נניח שמנהיג הדרוזים בארץ היה מארגן ספינה עם נשק לארץ ומסרב להעביר את הנשק לידי צה"ל

אח"כ הוא מתעקש להעביר את הנשק רק לחיילים הדרוזים שבצה"ל.

צה"ל מכתר את הספינה והוא עדיין לא מוכן למסור את הספינה ואף יורה

נניח שההנחה שבידי הצבא והממשלה זה שהנשק הזה בכלל מיועד להפיכה צבאית

היינו מנהלים עכשיו את הדיון הזה?

ברור שנהרגו יותר, הם פתחו בקרב עם צה"ל, מן הסתם יהרגו להם יותר

שוב, אין שום קשר ליהודים ודרוזים

יש החלטת ממשלה לעשות X, שום מחתרת מזויינת לא יכולה לקחת את החוק לידיים ולפעול בניגוד לזה

האצ"ל אוחד עם צה"ל אך משום מה בגין עדיין לא העביר את הסמכויות שלו לצה"ל והתנגד לדרישת צה"ל .

לא יודע עד כמה חסרת יסוד ההנחה של הפיכה צבאית, העובדה היא שזאת היתה הנחת היסוד

ובגלל זה העדיפו להטביע חלק מהנשק ולא לתת להם שום אפשרות אחרת

זה כבר פשוט לא נכון.... הוא הסכים למסור את תכולת האוניה לעצמו... או יותר נכון ל"צהל" אבל לא לצהל אלה ליחידות מסוימות בצהל ששהיו חלק מהאצל לפני צהל...

בגין הסכים למסור את הנשק, אבל לא בדיוק לצה"ל (אלא בעקיפין)

הדרישה שלו היתה שהנשק ישאר בידי יחידות האצ"ל שיסופחו לצה"ל. למעשה הדרישה שלו היתה שאצ"ל לא יפורק אלא יהיה סוג של צבא בתוך צבא.

דבר שהיה בלתי מתקבל על הדעת במדינה הצעירה.

בכלל לא נכון. קצת עובדות:

1. האוניה נרכשה וצוידה עוד לפני שהאצ"ל שולב בצה"ל.

2. מסיבות של בטחון שדה, לא היה קשר בין מפקדי האצ"ל בארץ לספינה ולכן לא היה אפשרי לעצור אותה אחרי שהאצ"ל שולב בצה"ל.

3. ממשלת ישראל עודכנה ע"י האצ"ל על יציאתה של ספינת הנשק.

4. בגין דרש שהנשק יועבר ללוחמי האצ"ל ששולבו בצה"ל, חלקו ליחידות בירושלים שעדיין לא שולבו בצבא. בן גוריון הסכים להעביר חלק מהנשק לאצ"ל בירושלים, אבל דרש ששאר הנשק ימסר לצה"ל והוא זה שיחליט איך יחולק. בגין הסכים לדרישה, בתנאי שאנשי האצ"ל ישתתפו בפריקת האוניה ובהעברת הנשק לצה"ל כדי שיקבלו קרדיט.

5. האוניה הגיע אל מקום העגינה שנקבע ע"י הממשלה ואנשי האצ"ל החלו לפרוק אותה.

6. מסיבה לא ברורה - שהרי הממשלה יודעה מראש ואף קבעה את מקום הנחיתה - העריכו העריכו בממשלה שמדובר בניסיון הפיכה והורו לצה"ל לכתר את החוב בו החלו לפרוק את האוניה.

7. בגין, שהיה בין מקבלי הספינה, קיבל אולטימטום ובו נדרש להיכנע תוך 10 דקות בלבד.

8. אחרי 10 דקות, כוחות צה"ל פתחו באש ואנשי האצ"ל השיבו. אחרי ששישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל.

9. לאחר זמן קצר הושגה הפסקת אש, לפיה הנשק שכבר נפרק ימסר לצה"ל ואלטלנה תתרחק מחופי המדינה.

10. אנשי האצ"ל חששו שההוראה לצאת ללב ים נועדה לאפשר לצה"ל להטביע את האוניה - מה שהתברר כנכון - ולכן יצאו במקום זאת לנמל ת"א, שם היו להם תומכים רבים.

11. סמוך לנמל האוניה עלתה על שרטון.

12. כוחות צה"ל החלו לתקוף את האוניה. בגין הורה לאנשיו שלא להשיב אש.

