען חשמלי, לכן כשמדליקים את המעגל לוקח לקבלים זמן להיטען,

וכשהמתח יורד ועולה המטען על הקבל משתנה,

ולכן אם ישנה השתנות מהירה מאוד של המתח הקבל לא מספיק להגיב ואתה לא רואה את שינוי המתח אחרי הקבל.

לא לגמרי מדויק משום שהאימפדנס של קבל הוא ביחס הפוך לקיבול ולתדר (z=1/jwc) ולכן אם לוקחים קבל גדול יותר, המשמעות הוא שבפועל הוא מסנן תדרים נמוכים יותר (יכול להיות שלזה התכוונת אבל זה מאוד לא היה ברור מהניסוח).

בנוסף, משום שבמציאות אין דבר כזה קבל אידאלי, יש תופעות של התנגדות טורית והשראויות פרזיטיות בתוך הקבל, תופעות שהן חמורות יותר בקבלים אלקטרוליטיים (שמשמשים לקיבולים גדולים יחסית) והופכות את הקבלים האלה ללא יעילים עבור תדרים גבוהים מאוד.

רצוי להסתכל על קבל כקצר בתדר גבוה ונתק בתדר נמוך ולכן אם מחברים אותו בין הכניסה לאדמה, כמו במקרה המדובר, אז הוא מהווה קצר לאדמה עבור תדרים גבוהים ומהווה נתק עבור התדרים הנמוכים ולכן הנמוכים יכולים לעבור (LPF). כאשר מחברים קבל בטור לכניסה כלשהי (כמו למשל במגברי אודיו) אז עבור התדרים הגבוהים הוא מהווה קצר ולכן הוא מעביר אותם ועבור התדרים הנמוכים הוא מהווה נתק ולכן הם לא עוברים, במקרה כזה הוא משמש כHPF (מאוד חשוב במגברי אודיו משום שאנחנו מאוד לא רוצים להגביר את מתח הDC שיש על הקו אלא רק את הצלילים)

על חצי רגל :

כאשר המתח בערך 5V ישנן כל מיני קפיצות במתח ברגע שהמתח יורד קצת .. משום שהקבל טעון הוא "משלים" את המתח שירד ל5V וכאשר המתח עולה הקבל סופג את הOVER מתח (כלומר ניטען למתח הגבוה יותר) וביציאה עדיין יהיה 5V מכיוון שכל זה קורה בשברירי שניות הקבל שומר פחות או יותר על מתח ממוצע שנכנס

אם תשים קבל של 10uF או של 2000uF תוצאות היצוב יהיו הרבה יותר טובות לטובת ה 2000

(חייבים להוסיף את הסמיילי הזה)

הבגרות בביולוגיה SUCKS !!!!

אחרי מייצב שמים קבל קטן. זה שטות מה שכתבת... מייצב מייצר קפיצות קטנות בתדר גבוה שקבל קטן אמור לחסל, ולא אחד אלקטרוליטי של 2000 מיקרו.

עברתי בריפרוף על ההסברים של קודמי, ולא ראיתי משהו מספק.

בקיצור, כאשר אתה רוצה לישר את המתח אתה בעצם רוצה להפוך גל סינוס לקו ישר (כמו שהראשון אמר).

אתה מפצל את הגל לשני חלקים.

הפלוס עובר בצד אחד, והמינוס עובר בצד שני (דבר זה נעשה על ידי מוליכים למחצה).

אבל הבעיה בשיטה הזו שיש פרקי זמן שאין מתח לאחד מן הצדדים (לדוגמא: כאשר הגל כרגע בפלוס, לא יהיה לך זרם במינוס).

מה שעושה הקבל הוא בעצם נטען כאשר יש מתח, ובפרק הזמן שאין הוא בעצם מספק את החסר, בשביל ליצור קו ישר ולא מקוטע.

אחרי מייצב שמים קבל קטן. זה שטות מה שכתבת... מייצב מייצר קפיצות קטנות בתדר גבוה שקבל קטן אמור לחסל, ולא אחד אלקטרוליטי של 2000 מיקרו.

הבאתי דוגמא כללית :-\

עברתי בריפרוף על ההסברים של קודמי, ולא ראיתי משהו מספק.

בקיצור, כאשר אתה רוצה לישר את המתח אתה בעצם רוצה להפוך גל סינוס לקו ישר (כמו שהראשון אמר).

אתה מפצל את הגל לשני חלקים.

הפלוס עובר בצד אחד, והמינוס עובר בצד שני (דבר זה נעשה על ידי מוליכים למחצה).

אבל הבעיה בשיטה הזו שיש פרקי זמן שאין מתח לאחד מן הצדדים (לדוגמא: כאשר הגל כרגע בפלוס, לא יהיה לך זרם במינוס).

מה שעושה הקבל הוא בעצם נטען כאשר יש מתח, ובפרק הזמן שאין הוא בעצם מספק את החסר, בשביל ליצור קו ישר ולא מקוטע.

כששמים גשר דיודות אז יש גל פועם ואין פרקי זמן שהמתח בהם אפסי (כלומר ישנו אבל הוא זניח... זה נראה ככה ^^^^ חחח רק בלי הרווחים ביניהם)

לכן הבעיה שתיארת נגרמת אם משתמשים בדיודה אחת בלבד. בגשר דיודות יש לך 4.

קבל יכול לשמש בהקשר הזה לשני דברים:

1. קבל הוא נתק בתדרים גבוהים וקצר בתדרים נמוכים (בקרוב טוב). לכן כאשר יש לנו אות DC שעליו "רוכב" אות AC ונרצה להעיף את הAC נשים עליו קבל. זה לא מיישר אלא רק מאפס את הAC ומשאיר את הDC

2. כאשר אנחנו בונים מיישר, אנחנו מקבלים אות שהוא אינו ישר לחלוטין, אלא כפי שאמרו קודם פועם (לדוגמה - סינוס בערך מוחלט). לכן במוצא של המיישר נחבר קבל שיאגור מתח. כאשר האות הפועם עולה הקבל אוגר אנרגיה וכאשר האות יורד אל מתחת למתח האגור בקבל מתח המוצא מגיע מהקבל. כך אנחנו מקבלים אות שהוא עדיין פועם אבל עבור אפליקציות רבות, זהו אות מספיק מיושר בשביל לעבוד.

לגבי ה7805 זהו ווסת מתח שמוריד מתח למתח מוצא קבוע של 5 וולט. אם תיקח אות פועם ותחבר אליו לא תקבל תוצאות טובות כל כך כי הוא דורש מתח כניסה של לפחות וולט וחצי יותר ממתח המוצא בשביל לעבוד.

מקווה שזה קצת סידר עניינים.