הסבר גס:

יהיה לך פיקסל אחד, רק שהצבע שלו ייקבע על ידי ארבעת הפיקסלים המקוריים.

כלומר זה לא שזורקים 3 ומשאירים אחד, אלא מחשבים צבע של פיקסל יחיד תוך מיצוע הצבעים של הפיקסלים הסמוכים.

בסופו של דבר הכמות תקטן לפי יחס 4:1.

במילים אחרות, אם בתמונה הגדולה עם 4 פיקסלים, שניים כחולים (שמיים), ושניים ירוקים(דשא). הפיקסל האחד הזה יהיה צהוב? כלומר שהוא לא קרוב למציאות בשום צורה.

(אם טעיתי בצבעים, הבנתם את הרעיון)

לעומת זאת, אם הרזולוציה נמוכה יותר (הרבה יותר) הפיקסל הזה היה בוחר מה הוא מכיל יותר, וזה היה הצבע שלו.

בלי עיבוד תכנה

תקבל פיקסל בודד שערכו (מבחינת בהירות וצבע) מבוסס על הפיקסלים המקוריים שאותם הוא מחליף. הערך המדוייק תלוי באלגוריתם שבו משתמשים.

אבל זה ערך שמומצא ע"י המצלמה. כלומר הוא קרוב למציאות-אבל לא בדיוק.

ולכן אני אומר שממה שאני יודע במצלמות DSLR החיישן משתמש רק בחלק הרלוונטי ולא מתבצעת עריכת תכנה

shibby, מה שאתה מציע דורש מנגנון של הזזת החיישן על פני מישור המיקוד, וכוונון כל האופטיקה בהתאם לדרישות רזולוצית התמונה המופקת (על מנת לאפשר קבלת דמות מוקטנת מוזזת ביחס למרכז החיישן). וזה נשמע לי לא פשוט בכלל ליישום.

המצלמות משתמשות באלגוריתמים מתקדמים לצמצום הרזולוציה, זה לא עובד בצורת ממוצע חשבוני גס.

וב S30 יש 3.2 מגה פיקסל על חיישן שהוא אם אני לא טועה כמעט כפול בגודלו ממצלמות עם7 מגה פיקסל.

נו בדיוק !!! זה למה קיבלתי תמונות טובות יותר עם ה S30 הכביכול מיושנת לעומת תמונות של מצלמות חדשות היום.

מצלמה שיכולה לצלם מעט מגה פיקסלים (לדוגמא מצלמות ה 3 או 4 מגה פיקסל) על חיישן ענק תמיד יניבו תמונות יותר חדות לעומת מצלמה שמצלמת 10 מגה פיקסל על אותו גודל חיישן.

וחבל שהיום אין מצלמות עם מעט מגה פיקסל + חיישן גדול.

ועכשיו מסתדר לי מה שאמר אורן:

מה שכן, חבל שהחברות ממשיכות עם מירוץ המגה-פיקסל המיותר הזה. 4 עד 6 מ"פ היה האופטימום עבור חיישנים בגודל הזה.