13. לאחר שהאוניה נפגעה מירי תותחים והחלה לבעור, הקברניט הניף דגל לבן והורה לנטוש את הספינה. כוחות צה"ל המשיכו לירות לעבר הניצולים ששחו לכיוון החוף.

שלא נשכח את מעשיו של יצחק רבין (ימח שמו) שזרק רימון ורצח 16 יהודים ולאחר כמה שנים גם הודה במעשה.

התקופה הזו הייתה ממש מלחמת אחים, עצוב מאוד.

מה פתאום? לא רימון ולא נעליים. רבין (כנראה) פיקד על התותח שירה על אלטלנה.

לפי דבריו הוא פיקד

בכלל לא נכון. קצת עובדות:

1. האוניה נרכשה וצוידה עוד לפני שהאצ"ל שולב בצה"ל.

2. מסיבות של בטחון שדה, לא היה קשר בין מפקדי האצ"ל בארץ לספינה ולכן לא היה אפשרי לעצור אותה אחרי שהאצ"ל שולב בצה"ל.

3. ממשלת ישראל עודכנה ע"י האצ"ל על יציאתה של ספינת הנשק.

4. בגין דרש שהנשק יועבר ללוחמי האצ"ל ששולבו בצה"ל, חלקו ליחידות בירושלים שעדיין לא שולבו בצבא. בן גוריון הסכים להעביר חלק מהנשק לאצ"ל בירושלים, אבל דרש ששאר הנשק ימסר לצה"ל והוא זה שיחליט איך יחולק. בגין הסכים לדרישה, בתנאי שאנשי האצ"ל ישתתפו בפריקת האוניה ובהעברת הנשק לצה"ל כדי שיקבלו קרדיט.

5. האוניה הגיע אל מקום העגינה שנקבע ע"י הממשלה ואנשי האצ"ל החלו לפרוק אותה.

6. מסיבה לא ברורה - שהרי הממשלה יודעה מראש ואף קבעה את מקום הנחיתה - העריכו העריכו בממשלה שמדובר בניסיון הפיכה והורו לצה"ל לכתר את החוב בו החלו לפרוק את האוניה.

7. בגין, שהיה בין מקבלי הספינה, קיבל אולטימטום ובו נדרש להיכנע תוך 10 דקות בלבד.

8. אחרי 10 דקות, כוחות צה"ל פתחו באש ואנשי האצ"ל השיבו. אחרי ששישה אנשי אצ"ל ושני חיילי צה"ל.

9. לאחר זמן קצר הושגה הפסקת אש, לפיה הנשק שכבר נפרק ימסר לצה"ל ואלטלנה תתרחק מחופי המדינה.

10. אנשי האצ"ל חששו שההוראה לצאת ללב ים נועדה לאפשר לצה"ל להטביע את האוניה - מה שהתברר כנכון - ולכן יצאו במקום זאת לנמל ת"א, שם היו להם תומכים רבים.

11. סמוך לנמל האוניה עלתה על שרטון.

12. כוחות צה"ל החלו לתקוף את האוניה. בגין הורה לאנשיו שלא להשיב אש.

13. לאחר שהאוניה נפגעה מירי תותחים והחלה לבעור, הקברניט הניף דגל לבן והורה לנטוש את הספינה. כוחות צה"ל המשיכו לירות לעבר הניצולים ששחו לכיוון החוף.

מה פתאום? לא רימון ולא נעליים. רבין (כנראה) פיקד על התותח שירה על אלטלנה.

ופה בדיוק התחילה הבעיה, לפני זה היו חילוקי דעות ולא הושג סיכום מוחלט - אך כשבסופו של דבר התקבלה החלטה שמוסכמת על כולם(לא משנה אם לאחר חילופי אש או לא) האצ"ל הפר את הסיכום.

יופי. "הכל התחיל כשהוא החזיר לי".

הסכם שהושג באיום בנשק ושמטרתו היתה לחסל את האויב בלי שזה יוכל להתנגד. האויב מפר את ההסכם כדי למנוע זאת? האויב אשם!

הרי לולי 6, 7, 8, 9 וחצי מ- 10 (התוכנית להטביע את האוניה בלב ים), לא היתה שום בעיה. דוד ""בלי חרות ומק"י" בן גוריון היה, במקרה הטוב, פרנואיד ובמקרה הרע ניסה לחסל מתנגד פוליטי. האפשרות השניה סבירה למדי, בהתחשב ברקורד של בגין עד אותה תקופה ובהתחשב שכך שבן גוריון סירב לאפשר לאצ"ל לקבל קרדיט על הבאת הנשק.